המתנחלים הבריחו את הקהילות הסמוכות. עכשיו תור ראס אל-עין
אחרי שהצליחו להביא לעקירת קהילות רועים סמוכות, מתנחלים מייבאים את השיטה לקהילה הקטנה שבדרום בקעת הירדן: הקמת מאחז בלב הכפר, הכנסת עדרים, הטרדות ונוכחות מסביב לשעון במטרה לגרום לתושבים לעזוב
"הם חסמו את דרכי היציאה שלנו ומנעו מהילדים להגיע לבית הספר". בני משפחת כעאבנה מביטים על המאחז החדש שמתנחלים הקימו בראס אל-עין בבקעת הירדן, בינואר 2026 (צילום: אורן זיו)
השיטה הזו הצליחה בעבר והביאה לעזיבה כפויה של קהילות פלסטיניות כפריות בין רמאללה לבקעת הירדן. כעת המתנחלים מנסים אותה בראס אל-עין, כלפי קהילת הרועים הגדולה האחרונה שנותרה באזור דרום בקעת הירדן: לגרש את הקהילה באמצעות הקמת "זולה" בצמוד לבתי התושבים והבאת עדרים לשטחי הכפר.
בכפר, הסמוך ליריחו, מתגוררות כ-130 משפחות. בקהילות קרובות, מוערג'את ומוע'ייר א-דיר, המאחזים שהקימו מתנחלים בשנה שעברה במרכזי הכפרים גרמו להתגברות האלימות ולעזיבה כפויה של התושבים תוך ימים. אך תושבי ראס אל-עין, מלווים על ידי פעילים מישראל ומחו"ל המקיימים נוכחות מגינה בכפר, נחושים להישאר במקומם.
הקהילה סובלת זה שנים מהטרדות מצד מתנחלים וחיילים, פשיטות, גניבת צאן ומניעת מרעה. ביום רביעי שעבר החלו מתנחלים לחרוש כמה דונמים באזור המאחז שהם הקימו במרכז הכפר, המנתק חלק מהמשפחות משאר התושבים במקום. לאחר שהעבודות הופסקו על ידי המנהל האזרחי הם הקימו במקום "זולה", הביאו עדרי גמלים ועיזים ושוהים שם מסביב לשעון.
לדברי דרור אטקס מארגון "כרם נבות", באזור שאליו פלשו המתנחלים ישנה חלקה שבשנות ה-80 עובדה על ידי מתנחלים מההתנחלות הסמוכה ייט"ב, אך עד לסוף שנות ה-90 כבר לא היה שם מטע. אטקס מדגיש כי מדובר באדמה פרטית ולא באדמות מדינה, אך ייתכן שבעליה לא נמצאים בגדה ולכן האפוטרופוס הממשלתי השתלט עליה.
מתנחל רועה עדר גמלים סמוך למאחז החדש שמתנחלים הקימו בראס אל-עין בבקעת הירדן, בינואר 2026 (צילום: אורן זיו)
הדרך לביתו של סלאמה כעאבנה, בן 40 ואב לשישה, נחסמה בעקבות הקמת המאחז, שבפועל ניתק את הבית מהכפר. משפחתו של כעאבנה גורשה מאזור הנגב ב-1948, ומאז היא מתגוררת במקום. "בשבע בבוקר מתנחלים התחילו לחרוש כאן, הם חסמו את דרכי היציאה שלנו ומנעו מהילדים להגיע לבית הספר, אף אחד לא היה יכול לצאת ולא התאפשר להביא מים. בזמן העבודות הם גם חתכו את כבלי החשמל המחוברים לפאנלים הסולאריים", סיפר.
החריש הוא רק תירוץ לנוכחות בתוך הכפר; לאחר שהמנהל הפסיק את העבודות ביום רביעי שעבר, מתנחלים הגיעו בלילה והחנו את כלי הרכב שלהם על ה"שדה", תוך שהם הורסים בעצמם את ההכנות לזריעה. מאז הם נמצאים במקום. השבוע גם החלו להביא עדרים מהתנחלויות סמוכות ולרעות בין בתי הכפר. מתנחל תועד פותח ברזים של מכלי מים של תושבים ומרוקן אותם. לטענת המתנחלים, יום לפני החריש אחד מהם נפצע מזריקת אבן בכפר שאליו פלשו. לאחר מכן מתנחלים וחיילים פשטו על הכפר בדרישה לערוך "חיפוש" בדיר כבשים. בהמשך הצבא עצר חמישה תושבים, ששוחררו לאחר כמה שעות.
מים, שאין חיים בלעדיהם, הם מצרך נדיר ויקר בקהילות הפלסטיניות בבקעת הירדן. המתנחלים עושים הכול כדי למנוע מהפלסטינים מים, וכשהם קונים אותם במחיר יקר, בא בריון גבעות אלים ושופך אותם.
וזו רק התעמרות אחת מני רבות.
בואו ועוזרו לנו להגן על קהילת ראס אל-עין מפני אלימות המתנחלים.הצטרפו… pic.twitter.com/ECxQbgnmGE
— מסתכלים לכיבוש בעיניים (@Mistaclim) January 6, 2026
"אחרי שחרשו, המתנחלים באו לעשות פרובוקציות בכניסה לבית וניסו לגרום לבעיות", סיפר כעאבנה. "אנחנו פה כעשרים משפחות, הם חתכו אותנו משאר הכפר. כל יום הם נוקטים צעד חדש כדי להטריד את התושבים. הם רוצים לגרש את האנשים ולהוציא אותנו מהאזור. אנחנו פה 70 שנה, אף פעם לא היו לנו בעיות עם הצבא, המשטרה, המנהל האזרחי או עם אף אחד אחר. הבעיות התחילו כשהמתנחלים הגיעו לפה. מאז המתנחלים והצבא באים לפה מדי יום ויש הרבה בעיות".
קהילת ראס אל-עין מוקפת במאחזים ובהתנחלויות מכל צדדיה: מצפון ההתנחלות ייט"ב והמאחז חוות עוג'ה; ממערב, במעלה ההר, מאחזי הבלאדים שסביב כוכב השחר; מדרום המאחז של זהר סבח, ליד הקהילה המגורשת מוערג'את; וממזרח החווה של עומר עתידיה, עינות קדם. בקיץ מתנחלים השתלטו על בתים בתוך הכפר והקימו שם מאחז נוסף, לפני המוקד החדש שהקימו לאחרונה.
הקהילה מוכרת בזכות "מגלשת העוג'ה" הסמוכה – תעלת מים עתיקה שמשמשת מגלשה, ושבמשך שנים שירתה נופשים ישראלים ופלסטינים כאחד. התושבים היו משקים את עדריהם באמצעות התעלה – עד שבמהלך המלחמה הוקם שם מאחז. לפני כמה חודשים המעיין התייבש בגלל שאיבת יתר, ורק לאחרונה חזר לזרום. אולם השבוע מתנחלים מילאו אותו באבנים, כדי למנוע מהמים להגיע לפלסטינים. באתר התרחשו גם כמה תקיפות נגד פלסטינים שהגיעו לנפוש. בשנה שעברה, אחרי פיגוע באזור, נערך במקום טקס בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשרה לאיכות הסביבה עידית סילמן, והוכרז על כוונת השניים להשקיע מיליוני שקלים ב"פיתוח" המקום כשמורת טבע.
פנינו למנהל האזרחי בבקשת תגובה לגבי החריש והמאחז, תגובתם תתפרסם אם וכאשר תתקבל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
