מתנחלים הקימו זולה, וקהילת אל-מוערג'את נאלצה לברוח

אחת הקהילות הגדולות שגורשו מאז תחילת המלחמה. תושבים עוזבים את הכפר אל-מוערג'את, ב-5 ביולי 2025 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)

הסערה התקשורתית סביב תקיפת החיילים על ידי מתנחלים לפני שבועיים דעכה, כצפוי; הפרקליטות הודיעה כי לא יוגשו כתבי אישום; שר הביטחון הכריז כי הוא מקדם העברה של 50 מיליון שקל לחינוך נערי הגבעות מתקציב הביטחון – והאלימות בשטח נמשכת. בסוף השבוע גורשה קהילה נוספת, אל-מוערג'את – אחת הקהילות הגדולות שגורשו מאז תחילת המלחמה – יומיים אחרי שמתנחלים הקימו מאחז בתוך הכפר.

ביום רביעי בלילה, מתנחלים הקימו "זולה" בכפר, פרצו לבתים וגנבו כ-60 כבשים. בבוקר נמלטו כמה משפחות פלסטיניות, וביום חמישי המאחז עבר למרכז הכפר. חיילים הגיעו למקום, וישבו עם המתנחלים.

אל-מוערג'את סובל כבר שנים מהטרדות והתקפות. בספטמבר 2024 הותקף בית ספר בכפר על ידי מתנחלים חמושים באלות, בזמן שתלמידים ומורים מבועתים הסתתרו בכיתות. בפברואר השנה הוצת מסגד בכפר.

הקהילה שכנה לצד הכביש שיורד מצומת טייבה, מזרחית מרמאללה, לעבר יריחו. מצידו השני של הכביש שוכן המאחז "החווה של זוהר", שתושביו הופכים את חיי הפלסטינים  לבלתי נסבלים – החל מהגבלת שטחי רעייה ועד התקפות חוזרות ונשנות. במהלך פינוי הכפר בסוף השבוע, נראה במקום המתנחל זוהר סבח, בעל המאחז, שבמאי הטילה עליו ממשלת בריטניה סנקציות, ובשנה שעברה הוגש נגדו כתב אישום על חלקו בתקיפה שהתרחשה בבית הספר בכפר.

ביום שישי בבוקר, התושבים ארזו את חפציהם, פירקו חלק מהבתים והעבירו את הציוד על טנדרים ומשאיות. אליה מאליחה, סטודנטית לתקשורת בת 29 מהקהילה, סיפרה בזמן שמשפחתה ארזה את חפציהם: "המתנחלים הצליחו לגרש אותנו תחת איומי נשק. זו תוצאה של הקמת המאחז בתוך הכפר. עשרות מתנחלים נכנסו לכפר, גנבו כבשים ונכנסו לבתים, ואנשים פחדו על הילדים שלהם, על בעלי החיים, ולכן עזבו. אנחנו פה 40 שנה, עשרות משפחות, וכולם מגורשים".

"אנשים פחדו על הילדים שלהם, על בעלי החיים, ולכן עזבו". אליה מאליחת בכפר אל-מוערג'את, ב-5 ביולי 2025 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)

זה לא מפתיע, אך עדיין מדהים לראות כיצד חבורה לא גדולה של "נערי גבעות" מצליחה תוך ימים ספורים לגרש כפר שלם, שבו גרים מאות אנשים כבר יותר מ-40 שנה – ואין מי שימנע או יעכב את הפשע. השיטה הזאת כבר עבדה בעבר, בסיוע של הצבא והמשטרה, ולכן כעת משכפלים אותה שוב ושוב.

במאי גורשה הקהילה מע'ייר א-דיר כמה ימים אחרי שמאחז הוקם בתוכה. הגירוש הסתיים בהסתערות של עשרות מתנחלים על הכפר, כדי לזרז את העזיבה הכפויה. היה ברור שמוערג'את הוא הבא בתור. מבחינת הפלסטינים, הוצאת העדרים ועזיבה מהירה מנעו נזק נוסף.

>> המאחז הוקם ביום ראשון; ביום חמישי הקהילה נאלצה לעזוב

תמיכת הרשויות במתנחלים אינה מתבטאת רק באי מניעת הגירוש, אלא גם בעמידה מנגד, ופעמים רבות גם בסיוע אקטיבי. כשמתנחלים פלשו בעבר לכפר, תקפו רועי צאן ופעילים, הצבא, המנהל האזרחי והמשטרה לא הגנו על התושבים. בכפר היתה בשנים האחרונות נוכחות של פעילים מ"מסתכלים לכיבוש בעיניים" וקבוצות נוספות, שגם ישנו במקום, אך לא היה להם הרבה סיכוי מול הטרור המאורגן.

בערוץ "חדשות הגבעות" חגגו את הגירוש, וכתבו: "הכפר השתלט על אלפי דונמים במרחב והפריע לנוכחות היהודית. בשנים האחרונות, רועי הצאן היהודים התמידו בכיבוש עוד ועוד שטח מתוך רצון לגאול את הארץ והאהובה והדבר הביא לעצירת ההתפשטות הבדואית ונסיגת האויב… עם כל הכבוד לצה"ל, את העבודה הקריטית והמכריעה של ההתיישבות היהודית וגירוש האויב עושים אותם הנערים בני 15–16, 'נוער הגבעות'".

חבורה של "נערי גבעות" מצליחה לגרש כפר שלם, שבו גרים מאות אנשים כבר יותר מ-40 שנה, תוך ימים. מתנחלים עומדים מול פעילים במאחז שהוקם בכפר אל-מוערג'את, ב-5 ביולי 2025 (צילום: אבישי מוהר / אקטיבסטילס)

בין כביש אלון מזרחית לרמאללה ועד לבקעת הירדן, בשטח של כ-150 אלף דונם, נותרה רק קהילה אחת – ראס אל-עין, שכעת הלחץ עליה ייגבר, לאחר שמתנחלים כבר השתלטו על המעיין ששימש פלסטינים רבים להשקיית עדרים ולנופש. לפני המלחמה גורשו מהאזור ארבע קהילות, ואחרי פרוץ המלחמה גורשו עוד ארבע.

כפי שפרסם אלישע ירד, לשעבר הדובר של ח"כ לימור סון הר מלך, בערוץ 7 בחודש שעבר, בין רמאללה לצפון בקעת הירדן פונה שטח עצום מפלסטינים שגרו בו, והשטח – שהוא גדול יותר משטחה של רצועת עזה כולה – התמלא ב-37 מאחזים בלתי חוקיים: "לאורך כביש אלון – מכוכב יעקב דרך רמת מגרון בה אני מתגורר ועד הישוב חמרה בצפון בקעת הירדן – משתרע לו רצף טריטוריאלי יהודי ארוך, ששטחו לא פחות מ-381,000 דונמים", כתב ירד. את המצב הזה הוא כינה "מהפך היסטורי".

>> פרויקט מיפוי: עשרות קהילות רועים גורשו במהלך המלחמה

מאז תחילת המלחמה, מתנחלים הצליחו לגרש 60 קהילות. הקמת מאחז בפאתי כפר מאלכ בתחילת החודש ומתקפת מתנחלים עליו, שאחריה הצבא הרג שלושה צעירים מהכפר, מלמדת שהמתנחלים עברו כעת להתמקד בכפרים ועיירות שממערב לכביש אלון.

מדוברות הצבא נמסר בתגובה:

"לא התקבלו דיווחים על אירועי אלימות סמוך לעזיבת הפלסטינים. לפני עזיבתם ובמהלך השבועות האחרונים התקבלו דיווחים על אירועי חיכוך בין פלסטינים לאזרחים ישראלים באיזור הכפר מעראג׳ת שבחטיבת הבקעה. כאשר הגיעו למקום כוחות צה"ל, לא זוהו אירועי אלימות.

"לאחר דיווח על התפנות חלק מתושבי הכפר, האירוע הועבר לטיפול משטרת ישראל. כוחות הביטחון פועלים במרחב על מנת לשמור על ביטחון כלל התושבים".