הדבר הבולט ביותר כרגע הוא היעדר הנהגה בצד הישראלי
הרמיזות של נתניהו לנקמה, האטימות שלו לזעם בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר, ההתעלמות שלו מהתקשורת הישראלית: ראש הממשלה מסייע להתגברות האיבה בין יהודים וערבים
מקרי האלימות בין יהודים לערבים ממשיכים להצטבר: פה סרטון מאוטובוס, שם דיווח על תג מחיר, אלימות משטרתית, ההפגנות בשועפט נמשכות, הפגנות בוואדי ערה ובמשולש במהלך הלילה, שם גם, לפי ynet, הותקפו כמה נהגים יהודים ורכבו של אחד מהם נשרף.
בניגוד לפלסטינים, הציבור היהודי לא נחשף לפרטים המזוויעים של רצח הנער מוחמד אבו-ח'דיר, בשל צו איסור הפרסום. כרגיל, הקונטקסט נחסך מצרכני התקשורת העברית והצד השני הוא הופך לסתם מתפרע.
זו אינה הידרדרות בנוסח אוקטובר 2000 אבל הכיוון אינו טוב, והתהודה העצומה שמקרים ספורים מקבלים בתקשורת וברשתות החברתיות תורמת לתחושת אובדן השליטה והופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. מי שיושב כל היום מול פייסבוק עלול להשתכנע שבכל פינה מסתובבות חבורות של פורעים ושמעשי לינץ' מתחוללים מדי שעה.
הדבר הבולט ביותר כרגע הוא היעדרה המוחלט של מנהיגות בצד הישראלי. במיוחד מדובר בראש הממשלה ובצמרת המשטרה. כמו שמציין רביב דרוקר, אם המשטרה הייתה מנהלת את חקירת רצח הנער בשקיפות ובפומביות מירבית, הציבור היהודי היה מבין מדוע רמת הזעם בקרב הפלסטינים כעת דומה לזו שהיהודים מרגישים, ובקרב הפלסטינים לפחות הייתה תחושה שעניינם זוכה לתשומת לב. במקום זה המשטרה מסייעת להפצת שמועות המאשימות את הקורבן. גרוע יותר לא יכול להיות.
לרשות ראש הממשלה עומדים כמובן המון כלים – מנאום פומבי לאומה ועד לביקור תנחומים אצל משפחתו של אבו ח'דיר, שיכול הרי להתבצע ללא קשר לזהות הרוצחים. אבל נתניהו אפילו לא גינה את האלימות היהודית והקריאות לנקמה, אלא מלמל משהו על כך שישראל היא "מדינת חוק". זה מרגיש כמו בדיחה, לשני הצדדים. מאז החטיפה נתניהו לא ענה אפילו לשאלה אחת של כתב ישראלי. הציבור הישראלי פשוט לא מעניין אותו.
נתניהו הוא כידוע ראש ממשלה מאופק ואולי ראש ממשלה אחר כבר היה שולח טנקים לעזה. אבל בכל הנוגע ליחסי אזרחים יהודים וערבים הוא מומחה בהחדרת רעל למערכת. ציטוט "נקמת דם ילד קטן" שלו אחרי שהתגלה רצח הנערים והשתיקה שלו לנוכח ההידרדרות הנוכחית הם רק דוגמה.
אולי הנזק שמתחיל להיגרם לו בסקרים ישנה משהו.
פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
