מנהלת הבית הפתוח בירושלים על רצח הנער הפלסטיני: "לא הכרנו אותו"

הציבור הישראלי ביקש דם, והציבור הישראלי קיבל דם, ועכשיו מתחילה ההדחקה. מחמד אבו ח'דיר, נער בן שש עשרה ממחנה הפליטים שועפאט בירושלים המזרחית, הוכנס בכח למכונית אתמול (רביעי) לפנות בוקר בשכונת בית חנינא, וכעבור שעתיים נמצאה גופתו ביער ירושלים, כשסימני אלימות על גופתו החרוכה.

כמה שעות קודם לכן בוצע באותו האזור נסיון חטיפה אחר, כשמוסא זלום, ילד פלסטיני בן 7, נגרר בכח לתוך מכונית הונדה שחורה. עוברי אורח נחלצו לעזרת הילד והצילו אותו מגורלו הנורא של מחמד אבו ח'דיר, אך כוחות המשטרה ומשמר הגבול, שהגיעו למקום ומצאו את הילד עם סימני דם באיזור הצוואר, עזבו במהירות ומבלי לבדוק את מצלמות האבטחה שתיעדו את נסיון החטיפה.

בשעות שלאחר היוודע מקרה החטיפה והרצח של אבו ח'דיר, התבטאו במשטרה בהיסוס והודיעו שהם בודקים כיווני חקירה לאומניים ופליליים.

במהלך היום שקדם לחטיפה והרצח, צעדו פעילי ימין בירושלים במשך שעות, צעקו סיסמות "מוות לערבים", ביקשו נקמה, וניסו לבצע לינץ' בכמה עוברי אורח ערבים. עם היוודע דבר הרצח לא בזבזו בימין זמן, ועד שעות הצהריים כבר הספיקו לשכנע את עצמם שללא כל ספק הנער נרצח על ידי משפחתו על רקע הומופובי, וכי "הבית הפתוח" (ארגון להטב"ק הפועל בירושלים) פרסם לכאורה הודעה הנוגעת להיכרות עם הנער. תיאוריה זו אמנם לא קיבלה שום תמיכה מאף גורם חקירה רשמי, אבל הסתדרה יפה בתמונת העולם האיסלמופובית, תוך שהיא משמשת לניקוי כפיים והשכחה של ההמון צמא הדם ששטף כמה שעות קודם לכן את רחובות העיר וביקש את הרצח.

> "להגיב לגזענות באי-אלימות": דיוקנאות של חמישה מפגינים בירושלים

אמו של הנער שנרצח, מוחמד אבו-ח'דיר (יותם רונן / אקטיבסטילס)

אמש פרסמה אלינור סידי, מנכ"לית הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, סטטוס המתייחס לשמועות:

המשטרה והשב"כ טרם החליטו האם רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר פלילי או לאומני וכבר יש מי ששרבב את שם הבית הפתוח לפרשה. חרושת השמועות שרצה במדינה נוקבת בשמנו כעדים האולטימטיביים וכמי שפרסמו הודעה מטעמנו הנוגעת למותו.

השימוש הציני שאנשים עושים בבית הפתוח אינו חדש לי – כבר שנים שאני מוחה עליו – אבל הוא מפתיע ומעציב אותי בכל פעם מחדש. העבודה שלנו נעשית במציאות פוליטית מורכבת כל כך שנדמה שבכל יום צץ האופורטוניסט הציניקן התורן שמנסה להשתמש בנו לצרכיו. הפעם, משתמשים בנו כדי להסיט את החקירה ולהשפיע עליה. בכל פעם שנדמה לי שהנה, המציאות הפוליטית משתנה והבית הפתוח יכול סופסוף לשקוט מההליכה הזהירה שלנו ומן הפוליטיקה המורכבת שלנו ולהיות ככל הארגונים, בכל פעם מחדש אני נוכחת עד כמה קריטית הזהירות בה אנו מתנהלים.

כולי תקווה שהמשטרה והמחלקה היהודית בשב"כ יידעו להגיע אל רוצחי מוחמד. נער שלא הכרתי, שהבית הפתוח לא הכיר, ושאין לנו מושג מי טוען אחרת ומאיזו סיבה.

אני קוראת לכל מפיצי השמועות לנהוג באחריות ומגנה את השימוש שנעשה בבית הפתוח כדי להשפיע על החקירה. כולי תקווה שאווירת ההסתה השורה במדינה – ובירושלים – תשכך וכי לא נצטרך לעמוד שוב בליל פרעות נוסף כפי שהתרחש אמש.

אתמול בערב כבר דווח בתקשורת הישראלית כי על סמך ניתוח הסרט ממצלמות האבטחה באיזור החטיפה, מעריכים כעת במשטרה שאכן מדובר בפיגוע טרור יהודי. אלא שעד אז גלגלי מכונת ההדחקה כבר פעלו בכל הכח, וכבר היה מאוחר מדי לתת לעובדות לבלבל את מי שלא רוצים להאמין שקיבלו את הנקמה שביקשו, בצורת החטיפה והרצח של נער פלסטיני חף מפשע.

> מניפולציה רגשית המונית: על צו איסור הפרסום בפרשת רצח הנערים