הגירוש מתקרב: הנחיה חדשה מאיימת על תושבי מסאפר יטא

ההליכים התכנוניים היו סוג של הגנה מפני הריסות וגירוש, עכשיו ההגנה הזו נעלמת. הריסת בית בכפר חאלת א-דבע, במאי 2025 (צילום: מסעב שאוור / אקטיבסטילס)

בחודשים האחרונים גוברים משמעותית מאמצי הצבא והמתנחלים לגרש את 2,500 תושבי מסאפר יטא, המתגוררים ב-12 כפרים קטנים בדרום הגדה המערבית. בתחילת מאי, הצבא החריב את מרבית הכפר חאלת אל-דבע – פעולת ההרס הנרחבת ביותר שהתרחשה עד כה באזור – ותושבים ועורכי דינם חוששים כי גורלם של שאר הכפרים יהיה דומה, בין היתר בעקבות הנחיה צבאית חדשה.

>> בניסיון לגרש את התושבים, מאחזים מוקמים בכפרים במסאפר יטא

בשבוע שעבר, במהלך דיון של מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי – הגוף הצבאי האחראי על מתן היתרי בנייה בשטחים – הוצגה הנחיה חדשה, המנחה את המועצה לדחות, באמתלה צבאית בלבד, בקשות של תושבי מסאפר יטא לתוכניות בנייה שהוגשו לאורך השנים.

מתמלול שהגיע לידי "שיחה מקומית" עולה כי יו"ר המועצה, יהודה אלקלעי, אמר בדיון שיש להשיב לבקשות התושבים בהתאם לעמדה של אלוף פיקוד המרכז מהשבוע שעבר, אבי בלוט, שלפיה אין לאפשר תכנון אזרחי בשטח האש שהוכרז במסאפר יטא, מאחר שצורכי הצבא להתאמן בשטח גברו "לאור המצב", רמז לפעילות בעזה או אולי באיראן.

עורכי דין המייצגים את תושבי מסאפר יטא מסבירים כי ההנחיה החדשה צפויה לאפשר לרשויות התכנון לדחות במהירות רבה יותר, ובאופן גורף, את בקשות התושבים מבלי להידרש להתייחס לטיעונים המשפטיים השונים שלהם, ובכך "לעקוף" את ההליך ולקצר אותו.

הצבא הכריז בשנות ה-80 על שטח האש 918, המשתרע על אדמות 12 כפרי מסאפר יטא. אריאל שרון, שר החקלאות דאז, הסביר שמטרת שטחי האש בגדה היא לסייע להתנחלויות להתרחב באזור. המנהל האזרחי מסרב בשיטתיות לבקשות הפלסטינים במסאפר יטא להיתרי בנייה ולתוכניות מתאר, אך הליכי הבקשה לקחו בעבר שנים ארוכות, והביאו להקפאת צווי ההריסה עד קבלת החלטה בעניינם.

ב-2021 פרסם הצבא תקנה שלפיה הוא לא ידון יותר בהליכים תכנוניים בשטחים צבאיים סגורים, ובכלל זה בשטחי אש, ללא אישור מהמפקד הצבאי. ההנחיה החדשה צפויה לאפשר למנהל האזרחי לדחות גם את עשרות הבקשות התכנוניות שהוגשו לפני 2021 וטרם נענו. "ההליכים התכנוניים האלו היו סוג של הגנה מפני הריסות וגירוש, ועכשיו לא תישאר שום אפשרות כזו", אמר האדריכל אלון כהן ליפשיץ מעמותת "במקום", "זה תשתית לריקון של שטח האש".

"ניאלץ לחזור לגור במערה". ילדים משחקים לצד מערה שבה הם מתגוררים, בכפר מופקרה במסאפר יטא, ב-2017 (צילום: ויסאם השלמון / פלאש90)

לפי נידאל יונס, ראש מועצת מסאפר יטא, לפחות 25 בקשות תלויות ועומדות לתוכניות בנייה שתושבים הכינו בעצמם בעלות רבה והגישו למנהל האזרחי בכפרים ג'ינבה, חלאווה, אל-מרכז, אל-פחית, תבאן, אל-מג'אז, ספאיי, טובא, מע'יר אל-עביד, אל-מופקרה ואל-רכיז. בשבועות הקרובים צפויים דיונים בנוגע לכמה מבקשות אלו. דחייה גורפת של הבקשות תוביל בסבירות גבוהה להרס בתים רבים וכפרים שלמים.

"אנחנו גרים שמונה משפחות בכפר ספאיי, אם יהרסו לנו אותו, ניאלץ לעבור לגור במערות הישנות שלא מספיקות למשפחות שלנו", אמר אחמד מוחמד עוד, בן 28. הדיון במועצת התכנון בנוגע לבקשות הבנייה של הכפר ספאיי צפוי להיערך בחודש הבא. "משתמשים בתירוץ שהאדמה הזו שייכת לצבא, אבל בפועל המתנחלים הם אלו ששולטים באדמה ובונים בה. השנה הם רועים בשדות שלנו יותר מאי פעם והורסים מאות דונמים שזרענו".

הדיונים בנוגע לבקשות הבנייה של התושבים מתקיימים באפיק נפרד משאלת הפינוי הפיזי שלהם מהשטח. בג"ץ דחה ב-2022 את עתירת התושבים ופסק כי הצבא יכול לגרש אותם. לפי יונס, הצבא מעדיף להביא לגירוש התושבים באמצעות הריסת בתיהם באופן הדרגתי, כדי להימנע מביקורת בינלאומית על מצב שבו התושבים יועלו משאיות בכפייה.

ההנחיה החדשה של מועצת התכנון שתאפשר להאיץ את הריסות הבתים ניתנה על רקע מהלכי הסיפוח שבצלאל סמוטריץ' מבצע בגדה המערבית, לאחר שהעביר לידו סמכויות רבות של המנהל האזרחי, באמצעות מינוי מטעמו של סגן ראש המנהל האזרחי הכפוף לו. יהודה אלקלעי, ראש מועצת התכנון, היה בעבר מהנדס של המועצה האזורית שומרון, ומונה לתפקידו – לפי דיווחים – הודות לרוח גבית של סמוטריץ', שהסביר שהמינוי מבטא את מאמציו למנוע מדינה פלסטינית ו"לחזק את ההתיישבות".

אך בעוד שהאג'נדה ההתנחלותית של הדרג המדיני ברורה, בצבא נתלים בנימוקים כמו הצורך באימונים צבאיים כדי לתרץ את הגירוש. עו"ד נטע עמר-שיף, שמייצגת חלק מהתושבים, אומרת שהנימוק הצבאי מקל על שכנוע בתי המשפט. "הם מאיצים את כל ההליכים, ונסמכים על טענה אחת בלעדית, שהיא כאילו ביטחונית במהותה. כשאומרים את המילה 'המפקד הצבאי', זה סוגר את העסק מיידית". בפועל, כפי שהראה מחקר של ארגון "כרם נבות", הצבא הכריז על כמיליון דונם כשטחי אש הסגורים לפלסטינים, כחמישית מהגדה, אך 80% מהם כלל אינם משמשים לאימונים.

מתנחלים במאחז שהוקם בתוך הקהילה מע'ייר א-דיר (צילום: אורן זיו)

"המפקד הצבאי מתנגד לכל הקיום הפלסטיני באזור הזה", יונס אמר ל"שיחה מקומית", "כל הנהלים האלו, שקשורים לתכנון ולבנייה, הם לא חוקיים, כי הם נוגדים את הצדק". לפי יונס, בחודשים האחרונים המצב במסאפר יטא מחמיר, והכפרים נמצאים "תחת מצור": תושבים מפחדים לצאת מהבתים, וניכרת התגברות של הריסות הצבא ומתקפות מתנחלים, שקורות בתוך הכפרים כמעט מדי יום.

שיתוף הפעולה בין תקנות הצבא לפעילות המתנחלים הדוק, אומר יונס. בכפר חאלת אל-דבע למשל, שנהרס כאמור בתחילת מאי, הקימו מיד לאחר מכן מתנחלים מאחז בלב הכפר, גנבו רכוש מבתים, התנכלו לתושבים, והעמיקו את מאמצי הגירוש. לאחר מחאות של תושבים ופעילים ישראלים ובינלאומיים, עזבו המתנחלים את המקום.

אך התקיפות נמשכות כל העת. ביום שישי האחרון תועדה קבוצת מתנחלים תוקפת משפחות ליד סוסיא. שישה פלסטינים נפצעו וקיבלו טיפול בבית חולים. באותו יום הניח מתנחל פגרי כבשים בסמוך לבתים של תושבי אום קוסא, במה שהפך לפרקטיקת גירוש, לפי התושבים. ביום חמישי חיילים או מתנחלים במדים השליכו רימוני גז על רועי צאן בג'ינבה, ובשלישי קבוצת מתנחלים הכתה תושב בראשו עד אובדן הכרה.

ביום שלישי קבוצת מתנחלים הכתה תושב סוסיא והוא איבד את ההכרה. התושב, עמראן נוואג'עה, סיפר שישב עם אשתו ועם אנשים נוספים בכפר, ואז ראה טרקטורון עם חמישה מתנחלים רעולי פנים, חמושים באלות, מתקרבים לכיוונם. הם עצרו ו"בלי להגיד מילה, הם החלו לחבוט לי בראש", הוא סיפר, "אחרי כמה מכות איבדתי הכרה. כשהתעוררתי ראיתי שהם ברחו, ואשתי לידי צרחה, כי דיממתי מהראש. לקחו אותי לבית חולים. הייתי גמור, לא הצלחתי לזוז ולדבר. תפרו לי 17 תפרים כדי לעצור את הדימום".