גזר דין מוות: 98 פלסטינים מתו במעצר מאז 7 באוקטובר

עדיין לא הוגש כתב אישום באף אחד מ-98 מקרי המוות של עצירים פלסטינים שנרשמו מאז 7 באוקטובר. אסירים פלסטינים משוחררים מכלא קציעות, ב-26 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

לפחות 98 עצורים פלסטינים מתו במתקני הכליאה בישראל מאז 7 באוקטובר 2023, כך עולה מדוח חדש של ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), המבוסס על נתונים רשמיים שהתקבלו מצה"ל ומשירות בתי הסוהר (שב"ס). עדויות ודוחות נתיחה שלאחר המוות מלמדים שרבים מהעצורים מתו כתוצאה מעינויים, הזנחה רפואית והרעבה.

>> שדה תימן 2: כך הפך גם מחנה עופר למתקן עינויים

מתוך 98 הפלסטינים שמתו במעצר, 69 הגיעו מעזה. אולם נתונים של אמ"ן מגלים כי פחות משליש מהעזתים שמתו במעצר הוגדרו על ידי ישראל עצמה כפעילים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, כך עולה מתחקיר משותף של "שיחה מקומית", מגזין 972+ ו"הגרדיאן". במאגר מודיעיני פנימי, שבו מצויים פרטי כל הפעילים הצבאיים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה וקיומו פורסם כבר בעבר ב"שיחה מקומית", רק 21 פעילים צבאיים מעזה רשומים כמי שמתו במעצר בישראל.

הנתונים במאגר נכונים לחודש מאי 2025, ובאותו זמן היה ידוע על לפחות 65 עזתים שמתו בבתי המעצר בישראל. פירוש הדבר שלפחות 44 מהם – כלומר 67% מכלל העצורים העזתים שמתו בכלא עד מאי 2005 – לא נחשבו, לפי ישראל, כפעילי זרועות צבאיות, והיו בסבירות גבוהה אזרחים. קציני מודיעין אמרו כי המאגר נחשב לממצה ומכיל את כל המידע שידוע לאמ"ן בנוגע לפעילים הצבאיים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. לפי נתוני שב"ס, רק כ-2% מהעצורים משתייכים לזרועות צבאיות של ארגונים אחרים.

לפי הדוח, עד סוף אוגוסט 2025 מתו בבתי הכלא הישראליים 94 עצירים פלסטינים, ומאז אוגוסט מתו במעצר עוד לפחות ארבעה עצירים פלסטינים, שלושה מהגדה ואחד מעזה, כך שמספר העצירים הכולל שמתו הוא 98. ספירה זו אינה כוללת שבעה מקרי מוות נוספים של פלסטינים, שלפי הדוח נורו על ידי הצבא ומתו במשמורתו זמן קצר לאחר שנעצרו, ולא הספיקו להגיע למתקני הכליאה.

נתונים אלה גבוהים מאלו שפורסמו בעבר. הנתון האחרון שמסרו ארגוני האסירים בגדה בתחילת נובמבר הוא 81 עצורים פלסטינים שמתו בכלא הישראלי מאז אוקטובר 2023. לפי אמאני סראחנה מאגודת האסירים הפלסטינים, מאז 1967 עד אוקטובר 2023, סך האסירים הפלסטינים שמתו בבתי המעצר הישראליים עמד על 237. אף שהתיעוד בשנים הראשונות לכיבוש לוקה בחסר, אומרת סראחנה, מספר העצירים שמתו בכלא הישראלי בשנתיים האחרונות מסמן הסלמה ומשקף את העובדה שאלימות גופנית ועינויים עברו נורמליזציה במערכת הכליאה הישראלית בזמן המלחמה.

מלבד 69 העצורים העזתים, לפי הדוח של רל"א מאז 7 באוקטובר מתו במתקני המעצר הישראליים 26 פלסטינים מהגדה המערבית ושלושה פלסטינים בעלי תעודת זהות ישראלית.

אולם ברל"א אומרים כי ככל הנראה מספר הפלסטינים שמתו במעצר גבוה אף יותר, זאת מכיוון שהצבא והשב"ס לא סיפקו דיווח מלא בעניין זה כבר יותר משנה. "זו אינה התמונה המלאה", אומר נאג'י עבאס, מנהל מחלקת האסירים והעצירים ברל"א, "אנחנו בטוחים שמתו במעצר אנשים נוספים שאנחנו לא יודעים עליהם".

במענה לבקשות חופש מידע, צה"ל סיפק בחודש מאי 2024 דיווח מלא לגבי מספר העצירים שמתו במתקניו, ושב"ס סיפק נתונים מלאים בחודש ספטמבר 2024. לפי נתוני שני הגופים, מאז 7 באוקטובר ועד מאי 2024 מתו 60 פלסטינים במעצר, קצב תמותה של עצור אחד כל ארבעה ימים מתחילת המלחמה. מידע נוסף על מקרי מוות התקבל מאז בתגובה לבקשות פרטניות לאיתור עצורים, כלומר הצבא או שב"ס אישרו מקרי מוות ספציפיים כשנשאלו על כך, אך לא סיפקו בעצמם דיווחים ממצים ומלאים.

לא ידוע מה עלה בגורל מאות פלסטינים נוספים שיש עדויות שנעצרו בעזה. הצבא הודיע למוקד להגנת הפרט כי אין לו כל אינדיקציה לגבי מעצרם של 366 פלסטינים, שלארגון יש חשד שנעצרו. היו מקרים בעבר שבהם הצבא הודיע תחילה לארגונים שהוא אינו מחזיק בעצירים מסוימים, אך לאחר מכן, עקב הליכים משפטיים, הודיע שהם מתו.

משפחות ברצועה אינן מקבלות עדכון מהמדינה על כך שקרוביהם מתו במתקני הכליאה, ולעיתים קרובות הן לומדות על כך מהתקשורת. מהנתונים שמסרה המדינה לרל"א עולה כי זהותם של לפחות 18 עזתים שמתו בכלא הישראלי אינה ידועה, ולא נמסרה הודעה על מותם למשפחותיהם.

מהדוח עולה כי מקרה הפגיעה בעציר פלסטיני במחנה שדה תימן ביולי 2024, העומד היום במרכז סערה ציבורית ובמסגרתו עומדים לדין חמישה חיילי מילואים באשמת התעללות וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, אינו יוצא דופן. בדוח מתוארים עשרות מקרים שבהם מתו עצירים לאחר שלכאורה הוכו, נמנע מהם טיפול רפואי או הורעבו. בארגון כותבים שהדוח חושף מדיניות העלמה בכפייה של פלסטינים מעזה, הרג שיטתי שלהם במתקני הכליאה כתוצאה מאלימות ומהזנחה רפואית חמורה, ולבסוף טיוח של נסיבות המוות על ידי הרשויות שאמורות לחקור אותן.

29 מקרי מוות תוך שנתיים. עצורים במתקן שדה תימן

לא ידוע על כתב אישום שהוגש נגד חייל או סוהר ביחס ל-98 מקרי המוות המתוארים בדוח. עד כה, רק חייל אחד הורשע בהתעללות בעציר פלסטיני, גם כן בשדה תימן. ב"הארץ" דווח בעבר כי הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, שהדליפה את סרטון ההתעללות בעציר וחשודה כעת כי מסרה מידע כוזב לבג"ץ ושיבשה הליכי חקירה, נמנעה מחקירת מקרי מוות של עצירים בתירוצים שונים ועקב לחצים שהופעלו עליה.

"איש לא הועמד לדין במקרה של מוות", אומר עבאס, "זה לא מקרה אחד פה ושם. זה שיטתי וזה ימשיך".

לפי נתוני המדינה שמופיעים בדוח, שדה תימן – שבו נחשפה פרשת ההתעללות – אכן היה מתקן הכליאה שבו מתו הכי הרבה עצירים פלסטינים: 29 מקרי מוות מאז 7 באוקטובר. אבל הוא בהחלט לא היה היחיד. במחנה הצבאי עופר – שתחקיר "שיחה מקומית" חשף את ההתעללות בעצירים פלסטינים שהתקיימה בו – מתו לפחות שני עצירים; בבסיס ענתות מת לפחות עציר אחד; ובמחנות צבאיים אחרים בדרום מתו לפחות 7 עצירים; 5 עצירים מתו בבית החולים סורוקה בעיר באר שבע, לאחר שהועברו אליו ממתקני כליאה צבאיים. בסך הכול, 44 עצירים מתו במשמורת הצבא.

46 מקרי מוות נרשמו במשמורת שב"ס. בכלא קציעות מתו לפחות 16 עצירים; בכלא עופר (נבדל ממתקן המעצר הצבאי) מתו לפחות 5 עצירים; בכלא ניצן ומר"ש (המרכז הרפואי של השב"ס) מתו לפחות 7 עצירים; בכלא מגידו לפחות 7; בבתי הכלא נפחא ורמון (מתחם גנות) לפחות 4; בכלא אשל לפחות אחד; ובמתקן החקירות של השב"כ בקישון לפחות 3; ו-3 במתקן החקירות שקמה.

מקום מותם של שמונה עצירים נוספים אינו ידוע.

לידי "שיחה מקומית" הגיעו עשרה דוחות נתיחה לאחר המוות שכתבו רופאים שנכחו בנתיחות מטעם המשפחות. ב-5 מתוך 10 מהמקרים נמצאו עדויות לאלימות כסיבה אפשרית למוות: שברים מרובים בצלעות, שטפי דם על פני העור או בסמוך לאיברים פנימיים וקרעים באיברים תוך-בטניים. לפחות שלושה מקרי מוות נבעו ישירות מהזנחה, ובהם מקרה של תת-תזונה קיצונית, מקרה של ממאירות המטולוגית שלא טופלה ומקרה נוסף של סוכרת ללא טיפול באינסולין.

עומר דרג'מה, בן 58, מת בכלא מגידו באוקטובר 2023. בדיקת CT שנערכה לאחר מותו גילתה שטף דם גדול באזור הבטן שלו, מה שמעלה חשד כי נפילה מגובה או תקיפה גופנית הובילו למותו. גם נתיחת גופתו של עבד אל-רחמן מרעי, בן 33, גילתה סימני אלימות: הצלעות ועצם החזה שלו היו שבורות, לצד שטפי דם ברחבי הגוף. הוא מת בכלא מגידו בנובמבר 2023.

הרופא שנכח בנתיחה של מרעי ייחס את מותו לאלימות שספג. אסיר שהיה עם מרעי בתא סיפר לרל"א כי "תקפו אותו כ-15 מאנשי הכוח, כולם עמדו סביבו והיכו אותו קשות. המכות נמשכו כ-5 דקות והם התמקדו בלהכות בראשו". עו"ד סרי חוריה, אזרח ישראלי שהיה כלוא באותו זמן בחשד להסתה אגב פוסטים בפייסבוק, סיפר בראיון לרביב דרוקר שהיה עד למותו של מרעי בתא לידו.

"כל לילה היינו שומעים אנשים שמקבלים מכות, מכות רצח, צועקים", סיפר חוריה. לדבריו, מרעי צעק במשך שעות "אני חולה, כואב לי, קשה לי, אני לא יכול לנשום, תביאו לי רופא", אבל לפי עדותו של חוריה, סוהרים נכנסו לתא שלו ואמרו לו להיות בשקט. למחרת קולו נדם. סוהרים הבינו שהוא מת, והוציאו אותו מהתא "בשקית זבל שחורה".

עבד אל-רחמן בחש, בן 23, מת בכלא מגידו בינואר 2024. בדוח הנתיחה שלו נכתב כי נמצאו שברים מרובים בצלעות הימניות, פגיעה בטחול, דלקת וקרע בריאות. גורם מוות אפשרי הוא כשל נשימתי כתוצאה מהפגיעה בריאות. אסיר שהיה עימו סיפר כי סוהרים תקפו את בחש, וכי לאחר מכן הוא התלונן על כאבים בחזה ובצלעות. למרות זאת, נמנע ממנו טיפול רפואי. אחרי שלא הצליח לעמוד על רגליו, הסוהרים הוציאו אותו מהתא. הוא מת כמה ימים מאוחר יותר.

וליד חאלד עבדאללה אחמד, בן 17, מת במגידו במרץ 2025. רופא שנכח בנתיחת גופתו ציין כי לא היו לו כמעט רקמות שומן או מסת שריר וכי סבל גם מדלקת במעי הגס ומסקביאס, ולפיכך הוא חושד שמת מהרעבה. "ראיתי בדיונים (בבית המשפט) שהילד נראה רזה והפנים שלו רזות, כמו שאר האסירים שסובלים מתת-תזונה בבתי הכלא", סיפר אביו ל"הארץ". לדבריו, לא היו לו מחלות קודמות.

ערפאת חמדאן, בן 25, מת באוקטובר 2023. הוא היה חולה בסוכרת נעורים, ועצור שהיה איתו סיפר כי הוא מת כתוצאה מהזנחה. מצבו החמיר בהדרגה עד שהפסיק לאכול ואיבד הכרה כמה פעמים. "הוא התנשם מאוד. קראנו לחובש כדי שיבדוק אותו, והוא אמר שנקרא לו כשערפאת ילך לעולמו", שחזר האסיר בדוח של בצלם את האופן שבו מתקני המעצר בישראל הפכו למתקני עינויים. "אחרי שעה וחצי ראינו נוזל יוצא לו מהפה. אחד האסירים בדק את הדופק שלו וצעק שערפאת מת", הוסיף העצור.

שני עצירים מתו במתקן הצבאי בעופר, חמישה מתו במתקן של שב"ס. מתקן המעצר במחנה עופר (צילום: אורן זיו)

מוחמד אל-סבאר, בן 21, מת בכלא עופר בפברואר 2024. מאז ילדותו הוא סבל ממחלת מעיים והיה זקוק לתזונה מותאמת. דוח נתיחת גופתו העלה כי הוא מת כתוצאה מעצירות ממושכת עקב אי-קבלת התזונה הנדרשת לו והיעדר טיפול רפואי. ת'אאר אבו עסאב, בן 38, הוכה למוות, לפי עדויות. אסיר שהוחזק איתו בתא סיפר לארגון בצלם שכוחות מיוחדים פרצו לתא והחלו להכות את כל העצורים באלות בכל חלקי גופם, עד שדיממו מראשם.

"את ת'אאר הם היכו יותר מכולם. הוא ניסה להגן על הראש שלו עם היד, אבל מהר מאוד כבר לא הצליח להחזיק אותה שם מרוב המכות", העיד אחד העצירים. אחרי שהסוהרים יצאו, ת'אאר נותר על הרצפה והמשיך לדמם. האסיר סיפר שהם ניסו לקרוא לסוהר במשך יותר משעה, אך אף אחד לא הגיע. אבו עסאב פונה לבסוף מהתא, והסוהרים הודיעו לאסירים שהוא מת. בסוף 2023 דווח כי נפתחה חקירה נגד סוהרים החשודים בכך שתקפו אותו.

מדובר צה"ל נמסר כי "במסגרת המלחמה, עוצר צה"ל ברצועת עזה אנשים שקיים חשד סביר כי הם מעורבים בפעילות טרור. חשודים רלוונטיים נלקחים להמשך תשאול, סינון והחזקה במתקנים ייעודיים בשטח ישראל.

מאז תחילת המלחמה אירעו מקרי מוות של עצורים, ובהם עצורים שהגיעו פצועים או במצב רפואי מורכב מקדים. כל מקרה מוות נחקר על ידי המשטרה הצבאית החוקרת. בסיום החקירות, עוברים ממצאיהן לבחינת הפרקליטות הצבאית.

הטענה על 'העלמת' עצורים מעזה שקרית ושגויה. כל עצור זכאי לייצוג בידי עורך דין, ונציין כי עורכי דין פונים לצה"ל באופן שוטף לצורך תיאום מפגשים ונענים. במקרה הצורך, ניתן גם להגיש עתירה לביהמ"ש לצורך מתן מידע על מקום הימצאו של אדם".

דוברות שב"ס סירבה למסור תגובה, אף שנשלח לה פירוט מקרי המוות שהתרחשו במתקנים של שב"ס, בטענה שמי שאחראי לעצירים פלסטינים שלא נשפטו הוא מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש). מתפ"ש אמרו שהנושא אינו באחריותם.