newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם בר-לב יצליח לשקם את היחסים בין האזרחים הערבים למשטרה?

השר החדש לביטחון פנים הצהיר שהפשיעה בחברה הערבית היא המבחן הגדול של הממשלה ושלו. האזרחים הפלסטינים מצפים ממנו לפעולה מיידית. "מבצע חוק וסדר התבצע בלי תוכניות ותקציבים מיוחדים, פשוט החליטו לעשות וזה נעשה. למה שזה לא יקרה נגד הפשע המאורגן?"

מאת:

האזרח הערבי הפלסטיני בישראל נמצא כיום במצב קשה מאוד של חוסר אמון בסיסי במוסדות המדינה. הוא תוהה אם כאשר מישהו תוקף אותו, יש בכלל גוף שיגן עליו. זאת שאלה שרוב הקבוצות האחרות בחברה הישראלית לא נדרשות להתמודד אתן בחיי היומיום שלהן.

>> חברה על הכוונת – הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית בישראל

חוסר האמון הזה של החברה הערבית במוסדות, ובמיוחד במשטרה, לא נוצר יש מאין. בשנים האחרונות הוא התגבר מסיבה ברורה: כשאתה חי במדינה ששירותי הביטחון שלה מחזיקים בכל הכלים המתקדמים שבנמצא, ולמרות זאת כנופיות של פשע מאורגן התפשטו בחברה שלך כאילו שאתה גר במדינה כושלת במרכז אפריקה או בדרום אמריקה, זה נורמלי מאוד לאבד אמון במדינה.

השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, ב-14 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מדבר על חשיבות נושא הפשיעה בחברה הערבית. האם גם יעשה? השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, ב-14 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

על פי נתוני מרכז אמאן, מאז שנת 2000 נהרגו 1,576 אזרחים ערבים, והמספרים הולכים וגדלים מדי שנה. ב-2014, למשל, מספר הקורבנות היה 51. ב-2015 הוא הגיע ל-58 וב-2016 ל-64. ב-2020 הגיע מספר הנרצחים ל-113, ומתחילת השנה נרצחו כבר 60 אזרחים ערבים.

מנתוני המרכז עולה כי רק בשליש ממקרי הרצח שהתרחשו בשנים האחרונות נעצר הרוצח והוגש נגדו כתב אישום, בעוד שבכשני שלישים מהמקרים הרוצחים עדיין מסתובבים חופשי, ללא כל הרתעה. מ-113 מקרי הרצח שהתרחשו ב-2020, למשל, הוגשו רק 35 כתבי אישום, וב-2019 הוגשו 29 כתבי אישום והיו 96 מקרי רצח.

משבר האמון מחריף עוד יותר לנוכח העובדה שלפי נתוני מרכז אמאן, מאז שנת 2000, המשטרה הרגה 68 אזרחים ערבים, כאשר ברוב המקרים, אם לא בכולם, נראה שהיה ניתן למנוע את ההריגה.

שנת 2000 נחשבת בעיני פלסטינים רבים בישראל לנקודת השבר ביחסים עם המשטרה ושירותי הביטחון. אחרי אירועי אוקטובר 2000, שבהם נהרגו 13 אזרחים ערבים, נטען כי ההתנהלות מול האזרחים הערבים השתנתה, ונראה כאילו כנופיות הפשע ביישובים הערביים קיבלו יד חופשית. גם המספרים מאשרים זאת – לפני שנת 2000 מספר ההרוגים השנתי בחברה הערבית היה נמוך בהרבה מאשר אחריה.

בתקשורת וברחוב הישראליים נשמעים לעתים הסברים אחרים לתופעה. למשל, ש"הערבים אינם משתפים פעולה". אך האם מישהו ציפה מתושבי נתניה לשתף פעולה כשהמשטרה נאבקה בכנופיות הפשע בעירם וניצחה אותם? והאם הטענה הזאת מתייחסת לסיכון שקיים בשיתוף פעולה שכזה, ויש בצדה הבטחה להגנה על שלומו של מי שמתלונן, למשל, על שכנו שנושא נשק ללא רישיון ועובד עם כנופיות פשע מאורגן?

בנוסף, טענה שטוענים אזרחים ערבים כבר שנים, כי הבריונים וגורמי הפשע המאורגן מקיימים קשרים עם המשטרה ורשויות הביטחון, קיבלה אישור בהצהרה של גורם בכיר במשטרה שפורסמה בערוץ 2 בחודש שעבר, כי מרבית מחוללי הפשע המאורגן עובדים עם שב"כ, מה שמקשה על המשטרה לפעול נגדם.

donate

הסבר מופרך נוסף תולה את הפשיעה הגוברת בחברה הערבית ב"תרבות אלימה". אם אכן כך הדבר, כיצד ייתכן שנתוני הפשיעה בגדה המערבית או בירדן נמוכים יותר? אולי מכיוון ששם הרשויות פועלות נגד העבריינים, ולכן הכנופיות אינן יכולות להתרחב עד כדי כך ולעשות ככל שעולה על רוחן? וכיצד אפשר לבטוח ברשויות המדינה, כאשר מי שמעלה טענה כזאת הוא לא אחר מהשר לביטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן?

מאז 2009 ועד לחודש שעבר עמד בנימין נתניהו בראשות הממשלה. השרים לביטחון פנים שמינה, האחראים על המשטרה, היו תמיד אנשי ימין, ולעתים ימין קיצוני, כמו שני השרים האחרונים – ארדן ואמיר אוחנה. בממשלה החדשה של נפתלי בנט ויאיר לפיד המצב השתנה קצת – לתפקיד מונה עמר בר-לב ממפלגת העבודה.

בר-לב מדבר מאז מינויו לא מעט על חשיבותו של נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. וכך גם סגנו, יואב סגלוביץ מיש עתיד, לשעבר מפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה ומקים יחידת להב 433 למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן, שעסק בנושא גם כשהיה באופוזיציה.

המצב שהם נכנסים אליו הוא אפילו קשה יותר אחרי עוד נסיגה ביחסים בין האזרחים הערבים למשטרה, אחרי האירועים שקרו בשייח' ג'ראח ובמסגד אל אקצא במאי ומבצע המעצרים שהגיע אחריהם וכונה "מבצע חוק וסדר". האם בר-לב יצליח לשנות את התמונה, ולשקם את האמון בין החברה הערבית למשטרה?

"מצפים לרשימת שמות ותחילת עבודה נגד הכנופיות"

עו"ד רידא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן, אומר כי "זה לא עניין של אמון. זה עניין של פעולה שיוצרת אמון. עד כה, התנהלות המשטרה בחברה הערבית גורמת לחוסר אמון. ובעניין הפשע יש חוסר אמון מכיוון שהמשטרה הודיעה בכמה הזדמנויות שתנהל קמפיין ותילחם בפשע, אבל התוצאות לא קיימות ומספר מקרי הרצח עולה.

"הניסיון של האנשים עם הצהרות המשטרה גרם לחוסר האמון, וזה מתווסף לצבירת האירועים ההיסטורית. המתח בין האזרחים הערבים למשטרה הגיע לשיאו בשנת 2000, וגם באירועים האחרונים. נראה שהמשטרה מייצגת את האינטרסים של הרוב ומגינה עליו מפני המיעוט".

לדברי ג'אבר, "אני חושב שהנושא הוא פוליטי, וקשור למבנה ה'מדינה העמוקה', אבל זה לא אומר שהשר החדש לא יוכל לשנות דבר. אישיותו של השר, מחויבותו והזמן שישקיע – כל זה יכול לשפר את המציאות ואת התוצאות בסופו של דבר.

"אנחנו יודעים היטב שהמדיניות הקיימת לא תשתנה תוך יומיים, כי יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם, הקשורים לפרטים הקטנים ביותר – אפילו להתנהגות השוטרים עצמם ואופן החשיבה שלהם. אבל אפשר לשנות דברים אם יש כוונות אמיתיות, כנות, והחלטות מיידיות".

שלט באום אל פחם נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

שלט באום אל פחם נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

ג'אבר מאמין שסגלוביץ יכול למלא תפקיד מרכזי בעניין הזה, אולי אפילו יותר מהשר בר-לב. "סגלוביץ, לפי דעתי, הוא העיקר. כחבר כנסת הוא התעניין בנושא הזה ועקב אחריו. הוא אומר שניתן לעשות יותר כדי להילחם בפשע המאורגן, והוא משוכנע שיש נושאים חברתיים וכלכליים רחבים יותר שצריך לטפל בהם בהקשר הזה.

"נושא הפשע המאורגן כיום כבר אינו נוגע לחברה הערבית בלבד. זו בעיה פוליטית של המדינה כולה. עובדה שנשיא המדינה החדש, יצחק הרצוג, הזכיר זאת בנאומו הראשון. ויש כאן פרמטר נוסף לדעתי, שהוא רע"מ. הם תרמו להצבת נושא האלימות בשיח הפוליטי הציבורי, והיותם בקואליציה עשויה לתרום לקידום הדברים לטובה".

עם זאת, אומר ג'אבר כי "הבעיה היא שמאז הקמת הממשלה החדשה ועד היום, המגמה היא כאילו הם אומרים 'בואו נבנה משהו חדש ונדון בנושא מההתחלה', וזה אומר שהפתרונות רחוקים, ואם הם רחוקים, יתכן שהם לא יושגו. ובעוד כל זה קורה, הפשעים נמשכים.

"אני מאמין שהפתרון הוא להתחיל ביישום באופן מיידי. ניתן להעביר את רוב הוראות התוכניות למניעת אלימות באופן מיידי בלי להיות זקוקים לתקציבים, תוכניות ומחקרים נוספים. וחשוב מאוד לא לקשר בין התוכנית למיגור הפשע לתוכנית התמיכה בחברה הערבית. התמיכה חשובה והכרחית, אך יש להפריד אותה מהתוכנית למיגור הפשע, שאותה יש להתחיל מיד.

"אנחנו מצפים מהשר החדש פעולה מיידית – רשימת שמות של כנופיות ועבריינים, מקורות המימון שלהם ותחילת העבודה נגדם. אחרת זה לא יעבוד, והפשע ימשיך להתרחב".

"נאחזים בתקווה"

מנהלת הצפון בשתיל, פידא טבעוני-נערה, שעוקבת אחר נושא המאבק באלימות, אומרת: "כל נושא התפשטות הפשע בחברה הערבית קשור ישירות למדיניות ממשלתית. למשל, ראינו איך המדינה הצליחה במבצע 'חוק וסדר' לעצור מאות צעירים, לחקור אותם ולהביא ראיות נגד חלקם תוך כמה ימים וללא תקציבים או תוכניות מיוחדים. פשוט הוחלט לעשות זאת וזה נעשה.

"למה זה לא נעשה נגד הפשע המאורגן? האם לשב"כ יש תפקיד בעניין? במיוחד אחרי ההתבטאות בערוץ 12 של בכיר במשטרה על זה. אלה שאלות לגיטימיות, שעולות בראשם של האזרחים הערבים.

"אנחנו מצפים שהשר החדש ישנה את המדיניות הבסיסית הזאת, אף שאנחנו יודעים בדיוק כמה שהיא מושרשת עמוק. ונשאלת השאלה, אף שהוא שר חדש שבא אולי עם כוונות טובות, איך אפשר לעבוד בממשלה בראשות קיצוניים וגזענים מהימין?"

לדברי טבעוני, הממשלה צריכה לאמץ את התוכנית שהוצגה על ידי ועדת המעקב העליונה למאבק באלימות, ולהתחיל לעבוד מיד אם היא באמת רצינית לגבי מאבק בפשיעה המאורגנת. על התוכנית הזאת, לדבריה, עבדו 157 חוקרים, וזוהי תוכנית מקצועית ביותר.

הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית במג'ד אלכרום, לאחר רצח שלושה מתושבי הכפר, ב-3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן / פלאש90)

עם זאת, היא לא מצפה ליותר מדי מהממשלה הזאת, שבה אנשי השמאל ממשיכים להחמיא לימין. "הדבר האחרון שציפיתי הוא שח"כ גבי לסקי (ממרצ; ב"ז) תצביע בעד חוק האזרחות, אבל המחמאות לימין התחילו כבר בתחילת המו"מ להקמת הממשלה. כבר ברור שהאידיאולוגיה הימנית של ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד מובילה את הממשלה הזאת, והם קיצוניים לא פחות מנתניהו. ולכן אנחנו לא מצפים מהם להרבה".

בנו של עבד אל-רחמן דראושה מאיכסל, ענאן, נרצח לפני 7 שנים בזמן שישב בבית קפה בכניסה לכפר. באותה תקופה אמרו האנשים בכפר כי הירי היה מכוון לבית הקפה, וענאן נהרג אף שלא היה היעד. עד כה לא נעצרו חשודים במעשה.

דרואשה אומר: "בשבע השנים האחרונות אני מבקר בכל חודשיים-שלושה בתחנת המשטרה בנצרת, כדי לבדוק אם הם התקדמו בחקירות, והתשובה היא תמיד זהה – 'אין שום דבר חדש'. מצד אחד הייאוש החל לשלוט במשפחה, ומצד שני, אני לא יכול להפקיר את זכותו של בני לכך שאמשיך.

"במשטרה הם מקבלים אותי בצורה טובה ומכבדים אותי, אבל התשובה שלהם תמיד זהה, שהחקירות נמשכות אבל אין שום דבר חדש, ויש מקרים שלוקחים יותר זמן ובסופו של דבר הרוצחים נחשפים, אז אני צריך לחכות. תמיד יש שמועות בכפר על שמות החשודים, והשמות האלה נמצאים בידי המשטרה, אך לדבריה הם אינם יכולים לעשות דבר בלי ראיות אמיתיות. זה קצת מוזר, בהתחשב בכך שהמקום היה מוקף במצלמות וכמעט הכל תועד.

למעשה, אחרי מה שקרה עם בני אני כבר לא סומך על מוסדות הביטחון במדינה הזאת. אני חושב שאם לי או לאחד מבני משפחתי תהיה בעיה כלשהי, המשטרה לא תגן עלינו. למרות זאת, לנוכח השר החדש אנחנו תמיד נאחזים בתקווה, ואנחנו מחכים, יש לנו זכות שאנחנו לעולם לא מוותרים עליה".

עלי, צעיר שהשתתף בהפגנות האחרונות (בסוף אפריל) באחד הכפרים בצפון, אומר: "כן, חלק מהזעם שלנו היה נגד המשטרה, מכיוון שהם מי שתקפו את המתפללים במסגד אל אקצא, והם אותם אלה שירו במוחמד קיואן באום אל-פחם, והם מי שמביאים כוחות גדולים ומפחידים להתמודד עם ההפגנות בזמן שהם לא משיגים הישגים גדולים במאבק בפשע המאורגן. לכן הפגנו נגד המשטרה.

"האמת היא שאנחנו לא מצפים להרבה מהשר לביטחון פנים החדש. כל מה שהוא עושה עד כה זה הצהרות, ואי אפשר לחכות, צריך להתחיל לעבוד מיידית, כדי שנוכל לראות תוצאות ולהשתכנע שנעשית עבודה אמיתית. אך ממשלה שאנשיה מהשמאל מצביעים כמו הימין על חוק האזרחות הגזעני, האם עלינו לחכות שהיא תיבדל מממשלות הימין הקודמות?"

כאמור, מאז שנכנס לתפקידו בר-לב הצהיר שנושא הפשע המאורגן בחברה הערבית הוא המבחן הגדול ביותר של הממשלה החדשה, ובעיקר של משרדו. בשבוע שעבר ביקר בפזורה הבדואית בנגב ואמר כי יפעל למאבק בפשע ויעזור גם לחברה הערבית. השר ישתתף ביום שני בבוקר בדיון בכנסת בנושא התקפות המשטרה על אזרחים ערבים במהלך האירועים האחרונים, שאותו יזם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

שום תוכנית לימודים לא תמחק מהעולם את הלאומיות הפלסטינית

הדיכוי של הלאומיות הפלסטינית במערכת החינוך משיג את ההיפך מהמכוון, ומחקרים מראים כי המורות והמורים הערבים מוצאים דרכים להתמודד עמו ו"להלך בין הטיפות". ראוי שמשרד החינוך יוביל את השתחררות החברה הישראלית מפחדיה, וייתן להם אוטונומיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf