newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בלי תקציב, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים ייכשל

אף שתוצאות פיילוט שנערך במחוז הצפון עוד לא פורסמו, משרד החינוך החליט להרחיב את הרפורמה לשילוב ילדים עם קשיים לכל הארץ. מורים העוסקים בשילוב: "המערכת מזעזעת, אי אפשר לתת כל כך מעט שעות לכל כך הרבה צרכים"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

"המערכת היא מזעזעת לדעתי, אני חושבת שאי-אפשר לתת כל כך מעט שעות שילוב לכל כך הרבה צרכים. ולצרכים יש שמות ופנים עבורי. הם יושבים אצלי בלב. אני הולכת לישון איתם בלילה. זה ילדים ספציפיים. זה ילדים."

תלמיד עם צרכים מיוחדים שמשולב בחינוך הכללי זול יותר למשרד החינוך (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"אני ראיתי מורים קורסים מעבודה. קורסים מעבודה. […] והלקויות למידה זה בכלל לא בעדיפות. לא כי הם לא רוצים, כי הם לא מסוגלים. לא מגיעים לזה. הילד מסתובב עם פתק כזה של התאמות, מנוילן, שהוא מציג אותו בפני כל מורה … ולהרבה מורים אין את הזמן לתת לו." (עדויות של מורות משלבות במחקר מאת עינת תומר ושרון מלכי).

תלמידים משולבים בזול

ביום שלישי (4.2) אישרה הוועדה המסדרת בכנסת להקים את ועדת החינוך לצורך דיון ברפורמה בחינוך המיוחד. המחאה כנגד הרפורמה מתרחבת והיא מתומצתת היטב במכתב ששלחה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד לראש הממשלה: הרפורמה מעודדת "ניתוב ילדי החינוך המיוחד לחינוך הרגיל וזאת ללא משאבים, תוך שלילת הסל שניתן לתלמיד במסגרת החינוך המיוחד וללא כל הכשרה של עובדי הוראה".

במשרד החינוך מכחישים. הם טוענים כי הרפורמה בחינוך המיוחד מיישמת היטב את שתי ההמלצות המרכזיות של ועדת דורנר משנת 2009: מתן אפשרות בחירה להורים לגבי המסגרת המתאימה לילדיהם – מסגרת נפרדת של החינוך המיוחד או שילוב בבית ספר רגיל; ותקציב "ההולך אחרי הילד", כלומר שהילד יקבל את אותו סיוע ללא תלות במסלול שבו ילמד.

זאת לא בדיוק האמת. בשנת 2018 הודו במשרד החינוך שחסרים 900 מיליון שקלים על מנת לאפשר לתלמידים המשולבים את התנאים שהיו זוכים להם במסגרת החינוך המיוחד. במצב זה, הבחירה של ההורים בשילוב משמעה שהילד יקבל טיפול נחות יותר או שההורים יצטרכו להוסיף מכיסם להשלמת הטיפול. מנקודת מבטו של משרד החינוך מדובר בחיסכון בכסף, שכן אין לממשלת ישראל פתרון תקציבי לגידול העצום במספר התלמידים עם צרכים מיוחדים. תלמידים שעוברים ללמוד בשילוב הם זולים יותר, וכל השאר מילים.

החיפזון ביישום הרפורמה מחשיד

החיפזון שבו נהג משרד החינוך בכל הקשור לרפורמה מחשיד מאוד. בנובמבר 2018 הוחל בניסוי הרפורמה במספר יישובים במחוז צפון. לא חלפה שנה, והמשרד הרחיב את הרפורמה לכל המחוז, ומיד אחר כך לכל הארץ. הניסוי בצפון הצליח? מישהו עקב במחקר אחר הפעלת הניסוי? יש ממצאים? מסקנות? המלצות? אף אחד לא יודע לומר.

במכתב מאת מנהלת מחוז צפון מנובמבר 2019 היא מדווחת כי "בשנת תשע"ט נערכו דיונים מקיפים במחוז ובמטה על מנת לאסוף תובנות ולהפיק לקחים". איפה התובנות? איפה הלקחים? "התובנות שעלו מהשטח נלמדו לעומק על ידי משרד החינוך", מרגיעה אותנו מנהלת המחוז. שום גוף מחקר של משרד החינוך או של אחד מהמוסדות האקדמיים לא העיד שהוא ביצע מחקר הערכה לניסוי. אולי לא היה מחקר כזה מעולם?

משרד החינוך פתח אתר לפניות הציבור בנושא, אבל איש לא הגיב להן. צעירה עם תסמונת דאון במוסד שלווה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

במהלך הפעלת הניסוי פתח מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, אתר אינטרנט להתייעצות עם הציבור. הליך ההתייעצות מורכב משלושה שלבים: איסוף עמדות מהציבור, ניתוח ומיון העמדות לפי נושאים מרכזיים, ופרסום תוצאות או מסקנות. האתר היה פתוח לציבור עד מאי 2019, והתקבלו בו 3,610 תגובות. מאז האתר מושבת. איש לא התייחס למה שהציבור כתב. אין תובנות ואין תוצאות. באין מחקר על מה שקרה במחוז צפון בשנת הלימודים הקודמת, אין לנו אלא לחפש מידע במחקרים קודמים שכן פורסמו.

חסרה הכשרה למורים המשלבים

במחקר טאליס הבינלאומי משנת 2018 נמצא ש-40 אחוזים מהמורים בישראל מלמדים בבתי ספר שבהם יותר מ-10 אחוזים של תלמידים עם צרכים מיוחדים. קשה להאמין, אבל שיעור זהה של מנהלים בישראל דיווחו שחסרים בבתי הספר שלהם מורים מיומנים בהוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. רק 33 אחוז מהמורים בישראל העידו כי השתתפו בהשתלמות בנושא הוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. כאשר שאלו את המורים במה לדעתם ראוי להשקיע יותר משאבים בחינוך, הם דירגו במקום הראשון את הצורך בשכר הוגן, במקום השני את הצורך להקטין את הצפיפות בכיתות, ובמקום השלישי את הצורך להשקיע יותר משאבים בתמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים.

זה לא חדש. במחקר שנערך על ידי חוקרי מכון ברוקדייל בשנת 2013 נמצא ש 96 אחוזים ממנהלי המתי"אות (מרכזי תמיכה אזוריים בשילוב) וכן 84 אחוזים ממנהלי בתי הספר דיווחו על מחסור בהדרכה למורים בנושא שילוב ילדים עם הפרעות קשב ובעיות התנהגותיות. כמעט כל מנהלי בתי-הספר בישראל דיווחו על מחסור בפריטי ציוד, חדרים ועזרים לטובת שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים. המחסור בלט במיוחד בבתי ספר במגזר הערבי.

לא רק ידע וציוד חסרים, גם בתפיסות המקדימות טרם טיפלו. 79 אחוז ממנהלי המתי"אות דיווחו שמנהלי בתי הספר והמורים מביעים עמדות מסתייגות או מתנגדות לשילוב ילדים עם הפרעות קשב ובעיות התנהגותיות. 45 אחוז ממנהלי בתי-הספר דיווחו על התנגדות של מורים לשילוב. לדעת החוקרים, הממצאים מצביעים על כך ש"עדיין לא הצלחנו להפוך את בתי-הספר לבתי-ספר משלבים".

רק שליש מהמורים קיבלו הכשרה כלשהי להתמודד עם תלמידים עם צרכים מיוחדים (צילום: 2.0 easy stand, CC BY-NC)

עמדות המורים תלויות בטיב הסביבה החינוכית

במאמר עדכני מאת הפסיכולוגית החינוכית ד"ר יבגניה שילשטיין היא מביאה עדויות לכך שהגורם המרכזי להצלחת השילוב הן עמדות המורים ביחס לשילוב. אבל, על בסיס מה מגבשים המורים את עמדותיהם? "מחקרים מראים שעמדות המורים ביחס לשילוב מושפעות בצורה עקבית מהנגישות של המשאבים הנדרשים", כותבת שילשטיין, "כשמדובר הן במשאבים פיזיים – חומרים לימודיים, סביבה פיזית מותאמת […] והן במשאבי אנוש – סייעים, מורים לחינוך מיוחד, מטפלים פארא-רפואיים."

רחל טלמור פרסמה בשנת 2007 סקירה של עשרות מחקרים בעולם שבחנו את עמדות המורים לשילוב. כל המחקרים מובילים לאותה מסקנה: "שינוי בעמדות המורים לא יאריך ימים אם לא ילווה בשינוי ובהתאמה של הסביבה החינוכית לשילוב. על הסביבה החינוכית לספק למורה הרבה יותר תמיכה ועזרה של אנשי מקצוע, בתוך הכיתה ומחוצה לה, ובייחוד תמיכה של הנהלת בית הספר."

המסקנה המחקרית חדה וברורה: "יש להתאים את הסביבה החינוכית לפני שמשלבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים".

משרד החינוך בוחר בצד של משרד האוצר

התסכול הוא רב. יש הסכמה רחבה שהשילוב הוא מהלך ראוי מבחינה חינוכית וחברתית, אולם משרד החינוך אינו מספק את התנאים הבסיסיים להצלחתו. משרד החינוך היה אמור לייצג את הצרכים הפדגוגיים בממשלה ובמשרד האוצר, ולדאוג לתקציב מתאים. אבל הוא לא. יותר קל היה לשר החינוך הקודם נפתלי בנט ולשר הנוכחי רפי פרץ למכור את הילדים ואת המורים בזול, לטובת צורכי התקציב.

מכיוון שלא עומד לרשותנו המחקר שכביכול בוצע במחוז צפון בשנה שעברה, אין לנו אלא להסתפק במחקר שעשתה עינת תומר ושרון מלכי, המביא את עדויות המורות המשלבות:

"אלה הילדים [שלא הצליחו להשתלב] שאחר כך שומעים עליהם שהם… בגיל ההתבגרות, או שהתאבדו חס ושלום או שאני לא יודעת מה. להם אני דואגת. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אבל כמו שאני רואה המצב הוא כזה שהילדים נופלים [נושרים]. זה עצוב. עצוב".

"נכון שיש אילוצים של כסף, אבל איך תקדמי ילד? ממה תתחילי? מתורה? מקריאה? בחשבון בכלל לא נוגעים. הוא יכול היה להצליח אם היו יותר שעות, יותר שעות לכל מיני דברים, גם לתרפיות לא משנה במה, בריקוד, בציור, במחול… במשהו שייתן לו מקום בטוח".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אום אלחיראן: הקלות הבלתי נסבלת שבה נתנו לפצוע לדמם למוות

במקום לטפל בפצועים ללא קשר לזהותם ומה עשו, הצוות הרפואי לא ניגש לאבו אלקיעאן כי חשב שהוא "מחבל". הסירוב של משרד הבריאות לחקור את הפרשה מעידה על שחיקה של האתיקה הרפואית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf