בין עבודה לבתי קפה ברחובות פריז

התיירת הישראלית בפריז תוהה על קנקנו של שבוע העבודה הצרפתי, והאם יכול להיות שהפריזאים בעצם לא עובדים? מסע קצר ברחוב ובהיסטוריה מלמד שתנאי העבודה בצרפת, על אף המיתון והאבטלה מאפשרים לצרפתים לחיות טוב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כשאת בחופשה את חושבת שכולם בחופשה. מסתובבת בפריז, ונדמה כי בכל שעה נתונה ביום בתי הקפה מלאים באנשים, לא כולם תיירים. צרפתים לוגמים כוסות אספרסו קטנות ואלגנטיות ומעשנים ללא הפסקה. עם בוא הצהריים הבראסריז הומים אדם, פריזאיות בכל הגילאים ומכל הסוגים סועדות את ליבן, בשעות המיועדות לכך בלבד כמובן (לכי תמצאי מקום לאכול בו אחרי השעה 14:30, ואם את לא אוכלת בשר, הבעיה גדולה כפליים!), וכך גם בשעות הערב. עולה השאלה: הם לא עובדים אף פעם? כולם יוצאים להפסקת צהריים ויש להם כסף מיותר לבזבז במסעדה? וזמן מיותר?

בתי הקפה עמוסים לעייפה בוקר, צהריים וערב

בתי הקפה עמוסים לעייפה בוקר, צהריים וערב

פריז – תל אביב

נכון, אלו אותן השאלות ששואלים בתל אביב: איך בכל שעות היום בתי הקפה מלאים, והאם התל אביבים בעצם לא עובדים? התשובה מורכבת, בתל אביב וגם בפריז. כמו כל מטרופולין מערבי גם העיר הזאת יקרה ומתייקרת, וכמו בעבר, גם היום פריז הפכה להיות משכנם של עשירי צרפת והעולם ושל ילדי הבורגנות הגבוהה. סתם לדוגמא, המחיר הממוצע למטר בדירה למכירה בפריז הוא כמעט 8000 אירו.

בניגוד לתל אביב, פריז לא ממש חיה בלילה, ולכן התירוץ שאני מספרת לעצמי, לפיו הסיבה שבתי הקפה בתל אביב מלאים תמיד היא שאנשי הלילה חופשיים ביום, לא תקפה כאן. ובעוד שצרפת היא אמנם מדינה עשירה היא בפירוש סבלה מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008, ושקעה במיתון לא פשוט. אחוז האבטלה הגבוה, מעל 10%, הוא אחת הסיבות לאכזבה שהביעו הצרפתים מהנשיא הולנד ומן המפלגה הסוציאליסטית בבחירות המוניציפליות, בהן התחזקה מאד מפלגת הימין הליברלי UMP (מפלגתו של סרקוזי), והמפלגה הימנית הקיצונית, FN, החזית הלאומית (בראשות מארי לה פן), שזכתה בשלטון בלמעלה מעשרה יישובים. אז איך זה שברחובות פריז הם לא מפסיקים לצאת ולבלות?

מי נהנה מחוקי העבודה הצרפתיים?

התשובה לשאלה שלי מתחלקת לשני חלקים, החלק הנפלא והחלק האפל. החלק הנפלא נגלה לי בביקור שערכתי בבית הקברות היפיפה פר לה שז, בו נקלעתי ל"קיר לוחימ הקומונה" שם התבצרו הלוחמים האחרונים של הקומונה הפריזאית, ושם הם נורו למוות ונקברו בקבר אחים על ידי חיילי הרפובליקה. שם למדתי קצת אודות לאון בלום, היהודי שהנהיג את מפלגת השמאל הסוציאליסטית, החזית העממית, ושהצליח במאי 1936, רגע לפני המלחמה, בעודו ראש ממשלה, להצעיד אחריו 600,000 אנשי שמאל בהפגנה נגד הפאשיזם באירופה. אותו לאון בלום היה זה שתחת כהונותיו הקצרות כראש ממשלה (1936-37, חודש אחד ב-1938, ועוד חודש לאחר המלחמה ב-1946-7) עברו חוקי העבודה המתקדמים ביותר, שנשמרים ברובם עד היום, בקנאות דתית כמעט, ושלטענת הימין גורמים לשוק הצרפתי לפגר מאחור.

החלק האפל הוא פריז הסמויה מן העין, או יותר נכון מהלב. פריז של הקבצנים, המהגרים הלא חוקיים, הצוענים שחיים ברחובות, המהגרים החוקיים שזה עתה באו ועובדים קשה מאד כדי לשפר את מצבם הכלכלי. פריז הזאת, מתחבאת בחלקים האחוריים של מסעדות הפאר כמו גם הבראסריז הפשוטות, היא נגלית דרך מראה הקבצנים ברחובות ובמטרו, ודרך המשפחות הצועניות שישנות ברחובות, וכוללות בדרך כלל גם את המבוגרים שבחבורה וגם את הילדים והטף. היא פריז המלוכלכת של חלקים מבלוויל, או פריז של הזונות ברחוב סן דני. אלה גם אלה אינם מאכלסים בכמויות את בתי הקפה בכל שעה ביום, ואינם נהנים מתנאי העבודה הנוחים.

ככה עובדים בצרפת: שעות נוחות, חופשות ארוכות

בחזרה ללאון בלום, שבוע העבודה הצרפתי הצטמצם תחת המפלגה הסוציאליסטית ל-40 שעות בלבד. חוק שעות העבודה הנוכחי קובע את שבוע העבודה הצרפתי על 35 שעות, מצומצם בכמעט 10 שעות שבועיות מזה הישראלי. גם את החופשות בתשלום, הווקאנס הצרפתי הידוע, קבעה ממשלתו של לאון בלום. חוק החופשות אפשר למיליוני פועלים לבלות בחיק משפחותיהם בכפרים ובעיירות. לראשונה באירופה חוקקה מדינה חוק שאפשר לצרפתים 15 ימי חופשה בתשלום. כיום כוללת החופשה הצרפתית חמישה שבועות הפזורים לאורך השנה. בישראל, ימי החופשה מחושבים לפי הוותק, ומי שעובד במקום עבודה אחד יותר משמונה שנים (וכמה כאלה כבר יש בשוק העבודה הנוכחי?) זכאי לכ-19 ימי עבודה, משמע פחות משלושה שבועות.

אמנם על פי סקר שנערך בשנת 2011 הפסקת הצהריים הממוצעת של העובדים בצרפת היא כ-22 דק', אך מי שמסתובב בערים הגדולות יתקשה למצוא חנויות פתוחות לפני השעה 11-10 בבוקר, או אחרי 6 בערב, אם תנסי להתקשר למשרד מסוג כלשהו בין 12:00 ל-13:30, רוב הסיכויים שלא יהיה מי שיענה לשיחתך, כי הם בהפסקת צהריים…

רק לאחרונה נחתם הסכם בין שני איגודי עובדים גדולים לבין מעסיקים בתחום ההיי טק והייעוץ, שקובע כי עובד לא חייב לענות למיילים וטלפונים אחרי שעות העבודה. ההסכם אמנם לא עבר כחוק, אך הוא מהווה השג משמעותי בשוק עבודה מערבי קפיטליסטי, שבו עובדי היי טק הם סוג של עבדים מודרניים של הבורגנות.

אז רגע לפני שאני עוזבת את עיר האורות, ארים עוד כוסית שמפניה לכבוד צרפת והצרפתים, ואאחל להם שממשלתו החדשה של הולנד, שמתכננת לקצץ בהוצאות המדינה לא תפגע בעובדים בצורה משמעותית ותאפשר לצרפתים להמשיך ליהנות.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

עדלה איאד, פועלת במפעל מבשלים בשבילך במישור אדומים, בפגישת סולידריות של העובדות השובתות ב-5 בדצמבר, 2019 (צילום: אקטיבסטילס)

בלי פנסיה וחופשה: פועלות פלסטיניות במישור אדומים פתחו בשביתה

"אני עובדת עשר שעות ביום ומרוויחה 3,000 שקל בחודש. לא משלמים לי נסיעות, דמי הבראה או ימי מחלה"; "אילו היינו פועלים ישראלים לא היו מתנהגים אלינו ככה"; עובדות במפעל מבשלים בשבילך התארגנו למאבק על זכויותיהן. מנכ"לית החברה: "אנחנו המומים ומופתעים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf