newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אוטובוס ושמו תשוקה

ראיון עם פ' שנפלה בפח והתאסלמה לאחר שנהג אוטובוס וויתר לה על דמי הנסיעה, ונמצאה בכפר שממוקם למרגלות מוחם הקודח של עורכי ערוץ 7*

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני ימים אחדים קראתי בזעזוע את הכתבה "כך מפתים צעירים ערבים בנות יהודיות" שפורסמה בערוץ 7, ובה מסופר על נהגי אוטובוס ממוצא ערבי שמנסים ללכוד בנות יהודיות "אם באמצעות אי-גביית תשלום על הנסיעה ואם באמצעות הורדתן או אסיפתן במקומות שאינם מוגדרים כתחנות ובשיטות נוספות". על פי הכתבה שיטות אלו אכן עובדות, ובנות יהודיות בערים רבות נופלות בפח, ואפילו בנות חרדיות לא חסינות להן.

בכתבה נטען כי המשטרה ממאנת להתערב ואף כלל לא מודעת אפילו למקרה אחד מהסוג הזה, לא שאני מבין למה היא הייתה צריכה להיות מודעת. אפילו חברת "אגד", שקופתה נשדדת למטרות נלוזות שכאלו, לא נתקלה במקרה.

בצר לי החלטתי שאת קשר השתיקה חייבים לשבור, לכן יצאתי למסע בכפרים ערבים בחיפוש אחר הנערות. היות ומדובר בתופעה, מן הסתם לא התקשיתי למצוא אותן, בכפר שנמצא למרגלות מוחם הצר של עורכי ערוץ 7 המכובד.

בשורות הבאות תוכלו לקרוא את הראיון שתמללתי עם פ' (לפני המעבר פריה ואחרי פאטמה, לכן אכנה אותה פ' כדי למנוע בלבול), בחורה דתייה מבית טוב שנפלה.


תוכלי לספר לנו איך  התחיל כל הסיפור המטורף הזה?

פ': יום אחד רצתי לכיוון התחנה ברחביה. קר וגשום היה, גם יחסית לחודש נובמבר בבירתנו. אני זוכרת את ריח העלים הרטובים. הייתי בטוחה ששוב לא אספיק. קו 9 הגיע ועצר לי לפני התחנה, והוא נדמה היה לי למשיח כי עוד רגע וקפאתי מקור, שכן לא התלבשתי טוב ליום מהסוג הזה. כאילו זה לא היה מספיק, כשעליתי הנהג – מאוחר יותר גיליתי כי שמו הוא באסם – פשוט נתן לי לעבור ללא צורך בהפקדת דמי נסיעה, כשהוא מסמן לי בעיניו הטובות שזה בסדר.

תוך רגע עטפה אותי החמימות הזאת שמרגישים כשחוזרים הביתה, כי גם בגוש שלפני הגירוש לא שילמנו באוטובוס. זה ישמע לך מצחיק, אבל החסכון של ה-6.90 ש"ח הללו היה כל מה שחיכיתי לו כל חיי. אולי זה לא נראה לך הרבה, אבל חשבתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה,  והוא עשוי לוותר לי על עוד נסיעה, אולי אפילו בין-עירונית, ביום מן הימים. אתה צריך לזכור שדעתן של נשים קלה עליהן, ולא היה לי גבר אז שיסביר לי אחרת.

בכל אופן התיישבתי בדיוק מאחוריו כי זה היה הספסל היחיד שהיה פנוי. התחלנו בנסיעה כשבירתנו האפרורית עוברת נגד עינינו, על תלמידיה, רוכליה וגיוונה היחודי. סופסוף קצת חום עוטף את גופי. אני רואה את ידיו הבטוחות של באסם מחזיקות בהגה בדיוק בנקודות הנכונות, בשעה 6 ו-11. הוא לא דמה במאומה לבנים שהכרתי עד אז בתנועה, היה ברור שהוא מצוי ברזי העולם. בדיעבד נזכרתי ששמתי לב כי מספר הרישוי של האוטובוס היה "44-656-20", ואם כופלים את זה ב-9 (מספר קו האוטובוס, ג.ב.) ומוספים ח"י מקבלים בגימטריה "תשוקה". הייתי צריכה לדעת כבר אז.

התחלה מבטיחה, איך זה המשיך? 

פ': הוא יורד באגריפס, עולה שוב לאיטו בדווידקה העומדת מול מרכז כלל. כנראה שבאסם הגביר את החימום כי אז הייתי כבר מיוזעת כולי, הקור היה זיכרון רחוק וה-6.90 לוא יוצאים לי מהראש. הוא מסיע אותנו, כשאני אומרת אותנו אני מתכוונת רק לשנינו כי כל שאר הנוסעים כאילו נעלמו. אנחנו עוברים מהמורה, ואז עוד אחת. בבצלאל הוא תופס בהגה בקשיחות שכולה רוך, מסובב אותו, ואז ממשיך.

למרות שלא החלפנו מילה כל הנסיעה כבר לא היינו שני הזרים שהתחילו את הנסיעה הזו, ואולי אף פעם לא היינו כאלה. לא הסכמתי לרדת מהאוטובוס, או אז באסם הערמומי אמר שהוא ממשיך לכפר ואם אני רוצה, אני מוזמנת להצטרף.

הנה תמונה שלנו בדיוק אחרי שירדנו מהאוטובוס.

"אל תבטחי בשועל, אל תבטחי ביהודי". באור , 36'. מתוך דר שטירמר

"אל תבטחי בשועל, אל תבטחי ביהודי". באור , 36'. מתוך דר שטירמר

> למעלה מאלף ישראלים הגיבו בקללות ואלימות לניצולי שואה שמחו נגד צוק איתן

שוב, אתה צריך לזכור שאז לא היו את כל הדפים הללו בפייסבוק, שבהם גברים שכל מה שמעניין אותם זה טובתנו מסבירים לבחורות פוחזות כמוני איך ערבים עובדים. אז הגענו לכפר, ראיתי חנות בגדים, נכנסנתי וקניתי מה שאחר-כך יתברר כחיג'אב, ובעמדת ההתאסלמות בחנות שינו את שמי לפאטמה.

מדהים, ואז חייתם באושר ובעושר עד עצם היום הזה? 

פ': איזה, הלוואי. הבעיות צצו מיד. התחתנו באוטבוס של חבר. אתם יכולים לצפות בקטע אילוסטרציה של יחסים בין גזעיים באוטובוס. כמו שאתם רואים הנוסעים לא היו מאד מרוצים, שהרי למעלה משלושת רבעי מהם מתנגדים ליחסים מהסוג הזה. אבל סיימון וגרפונקל ברקע היה נחמד.

> מה היה משרד החינוך עושה אם באמת היה רוצה להיאבק בגזענות?

אחרי שהוא חיזר אחריי בכזה מרץ, ברגע שהתחתנו הכל השתנה. הנסיעות התחילו להתמעט. אתה מכיר את הסטטיסטיקה שמצטטים, כי לבחורה יהודיה יש סיכוי פי 90 יותר גדול להיפגע על ידי מכר יהיודי מאשר ערבי? זה אולי נכון, אבל יש דברים יותר גרועים. למשל פתאום הוא ביקש שאשלם באוטובוס. הוא אומר שבני משפחה של נהגים באגד שאינם חברים, חייבים בחצי כרטיס בנסיעות עירוניות.

בקיצור התעצבנתי, אבל הייתי כלואה בכפר כי לא רציתי לשלם 6.90 לאוטובוס (שגם ככה מגיע פעם ביום ועוצר רק על הכביש הראשי). עד שיום אחד באסם חזר עם האוטובוס שלו, בג'אנט שלו הבחנתי בבואתה של רחל אימנו. באותו רגע באורח נס בנצי צלצל אלי והציע לבוא לחלץ אותי ועל הדרך רמז שייתכן כי מישהו ידפוק מכות לכל הכפר, ואמרתי לו שאין צורך, פשוט אזמין מונית. אני לא יודעת איך להודות לו על שהראה לי את האור.

יש לך איזה מוסר השכל מהסיפור המחריד?

פ': כן, אל תתנו לנו להסתובב חופשיות כי אין לדעת איפה נסיים את היום, בטח היום אפשר לחבר לנו איזה אזיק אלקטרוני, בפיקוח המשטרה ולהב"ה, ואולי אפילו חגורת צניעות נעולה בהצפנת 1024 ביט.

היום אני עושה סבב הרצאות (במוניות ספישל) ברחבי הארץ לנערות יהודיות ומספרת את סיפורי, שאני מקווה שיהווה תמרור אזהרה, כך ששום יהודיה נוספת לא תצטרך לעבור את שחוויתי, גם אם איזה באסם ייתן לה לעבור בחינם, או יעצור לה קצת לפני התחנה בדיוק כשהיא רצה לעברו. אני מציעה להן תמיד להתקשר במקרה שהן לא בטוחות מה קורה לגבר, לא משנה איזה גבר, גם הכסיל הגמור הגדול ביותר עדיף על שיפוטנו הנשים. אם הצלחתי כך להציל נפש של בת אחת מישראל, שהרי הצלתי עולם ומלואו.

* סאטירה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

צילום מסך מתוך הסרטון "שיר הפרחה - גרסת הפרחות 2020" של אנסמבל הפרחות חנה ואזנה

הסרטון שמחזיר לפרחה את הכבוד והופך אותה למודל לחיקוי

יוצרות ההצגה "פרחה שם יפה" הוציאו גרסה עדכנית לשיר המפורסם, על רקע הסערה סביב היעלמות המילה בפסטיגל. הן מחזירות את הפרחה למרכז, אבל משנות את משמעותה. "השיר מחזיר את השם פרחה למקור שלו. סבתא שלך היתה אישה מכובדת, חלוצה. גם אם לא היתה משכילה - את תכבדי אותה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf