עורכת דינו של ד"ר חוסאם אבו ספיה: "הם מחזיקים בו כקלף מיקוח"
רופא הילדים ומנהל בית החולים כמאל עדוואן, שנעצר בסוף דצמבר, מוחזק בלי כתב אישום כבר שבעה חודשים. הוא הוכה שוב ושוב, הוחזק בבידוד תקופות ממושכות וסובל מהזנחה רפואית, אך "נשאר אדם אופטימי, תמיד שומר על מורל גבוה ובטוח שהג'נוסייד יסתיים"

כלוא בתנאים קשים. הפגנה בחברון מול מטה הצלב האדום הבינלאומי נגד מאסרו של ד"ר חוסאם אבו ספיה והפגיעה בצוותים רפואיים ברצועת עזה, ב-9 בינואר 2025 (צילום: מסעב שאוור / אקטיבסטילס)
מנותק מהעולם ועצור בישראל בלי כתב אישום, רופא הילדים הפלסטיני ד"ר חוסאם אבו ספיה הוכה שוב ושוב, הוחזק בבידוד תקופות ממושכות, וסובל מהזנחה רפואית מאז שנעצר בעזה – כך סיפרה עורכת דינו למגזין 972+.
אבו ספיה, שהיה מנהל בית החולים כמאל עדוואן בבית לאהיא עד שהצבא סגר את המוסד הרפואי בכוח, מוחזק במחנה עופר ליד רמאללה בגדה המערבית. עורכת דינו, ע'ייד קאסם, ביקרה אותו שם בתחילת החודש. הוא נעצר ב-27 בדצמבר בזמן פשיטה ישראלית על בית החולים, אחרי מצור של חודשיים על המוסד הרפואי. חיילים ריכזו את הצוות בחוץ, הכריחו אותם להתפשט, ואז העלו את המבנה באש.
">> אשאר כאן עד הסוף". ראיון עם מנהל בית חולים בצפון עזה
כמאל עדוואן לא היה רק מקום עבודתו של אבו ספיה, אלא מוסד חיוני לאוכלוסייה שלמה שהיתה תחת מצור. סגירתו סימנה מכה אנושה שהונחתה על מערכת הבריאות בצפון רצועת עזה.
זמן קצר אחרי הפשיטה, הופץ סרטון שמראה את אבו ספיה מובל לכלי רכב צבאי בפקודה של חיילים ישראלים. הרשויות בישראל הכחישו שהוא נעצר כלל, ורק שבוע לאחר מכן הודו שהוא נמצא בידי ישראל. הסיבה למעצרו, לטענת הצבא, היתה מעורבותו בפעילות טרור; שבעה חודשים לאחר מכן, ישראל טרם הציגה ראיות לכך.
אבו ספיה הוחזק תחילה בשדה תימן, בסיס צבאי בדרום ישראל שנודע לשמצה בשל התעללות קשה באסירים פלסטינים. הוא נשאר שם, כלוא בתנאים קשים, עד שהועבר למחנה עופר ב-9 בינואר.
"ניסיתי לבקר אותו כמה שניתן", אמרה קאסם למגזין 972+. "בזמן מעצרו הוא שקל כ-97 קילו. בחודשיים הראשונים הוא ירד כ-20 קילו, ובביקור האחרון שלי היה ברור שהוא איבד כבר קרוב ל-40 קילו ממשקלו".
לדברי קאסם, אבו ספיה בילה כמעט חודש בבידוד במחנה עופר, לפני שהועבר למחלקה עם אסירים אחרים מעזה. התא שבו הוא מוחזק נמצא מתחת לאדמה, בלי אוורור ואור טבעי. "כל כך לח שם עד שהאסירים מרגישים קור גם כשהטמפרטורות בחוץ הן יותר מ-30 מעלות".
גם מצב ההיגיינה והסניטציה חמור. "לעיתים קרובות אין סבון בחדר הרחצה – יש רק מים", אמרה קאסם. "הבגדים מכובסים פעם בחודש וחצי – חודשיים. השמיכות וכיסויי המיטה מכובסים אולי פעם בחצי שנה". כתוצאה מכך, נפוצות בין האסירים מחלות עור כמו סקביאס (גרדת).
קאסם מספרת שהמזון שמספק בית הסוהר "הוא המינימום ההכרחי: מרעיבים אותם בכוונה". האסירים גם מנותקים לגמרי מהעולם החיצון. לפי קאסם, אבו ספיה לא ידע על מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן.
נוסף על כך, מכים אותם קשות בלי סיבה. אבו ספיה אמר לקאסם שהפעם האחרונה שסוהרים היכו אותו היתה ב-24 או 25 ביוני. "הוא הותקף בצורה אכזרית", היא אמרה. "המכות נמשכו כחצי שעה. היו חבלות על ראשו, צווארו וחזהו. אחרי שסיימו להכות אותו, הוא ביקש לראות רופא – הוא לא הרגיש טוב וחש תעוקה בלב. הם סירבו לבקשה.
"זו היתה אולי הפעם החמישית או השישית שתקפו אותו, והם גם שברו את משקפיו. ניסיתי להשיג לו זוג חדש (אחרי שנעצר בלי המשקפיים; ש"י), והצלחתי לבסוף לעשות את זה במאי. אבל כשהם היכו אותו שוב, הם שברו את העדשות".
קאסם מציינת שהמסגרת המשפטית סביב מעצרו של אבו ספיה היא לחלוטין לא שקופה. הוא מוחזק כיום תחת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (התשס"ב-2002), שמאפשר לישראל להחזיק אנשים במעצר מנהלי, ללא כתב אישום או משפט, אם יש "יסוד סביר" להניח שהוא השתתף ב"פעילות איבה".

"מספיק חשד קלוש כדי לכלוא מישהו לשנים". אסירים במחנה עופר, ב-28 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
לפי ארגון זכויות האדם "המוקד להגנת הפרט", כ-2,500 פלסטינים מעזה מוחזקים כיום בישראל תחת החוק הזה. החוק מאפשר מניעת גישה לעורך דין ב-90 הימים הראשונים למעצר, ואין מגבלה על תקופת המעצר.
"צו המעצר תקף לשישה חודשים וניתן להאריך אותו ללא מגבלה, בלי שעורך הדין או האסיר יודעים למה", אומרת קאסם. "ישראל תמיד טוענת שיש מסמכים סודיים או חומרים מסווגים, שאפילו לנו כעורכי דין אסור לראות. מספיק חשד קלוש כדי לכלוא מישהו לשנים".
"בתי המשפט הם הצגה אחת גדולה", היא ממשיכה. "האסירים אפילו אינם מופיעים בבית המשפט (לשימועים). הוא נשאר בתא שלו, וקוראים לו לדבר בטלפון עם מתרגם, שפשוט מודיע לו שמעצרו הוארך".
לפי קאסם, המקרה של אבו ספיה חריג, מכיוון שלקח זמן מה לסווג אותו כ"לוחם בלתי חוקי". "רבים מאמינים שהרשויות בישראל עיכבו את הצעד הזה, מכיוון שקיוו להגיש נגדו כתב אישום רשמי, אך לא הצליחו לחלץ ממנו הודאה. אחרי כחודש וחצי של מאסר, לא היתה להם שום אפשרות אחרת, והם נאלצו להפעיל את הסיווג הזה". בשל כך, קאסם מאמינה שהוא מוחזק "כקלף מיקוח במשא ומתן", ולכן לא סביר שהוא ישוחרר לפני שהמלחמה תיגמר.
ועדיין, היא אומרת שרוחו של אבו ספיה לא נשברה. "למרות כל האובדן, למרות תנאי המאסר הקשים שלו, הוא נשאר אדם אופטימי, תמיד שומר על מורל גבוה ובטוח שהג'נוסייד יסתיים".
"אני יכולה להרגיש שהוא סובל"
משפחתו של אבו ספיה אינה יודעת כמעט דבר על גורלו. "רוב מה ששמענו על בריאותו הגיע ממקורות לא רשמיים, ולפעמים דרך עורכי הדין", אמר למגזין 972+ בנו אליאס, בן 28. "הוא זוכה ליחס לא אנושי, לא מקבל מזון הולם, מוחזק במקום בלי אור, ונחקר ללא הפסקה".
אליאס, שגם הוא רופא, הביא פליאה שאביו נחשב לאיום ביטחוני על ישראל, כשכל מה שעשה היה לספק שירותים רפואיים ומנהליים בבית החולים כמאל עדוואן. "אין לו שום השתייכות פוליטית", הוא מצהיר, "ואני מאמין שהוא נעצר בגלל ההתבטאויות הפומביות שלו שקראו לעצירת ההתקפות על בתי החולים ועל מערכת הבריאות בעזה".

מעצרו הוא חלק ממתקפה ישראלית רחבה יותר על מערכת הבריאות העזתית ב-21 החודשים האחרונים. ד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, צפון רצועת עזה (צילום: באדיבות המצולם)
ואכן, נראה שמעצרו של אבו ספיה הוא חלק ממתקפה ישראלית רחבה יותר על מערכת הבריאות העזתית ב-21 החודשים האחרונים. בדוח של האו"ם שפורסם באפריל תועדו יותר מ-1,450 התקפות על עובדי רפואה, חולים, בתי חולים ותשתיות רפואיות מאז 7 באוקטובר 2023. כמו כן, מודגש בדוח מעצרם של מאות אנשי רפואה על ידי הכוחות הישראלים.
אשתו של אבו חוסאם, אלבינה, אמרה למגזין 972+ ששמעה מרופאים ששוחררו שהיכו ועינו אותם. "הילדים שלי מנסים להגן עליי ולא לספר לי את הפרטים על בריאותו של חוסאם, מחשש שהצער יכריע אותי. אבל אני יכולה להרגיש שהוא סובל. אני מאמינה שהצבא נוטר לו טינה בגלל המסירות שלו לעבודתו. הוא עשה ככל שביכולתו כדי לתמוך במערכת הבריאות הקורסת של עזה ולהציל את הפצועים, למרות המחסור במשאבים. אנחנו רוצים שהוא יחזור כדי שנוכל להיות ביחד ולהמשיך בחיינו. אנחנו עדיין מתאבלים על הבן שלנו אברהים, שנהרג (על ידי כטב"ם) בפשיטה על בית החולים. לא היה לנו אפילו זמן להתאבל עליו כראוי".
מגזין 972+ פנה לשירות בתי הסוהר בבקשת תגובה, והיא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.
אבתיסאם מהדי סייעה בהכנת הכתבה.
שדה יעיש היא עיתונאית, שמסקרת את מזרח ירושלים והגדה המערבית. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית













