שדה תימן 2: כך הפך גם מחנה עופר למתקן עינויים
לאחר תחקירים על התעללות קשה, "שדה תימן" חדל להיות מחנה מעצר והעצורים הועברו למחנה עופר. אבל לפי עדויות, התנאים בעופר כמעט זהים: מכות, אזיקים 24 שעות ביממה, גם בשירותים או בזמן השינה. דו"צ: אין התעללות
אסירים פלסטינים מעזה, המוחזקים במחנה עופר שתחת אחריות הצבא, מספרים כי הם אזוקים בידיהם 24 שעות ביממה, חלקם גם ברגליים – כולל בזמן השינה, האכילה והשימוש בשירותים – וכי הם משוחררים מהאזיקים רק פעם בשבוע לצורך מקלחת קצרה. לדבריהם, הם מוכים על ידי סוהרים וחיילים באופן קבוע, עוברים השפלות וחיים בצפיפות קשה, ללא תנאי היגיינה בסיסיים. אחד מהם העיד גם כי ראה כיצד סוהרים מכים למוות עציר פלסטיני לפני שחרורו.
>> "מחריד יותר מגואנטנמו": עדויות מביקור בשדה תימן
המחנה הקודם שבו הוחזקו עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר, מחנה שדה תימן, חדל לשמש למעשה כמחנה מעצר בעקבות תחקירים שחשפו שנרשמו בו התעללויות קשות בעצירים, מקרי מוות ואף אונס, והפך למחנה מעבר לעצירים מעזה. מחנה עופר היה אמור לשמש חלופה "אנושית" יותר לשדה תימן. אולם העדויות החדשות ממחנה עופר – שחלקן הגיעו מפי פלסטינים ששוחררו לעזה וחלקן מפי פלסטינים שעדיין נמצאים במעצר ומעורכי דין מטעם "המוקד להגנת הפרט" שביקרו אצלם – מלמדות שתנאי המעצר בו אינם טובים בהרבה ממה שהיה בשדה תימן.
ההבדל העיקרי, אומר עציר שהוחזק בשדה תימן והועבר אחר כך למחנה עופר, הוא שבמחנה עופר מותר לעצירים לעמוד בתא, בעוד בשדה תימן הם נאלצו לשבת על הברכיים כל שעות היממה. הבדל נוסף ומשמעותי הוא שמחנה שדה תימן עמד תחת עין הביקורת הבינלאומית, בעוד על הנעשה במחנה עופר ידוע מעט מאוד והוא כמעט לא זוכה לסיקור של התקשורת הבינלאומית.
דובר צה"ל הכחיש שבמחנה עופר מתקיימת התעללות שיטתית בעצורים או שהם מוכים. עוד טענו בדובר צה"ל כי "מרבית העצורים אינם מוחזקים באזיקה. במקרים מסוימים, כאשר הדבר הכרחי מטעמים ביטחוניים, מתקבלת החלטה פרטנית על אזיקת כלוא, באופן שאינו מונע ממנו לאכול, להתקלח או להשתמש בשירותים". בדובר צה"ל אמרו כי "מדובר בעצורים שנשקפת מהם מסוכנות רבה".
כמו בשדה תימן, העצירים מעזה המוחזקים במחנה עופר מוגדרים כ"לוחמים בלתי חוקיים". ההליך המשפטי שהם עוברים מתמצה בדרך כלל בשימוע בן דקות ספורות, שבו נאמר להם שהם מואשמים ב"פעילות טרור", ומעצרם מוארך בחצי שנה, עם אפשרות להארכה נוספת "עד לתום המלחמה" . לפי ההערכה, במחנה עופר מוחזקים כמה מאות "לוחמים בלתי חוקיים" כאלה, אולם מהצבא לא נמסר מספר מדויק.
עורכי הדין קיוו תחילה כי מחנה עופר יהיה רק מחנה מעבר והעצורים בו יעברו לכלא עופר הסמוך, הנמצא תחת פיקוח השב"ס. בצבא טוענים שהעצורים במחנה עופר "מיועדים לעבור לשב"ס", אבל במוקד להגנת הפרט טוענים כי במתקן מוחזקים עצירים לפחות מאז חודש מאי. "המצב בעופר יותר קשה מבשב"ס", אומרת עורכת הדין נאדין אבו ערפה מהמוקד להגנת הפרט ומזכירה שגם בשב"ס מתגאים שהם החמירו את תנאי העצירים הפלסטינים. לפי המוקד, נכון לדצמבר 2024 נמצאים בשב”ס 1772 לוחמים בלתי חוקיים (המכונים לב"חים, א"ז). כמו כן יש עזתים שנמצאים בשב”ס כ"אסירים ביטחוניים" אך מספרם לא ידוע.
"עדויותיהם של העצורים שהוחזקו או עודם מוחזקים במחנה עופר מלמדות על התעלמות המדינה מפסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בעניין תנאי ההחזקה במתקן שדה תימן", אומרת אבו ערפה. "נראה שהתנאים שבהם מוחזקים העצורים במחנה עופר דומים, ובמקרים מסוימים אף זהים, לתנאים שהיו בשדה תימן. יודגש כי בבג"ץ האגודה לזכויות האזרח נגד שר הביטחון נקבע כי 'מה שהיה לא עוד יהיה. הדרך היחידה להחזיק כלואים – במתקן שדה תימן, כמו גם בכל מתקן כליאה אחר – חייבת להיות הדרך שעליה מורה הדין'".
אבו ערפה ציינה כי בביקורים של עורכות הדין של המוקד להגנת הפרט במתקן הכליאה הצבאי הן שמעו מאסירים תלונות על תנאי כליאה קשים "הרחוקים מהסטנדרטים המינימליים שיש בהם כדי לענות על הצרכים הבסיסיים שלהם. הרושם הוא שתנאי כליאה אלה עולים לכדי עינויים בחלק ניכר מהמקרים". מתוך 25 תצהירים שאסף המוקד, רק שני עצורים העיד כי הם אינם כבולים 24 שעות ביממה. אבו ערפה ציינה שאין מעקב אחרי כל האסירים, והביקורים אינם סדירים.
על פי העדויות שאסף המוקד, שלוש הארוחות, המחולקות ביום לתאים, מבוססות בעיקר על ארבע פרוסות לחם לבן עם כפית של ריבה, גבינה או שוקולד. עצירים העידו כי נייר טואלט וסבון מסופקים רק לעיתים רחוקת, בכמות שאינה מספקת לאסירים בתא. הם סיפרו שבחלק מהתאים נמצאים יותר אסירים ממספר המיטות וכי חלק מהאסירים ישנים על מזרונים על הרצפה. חלק מהאסירים העידו כי לא ידעו היכן הם מוחזקים עד שביקרו אצלם עורכי הדין.
רמי, בן 42 מהעיר עזה, נעצר בבית החולים שיפא בחודש פברואר ושוחרר חזרה לעזה כעבור כחודש. הוא נלקח תחילה לשדה תימן ואז הועבר למחנה עופר. "כשהעבירו אותי לכלא עופר, חשבתי שיחזירו אותי לעזה אבל מצאתי את עצמי בכלא אחר", הוא מספר. במחנה עופר, הוא אומר, "כל העצורים עונו, הוכו והושפלו, ללא יוצא מן הכלל".
הוא סבל מעינויים בשדה תימן, אבל במחנה עופר המצב לא היה טוב יותר. "סבלתי מעינויים קשים. זרמי חשמל כל יומיים", הוא מעיד. "הכריחו אותנו לשבת על הברכיים, עם הידיים קשורות מהזריחה עד חצות, היכו אותנו בכל חלקי הגוף. אוכל קיבלנו פעם אחת (ביום)". נגד רמי לא הוגש כתב אישום, הוא שוחרר ממחנה עופר במרץ והוחזר לעזה דרך מעבר כרם שלום.
רפיק, בן 59 מצפון עזה, נעצר בנובמבר 2023 בעזה, ולאחר שבוע בשדה תימן הועבר לעופר. הוא שוחרר כעבור חודש. רוב העצורים שהיו איתו בעופר היו מעזה, הוא מספר ל"שיחה מקומית". "כולנו סבלנו באותה מידה מעינויים, השפלה ועלבונות", הוא מעיד. "הם התייחסו אלינו כאילו לעולם לא נראה את המשפחות שלנו בעזה. חשבתי שלא אצא מהכלא חי.
"הם היכו אותנו עם נשק על הראש שלנו ובעטו בנו. אחד הצעירים שעוכבו איתנו מת במהלך השחרור. היכו אותו על הראש והוא מת מיד. ירדתי 43 קילו במעצר בגלל חוסר אוכל. הנחמה היחידה שלי במעצר היתה כשחשבתי על משפחתי וכך הרחקתי את עצמי מהמציאות של המעצר".
רפיק סיפר כי אף ששוחרר לעזה לפני שנה, הוא ממשיך לסבול. "הידיים שלי משותקות בגלל העינויים ואני נוטל תרופות פסיכיאטריות קשות. אני הולך עשרות קילומטרים כל יום כדי להתעייף ולישון. איבדתי את חיי בגלל המעצר הזה".
בעדותו בפני נציגי המוקד, סיפר תושב עזה בן 66 ואב ל-8, שהוא נעצר בעת שנהג במשאית בעזה, נלקח לשדה תימן ל-18 יום ולאחר מכן לכלא עופר. "בשדה תימן (היינו) כל היום עם כיסוי לעיניים, לא נתנו לנו לזוז או לדבר כל היום", נכתב מעדות שנמסרה מפיו. "פה, במחנה עופר, אותו דבר כל היום, אזוק בידיים וברגלים". ההבדל היחיד, לפי העציר, הוא שבעופר, בניגוד לשדה תימן, "לא כופים עלי לשבת כל היום ויש שירותים בתוך החדר".
העציר ציין כי הועלה לדיון באמצעות וידאו ונאמר לו שהוא מואשם בהשתייכות לארגון טרור. "אין לי קשר לארגון כלשהו", טען העציר. הבקשה שלו מעורך הדין שנפגש איתו היתה שיתקשרו למשפחה שלו "רק כדי שידעו שאני חי וסובל".
גם תושב עזה בן 48, נשוי ואב ל-3 שנעצר במרץ 2024 בביתו בעיר עזה, העיד כי הוא "אזוק כל היום והלילה". לדבריו, נאמר לו בעת מעצרו כי "אנחנו יודעים שאין לך קשר ל-7 באוקטובר, אבל אנחנו יודעים שאתה יודע פרטים על חמאס, על פעילים בחמאס".
אסיר בן 32, נשוי ואב לבן, נעצר בבית החולים שיפא במרץ 2024. הוא הוחזק 93 יום בשדה תימן, ואז הועבר למחנה עופר. גם הוא סיפר שהעצורים "אזוקים כל היום וכל הלילה". אסיר בן 28 סיפר ש"שמשחררים לנו את הידיים רק חצי שעה בשבוע בשביל מקלחת". בכל יתר שעות היממה, כולל בשירותים, ידיו כבולות. "גם בעת השינה, הידיים כבולות", הוא אמר. אסיר אחר סיפר שהאזיקים על הידיים במשך כל שעות היום "גורמים לנימול בידיים". עם זאת, שני אסירים ששהו לאחרונה בעופר ציינו כי בתקופה האחרונה הם לא היו אזוקים בתוך התא.
השפלות ואלימות, לפי העדויות, הם חלק מהיומיום בכלא. אסיר בן 23 העיד אמנם כי לעומת שדה תימן "בחדר מותר לעמוד", אבל "בכל פעם שאני עובר מאגף לאגף, מכים אותי". אסיר בן 32 סיפר כי "כל פעם שהסוהרים עוברים במסדרון, העצורים חייבים לשכב עם הפנים לרצפה, ומי שלא מציית נענש ומקבל מכות על הידיים. הקצינים מקללים (אותנו) כל היום".
גם אסיר בן 66 העיד על אלימות שראה. "סוהרים נותנים סטירות לעצורים רק כדי להשתעשע", הוא סיפר. "כנראה בגלל הגיל שלי (לא הותקפתי, א"ז), אבל ראיתי אחרים מקבלים מכות". אסיר אחר סיפר: "כל שבוע באים חיילים, אוספים אותנו ומרביצים לנו באגרופים".
אסירים רבים העידו על אוכל ירוד ולא מזין. "המזון מגיע במצב גרוע", סיפר עציר שישב בעופר בחודשים האחרונים, "בבוקר אנחנו מקבלים שלוש פרוסות לחם, אחת מהן עם קצת ריבה. לפני כן קיבלנו חמש פרוסות, אבל לאחרונה הפחיתו את הכמות. נוסף ללחם, כל אחד מקבל עגבנייה אחת".
אחד האסירם ציין כי לפעמים יש לַבַּנה או גבינה, לעיתים כמות קטנה של טונה. "חוץ מזה אין כלום, אין ביצים, בשר או עוף", אמר. עזתי בן 32 שנעצר בבית החולים שיפא העיד כי "כל העצורים איבדו 20, 30 קילו". עם זאת, לפי אחד העצירים, המצב הנוכחי טוב ממה שהיה קודם לאחר שהאסירים התלוננו. "קודם היינו מקבלים ארבע פרוסות לחם ליום ומלפפון לכל שניים (שני אסירים)".
הצפיפות בתאים היא עצומה, ורבים מהעצורים מעידים שהם וחבריהם סובלים ממחלות עור בגלל תנאי ההיגיינה הגרועים.
אסיר בן 28, נשוי ואב לשניים, שנעצר במרץ 2024 בבית החולים שיפא, סיפר כי בתא המיועד ל-12 איש, מוחזקים 16 עצורים. "לשאר אין מזרון, מתחלפים", הוא מספר. "בחדר יש כיור ושירותים. פעם בשבוע מותר להחליף תחתונים, ולהתקלח במים קרים. לא מחליפים בגדים. כל שבוע-שבועיים מביאים גליל נייר טואלט אחד לכל העצורים. סבון מקבלים רק בעת המקלחת". ה"שיפור" לעומת שדה תימן הוא כי בתא "יש קוראן ומותר להתפלל".
עצירים אחרים תיארו גם הם חדרים שיש בהם יותר עצירים ממיטות, וכי עצירים שאין להם מקום על המיטות, ישנים על מזרונים דקים בעובי שני ס"מ. לכל אסיר יש בגד אחד, טרנינג אפור שחלקם מסתובבים איתו כבר ארבעה חודשים. אין שירות כביסה, והם מנקים את הבגד שלהם בעצמם, בכיור או בשירותים. מקלחות הם עושים פעם בשבוע, שבועיים ואפילו שלושה שבועות. לפעמים הם מקבלים בהזדמנות הזו תחתונים חדשים, אבל לא תמיד.
"כשהיו חולי סקביאס בתא שבו הוחזקתי, נתנו לנו להתקלח פעם בשבוע", סיפר אסיר נוסף שנעצר בפברואר והועבר לעופר באפריל. "אבל לאחר שהם החלימו, חזרנו לשגרה הגרועה, אין מברשות שיניים, סבון בתא רק לפעמים".
אסיר מהעיר עזה סיפר כי "בשירותים לא נותנים לי לנקות את עצמי ומשאירים אותי כבול בידיים". לצורך מקלחות, הוא העיד, ניתנות להם "פחות משלוש דקות". לדבריו, הוא התרחץ עם "חומר ניקוי לרצפה".
אסיר אחר העיד כי מסופקת להם "רבע כוס חומר ניקוי לכל החדר, לכל המטרות". בתא שלו, "כל 21 (האסירים) סובלים ממחלות עור. לארבעה מחלות קשות, השאר סובלים מגרד". לדבריו, הם לא קיבלו טיפול רפואי. הביגוד הוא "רק בגדים משומשים, אין חדשים, אין שמיכות, רק מזרנים".
אסיר אחר, שנעצר בחאן יונס בפברואר והועבר לעופר לאחר כחודשיים, סיפר כי בכל ארבעת החודשים שהיו במעצר, "נתנו לי פעם אחת מכנסיים. אני עושה כביסה בשירותים של התא". המפגש שלו עם עורך הדין, הוא סיפר, היתה הפעם הראשונה שהוא יצא מחוץ לתא. "אני חולם לראות את אור השמש, אפילו פעם אחת", הוא סיפר. "אין דפים ועטים לכן לא ניתן לכתוב תלונות. מנסים לבקש בעזרת השאוויש (אסיר הממונה להיות אחראי על הקשר עם הסגל, א"ז), אבל המצב לא משתפר".
חלק מהעצורים גילו לראשונה שהם בכלא עופר רק במפגש עם עורכי הדין, שבועות או חודשים לאחר שהגיעו למתקן הכליאה.
תושב עזה, בן 66, נשוי ואב לארבעה, נעצר בביתו רפיח במאי 2024. הוא נלקח לבית סמוך, ומשם לשדה תימן ואז לעופר. "רק עכשיו (סוף אוקטובר, א"ז) אני יודע שאני בעופר", הוא אמר לעורך דינו. "היה לי דיון בזום", הוא סיפר, "אמרו לי שאני עצור עד תום המלחמה. חשוד בהשתייכות לארגון טרור, אני מורה בבית ספר, לא קשור לחמאס או לכל פעילות עוינת לישראל"
תושב עזה, שנלקח לשדה תימן ולאחר 96 יום הועבר לעופר, העיד בתחילת ספטמבר, בעת שנפגש עם עורך דין, שהוא "לא יודע איפה אני. עכשיו אתה אומר לי שאני במחנה עופר בירושלים. כאן קצת יותר טוב, כי מותר לדבר".
אחד האסירים, בן 26, העיד כי דווקא הביקורים של עורכי הדין הם חוויה קשה. "מוציאים אותך מהחדר כבול עם עיניים מכוסות, כל הזמן בשכיבה, כמה שעות עד שכל העצורים מסיימים (את הביקורים, א"ז). אני מתפלל שלא יגיעו אלינו לביקור. זה הסיוט של כל העצורים".
דובר צה"ל: התעללות מנוגדת לדין
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "האחריות הלאומית לכליאת עצורים ביטחוניים מצויה תחת שירות בתי הסוהר. מרבית הכלואים מרצועת עזה מוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר, אבל לאור ההיקף הרב של עצורי אויב ומחסור במקומות הכליאה בשב"ס, צה"ל מחזיק בחלק מהעצורים במתקני כליאה שהוקמו במהלך המלחמה, כאשר העצורים מיועדים לעבור לשירות בתי הסוהר.
"במהלך הלחימה ברצועת עזה, נעצרים חשודים בפעילות טרור. החשודים הרלוונטיים נלקחים למתקני כליאה בשטח ישראל לצורך המשך החזקה ותשאול. אלו אשר עולה כי אינם מעורבים בפעילות טרור, משוחררים חזרה לרצועת עזה. ככלל, הכלואים המוחזקים במתקן הכליאה הצבאי במחנה עופר הם מי שנמצאו מעורבים בפעילות טרור, ועברו ביקורת שיפוטית שנערכה בפני שופט בית המשפט המחוזי.
"התעללות בעצורים במהלך שהותם במעצר מנוגדת לדין ולפקודות צה"ל ולכן אסורה בהחלט. צה"ל דוחה טענות הנוגעות להתעללות שיטתית בעצורים, כולל בדרך של אלימות או עינויים. מתקן הכליאה מצולם באופן קבוע ונמצא תחת פיקוח מפקדים. במתקן נערכות ביקורות חיצוניות מעמיקות, אשר מסקנותיהן נבחנות ומיושמות.
"תלונות קונקרטיות בדבר התנהגות שאינה הולמת מצד סגל הכליאה או תנאים בלתי מספקים מועברות לבדיקת הגורמים הרלוונטיים ומטופלות בהתאם. במקרה הצורך, נפתחות חקירות מצ"ח כאשר עולה חשד להתנהגות חריגה המצדיקה זאת.
"עם הקליטה במתקן נבדקים העצורים ע"י רופא, ובמתקן נערכים מסדרים רפואיים באופן קבוע. לעצורים ניתן טיפול רפואי הולם, בהתאם לחוק, ובמקרה הצורך הם מועברים לטיפול תחת משרד הבריאות.
"כל עצור מקבל שמיכות, מזרן וביגוד מלא המותאם למזג האוויר. העצורים מקבלים שלוש ארוחות ביום, בהיקף ובכמות שאושרו ע"י תזונאית כדי לשמור על בריאותם, והתיאור שהועבר בעניין אינו נכון. לעצורים ניתנים מוצרי היגיינה בהתאם לצורך ולמתחייב על פי דין, והם מתקלחים באופן קבוע".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן