"אשאר כאן עד הסוף". ראיון עם מנהל בית חולים בצפון עזה

"מעולם לא דמיינתי שנחווה רגעים כל כך טרגיים בבית החולים". ד"ר חוסאם אבו ספיה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא, צפון רצועת עזה (צילום: באדיבות המצולם)

מאז תחילת אוקטובר, הצבא הישראלי תוקף באכזריות את צפון רצועת עזה, הורג מאות פלסטינים בג'באליה, בית לאהיא ובית חאנון, וגורם לכ-70 אלף איש לברוח לעיר עזה. כחלק מהקמפיין לטיהור האזור מפלסטינים, הצבא צר על ומפציץ את שלושת בתי החולים באזור, שנמצאים על סף קריסה, בלי לתת ראיות  מספקות לצורך הצבאי בהתקפות האלה.

בית החולים כמאל עדואן בבית לאהיא מתפקד בקושי, אחרי שבועות של התקפה ישראלית רצופה. ב-25 באוקטובר בשעה 2 בלילה, הצבא התקרב לבית החולים – שכבר עבר פלישה צבאית בדצמבר 2023 – והתחיל להפציץ את הבניין ואת החצרות שלו. פגזים פגעו בקומה השלישית, הרסו ציוד רפואי שארגון הבריאות העולמי העביר למקום כמה ימים קודם לכן, ופגעו במחלקת הדיאליזה של בית החולים. ההתקפה פגעה גם בגנרטור החמצן הרפואי של בית החולים, והובילה למותם של שני פעוטות ביחידת טיפול נמרץ.

כמה שעות לאחר מכן, חיילים ישראלים הסתערו על בית החולים, והורו לכל המטופלים והעקורים שהסתתרו בו להתאסף בחצר המרכזית. מאות נעצרו או עוכבו והועברו לחקירה, כולל כמעט כל צוות בית החולים.

ד"ר חוסאם אבו ספיה, רופא ילדים ומנהל בית החולים, סירב לפנות את כמאל עדואן למרות האיומים של ישראל. הוא עוכב לזמן קצר במהלך הפשיטה, ואז חזר לטפל בחולים ובפצועים. בזמן שעשה זאת, בנו בן ה-15, איברהים, שהסתתר בבית החולים ביחד עם שאר המשפחה, נהרג מכטב"ם ישראלי. בסרטון שצולם בהמשך אותו יום, 26 באוקטובר, ניתן לראות את אבו ספיה מנהל תפילת אבלות על בנו בחצר בית החולים, כשהוא חנוק מדמעות.

הצבא הישראלי נסוג מבית החולים ב-28 באוקטובר, ומאז הוצפו כל חדרי ההמתנה והאולמות בו בפצועים רבים מההתקפות המתמשכות של ישראל על צפון הרצועה. בבית החולים יש כיום יותר מ-120 חולים, כשרק אבו ספיה, רופא נוסף וכמה אחיות נותרו לטפל בהם.

בינתיים, ההתקפות נמשכות: ב-31 באוקטובר, הכוחות הישראלים פגעו שוב בבית החולים, והרסו משלוח נוסף של אספקה מארגון הבריאות העולמי. בזמן ביקור של משלחת ארגון הבריאות העולמי בבית החולים ביום ראשון האחרון, 3 בנובמבר – כחלק ממאמץ לפנות כמה חולים – פגזים ישראלים פגעו במחלקת ילדים, ופצעו ילדה בת 13 וכמה אנשים נוספים. ב-4 וב-5 בנובמבר, בית החולים הופגז שוב, אנשי צוות ומטופלים נפצעו, ומכלי מים נפגעו.

דיברנו עם אבו ספיה, שעדיין נמצא בבית החולים, ב-31 באוקטובר.

אתה יכול לתאר מה קורה עכשיו בכמאל עדואן, ומול אילו סכנות אתה, עמיתיך והחולים שלך עומדים?

"מאז תחילת המלחמה, אנחנו סובלים ממחסור חמור בציוד רפואי, כוח אדם ודברים נוספים. פנינו לארגוני בריאות בינלאומיים כדי שיצילו את בית החולים, אבל לרוע המזל, במקום לקבל סיוע אנחנו נמצאים תחת מצור כבד והפגזות ישירות כבר כמעט חודש. רק לפני כמה דקות הופגזה הקומה השלישית של בית החולים. אני לא יודע אם אלה היו פגזים מטנקים או הפצצה אווירית, אבל חדר הניתוח וארונות התרופות עלו באש, והיה קשה מאוד לכבות אותה.

"ההפצצות על בית לאהיא, בית חאנון וג'באליה לא נפסקות, ומגיעים הרבה פצועים לבית החולים, או על כתפי אנשים או בעגלות רתומות לחיות. האמבולנסים לא מתפקדים בכלל אחרי שהצבא הישראלי הפציץ אותם שוב ושוב. מכיוון שמספר הפצועים [שמגיעים לבית החולים] כל כך גדול, אנחנו חייבים לבחור במי לטפל כדי שנוכל לטפל במקרים החמורים ביותר. מעולם לא דמיינתי שנחווה רגעים כל כך טרגיים בבית החולים".

מה קרה לך ולצוות הרפואי כשישראל פשטה על בית החולים ב-25 באוקטובר?

"הצבא הישראלי לא יודע מה הוא רוצה. הם עיכבו אותי במשך כמה שעות וחקרו אותי אם היו לוחמים בבית החולים. הם דרשו שאפנה את בית החולים לגמרי. סירבתי ואמרתי להם שבתוך בית החולים יש רק חולים. אבל 57 מאנשי הצוות הרפואי בבית החולים נעצרו, ואנחנו עדיין לא יודעים מה קרה להם [כמה מהם שוחררו אחרי הראיון, אבל רובם נמצאים עדיין במעצר]. אז אנחנו סובלים ממחסור חמור ברופאים, בעיקר מנתחים. ברגע זה יש לנו רק רופאי ילדים – זה אתגר עצום לעבוד בתנאים האלה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"סירבתי לעזוב את בית החולים ולהקריב את החולים שלי, אז הצבא העניש אותי והרג את בני. ראיתי אותו מת בשער הכניסה – זה היה זעזוע גדול. קברתי אותו ליד אחד מקירות בית החולים, כדי שיישאר קרוב אלי".

הצבא הצדיק את ההתקפות בטענה, שאינה מגובה בראיות מספקות, שלוחמי חמאס פועלים מתוך בית החולים או במנהרות מתחתיו. מה תגובתך להאשמות האלה?

"אין שום לוחמים [פעילים] בכמאל עדואן. יתרה מכך, זה בית חולים שמקבל מטופלים מכל מקום. אנחנו לא עומדים בשער בית החולים ושואלים כל פצוע או חולה מה ההשתייכות הפוליטית שלו. זה לגמרי לא הגיוני. המשימה של בית החולים היא לספק שירותים רפואיים לכל החולים שזקוקים לטיפול.

"עברנו הרבה מלחמות, אבל מעולם לא חווינו משהו כזה: מלחמה שחצתה את כל הקווים האדומים, שבה אנחנו רואים את אוזלת היד של כל המוסדות ההומניטריים, המשפטיים והבריאותיים הבינלאומיים, שאינם יכולים להתערב ולעצור את מה שקורה. מותר להרוג ולהרוס הכל, ומה שקרה למערכת הבריאות בעזה הוא חסר תקדים".

>> אסון חסר תקדים: ההרס השיטתי והמכוון של מערכת הבריאות בעזה

אתה יכול לתאר את הנזק שנגרם לבית החולים מההפצצות החוזרות ונשנות?

"בית החולים נפגע מאוד בהתקפות של הצבא הישראלי. רוב המחלקות הרוסות, כולל חדר הניתוח בקומה השלישית. ההפצצות סביב בית החולים לא נפסקות, ביום ובלילה.

"אנחנו מודאגים מאוד מכך שבית החולים מופצץ שוב ושוב, ב[מה שאנחנו רואים] כניסיון מכוון לגרום לו להפסיק לפעול. אני פונה שוב לעולם להציל את בית החולים ולשחרר את הרופאים ממעצר. אנחנו מוסד בריאותי שמטפל בחולים, שהתנאים בו ממשיכים להידרדר בגלל מחסור בתרופות. אנחנו צריכים את הרופאים שלנו כדי לטפל בפצועים, אבל הצבא לא מסכים לשחרר אותם.

"אנחנו עושים ככל שביכולתנו ולא נעצור לעולם. אני לא אפסיק להעביר את המסר ההומניטרי שלי: המקצוע שלי הוא חובתי, ואני חייב להמשיך לעסוק בו. אשאר בבית החולים עד הרגע האחרון".

מגזין 972+ פנה לדובר צה"ל בבקשת תגובה בנוגע להפצצות על בית החולים כמאל עדואן, מעצרו של אבו ספיה, הריגת בנו, והטענות בנוגע לפעילות חמאס במקום. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי חיילים פשטו על בית החולים כמאל עדואן "בהתבסס על מידע מדויק שמצביע על נוכחות טרוריסטים ותשתיות טרור באזור". בדו"צ טוענים כי "מאות טרוריסטים נצאו מתחבאים בבית החולים, וחלקם אפילו התחזו לצוות בית החולים". בתגובה נטען גם כי "בנו של מנהל בית החולים היה מעורב… בפעילות טרור ופעולה נגד כוחות צה"ל באזור" ו"בית החולים מתפקד באופן מלא". הראיות היחידות שהצבא הציג כדי לגבות את הטענות האלה היו עדות מתועדת מחקירה של עציר פלסטיני אחד, ותצלומים של כמה כלי נשק שנמצאו לכאורה בתוך או בסביבות בית החולים.

רווידה כמאל עמאר היא עיתונאית עצמאית מח'אן יונס. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס