התקיפה של הגר גפן היא פעולת איבה. יש להכיר בה ככזאת

חרף האלימות הקשה שחוותה, ד"ר הגר גפן לא תוכר כנפגעת פעולות איבה

בשל דיווחים על אלימות גואה של מתנחלים כלפי חקלאים בתקופת מסיק הזיתים, ארגוני זכויות אדם ופעילי שמאל מגיעים, בצורה מאורגנת, לעזור בעבודת החקלאים הערבים ולאפשר להם לקצור את פרי עמלם.

ד"ר הגר גפן, אישה כבת 70, הגיעה לאזור כפר כיסאן ליד בית לחם לסייע לחקלאי פלסטיני למסוק זיתים בשדה שבבעלותו. מעדויות הנוכחים באירוע עולה כי רעולי פנים, כנראה מהמאחז מעלה עמוס, תקפו את ד"ר גפן באלות ובאבנים וגרמו לחבלות קשות בגופה, שבגינן אושפזה עם צלעות שבורות וריאה מנוקבת.

חרף האלימות הקשה שחוותה והנזק הפיזי והנפשי שנגרם לה, ולמרות הקשר הברור בין תקיפתה ובין פעילותה להגנת פלסטינים, ד"ר גפן לא תוכר כנפגעת פעולות איבה, ולא תהיה זכאית לסל הטבות אשר יכול לסייע לה בשיקום חייה, שכולל טיפול נפשי, שיקום, עזרה בניידות, תגמול ומימון סיעודי. למרבה האבסורד, ד"ר גפן אינה זכאית לכך משום שהיא יהודייה וכך גם תוקפיה.

חוק התמלוגים לנפגעי פעולות איבה הוא אמצעי אשר דרכו המדינה מכירה בייחודיות הפגיעה שנובעת מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובכוחו להעניק לזכאים פיצוי ותמיכה נדיבים. בבסיסו התפיסה כי המדינה חבה באחריות יתרה לפרטים אשר נפגעו כתוצאה מפעולות איבה וטרור, ויש להעניק להם רשת ביטחון נדיבה יותר. החוק מבקש לראות בנפגעים מתקיפות של כוחות אויב ו/או אירועי אלימות וטרור, זכאים להגנה מיוחדת על ידי המדינה.

לאורך השנים עודכן החוק ותוקן כך שתישמר תכליתו ושיהיה בכוחו לתת מזור ומענה לנפגעים בפעולות איבה. תיקוני החקיקה נעשו בדרך כלל לאחר אירועים טרגיים, שבהם מי שנפגעו , לא היו זכאים לפיצויי, בשל לשון החוק.

כך, למשל, ב-2005 צעיר יהודי ירה למוות בעשרה ערבים בשפרעם. עקב מעשה טרור זה תוקן החוק, כך שלראשונה הוכרה פעולת איבה גם ממפגע שאינו משתייך לכוחות צבאיים או ארגוניים עוינים למדינת ישראל. ב-2007, עקב פגיעת קסאם בעובדים זרים באזור עוטף עזה, תוקן החוק באופן שיכיר גם בזכאות של עובדים זרים קורבנות פעולות איבה (במסגרת חוק ההסדרים). החוק הותאם לפעולות טרור כלפי אזרחים אשר נפגעו בפעולת איבה מחוץ לגבולות המדינה, לאחר פיגוע הטרור במומבסה ב-2002.

כיום, החוק דורש לא רק שמעשה האלימות נעשה על רקע הסכסוך, אלא גם שהקורבן נפגע על רקע השתייכותו הלאומית. מקרים כמו המקרה של גפן, שבהם זהות המפגע והנפגע חד הם, עשויים רק בשל כך שלא להיכלל בהגדרת "פעולת איבה".

עת חקיקת החוק, המחוקק לא צפה כי פעולות איבה הנובעות מהסכסוך יבוצעו על ידי יהודים כלפי יהודים, ולפיכך התאים את ניסוחו רק למצב בו קורבן התקיפה בעל זהות לאומית שונה מהתוקף.

לצערנו, אמנם תקיפתה של גפן בולטת באכזריותה, אך אירועים דומים אינם חריגים, ותקיפת פעילי שמאל בשטחים הופכת לשגרתית. ההסלמה בתדירות ובאלימות התקיפות בשטחים אף הביאה את השר לביטחון הפנים לציין כי פעולות מעין אלו הן פעולות טרור.

הגיעה השעה לבחון מחדש את חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, ולעדכנו כך שיענה על התכלית העומדת בבסיסו – להוות רשת ביטחון סוציאלית שוויונית לכל מי שנפגע מפעולת איבה שנובעת מהסכסוך, ללא פסילת מקרים שבהם השיוך הלאומי של הנפגע זהה לזהותו הלאומית של התוקף. עדכונו יכול להיעשות דרך פרשנות תכליתית ואישור הוועדה המאשרת מקרים מעין אלה, או בדרך של תיקון חקיקתי.

לא ייתכן כי תקיפה על של אדם על רקע דעותיו ו/או שיוכו הפוליטי לא תזכה להתייחסות ייחודית, ולא תוכר כפעולת איבה, אף שנעשתה בשל הסכסוך וכל תכליתה של פעולת האיבה להשפיע על סכסוך זה. יותר מכך, כי תקיפה מעין זאת לא תוכר אף כפשע שנאה. ההכרה בפשע שנאה דורשת הוכחת גזענות או עוינות על רקע דתי/עדתי/לאומי וכמובן נטייה מינית (תיקון שנוסף עקב צחה שירה בנקי ז"ל).

אנו קוראות לערוך תיקון חקיקתי שיתאים הן לתכלית החוק והן למציאות החיים בישראל, באופן שייתן הגנה טובה יותר לקורבנות הסכסוך ללא קשר לזהות הלאומית שלהם או של תוקפיהם.

יש לקוות כי לקיחת אחריות של המדינה בהגנה על נפגעי פעולות האיבה היהודים מאלימות מתנחלים, תביא גם להפחתת מקרים מעין אלו.

עו"ד קרן שמש פרלמוטר היא מנהלת הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; ענת הלפרן היא סטודנטית למשפטים במרכז האקדמי