בית המשפט החליט לא להקל בתנאי מעצר הבית של המשוררת דארין טאטור

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שופט בית משפט השלום בנצרת החליט היום שלא לקבל את בקשתה של המשוררת דארין טאטור להקל עליה בתנאי מעצר הבית הקשים בהם היא שרויה כמעט חצי שנה. טאטור תישאר במעצר בית הרחק מהאזור בו היא מתגוררת עד ל-18 ביולי אז ידון בית המשפט שוב בבקשתה.

למרות מסוכנותה הכה רבה, ולמרות שהפרקליטות טוענת כי היא מתנגדת בכלל לדון בבקשתה של טאטור להקל בתנאי מעצרה ולאפשר לה לחזור לביתה, אישר לה השופט לשבור היום את צום הרמדאן בחיק משפחתה בריינה כל עוד תשוב למעצר הבית בקרית אונו עד השעה אחת בלילה. עורכי דינה של טאטור גם ביקשו מבית המשפט לאפשר לה לשהות בביתה בריינה עם משפחתה, במהלך ימי חג העיד אל-פיטר שיחול בשבוע הבא. לגבי הבקשה הזו ביקשו נציגי הפרקליטות, וגם קיבלו, לענות בכתב בעוד יומיים לאחר שיקיימו התייעצויות בדרגים בכירים יותר.

עוד בנושא

    טאטור בת ה-33 מהכפר ריינה שליד נצרת נעצרה לפני מעל לשמונה חודשים על ידי המשטרה בעקבות שיר שפרסמה וסטטוסים בפייסבוק, בשיאו של גל האלימות האחרון ולנוכח הרוגים ופצועים פלסטינים רבים. על בסיס השיר הזה הוגש נגדה ב-2 בנובמבר כתב אישום באשמה של הסתה לאלימות והזדהות עם ארגון טרור.

    טאטור שהתה במשך שלושה חודשים במעצר וכמעט ששת החודשים האחרונים היא מוחזקת במעצר בית מלא בתנאים מגבילים במיוחד הכוללים את הרחקתה המוחלטת מאזור מגוריה ושהות בבית שמנותק לחלוטין מהאינטרנט. אזיק מוצמד לקרסולה ומבטיח שלא תצא כלל מהבית בו היא שוהה בקריית אונו ושני שומרים מתנדבים שוהים איתה בתורנות 24 שעות ביממה.

    מסר לתומכיה

    במהלך הדיון בבית המשפט היום זכתה טאטור לפגוש כמה בני משפחה, חברים ותומכים. היא העבירה להם מכתב קצר בכתב ידה (שכן אסורה עליה הגישה לאינטרנט) שכותרתו "מי שאינו מודה לבריות לא יודה לבורא" ובו היא מבקשת להודות לכל מי שתומך בה:

    במילים מועטות אלו אני פותחת את מכתבי זה לכל מי שעמד איתי ועם בני משפחתי במצוקתנו ובשעת המבחן הקשה שאנו עוברים.

    אני מודה לכם מכל הלב, ואולי הכרת התודה היא המינימום שאפשר להגיד בהיותי בכלא ובגלות, רחוק מכל אשר חייתי לפני המעצר. על אף הקשיים אשר עברתי ועודני עוברת, עמידתכם איתי וקולכם אשר הגיע אלי הינם קרן אור שממנה אני שואבת את הכוח להחזיק מעמד.

    מכתבי אל כולכם ללא יוצא מהכלל הינו מסר מאישה אוהבת, השואפת לשלום וביטחה, ומקווה שצדק ושוויון יהיו מנת חלקם של כל בני האדם בכל מקום. אישה שכל חייה מסתכמים בעט ונייר ותמונה, שיום אחד היה לה חלום שיהיו אנשים כמוכם, המחפשים חלום באמצע כל הסיוטים הסובבים אותנו.

    כן, אני מודה לכם; ואני מניחה בין ידיכם את כל תקוות האנושות, שאותן אתם רואים, שומעים ומרגישים.

    את המכתב הזה יקריאו היום מארגני ערב המשוררות והמשוררים שיתקיים ב"סיפור פשוט" בתל אביב במחאה על מעצרה הממושך של טאטור תחת הכותרת: "זכות השירה". ביום חמישי יערך אירוע דומה גם ב"אכסניית אל יאחור" בחיפה. בין המקריאים שצפויים לקחת חלק באירועים: אסתי ג. חיים, שיח'א חילאווי, מיטל ניסים, היאם אבו זלאף, יואב חיפאווי, נעם פרתום מי-טל נדלר, לילך גליל, סאמי מהאנה, רחל פרץ, רועי צ'יקי ארד, עלמה מרים כץ, ורג'אא זעבי עמרי. פרטים נוספים ניתן למצוא כאן. ביום שישי האחרון זכתה טאטור בפרס "יצירה במאבק" של כתב העת "מעין".

    > מדוע הורה ארדן לסגור ערוץ שהקימה הרשות לטובת האזרחים הפלסטינים בישראל?

    מפגינים בסולידריות עם המשוררת דארין טאטור. כיכר השעון, יפו, 25 ביוני 2016 (צילום: חיים שוורצנברג)

    מפגינים בסולידריות עם המשוררת דארין טאטור. כיכר השעון, יפו, 25 ביוני 2016 (צילום: חיים שוורצנברג)

    א א א
    ועוד הערה לסיום:

    הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

    כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

    אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

    הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
    תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

    לחצו כאן
    לילי סימון איבגי בתפקידה זוהרה על סט הצילומים (צילום: הפקת "ביערות האלו")

    לילי סימון איבגי בתפקידה זוהרה על סט הצילומים (צילום: הפקת "ביערות האלו")

    בורות באדמה וצלקות בנפש: עובדי הדחק המזרחים שנטעו את יערות קק"ל

    הסרט "ביערות האלו" של בני הזוג רונן זרצקי ויעל קיפר מביא למסך את אחד הפרקים המודחקים מראשית ימי המדינה: המהגרים היהודים מארצות ערב והאסלאם שהועסקו בחפירת בורות כדי "לשנות את פני הארץ"

    X

    אהבת את הכתבה הזאת?

    כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
    donate
    silencej89sjf