להרוס כדי שלא יוכלו לחזור: חיילים מספרים איך שיטחו את עזה

"הרעיון היה להרוס את הכול. פשוט ליצור רצועות של הרס". חיילים בבית לאהיא, צפון רצועת עזה, 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן / פלאש90)

"אבטחתי 4–5 בולדוזרים. ביומיים שאבטחתי אותם, הם (הבולדוזרים) הרסו 60 בתים ביום. בית של קומה או שתיים, הם מורידים תוך שעה. בית של 3–4 קומות לוקח קצת יותר. המשימה הרשמית היתה לפתוח ציר לוגיסטי לתמרון, אבל בפועל, בולדוזרים פשוט הורסים בתים. החלק הדרומי-מזרחי של רפיח הרוס לחלוטין. האופק שטוח. אין עיר".

העדות של י', שחזר משירות מילואים ברפיח בתחילת אפריל, משתלבת עם עדויות של כעשרה חיילים ששירתו בתקופות שונות במהלך המלחמה הנוכחית ברצועת עזה ובדרום לבנון ודיברו עם "שיחה מקומית", עם סרטונים שפרסמו חיילים אחרים, עם אמירות לציטוט ושלא לציטוט של קצינים בכירים, בהווה או בעבר, עם ניתוח של צילומי לוויין ועם דוחות של ארגונים בינלאומיים. הם מציירים יחד תמונה ברורה: הרס שיטתי של בנייני מגורים, מבני ציבור וגם שטחים חקלאיים הפך לחלק מהותי משיטת הפעולה של הצבא, ובמקרים רבים למטרה בפני עצמה, למשימה העיקרית.

חלק מההרס העצום ברצועת עזה הוא תוצאה מהפצצות מהאוויר, מקרבות בשטח וגם ממטענים שהטמינו אנשי חמאס או ג'יהאד אסלאמי בתוך מבנים. אולם אף שקשה להגיע לנתונים מדויקים, ברור שרוב ההרס הוא תוצאה של פעולה יזומה, מתוכננת, המבוצעת באמצעות בולדוזרים או חומרי נפץ. בצבא מצדיקים את ההרס הזה בנימוקים שונים: הרס של "מבנים מופללים", כלומר כאלה שיש מידע שפועלים בהם אנשי חמאס או יש בהן תשתיות של חמאס, הרס של מבנים היכולים לשמש איום על הכוחות, או הרס לצורך יצירת מה שנקרא "אזורי חיץ".

"האופק שטוח. אין עיר". רפיח, כפי שצולמה בשטח, אפריל 2025

כבר בינואר 2024, כלומר חודשיים אחרי תחילת הפלישה הקרקעית, פרסם "המקום הכי חם בגיהנום" כי הצבא ביצע "הרס שיטתי ומוחלט של כלל המבנים הסמוכים לגדר במרחק קילומטר לעומק הרצועה, מבלי שהופללו כתשתיות טרור, לא מודיעינית ולא על ידי חיילים בשטח" במטרה ליצור "רצועת ביטחון". בכתבה צוטטו חיילים שאמרו כי באזורים סמוכים לגבול כמו בית חאנון, בית לאהיא ושכונת שג'עייה בצפון הרצועה כמו גם בח'רבת ח'וזאעה בפאתי ח'אן יונס נהרסו עד אותה תקופה בין 75% ל-100% מהמבנים, כמעט ללא הבחנה. לפי ניתוח לוויין שנעשה השבוע, הצבא שולט היום ב-35% משטחי הרצועה, כ-129 קמ"ר, שאותם הוא מגדיר כ"אזורי חיץ". כך מוגדר גם השטח בין ציר מורג לגבול עם מצרים שבו שוכנת, או למעשה שכנה, העיר רפיח.

מעדויות חיילים עולה שההרס הפך בעצמו לשגרת הפעולה שלהם, ללא שום מטרה ברורה מלבד ההרס עצמו. "לא היתה הצדקה להוריד בניינים, זה לא מאיים על ישראל. לא קשור להגנה על המוצבים", אומר חייל ששירת בחמ"ל בציר נצרים. ובעוד צמרת הצבא מדברת במושגים "נקיים" כמו "הפללת מבנים" או "אזורי חיץ", חיילים רבים הבינו שמה שהם עושים בפועל הוא "ליישר את השטח", כדי להבטיח ש"החזרה של האנשים למרחבים האלה היא לא דבר שיקרה", כפי שאמר ל"שיחה מקומית" יותם, ששירת כסמ"פ בחטיבת שריון בעזה. לפעמים הדברים נאמרו במפורש על ידי מפקדים, לפעמים נקלטו מהאווירה שנוצרה כתוצאה מאמירות ישירות של פוליטיקאים.

>> האם ישראל מבצעת דומיסייד בעזה?

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מ-7 באוקטובר 2023 ועד עכשיו, נהרגו בעזה 52,928 פלסטינים. המשרד אינו מפרסם פירוט בנוגע לאופן שבו הם נהרגו, אבל סביר להניח שהרוב המכריע נפגע מהפצצות מהאוויר. רק מאז שישראל הפרה את הפסקת האש ב-18 במרץ, נהרגו כ-2,800 פלסטינים, כמעט כולם מהפצצות מהאוויר, שכן הצבא לא פעל קרקעית במקומות שבהם נשארה אוכלוסייה. עם זאת, אף שהפצצות הן האחראיות העיקריות להרג העצום, ההרס השיטתי של המרחב האורבני של עזה הוא זה ש"מעצב" אותה מחדש, הוא זה שמכין את הקרקע לטיהור האתני של הרצועה, מה שמכונה בשפה הפוליטית הישראלית היום "מימוש חזון טראמפ".

שר הביטחון ישראל כ"ץ יצר את הקשר הישיר הזה בין ההרס לגירוש בדברים שאמר בתחילת מרץ, מיד לאחר שישראל חידשה את המלחמה. "בקרוב יתחיל שוב פינוי האוכלוסייה מאזורי הקרבות. אם לא ישוחררו כל החטופים הישראלים והחמאס לא יסולק מעזה – ישראל תפעל בעוצמות שעוד לא הכרתם", אמר כ"ץ. "קבלו את עצת נשיא ארה"ב. תחזירו את החטופים ותסלקו את החמאס וייפתחו לכם אופציות אחרות – כולל יציאה למקומות אחרים בעולם למי שירצה. האלטרנטיבה היא הרס וחורבן מוחלט".

"אנחנו הורסים עוד ועוד בתים, אין להם לאן לחזור". פלסטינים בין חורבות בתיהם ברפיח, 25 בפברואר 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"אנחנו הורסים עוד ועוד בתים, אין להם לאן לחזור", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפי דיווח במעריב, בישיבה של ועדת חוץ וביטחון בתחילת השבוע, "התוצאה היחידה המתבקשת תהיה רצון של העזתים להגר אל מחוץ לרצועה. הבעיה העיקרית שלנו היא במדינות קולטות".

"בסוף ה-9D הוא שעיצב את פני המלחמה", צייץ ינון מגל בתחילת פברואר. "הוא שגרם לעזתים לשוב דרומה, אחרי שהבינו שאין להם לאן לחזור. הוא שבע"ה יקדם את הניצחון המוחלט. וזו לא היתה דירקטיבה של הרמטכ"ל או המטכ"ל, זו היתה מדיניות של 'השטח', ממפקדי האוגדות (איציק כהן) ומטה, המחטים, המג"דים, ועד אנשי הצמ"ה (צוות מכני הנדסי; א"ז ומ"ר) ששינו את המציאות".

"קיבלתי דיווחים מקצינים בשטח שנעשות פעולות שלא לצורך מבצעי: הרס בתים, אילוץ עשרות ומאות אלפי תושבים לעזוב. הם סיפרו שפועלים כוחות D9 שלא בשליטתם", סיפר ל"שיחה מקומית" גורם ביטחוני בכיר לשעבר ששמר על קשר עם מפקדים רבים. "הקצינים אמרו לי: 'זה הופך אותנו לפושעי מלחמה'. להרוס מבנה כי מתבצר בו מחבל זה לגיטימי, אבל קיבלתי ידיעות שנכנסו כוחות והרסו באופן שיטתי את בית חאנון ובית לאהיא. אני לא יודע איזה אחוז היה הרס לא מבצעי, אבל היה המון".

"מדובר בשני פשעי מלחמה רלוונטיים", אומר עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם, בהתייחסו להרס המתואר בכתבה. "הרס של רכוש שאינו נדרש לצרכים צבאיים מהווה פשע מלחמה, ויש גם פשע מלחמה ספציפי וחמור יותר, של הרס נרחב של רכוש ללא הצדקה צבאית. בקרב מומחי משפט, פעילי זכויות אדם ובאקדמיה יש דיון משמעותי על הצורך לעגן פשע נגד אנושות של 'דומיסייד' – השמדה של אזור המשמש למחייה של בני אדם. פשעים נגד האנושות הם התקפות נרחבות על אוכלוסייה אזרחית. כיום אין פשע נגד האנושות שעוסק בהרס מרחב המחייה".

מקור צבאי רשמי הכחיש בתוקף כי קיימת פקודה "להרוס לשם ההרס". "זה לא קיים, אין פקודה כזו במטכ"ל, לא אצל אלוף פיקוד דרום, לא אצל מפקדי האוגדות", אמר בתגובה לעדויות החיילים לגבי ההרס השיטתי שהיו עדים לו. עוד טען כי ייתכן שמדובר בהחלטות "עצמאיות" של מפקדים בדרג נמוך יותר והודה שלמפקדים יש שיקול דעת רחב באשר להרס. "מפקד יכול להוריד מבנה שעלול לאיים", הסביר המקור, שלפיו אפילו "שיטוח" ג'באליה היה מוצדק: "הודות למה שעשו בג'באליה, אין איום על שדרות". לדידו, "אם חמאס היה מסמן איפה מחנות הצבא שלו, לא היינו הורסים אפילו בית אחד בעזה".

לפי ניתוח של צילומי לוויין שערך בדצמבר 2024 ארגון UNOSAT, מרכז הלוויינים של האו"ם, 60,368 מבנים ברצועת עזה נהרסו לחלוטין, 20,050 מבנים נפגעו קשות, 56,292 נפגעו חלקית ועוד 34,102 מבנים ככל הנראה נפגעו ברמה כזו או אחרת. לפי חישוב זה, 69% מהמבנים בעזה, שבהם כ-245 אלף יחידות דיור נפגעו ברמות שונות עד דצמבר 2024.

לפי ניתוח של פרופ' עדי בן נון, מומחה GIS מהאוניברסיטה העברית, עד 25 בפברואר 2025, מספר המבנים שנהרסו לחלוטין הגיע כבר לכ-70 אלף, כלומר כ-28% מכלל המבנים ברצועת עזה. ניתוח ראשוני של הנתונים לחודש מרץ, החודש האחרון שלגביו יש צילומי לוויין מפוענחים, מגלה לפחות 2,000 מבנים נוספים שנהרסו, יותר מ-1,000 מהם ברפיח לבדה.

על פי ניתוח ויזואלי שערך השבוע החוקר אריאל קן עבור "שיחה מקומית" ומגזין 972+, כ-73.5% מהמבנים ברפיח וסביבתה נהרסו לגמרי, כ-11.9% נהרסו חלקית וכ-3.9% ניזוקו בצורה חמורה. רק ב-4.2% מהמבנים לא אותרו סימני נזק. 6.5% מהמבנים מוגדרים ככאלה שייתכן שנגרם להם נזק. בסך הכול, לפי הניתוח, לפני המלחמה עמדו ברפיח, עיר של 200,000 תושבים, 28,332 מבנים. הניתוח התבסס על צילומי לוויין של Planet Labs PBC ועל נתונים שאסף UNOSAT.

רפיח, מאי 2025. אחד מ-20 בתים לא ניזוק

ד"ר אחמד א-סופי, ראש עיריית רפיח, סיפר כי כשחזר לעיר עם תחילת הפסקת האש בינואר, נדהם לראות את גודל ההרס. 90% משכונת תל אל-סולטן כבר היו הרוסים, הוא אמר. עכשיו, הוא אומר, הוא שומע הפצצות מהאוויר ופיצוצים מהקרקע ללא הפסקה, ולכן חושש שהמצב גרוע הרבה יותר. "איש לא יודע איך נראית העיר עכשיו, אבל אנחנו מניחים שהעיר הרוסה לגמרי, זו העיר הכי הרוסה ברצועת עזה. יהיה קשה מאוד לתושבים לשוב".

"כואב לי מאוד על העיר שלי", אומרת נדיה עאיש, מנהלת תוכנית נשים מרפיח. "אנחנו רוצים לחזור לעיר, ואנחנו נחזור אליה למרות כל הכאב והעצב בליבנו למרות ההרס העצום הזה. אנחנו נאחזים בתקווה לחזור".

מנגן על ה-D9

לפני ההרס העצום ברפיח, קצת לפני הפסקת האש, הצבא הרס באופן שיטתי את ג'באליה. כזכור, הצבא נכנס מחדש לג'באליה בתחילת אוקטובר 2024, פעל שם באינטנסיביות עד להפסקת האש שהחלה ב-17 בינואר 2025, והותיר אחריו הרס עצום, שתועד גם בתמונות מהאוויר ובעדויות של פלסטינים שחזרו אליה אחרי הפסקת האש.

אברהם זרביב, מפעיל D9 שהתפרסם בעקבות סרטוני הרס שהוא עצמו העלה לרשתות והתגאה בתואר "מְשַטֵח ג'באליה", סיפר בראיון לערוץ 14 כיצד ההרס הזה נעשה. לדבריו, חטיבת גבעתי שבה שירת החליטה בשלב מסוים להקים פלוגת צמ"ה לצורך פעולות ההריסה. "לא ראיתי טרקטור בחיים שלי, רק בתמונות", סיפר זרביב, דיין בבית דין רבני, "עלינו על טרקטורים, על D9, על באגרים… למדנו את המלאכה, נהיינו ברמה מקצועית שאין דבר כזה, אמרתי למ"מ שלי שאני כאילו מנגן על ה-D9, אתם לא יודעים מה זה להפיל בית (של) שבע, שש, חמש קומות, אחד אחרי השני".

????דחפור בית 2:0 – רפיח בדרך להמחק מהמפה???? pic.twitter.com/ZVt1rNAaxI

— אור פיאלקוב (@orfialkov) April 17, 2025

בין אוקטובר 2024 להפסקת האש בינואר 2025, זרביב פעל במסגרת היחידה שלו בגבעתי באזור ג'באליה. בתקופה הזו, לדבריו, הוא הרס בממוצע בשבוע "חמישים בתים, לא יחידות דיור, בניינים… ברפיח אין להם לאן, לג'באליה אין להם לאן לחזור… תורת הלחימה של צה"ל השתנתה… אין איום מהאגפים, אין אגפים, הכול נהרס, אין ג'באליה". בהתייחסו לפלסטינים שחזרו לג'באליה אחרי הפסקת האש (הראיון נערך בזמן הפסקת האש), אמר זרביב כי "הם (הפלסטינים) חוזרים לשום מקום, עשרות אלפי משפחות אין להן נייר, אין להן תמונות ילדים, אין להן תעודת זהות, כלום, הם באים (ו)לא יודעים איפה הבית".

י', שכאמור אבטח בולדוזרים ברפיח, מספר כי החיילים אינם מנהלים שיח על ההרס. "יש אדישות, זו העבודה. אנשים אחרי ארבעה-חמישה סבבים, התרגלו". לדבריו, "כל נהגי הבולדוזרים שראיתי הם חובשי כיפה", אבל לא יצא לו ממש לדבר איתם. "חברי הכנסת מדברים בגלוי על ייצור פרימטר של הרס ברפיח, אבל לא אומרים את זה באופן הזה לחיילים", הוא מוסיף. "אין פקודה (להרוס את רפיח), אבל הדיבור הוא די ברור, פשוט נהרוס. רפיח ריקה. אבל בכל זאת כל הזמן יורים. יורים על נדל"ן, יורים על בתים ריקים". כשנשאל אם יצא לכוח שלו להיתקל באנשי חמאס, ענה י', "לא היו היתקלויות, נתקלים בפרמדיקים", כשהוא מתייחס לאירוע שבו חיילים הרגו 15 פרמדיקים וכבאים בשכונת תל אל-סולטן ברפיח.

כמו י', גם החיילים האחרים שהתראיינו ל"שיחה מקומית" וסיפרו על ההרס השיטתי והמכוון שהיו עדים לו, לא ראו פקודות שהגיעו מהמטכ"ל בנוגע להרס. בדרך כלל, הם סיפרו, פקודות אלה היו ברמת החטיבה או האוגדה. זה מתאים גם למה שתיאר זרביב על פלוגת הצמ"ה שפעלה במסגרת חטיבת גבעתי. הגורם הביטחוני הבכיר לשעבר סיפר שפנה למטכ"ל לאחר שנודע לו על ההרס השיטתי בצפון הרצועה, והוא "משוכנע שזה (פקודות ההרס; א"ז ומ"ר) לא ירד מלמעלה. זה לא הגיע מהרצי (הלוי), אבל הוא איבד על זה שליטה. הרס שלא למטרות מלחמה הוא פשע מלחמה. זה בא מלמטה (ממפקדים בשטח, א"ז ומ"ר)). נקמה היא לא מטרה, אבל נתנו לזה דרור".

300 עד 400 מבנים בחודש

ההרס ה"לא מבצעי", נטול נימוק צבאי ישיר, החל מיד עם תחילת המלחמה. זכורים היטב פיצוץ הפרלמנט הפלסטיני ב-15 בנובמבר 2023; פיצוץ מתחם בתי המשפט כמה ימים מאוחר יותר; וכן, פיצוץ הקמפוס של אוניברסיטת אל-קודס הפתוחה, שבוצע לאחר שחיילים הפכו אותו לבסיס, כלומר כאשר לא שימש כבר את חמאס. תא"ל ברק חירם אפילו ננזף לאחר שהתברר שפוצץ את אוניברסיטת אל-אסראא בינואר 2024 בלי שקיבל אישור מתאים. אולם מה שהתחיל כ"מופעי ראווה", שנועדו בעיקר לספק את רגש הנקמה, הפך, כך נראה, לשיטה.

ח' שירת במילואים כמפקד בחמ"ל בציר נצרים במשך 90 יום, ממאי עד אוגוסט 2024. "בסיבוב הראשון במילואים הייתי בח'רבת ח'וזאעה (ליד ח'אן יונס, א"ז ומ"ר). הרסנו הכול, אבל היה הגיון להרחיב את קו המגע כי זה היה קרוב לגבול", הוא סיפר. "האזור שהיינו בו (בפעם השנייה) בציר נצרים היה על הים, לא היתה הצדקה אג"מית להוריד בניינים. זה לא מאיים על ישראל. זה כבר היה חלק ממסורת. צה"ל התרגל שכשאתה נכנס לבית, אתה מפוצץ אותו".

ח' אמר כי לא ראה שום סיבה מבצעית להוריד כל כך הרבה מבנים. "זה לא היה קשור להגנה על המוצבים. זה הגיע מהמג"ד, הפוליגונים (של המבנים שיש לפוצץ) עלו לחטיבה. אני משער שזה הגיע גם לאוגדה. המג"ד מסמן איקס מבנים. בודקים כמה חומר נפץ יש. שולחים מ"פ לברר שאין בהם שו"ן (שבויים ונעדרים). במקרה שהיו בבתים פלסטינים, אמרו להם לעזוב, אבל אלה היו מקרים בודדים".

לדברי ח', ההרס היה עניין יומיומי. "היו ימים שהורדנו שמונה עד עשרה מבנים, היו ימים שלא הורדנו אף אחד. אבל בסך הכול, ב-90 יום שהיינו שם, הגדוד שלי הוריד בין 300 ל-400 מבנים. בדרך כלל אלה היו קוביות של קומה אחת או שתיים. הולכים 300 מטר אחורה, ומפוצצים".

ח' מספר שכשהגיע לציר נצרים במאי 2024, רוחב הציר היה כמה עשרות מטרים לצפון ולדרום. כשסיים את השירות שלושה חודשים מאוחר, הציר התרחב ל-7 ק"מ מכל צד. "נגסנו 3 ק"מ מזייתון (מצפון לנצרים) וגם מאל-בורייג' ונוסיראת (מדרום לציר). לא נשאר כלום. לא כמטפורה, אין שם שום קיר בגובה של יותר ממטר", הוא מספר. "סביב בית החולים הטורקי נשארו רק דיונות. אין רצפה, רק חול. היו שם עיירות, כפרים. העוצמה וההיקף של ההרס כל כך עצומים. אי אפשר לתאר את זה. החיילים לא עולצים לעשות את זה, אבל מרגישים שזה מה שצריך לעשות".

יותם, סמ"פ בפלוגת שריון, שירת 207 יום במילואים מ-7 באוקטובר. הוא היה בכניסה הקרקעית הראשונה לעיר עזה ולציר נצרים, והודח משירות לאחר שחתם על מכתב הקורא לחיילים להפסיק לשרת עד שיוחזרו החטופים.

גם יותם סיפר כי פעמים רבות להרס אין כלל צידוק מבצעי. "לחלק יש תירוץ מבצעי מוצלח, כמו בציר נצרים, ב'בניינים שולטים' (בניינים גבוהים), מפקדות, אבל הרבה פעמים גם זה לא", הוא אומר. לדבריו, משימות ההרס יוצאות לפועל רק אחרי שהגדוד מקבל הקצאה של כוחות הנדסה.

"אני ניהלתי את המשימה בתור סמ"פ. הלכתי למג"ד שאמר לי 'תמצאו משהו רלוונטי בשטח ותורידו אותו'. אמרתי לו 'אחי, אני לא עושה משימות ככה'. הלכתי למ"מ או מ"פ של הפלסים, פתחנו מפה, בחרנו חמישה מבנים. אם לא, היו הולכים ומוצאים את המבנים השולטים, גם ככה רוצים להוריד את כל השכונה. זו האווירה הכללית: 'קיבלנו היום פלוגת פלסים, אז בואו נלך להרוס'".

????תיעוד ברשתות הערביות מראה את פרויקט הפינוי ללא בינוי ברפיח????
מדובר בצפון רפיח שם צה״ל מוחק שכונות שלמות עם דחפורים. התיעוד מגיע כנראה מחיילים ישראלים
FAFO קלאסי – כמה חודשים ורפיח מחוקה מהמפה pic.twitter.com/Zui2jkOBwn

— אור פיאלקוב (@orfialkov) April 20, 2025

כמו חיילים אחרים, יותם סיפר כי ההרס היה המשימה הצבאית העיקרית שלהם בשלב השני של הלחימה בעזה, במרץ-אפריל 2024. "זה לא משהו מיוחד, זו המשימה העיקרית שם", הוא מספר. "זה הדבר הכי תדיר, יומיומי". יותם סיפר כי מפקד האוגדה אמר להם שהם "מנוף הלחץ על חמאס להגיע לעסקה, אבל ברמה הקונקרטית זו אינה משימה מבצעית, זה לא ממלא שום תוכן. אין נהלים סדורים".

בדומה לח', יותם סיפר כי באזור נצרים, הכוחות בשטח היו חופשיים למדי לקבוע מה ייהרס ומה לא. "במרחב החיץ (ציר נצרים) זה יותר פשוט, יכולתי להחליט איזה בית הולכים להרוס. בתפיסה המבצעית זה שטח שצה"ל מחזיק בו, ובעתיד הנראה לעין לא נראה שנחזיר אותו לאף אחד, ואת אף אחד לא מעניין חיים של פלסטינים שהיו שם. זה לא איזה שטח שהולך לחזור להיות שטח בנוי פלסטיני. התפיסה היתה שהחזרה של האנשים למרחבים האלה היא לא דבר שיקרה. ראיתי בעיניים מאות מבנים שעשו עליהם פעולת שיטוח. שכונות שלמות צפונית לבית החולים הטורקי שוטחו. אי אפשר להיות שווה נפש לכמות כזו של הרס".

למה הבניינים עוד עומדים

עדות להרס השיטתי ברצועה ניתן למצוא בסרטונים שהעלו חיילים לרשת. כך, לדוגמה, בסרטון שהעלה חיל מכוח הנדסה בתחילת דצמבר 2024, ככל הנראה מצפון הרצועה, נראים שלושה דחפורים במלאכת הריסה. בכתבה בחדשות 12, גם היא מדצמבר 2024, נראה ההרס הרב באזור בית לאהיא. "בארבעת השבועות שאנחנו עובדים כאן, כל אחד מהבתים האלה הפך להיות בסיס טרור של חמאס ולכן משמידים אותם", סיפר יואל, מג"ד גדוד שמשון בחטיבת כפיר, לכתב אלמוג בוקר. בוקר ציין בפניו כי "יש שם עוד בתים עומדים", בהצביעו על קבוצת מבנים. "זה תשתיות טרור שאנחנו עוד נשמיד", ענה המג"ד, "הם לא יהיו".

לפי פרסום של נועם אמיר בערוץ 14 מתחילת 2025, ההרס ב"שכונת הקצינים" בבית חאנון הסמוכה לא הניח את דעתו של אלוף פיקוד דרום דאז, ירון פינקלמן, שזעם על כך שלא הכול הושמד ודרש לחזור "להוריד את כל המגדלים עד עפר". "בראש פיקוד דרום יושב קצין שפשוט מפורר את עזה לרסיסים, לא משאיר לה אפילו סיכוי לחזור, לא משאיר סיכוי להשתקם", אמר אמיר.

"תראה, בסוף אנחנו לא נלחמים בצבא, אנחנו נלחמים ברעיון", אמר סא"ל אורן, מג"ד גדוד 74, לחגי סגל מ"מקור ראשון", בדצמבר 2024. "אם אהרוג את הלוחמים זה לא אומר שהרעיון לא יישאר, אבל אני רוצה שהרעיון לא ישתלם יותר, וכשהם יסתכלו על שג'אעיה, הם יראו שאין פה כלום. יראו רק חול. זה הסיפור פה. לדעתי הם לא יוכלו לחזור הנה לפחות מאה שנה".

"לדעתי הם לא יוכלו לחזור הנה לפחות מאה שנה". חיילים בבית לאהיא בצפון רצועת עזה, 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן / פלאש90)

"אין מי שיודע טוב יותר מאיתנו שאין לעזתים לאן לחזור", אמר קצין בכיר, שהגדוד שלו היה מעורב, לפי עדותו, בהשמדה של כאלף מבנים בחודשיים. "הרעיון היה להרוס את הכול. פשוט ליצור רצועות של הרס", הסביר חייל ששירת באותו הגדוד.

גם מעדויות שאסף ארגון "שוברים שתיקה" מחיילים ששירתו בעזה עולה כי ההרס מהקרקע התבצע בצורה רחבה, עם יד חופשית מצד המפקדים.

חייל ששירת בדרגת רס"ב בשריון בצפון הרצועה העיד כי בסופו של דבר היה מדובר "בהרס לשם הרס. צידוקים מבצעיים, תמציא לעצמך משהו, לאף אחד לא אכפת. יד חופשית, 'תהרסו, תשטחו, תהרגו'".

חייל מילואים בדרגת סמ"ר מחטיבה 55 באזור ח'אן יונס העיד: "ההרס שאני ראיתי בעזה היה לא ענייני, לא פרופורציונלי, לא נחוץ מבצעית ואני הייתי נגד זה. גם כשהוא היה ענייני, גם כשהוא נעשה מסיבות נכונות, הוא היה צריך להיעשות כאילו בכאב גדול יותר… במשך שלושה שבועות ראיתי איך המרחב הופך ממרחב שהיה נראה נורמטיבי למרחב שכל מה שהיה בין הבתים היה הרוס".

"בגדול [במשימת פילוסים; א"ז ומ"ר] היינו הולכים, מטהרים בתים, רואים שאין שם מודיעין שמעניין [את קצין המודיעין] או מחבלים, ואחרינו היתה עוברת יחידת פלסים, שזה חבר'ה לוחמים של הנדסה קרבית, לכל בניין עם מוקשים גדולים כאלה של 10 קילו ומחברים לעמודים התומכים שלו", העיד סמ"ר במילואים ששירת באזור ח'אן יונס. "הם ממש טובים בלהרוס בתים… זה היה מופע כל ערב, קצין בכיר כלשהו, מ"פ ומעלה בדרך כלל, היה עולה בקשר עם הס"פניקים (היחידה לסילוק פצצות), עם הנדסה קרבית, עושה נאום של למה אנחנו פה כזה, ואז סופר לאחור, ואז פיצוץ. הסתכלנו אחורה ואין כלום עומד. הכול על הרצפה".

טקסים של פיצוצים

גם יותם העיד על הטקסים שהתלוו להריסה. "כשמפוצצים שורת מבנים, אז המח"ט עולה בקשר ואומר משהו הירואי על מישהו שמת ועל זה שממשיכים הלאה, ואז מרימים שורת מבנים באוויר". לפעמים גם מצלמים את הפיצוץ. "טקס" נוסף היה שריפת בתים שבהם שהו הכוחות, כחלק מסיום המשימה. "זה משהו שראיתי הרבה, דבר שבשגרה. עשו את זה כל הזמן. אחר כך הפסיקו והתחילו לשרוף רק בתים שהיה בהם חמ"ל", הוא מספר. "גם כשעזבנו את המבנה שלנו בשייח' עג'לון בעיר עזה, רב קומות גדול, אז סתם ירו כמה פגזים, נרטיב של השלמת המשימה".

אחת הדרכים הנוספות לגרום לקריסת בתים ולנזק סביבתי אדיר הוא שימוש בחומר נפץ המוכנס לנגמש"ים ישנים או לכלים אחרים. יניב קובוביץ מ"הארץ", שנכנס לציר מורג – הציר שהצבא פילס בין ח'אן יונס לרפיח במהלך אפריל השנה – העיד שראה שריד של נגמ"ש ישן ליד אחד המבנים ההרוסים, והלוחמים הסבירו לו ש"מדובר בנגמ"ש שצה"ל מעמיס בחומרי נפץ ומשלח באופן אוטונומי לרחוב או למבנה שבעבר היה מפציץ חיל האוויר, אבל לאחר שנה וחצי נהפך נגמ"ש הנפץ לפתרון זול יותר". לדבריו, את שרידי נגמ"שי הנפץ רואים בכל פינה ברצועה, ונראה שהשימוש בו התרחב במידה רבה.

רפיח יוק pic.twitter.com/mKqkM9GXSO

— ינון מגל (@YinonMagal) April 20, 2025

ע', ששירת בעזה בכמה סבבים, אומר שהשימוש באמצעי הזה אינו מוגבל רק לנגמש"ים ישנים. "זה מבצע מורכב", הוא מסביר, "לוקחים שני דולבים (ארגזים) ענקיים, ומשתמשים בהרבה חומר נפץ. בעזרת D9 או בובקט (דחפור קטן) המופעלים על ידי שלט, מציבים את הדולבים בנקודה שהוחלט עליה מראש, ומפוצצים. מורידים רחוב שלם במכה".

ע' סיפר שהם השתמשו בטכניקה הזו כמה פעמים. "באחת הפעמים נכנסנו למוצב שהיה קודם בית חינוך של נוער נושר", הוא העיד. "היינו שם לילה, ואחר כך פוצצו את המקום. היינו במרחק קילומטר וחצי (מהפיצוץ), והרגשנו את גל ההדף עובר מעלינו, כמו משב רוח מאוד חזק. הייתי בטוח שהבניין קרס עליי".

ע' מתאר שימוש באמצעי למטרות מבצעיות יחסית: לפוצץ אזור שקיים חשד שיש בו זירת מטענים, לפלס דרך מעבר לכוחות או ליצור בהלה בצד השני. יותם מציין שנעשה בו שימוש גם רק כדי להוריד מבנים. לדבריו, הגדוד מקבל הקצאה להשתמש באמצעי הזה, כי "חלק מהמשימה הרעיונית היא להוריד מבנים, לשטח אותם או להפוך את השטח ללא בר שימוש. זה נעשה במרחבים שיש בהם חיכוך. המשימה נקבעת כשיש לך הקצאה (של חומר נפץ), ואז 'יאללה לך'". גם י', ששירת לאחרונה ברפיח, מספר ש"כל ערב, מפוצצים אחד או שניים (נגמ"שים ממולאים חומר נפץ; א"ז ומ"ר). זו עוצמה מטורפת, משטח את כל מה שסביבו".

מוחמד שחאדה, חוקר אורח בענייני זכויות אדם במועצה האירופית לקשרי חוץ, הוא יליד עזה שחי כיום בקופנהאגן. בעבר התגורר בשכונת תל אל-הווא בעזה, שכונה של מגדלים גבוהים שהתגוררו בהם פקידים ואקדמאים, לא רחוק ממה שמכונה "ציר נצרים". "כשהתושבים בעזה שומעים שהצבא אומר שהוא הולך לפתוח מסדרון, הם מבינים שאף בניין לא יישאר", הוא מספר, "ידענו שתל אל-הווא תיעלם". זה אכן מה שקרה במידה רבה.

בעיניו, להרס בעזה יש מטרה פוליטית ברורה. "ישראל יודעת שעזה היא הערש של הלאומיות הפלסטינית, לכן היא רוצה לרסק אותה, להפוך אותה לסדום ועמורה", הוא אומר. "אין דרך לתאר את ההרס הזה אלא כחלק מג'נוסייד. אם אתה הופך למקום לבלתי ניתן למחייה ומשאיר לאנשים את הברירות למות או להגר, זו הגירה כפויה, זה חיסולם כקבוצה, כי ברגע שיעזבו, הם יחדלו להיות קבוצה לאומית, יהפכו למהגרים, לפליטים. זה ג'נוסייד".

להשמיד את הכפרים השיעיים

מדיניות ההרס הזו יושמה גם בדרום לבנון. לפי דוח של ארגון UN-Habitat ושתי אוניברסיטאות לבנוניות שניתחו צילומי לוויין נכון לסוף נובמבר 2024, כלומר סמוך להפסקת האש, 6.6% מכלל המבנים במחוזות שמדרום לליטני – 15,633 מבנים או 33,448 יחידות דיור – נהרסו לחלוטין או באופן קשה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.

ג', חייל מילואים בגדוד 7064 של הנדסה, התייצב בקיץ 2024 לאימון לקראת הכניסה הקרקעית ללבנון. לדבריו, התדריך כלל אמירה מפורשת כי המטרה היא הרס הכפרים השיעיים. הוא סירב להתייצב להמשך המילואים, אך לא נשפט על כך. "באימון חבלה לקראת הכניסה (הקרקעית), רב סרן מהגדוד הסביר לנו שהמטרה שלנו בכניסה ללבנון תהיה להשמיד כפריים שיעיים. הוא לא אמר 'מחבלים', 'אויב', או 'איום'. הוא לא השתמש בשום מינוח צבאי, רק 'כפרים שיעיים'. זה הרס שאין לו מטרה צבאית, רק מטרה מדינית".

"זה הרס שאין לו מטרה צבאית, רק מטרה מדינית". עשן מיתמר בעקבות תקיפה ישראלית בדרום לבנון, 31 במרץ 2025 (צילום: איל מרגולין / פלאש90)

ג' העיד כי "(כוחות ההנדסה) משתמשים בחומר פחות איכותי, אבל כזה שאפשר להכין בכמויות גדולות. זה האמצעי שנועד להשמיד את הכפרים בדרום לבנון. לא מנהרות, לא בונקרים, המשימה היתה להשמיד את הכפרים לחלוטין". לדבריו, אמרו להם כי העבודה "תהיה קלה יותר" כי גם דחפורי D9 וחיל האוויר ישתתפו בהרס.

"המטרה היתה למנוע מתושבים לחזור", סיפר ג', "זה נאמר במפורש. הרעיון שלא יהיה אפשר לשקם אחרי המלחמה. בדיעבד ראינו שהשמידו בתי ספר, מסגדים, מתקנים לטיהור מים". לדבריו, "באימון לא הוגדר המרחק מהגבול שבו צריך להרוס הכול, (אבל) חטיבה 769, שאנחנו כפופים לה, החליטה על טווח של 3 ק"מ, כך שמעתי מקצינים שעברו דרכנו. ממה שאני ראיתי (לאחר מכן, מהגבול) הם הצליחו".

בראיון ל"סרוגים", מח"ט חטיבה 769, אל"מ אברהם, חיזק את הדברים. "איפה שיש טרור, חשד לטרור, ניחוח של טרור, אני משמיד, הורס ומחסל", הוא אמר. אל"מ משה, שנכנס לתפקיד מח"ט חטיבת אלכסנדרוני באוגוסט 2024, ניסח את הדברים באופן ברור בפקודת הקרב שלו עם כניסתו לתפקיד. "כפריה של לבנון יהיו לשממה ודרכיה ללא מוצא", הוא כתב לחיילים. גם האירוע שבו נהרג סמל גור קהתי בעת שהגן על הארכיאולוג החובב זאב (ז'אבו) ארליך בעת סיור במבצר בדרום לבנון, היה קשור, לפי ציוץ של העיתונאי יואב זייתון, לשגרת ההרס. "בחטיבה ביקשו להשמיד המבצר כמו כל מבנה ששימש מחבלים ונדחו בגלל מעמדו ההיסטורי", כתב זייתון.

ל', חייל מילואים ששירת גם בעזה וגם בגזרה המזרחית בלבנון, סיפר שהצבא הכניס לגזרה הזו בלבנון "המון המון כוחות של הנדסה קרבית, סדיר ומילואים". לדבריו, החיילים שהיו שם איתו "נתקלו במעט מאוד עד אפס התנגדות, יחסית למה שחשבו", ואחת המטרות היתה "להרוס את כל התשתיות של הכפרים, כי כמעט כל כפר הוגדר כמעוז חזבאללה. התחילו להרוס את הכפרים בצורה די מקיפה ואינטנסיבית. כמעט את כל הבתים, לא רק את הבתים שמסומנים כשייכים למפקדי חזבאללה. הרסו את הבתים אחד אחרי השני, בכל מיני צורות: מוקשים, חומרי נפץ, באגרים, D9, כל הכלים שהורסים בתים. הרסו גם תשתיות חשמל, מים ותקשורת, כדי שלא יהיו שמישות במיידי, וגם אם (התושבים) יחזרו, ייקח הרבה זמן לשקם". לפי ל', הבתים שחסו עליהם היו בתים של נוצרים: "שמתי לב שמבנים שהיו בתוכם סימנים של צלבים נשארו הרבה פעמים עומדים".

ג', כאמור, לא נכנס ללבנון כדי לא להשתתף בהרס הכפרים, אבל ראה ושמע מתוך הגבול הישראלי מה הגדוד שלו עשה בלבנון. "חלק מההרס התבצע לאחר שהכול נכבש ולא היתה התנגדות… ראיתי עדויות בווטסאפ הגדודי להרס מכוון. חיילים מהגדוד צילמו את עצמם מפוצצים בניינים. הגדוד שלי ספציפית נכנס אחרי שאין חזבאללה, אין נשק, אין מבנים שיש בהם שימוש משני (נגד ישראל), כל מה שמותר (לפגוע בו) על פי הדין הצבאי".

"אפקט תודעתי". תושבים מפנים חפצים מביתם במחנה הפליטים נור שמס בטולכרם, 26 בפברואר 2205 (צילום: אורן זיו)

לוגיקה זו של שימוש מסיבי בהרס ללא צידוק ביטחוני מיושמת גם בגדה המערבית, אם כי בהיקף קטן יותר. במרץ 2025 דווח ב-ynet, לדוגמה, כי רק במחנה הפליטים בג'נין הצבא הרס 200 בתים, ופרץ כ-5 ק"מ של צירים חדשים. "מדובר באירוע חריג מאוד, אולי אפילו תקדימי, שבו מנסים בצה"ל להפוך הנדסית את המחנה לעוד שכונה בעיר", נאמר בכתבה. מקור צבאי אמר ל"שיחה מקומית", כי אופי פעילות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בעזה מקורה בטקטיקות שפיתח הצבא במבצע "חומת מגן" בגדה באינתיפאדה השנייה: "חישוף השטח" בלשון הצבא. כעת אותו היגיון חוזר מעזה לגדה עם הרס מחנות הפליטים.

במחנה נור שמס, נכתב שם, נהרסו עד לאותו תאריך כ-30 בתים ונפרצו דרכים באורך של כחצי קילומטר, ובטולכרם נהרסו 15 בתים ונפרצה דרך של 200 מטר לתוך לב המחנה. המטרה, נאמר שם, היא "לרווח עד כמה שניתן", וגם להשיג "אפקט תודעתי: טשטוש תופעת הפיכתם של מחנות הפליטים לקיני טרור, בחסות רעיון הפליטוּת שמקדמים גורמים שונים בקרב הפלסטינים". במילים אחרות, מטרת הבולדוזר אינה רק לפרוץ דרכים כדי שטנקים יסתובבו באופן חופשי במחנות הפליטים, אלא גם למחוק את רעיון זכות השיבה.

לפי דוח OCHA (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים) ממרץ 2025, מאז תחילת 2024, ישראל הרסה 463 מבנים בגדה המערבית במסגרת פעילות צבאית (מבנים נוספים נהרסו כענישה או מפני שלא קיבלו אישורי בנייה מהמנהל האזרחי), ו-38,710 איש נעקרו מבתיהם, בעיקר משלושת מחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטולכרם. בימים אלה הודיע הצבא על כוונתו להרוס 116 בתים נוספים במחנות הפליטים טולכרם ונור שמס. אם נסתמך על הנתונים שמסרו החיילים ששירתו בעזה, גדוד אחד ברצועת עזה עשוי להרוס מספר מבנים כזה בשבוע. אבל הרעיון דומה. ההרס, כך נראה, כבר איננו תוצר לוואי של הפעילות הצבאית של ישראל. הוא המטרה עצמה.

ניתוח ויזואלי, מיפוי וסרטונים – אריאל קן

מדובר צה"ל נמסר: "אין בצה"ל מדיניות של הרס מבנים ככאלה, וכל הריסה של מבנה מחויבת לעמוד בתנאים הקבועים בדין הבינלאומי. הטענות באשר לאמירות חיילים בדבר הרס שלא למטרות מבצעיות נעדרות פירוט מספק ואינן תואמות את מדיניות צה"ל והפקודות. אירועים חריגים נבדקים על ידי מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל.

"אזורים נרחבים ביותר ברצועת עזה שימשו את ארגוני הטרור בפעילותם נגד מדינת ישראל. בתוך כך, מבנים רבים מאוד משמשים את חמאס מאז תחילת הלחימה לפעילות צבאית. מפקדות צבאיות ממוקמות בבתי מגורים, מוסדות חינוך, תשתיות של ארגונים בינלאומיים, בתי חולים ואתרים אזרחיים אחרים; אתרים רבים כאלה הומרו למחסני אמל"ח, לרבות רקטות וטילים נגד טנקים, שאליהם כוחות הזרוע הצבאית מגיעים כדי להצטייד מחדש במהלך הלחימה; מתחת לאתרים אלה נחפרים תוואי תת קרקעיים המשמשים לטרור ועוד. מעבר לכך, הזרוע הצבאית של חמאס מיקשה ומיטענה היקף עצום של מבנים אזרחיים ברצועת עזה, במסגרת טקטיקת גרילה שנועדה להתמודד עם כוחות צה"ל הפועלים במרחב.

"מבנים מהסוגים האמורים הם מטרות חוקיות לתקיפה בהתאם לדין הבינלאומי, וקיים צורך צבאי הכרחי להסיר את האיום הנשקף מהם לכוחות ולאזרחי מדינת ישראל. הטענות בכתבה משקפות אי-הבנה של שיטת הפעולה הצבאית של חמאס ברצועת עזה ושל כמות המבנים האזרחיים ששיטה זו מקיפה.

"גם באזור יהודה ושומרון פועלים ארגוני הטרור ומנצלים את האוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי ותוך סיכונם, מטמינים מטענים ומחביאים אמל"ח במרחב. במסגרת המערכה נגד הטרור בצפון השומרון נפרצים לעתים צירים במרחב, באופן המחייב הריסה של מבנים בהתאם לדין. ההחלטה התקבלה משיקולים מבצעיים ולאחר בחינת חלופות. עתירות שהוגשו בעניין זה לבית המשפט העליון נדחו, תוך שבית המשפט העליון הכיר בצורך הצבאי לפעול באיזור.

"צה"ל יוסיף לפעול בהתאם לחוק ולדין הבינלאומי, ימשיך לנטרל מעוזי טרור וינקוט באמצעי זהירות אפשריים לצמצום פגיעה באזרחים".