תוכנית שורשים של השר קיש: לא תוכנית ולא חינוך

מהלך של יחסי ציבור. שלט חוצות נגד שר החינוך, יואב קיש. ירושלים, 24 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

השבוע יצא משרד החינוך בקמפיין לשיווק תוכנית "שורשים", תוכנית הדגל של שר החינוך יואב קיש. למעשה אין כאן פיתוח חינוכי חדש, אלא עטיפה של יחסי ציבור למה שממילא קיים. הבעיה היא שהמסרים השיווקיים הם הרסניים: הם פוגעים בזכות ההורים על חינוך ילדיהם, מחלישים את תחושת השלמות של התלמידים, מרדדים את ההיסטוריה, וחותרים תחת ערך הסובלנות.

תוכנית שורשים נכתבה על ידי אנשי מכירות ויחסי ציבור, ולכן ראוי שתילמד בקורס בתורת השיווק. אסור לה לעבור את שערי בתי הספר.

>> הרב טאו רוצה לנקות את הטומאה החילונית, יואב קיש בא לעזרתו

בכותרת התוכנית כתוב: "זהות יהודית הופכת מרשות לחובה", או כפי שניסח זאת השר: "אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית".

זאת התבטאות נוראה, החוזרת אל גדולי הדכאנים החינוכיים בהיסטוריה האנושית, בראשם הפדגוג הגרמני יוהן פיכטה שכתב בשנת 1806: "אנו משוכנעים לחלוטין שהחינוך לא יכול להתחיל, להמשיך או להסתיים בבית ההורים, ואף לא בלי הפרדה מוחלטת של הילדים מהוריהם".

ובפניה ישירה להורים הוסיף: "אינכם נדרשים לסייע, אולם רק הפעם הזו אל תתערבו. תלמדו סוף סוף להכיר בערך עצמכם ותשתקו". איך זה נגמר בגרמניה – כולם יודעים.

צריך לומר זאת בפשטות: הזהות התרבותית של כל ילדה וילד אינם עניינה של המדינה, אלא של ההורים והקהילה התרבותית שאליה הם משתייכים. אין מצב שילד הוא חסר זהות, והמדינה בטוב ליבה מעניקה לו אחת כזאת. לכל ילד יש זהות משלו, המתהווה מתוך הגדילה וההתחנכות הטבעית בבית הוריו. פיכטה וקיש לא רוצים להעניק לתלמידים דבר מה שחסר להם, אלא עוסקים במיסיונריות ובהמרת תרבות בכלים של אינדוקטרינציה.

הגישה הזאת פסולה לא בגלל הזהות המסוימת שקיש מנסה לכפות. היא הרסנית משום שהיא מרוקנת את בית ההורים מתכניו, ומגדלת ילדים שנקרעים בין תרבות המשפחה לתרבות בית הספר. הם נותרים קרחים מכאן ומכאן. מדינת ישראל היתה במקום הזה בשנותיה הראשונות, כאשר מחקה ברגל גסה את התרבות הערבית (מוסלמים ונוצרים) והתרבות המזרחית (יהודים). איך זה נגמר בסוף? בדורות של ילדים מנוכרים וכועסים.

מתחברים לרוחניות ולכסף

בסרטון פרסומת שמשודר בערוצי הטלוויזיה מופיעה הכותרת: "ילדי ישראל מתחברים לשורשים". גם כאן מדובר במסר הרסני. הפועַל "להתחבר" משמש את אנשי "העידן החדש" (הניו-אייג'), ומבטא כמיהה להתמזגות עם רוחניות, רגש, אי-רציונליות, ועם "משהו" הגדול לאין שיעור מן האני הפרטי.

מדובר בזרם של דת חילונית פופולרית שצמחה בארצות הברית בשנות ה-80, כתגובת נגד לרציונאליות, להשכלה המדעית ולחומרנות המערבית. יש לזה בהחלט מקום בטווח האמונות והתחביבים שאנשים בוחרים לעצמם, אך לא במערכת חינוך פורמלית, שתפקידה המרכזי הוא הפצת השכלה.

בניגוד להבטחה הרוחנית, זרם הניו-אייג' מתאפיין גם בגישה קפיטליסטית. הסרטונים האלה משכנעים את הילדות והילדים שחסר להם משהו בחייהם, שהם ריקניים, לא מאושרים, ולא שלמים. אבל אם רק יפתחו את ליבם לטוב האפשרי ו"יתחברו לשורשים", או-אז הם יגיעו לכלל שלמות ואושר.

הרווח לשוחרי הזהות היהודית נמדד בכסף, כפי שהצגתי בכתבה נפרדת. למשל, כאשר השר קיש משמש כאיש מכירות של טיולים המודרכים על ידי עמותת אלע"ד, הוא למעשה מעביר כסף מההורים של התלמידים בהרצליה לידי מפעל ההתנחלות.

ומה הרווח והשלמות המובטחת לתלמידות ולתלמידים? הדברים נאמרו במפורש בוועדת הכנסת להעמקת הזהות היהודית: "מדינת ישראל ביד אחת רוצה לשלוח אנשים למלחמות עקובות מדם וביד השנייה גודעת את השורש של העץ שמסביר להם למה הם צריכים לצאת ולהילחם מלכתחילה". בעברית: המתחברים לשורשים ידעו לכל הפחות מדוע הם נשלחים אל מותם.

סרטון השיווק של התוכנית מציג שיעור "מתחברים לשורשים" המועבר על ידי המורה דוד בן גוריון. בן גוריון מלמד את הילדים שאין חינוך בלי התנ"ך, יסוד התרבות והמדע בישראל. הצבתו של בן גוריון כמורה דת בשליחות תוכניתו של השר קיש היא בורות היסטורית נוראה.

קשה לחשוב על תיאור שטחי יותר של דור החלוצים הציוניים, שהחלו את חינוכם בחדר היהודי המסורתי, וסיימו במסדרונות האקדמיות ברחבי אירופה. הנה למשל, בנאום בכינוס הפדגוגי של הסתדרות המורים בשנת 1954, הזכיר בן גוריון את התנ"ך כ"שיא היצירה העברית המקורית", אשר "הטביע חותמו על התרבות האנושית כולה". אבל הוא הוסיף באותו משפט: "אין להתעלם מהעובדה שבימי קדם, בתקופת התנ"ך, הייתה תרבותנו חד צדדית".

בתארו את הרב צדדיות הנדרשת, הוא הזכיר למשל את "העם היווני, אשר הנחיל לאנושיות אוצרות הגות, מדע, ואמנות, כאשר לא הנחיל לפניו ואחריו שום עם אחר". בהקשר זה הזכיר בן גוריון את הגישה המדעית אשר בה "ההשתאות היא ראשית החכמה והחקר". הוא ביקר את היהדות שהתכחשה למדע בטענה "שיש כוח עליון, אחד, נצחי, והוא עשה הכול".

אם כך, לדעת בן גוריון התנ"ך אינו יסוד המדע, ואינו יסוד יחיד בעולם התרבות, כפי שהוא מוצג בסרטון. כך סיכם בן גוריון את נאומו: "בלי הישגי המדע לא נבנה הארץ, לא נקיים משק, לא נקיים הבטחון, לא נטפח התרבות ולא נעצב חברה חדשה". איפה זה, ואיפה המורה הרדוד והבור שמוצג לילדים בטיק-טוק.

בורות היסטורית. צילום מסך מתוך סרטון השיווק של "תוכנית שורשים"

דת פירושה חוסר סובלנות

יש נזק נוסף שטמון בתוכנית השורשים של השר קיש: חוסר סובלנות חברתית. סובלנות (tolerance) מוגדרת על פי מידת הנכונות של היחיד להעניק את הזכויות המוענקות לו גם לחברי הקבוצות שהוא מתנגד להן ביותר.

במחקר שנערך ב-1980 בישראל ובחן את מידת הסובלנות נמצא כי "מכל משתני הרקע [של הנשאלים], הגורם הדתי הוא המשפיע ביותר". ככל שנשאלים הגדירו את עצמם דתיים יותר, כך הם הביעו עמדות פחות סובלניות כלפי קבוצות תרבות אחרות.

ממצאים דומים נמצאו גם במחקר "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, וגם במחקר "מדד השותפות" של מרכז אקורד. שני שליש מהדתיים בישראל תומכים בעמדות גזעניות, פי שלושה מיהודים שמגדירים עצמם חילוניים.

מחקר נוסף שבחן עמדות כלפי רב תרבותיות בישראל חשף את אותם ממצאים. מי שהגדירו עצמם כחילונים גילו את הסובלנות הרבה ביותר כלפי מפגשים חוצי תרבויות בבתי הספר. למשל, 69% מהחילונים תומכים בכך שמורה ערבי ילמד בבית ספר יהודי, לעומת רק 26% מהדתיים ו-11% מהחרדים.

ואם כל זה אינו מספיק, ראוי להזכיר שמאחורי "תוכנית שורשים" אין פיתוח חינוכי חדש. בוובינר שערך משרד החינוך בקיץ, הוסבר לציבור המורות והמורים שהתוכנית החדשה מורכבת מפרקים קיימים בתוכניות הלימודים הקיימות: תנ"ך, מולדת, עברית, תרבות יהודית וכישורי חיים.

בשביל מה צריך לארוז מחדש את מה שכבר קיים? "השר קבע כמדיניות", הייתה תשובת אנשי המקצוע. בעברית: אין שום צורך ואין כאן פיתוח חינוכי, אלא מהלך של יחסי ציבור.

תוכנית שורשים היא כלום ושום דבר מלבד נזק רב. המסרים השיווקיים פוגעים בהורים ובתרבות המשפחה, בתחושת השלמות הפנימית של התלמידות והתלמידים, בערכי המדע וההשכלה, במורכבות העמדות החברתיות בהיסטוריה, ובנכונות של קבוצות תרבות להכיר אלה את אלה. חבל.