newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רותמים את הטכנולוגיה למאבק בפשיעה בחברה הערבית

בתוך המאמצים להתמודד עם האלימות המתגברת בלטה יוזמה ייחודית: האקתון של עמותת חאסוב, שהוקדש ליוזמות טכנולוגיות. בין הרעיונות: טכנולוגיה שמבחינה בין משחק לאלימות בבתי הספר, ואפליקציה שמסייעת לנשים מוכות במצבי חירום

מאת:

לאור הפשיעה המתמשכת בחברה הערבית, וכחלק מהמאמצים למאבק בתופעה – שגבתה את חייהם של יותר מ-90 אזרחים ערבים במדינה מאז תחילת השנה – התארגנה בסוף השבוע האחרון יוזמה יוצאת דופן: "האקתון" שהוקדש לפיתוח יוזמות טכנולוגיות למאבק בפשיעה.

את היוזמה אירגנה עמותת חאסוב, בשיתוף עמותות אחרות מהחברה האזרחית. חאסוב היא עמותה שמטרתה לפתח ולשלב צעירים וצעירות מהחברה הערבית בעולם היוזמות הטכנולוגיות, לספק להם כלים מעולם היזמות כדי להקל על השתלבותם בשוק העבודה, ולסייע להם לבנות רשת רחבה של קשרים בתחום.

משתתפים בהאקתון יוזמות טכנולוגיות למאבק בפשיעה (צילום: באדיבות עמותת חאסוב)

רעיונות יצירתיים ומיוחדים. משתתפים בהאקתון יוזמות טכנולוגיות למאבק בפשיעה (צילום: באדיבות עמותת חאסוב)

לדברי מנהלת הפרויקטים של חאסוב, ביסאן ותד, "האקתון חאסוב נגד אלימות ופשע הוא תחרות שנמשכה 36 שעות רצופות, ובה השתתפו כ-130 איש ואישה, שחולקו ל-25 קבוצות במטרה ליצור פתרונות טכנולוגיים להפחתת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, מה שיכול להפוך את החברה שלנו לבטוחה יותר".

ותד מספרת כי "הרעיונות שעלו בהאקתון היו יצירתיים ומיוחדים. למשל, טכנולוגיה שנוספת למצלמות בבתי הספר שיכולה להבחין במקרים של מכות ואלימות ולהבדיל ביניהם לבין משחק, ולשלוח אותות אזהרה לצוות האחראי. הועלו גם רעיונות שמכוונים להגברת בטיחות של נשים בפרט במרחב הציבורי, כמו אפליקציה שיכולה לומר עד כמה דרך מסוימת היא בטוחה לנשים".

לדבריה, "הרעיון להאקתון הגיע בעקבות התפרצות האלימות והפשיעה בחברה שלנו. אנחנו לא יכולים להתעלם מכל מה שקורה כאילו אנחנו מחברה אחרת או מעולם אחר. איננו יכולים להתעלם מהרציחות ומאובדן הבטיחות שכל צעיר וצעירה מרגישים בחברה שלנו.

ביסאן ותד, מנהלת הפרויקטים של חאסוב (צילום: באדיבות עמותת חאסוב)

ביסאן ותד, מנהלת הפרויקטים של חאסוב (צילום: באדיבות עמותת חאסוב)

"חשבנו שכצוות חאסוב, עלינו ליזום, לחשוב ולפתח פתרונות, בעיקר בכל הנושא של תוכנות ויישומים, שכבר מעורבים בכל תחומי החיים. בגלל זה החלטנו לרתום את האנרגיות והכישרונות הטכנולוגיים, בנוסף לשאר האנרגיות והכישרונות של הצעירים מכל התחומים, כדי לחשוב ולייצר פתרונות. יש לנו כמה שותפים מהחברה האזרחית ששיחקו תפקיד פעיל בתוכנית הזו, ובהם עמותת נשים נגד אלימות, מרכז אמאן, סיקוי, שתיל, יוזמות אברהם, מרכז אעלאם ועוד".

הכנס עצמו, לדברי ותד, היה מוצלח מאוד. "הנוכחות היתה גדולה, והרבה מהמשתתפים לא הכירו אחד את השני לפני כן. באירוע הם חשבו ביחד, בעזרת המדריכים, כיצד לפתח את הרעיונות שלהם".

אבל האם תוכנות ואפליקציות יכולות לשנות את המצב החברתי? ותד סבורה כי "תוכנה יכולה להפוך את המרחב הציבורי והפרטי לבטוח יותר. אנחנו מאמינים שכיזמים צעירים יש לנו תפקיד מרכזי בהצלת החברה שלנו ממכת האלימות והפשע, ואחד מהכלים שיש לנו הוא טכנולוגיה, שהיא תוצר של עבודה משותפת של מהנדסים, מתכנתים, פעילים חברתיים, מורים, עורכי דין ואנשים מכל התחומים".

בין היוזמות שהוצגו בהאקתון – שנקרא Hacking the Crime – היה פרויקט שפיתחו ניזאר חביב, בוגר כלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, יאסמין חביב, סטודנטית להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ואליאס ביטאר, בוגר תואר במימון מהמרכז הבינתחומי. לדברי ניזאר חביב, "לא הכרנו לפני האירוע. בשיחת זום יום לפני בחרנו להקים צוות. אף שאנחנו מתחומים אחרים, כלומר לא מתחום הטכנולוגיה, עבדנו על תכנות בשיתוף פעולה ופיתחנו את הרעיון".

לדברי חביב, "הפרויקט שלנו בהאקתון הוא אפליקציה שעוזרת לארגן את החברה להגדיל את שיעור ההתנדבות בסיוע לנשים מוכות במצבי חירום. המתנדבים הם אנשים רגילים, והיישום מסווג אותם על פי כישורים וניסיון, כך שיוכלו לסייע בצורה הטובה ביותר. למשל, עורך דין מתנדב בתחום הייעוץ המשפטי, רופא עוזר בעניינים רפואיים וכן הלאה.

"כשיש מצב חירום, למשל תקיפה של אישה, היא לוחצת על כפתור באפליקציה כדי להודיע למתנדבים שהיא נמצאת במצב חירום. אחרי הלחיצה, הכתובת שלה מופיעה על המפה, ויש להם אפשרות להודיע מיד למשטרה.

"תארו לעצמכם שבכל מצב של אלימות במשפחה 40 אנשים מתקשרים למשטרה. זה הרבה לחץ, ואולי ישיג תוצאות אחרות. וזה בנוסף לסיוע המקצועי"

"תארו לעצמכם שבכל מצב של אלימות במשפחה, 40 אנשים מתקשרים למשטרה. זה הרבה לחץ, ואולי ישיג תוצאות אחרות. וזה בנוסף לסיוע המקצועי. כדי לפתח את האפליקציה בצורה הטובה ביותר ולאסוף נתונים, שיתפנו פעולה עם עמותות רבות, כמו עמותת נשים נגד אלימות ועוד.

"אני חושב שההאקתון הזה הוא אירוע מרהיב. כל החברה יכולה להרוויח מזה. הרעיון הזה, של להגיע למקום ותוך 48 שעות לבנות צוות, לחשוב, להתחיל לעבוד ובסוף להציג את הפיתוח בפני שופטים, זה מניע ומייחד, ותורם לקידום יצירתיות, חדשנות ובניית רשת קשרים מקצועית.

"בחברה הערבית, עמותת חאסוב מארגנת יותר מהאקתון אחד בכל שנה, ובכל פעם המטרה היא לטפל בנושא ספציפי. השנה הנושא היה הדבר החשוב והמסוכן ביותר שאנו חיים בו, אלימות ופשיעה. ומי שמזלזל ברעיון של ההאקתון, כדאי לחשוב על ההמצאות העולמיות שהתחילו מדברים כאלה, כמו כיפת ברזל למשל".

"לכל סביבה פיזית יש סביבה דיגיטלית משלימה"

"ההתחברות שלנו כארגוני חברה אזרחית, העוסקים במגוון נושאים, נוצרה מתוך הבנה כי לכל סביבה פיזית יש את הסביבה הדיגטלית המשלימה, כלומר שכדי לפתח רעיונות או מיזמים דיגיטליים צריך להכיר היטב את הסביבה הפיזית, ומתוך ההיכרות הזאת לבנות את הפתרונות", אומרת חולוד מסאלחה, מנכ"לית מרכז אעלאם ועורכת ראשית באתר בוקרא.

לדברי מסאלחה, "רעיון ההאקתון למאבק באלימות בחברה הערבית דרך פיתוח מיזמים דיגטליים חדשים התגבש בהתחלה בארגון חאסוב, העוסק בהנגשת האקוסיסטם לאזרח הערבי או לחילופין מיצוב האזרח הערבי, בין אם הוא יזם או איש/ת הייטק, באקוסיסטם הישראלי והעולמי.

"אעלאם, כארגון שעוסק בקידום זכויות תקשורת, פועל כבר שנים למאבק באלימות הגואה בחברה הערבית. קידמנו פרויקטים ייחודיים בבתי הספר ועבדנו מול תלמידים במטרה להעלות את המודעות לסכנות. קידמנו יחד אתם קמפיינים שהתפרסמו במגוון רחב של ערוצים והגיעו למאות אלפי צופים.

במקביל, קידמנו ישיבות עם עיתונאים ויחד אתם בנינו קוד אתי איך לסקר את התופעה, במיוחד לאור הטיעון כי ריבוי העיסוק בתופעה מנרמל אותה – בעיקר בקרב הצעירים. בתוך זה קידמנו פורום עיתונאיות מיוחד שעוסק בתופעה בכלל וברצח נשים בפרט, בשיתוף, ייעוץ וליווי מעמותת נשים נגד אלימות.

"לאעלאם בפרט ולארגוני החברה האזרחית בכלל יש תפקיד חשוב במאבק בתופעה, במיוחד לאור היעדר טיפול שורש ממסדי בה. נכוון להיום, הטיפול בתופעה היה רק ברמה ההצהרתית, סוג של מס שפתיים. מלבד הקמת תחנות משטרה לא זכינו לפתרונות הכרחיים, כמו תקציב מיוחד, תוכניות בבתי ספר, הרחבת התוכנית לשיקום אסירים, לחימה בארגוני הפשיעה וכדומה.

"היחס הממסדי לתופעה נכון להיום הוא נקודתי, ומתמקד בעיקר בשיטור. ואנו מרגישים שמדובר בשיטור יתר בכל הנוגע למחאות של אזרחים ערבים ושיטור חסר בכל הנוגע לפשיעה. השיטור החסר בא לידי ביטוי גם בהקמה של הרבה תחנות וגיוס צעירים ללא הכשרה, מה שמביא לעוד אלימות, כמו שבא לידי ביטוי במקרה של הרצח של אחמד חג'אזי בטמרה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf