newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משחקי הכס של הרשות: התוכניות של המועמדים להחליף את עבאס

ראש הביטחון המסכל בונה על תמיכה ישראלית. מוחמד דחלאן מנסה לגייס את המצרים. מרואן ברגותי מפרסם מסמכי חזון מהכלא ומתכנן מאבק לא אלים שיאחד את פת"ח, חמאס והציבור הפלסטיני כולו. וכולם מחכים שהראיס כבר ילך

מאת:

כותב אורח: מנחם קליין

כשערפאת דעך פיזית וישראל הטילה עליו מצור במוקטעה לא התנהלה מלחמת ירושה סביבו. אין זאת משום שמנהיגותו הייתה מצמיתה. אדרבא, תמיד חלקו על דעתו ולא אחת העמידו חבריו מכשולים בפני ביצוע הכרעותיו. אולם בפת"ח אף פעם לא ניהלו מלחמת ירושה בעודו מכהן. הקונצנזוס סביב מנהיגותו של ערפאת דחק אל מחוץ לפת"ח ולאש"ף את אבו נדאל ואבו מוסא שחתרו תחתיו. מחוץ לשורות התנועה הלאומית הם דעכו ונעלמו, למרות שהראשון אומץ בידי עיראק ואת השני חיבקה סוריה. מבית לא הייתה להם תמיכה ציבורית וממסדית.

מחמוד עבאס אינו נתון במצור פיזי. הוא בא ויוצא לעתים תכופות מהמוקטעה לחו"ל בלי שישראל מצרה את צעדיו. אולם הוא נתון במצור פוליטי מבית. בעודו מחזיק בעיקשות במשרתו נשמטת הקרקע הפוליטית תחת רגליו. על פי סקרי דעת הקהל של ד"ר חליל שקאקי מהשנה האחרונה שני שליש מהציבור הפלסטיני מעדיפים שהוא יתפטר. מלחמת הירושה בפת"ח עלתה בשנתיים האחרונות אל מעל לפני השטח ולאחרונה תפסה תאוצה.

> מכירת החיסול של הפנסיות של העובדים הפלסטינים

מחמוד עבאס בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

רוב הציבור מחכה שיעוף. יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בז'נבה (Jean-Marc Ferré UN Photo)

ככל שהחריפה דעיכתו הפוליטית של עבאס גדלה ההישענות שלו על מנגנוני הביטחון. הוא משתמש בהם לא רק לדיכוי האופוזיציה של חמאס במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל אלא גם נגד מחאות המוניות של החברה האזרחית, כפי שהוכיחו דיכוי הפגנות המורים והמחאה נגד טיוטת חוק הביטוח הלאומי.

במערכת בה מטושטשים מאוד קווי החיץ בין מעורבות פוליטית ומפלגתית לשירות ציבורי מקצועי, וכשחברות בפת"ח היא תנאי קבלה לעבודה ביטחונית, מנגנוני הביטחון והמודיעין הם שחקן פוליטי שעבאס מעצים את כוחו. ראש המודיעין הכללי הפלסטיני, מאג'ד פרג', נהנה מאמונו של עבאס וסביר להניח שפרג' והמנגנון בראשו הוא עומד אינם רוצים לאבד את מעמדם הפוליטי ביום שאחרי אבו מאזן, למרות חוסר האהדה הציבורית כלפיהם.

הם מבטיחים לבכירי הפת"ח ואנשי המודיעין יציבות ושמירה על מעמדם בממסד. פרג' יכול לקוות כי ההערכה כלפיו מצד גורמי מודיעין וממשל בישראל ובארה"ב, מחמת מאבקם המשותף בחמאס, תתורגם לתמיכה בו כיורשו של עבאס. מולם הם עלולים למצוא את מי שנמצאים היום מחוץ לעילית הקטנה השלטת ונציגים של הציבור הרחב, שאינו רואה בעין יפה את שיתוף הפעולה עם ישראל ואת הפגיעה בדמוקרטיה ללא סיום הכיבוש בעתיד הנראה לעין.

הקומבינה האזורית של דחלאן

שחקן נוסף שבונה על תמיכה חיצונית לצד תמיכה פנימית הוא מוחמד דחלאן. עבאס הדיח אותו משורות פת"ח ב-2011 ומאז הוא מצא מחסה פוליטי באיחוד האמירויות. כתבה שפורסמה לאחרונה באתר Middle East Eye חושפת את האסטרטגיה הנוכחית של דחלאן השאפתן והכוחני. דחלאן ופטרוניו באיחוד האמירויות רוצים בסילוקו של עבאס והם מנסים לגייס את תמיכת ירדן ומצרים במהלך. לא מן הנמנע שהפוליטיקה הפנים-פלסטינית נדונה בהרחבה בין עבאס לסיסי בפגישתם בקהיר בשבת שעברה. רשמית עבאס הגיע כדי לנאום בכנס שרי חוץ ערבים לקראת ועידת שרי החוץ בפריז בשבוע הבא, אך את הנאום הזה היה יכול להשאיר בידי שר החוץ שלו. הניסיון של דחלאן ופטרונו לגייס את מצרים להדחתו כנראה מדאיג את עבאס.

דחלאן נהנה מקשר טוב עם הצמרת המצרית וב-2014 תקף בטלוויזיה המצרית בחריפות רבה את עבאס. אולם למצרים דאגות אחרות מאשר עתיד הירושה הפלסטינית. היא מחפשת דרך לקטוע את תמיכת האגף הצבאי של חמאס בקבוצות דאע"ש בסיני ולנתק בין חמאס לאחים המוסלמים. דחלאן, שב-2007 נלחם בחמאס והפסיד, מבטיח למצרים לטפל בחמאס ביתר יעילות כאשר יגיע לשלטון. על בסיס הקואליציה של האמירויות, מצרים וירדן רוצה דחלאן לאלץ את עבאס לפרוש, לאחד תחתיו את הפת"ח וללכת לבחירות מול החמאס. להערכתו החמאס חלש ומפוצל והוא ידאג שכך יישאר גם בעתיד.

> כך הרשות הפלסטינית משתיקה את הביקורת נגדה

לדחלאן יש קשר טוב ורציף עם בכירים במערכת השלטון הישראלית בעבר ובהווה. כראש מנגנון הביטחון המסכל הוא שיתף פעולה עם השב"כ וצה"ל נגד החמאס, היה שותף עם בכירים ישראלים במיזמים כלכליים שהכניסו ממון רב לשני הצדדים ונשא ונתן עם עמיתים מישראל על הסדרי ביניים והסדר קבע. הרצון לראות בפרישתו של אבו מאזן משותף לו ולאיווט ליברמן. דחלאן מבטיח לישראל לא רק את דיכוי החמאס אלא גם הסכם שלום לאחר שיזכה בבחירות.

אבל מצרים חושדת בדחלאן ובודקת אפיק אחר למימוש יעדיה האסטרטגיים. לאחרונה קרא הנשיא סיסי לפיוס בין פת"ח לחמאס ומצרים חידשה את הדיאלוג עם חמאס. על פי הדיווח באתר גם ירדן אינה נלהבת מדחלאן ומעדיפה להמתין ולבדוק האם יש כיסוי ליומרותיו. היא נרתעת מלבחוש במלחמת הירושה ומאידך מקווה שאם יעלה דחלאן לשלטון תוכל ירדן דרכו לשמור על האינטרסים שלה בהר הבית, ויחד עם ישראל להיאבק באסלאם הקיצוני. בינתיים בוחנת ירדן את מעמדו של דחלאן בשטחים הפלסטינים והאם קשריו בישראל והכספים שהוא מפזר ברצועת עזה כדי לקנות תמיכה אכן מעניקים לו עדיפות על פני מתחריו.

לחששות הירדנים יש בסיס. לדחלאן יש שם של איש כוחני, מושחת ונהנתן, שלא מהסס לעשות הכול כדי לקדם את מעמדו האישי. לפי הדיווח דחלאן נתמך בידי נאצר אל-קידווה, אחיינו של ערפאת ושר חוץ לשעבר, סלאם פיאד, ראש הממשלה ושר האוצר המקצוען שעבאס פיטר, ויאסר עבד רבה, מזכ"ל הועד הפועל של אש"ף, שאף הוא פוטר בידי עבאס. שני האחרונים אינם חברי פת"ח והתמיכה העממית בהם זעומה. אל-קידווה הוא אכן איש פת"ח אך אינו איש מנגנון ולא נהנה מתמיכה ציבורית רחבה.

הצעדה לירושלים של ברגותי

נקודות התורפה של דחלאן ושל פרג' הן נקודות החוזק של מרואן ברגותי. הוא נהנה מתמיכה רחבה בפת"ח ובציבור, ומעמדו כאסיר בכלא הישראלי אך מוסיף ליוקרתו. בניגוד למתחריו, שמשווקים בעיקר את אישיותם וקשריהם עם גורמי חוץ, ברגותי פונה פנימה, לציבור הפלסטיני, ומציע אסטרטגיה כוללת השונה מהותית מזו שלהם.

על רקע תחושת המשבר, הייאוש והמבוי הסתום הרווחים בציבור הפלסטיני והחשד העמוק באינטרסים שמניעים את האישים שסימנו את עצמם כיורשיו של אבו מאזן, יכול ברגותי לזכות בתמיכה כיוון שהוא מטווה דרך ומאמין בכוחו של העם לפרוץ את מוסרות המשבר הנוכחי. מסמך נוסף שחיבר אחד מראשי מחנה ברגותי, שהגיע לידי לאחרונה, מבהיר יותר את מה שפרסמנו כאן בעבר בנושא זה.

> ברגותי קורא תיגר על עבאס: מאבק על המנהיגות ועל הדרך

גרפיטי של מרוואן ברגותי (thierry ehrmann CC BY 2.0)

גרפיטי של מרוואן ברגותי (thierry ehrmann CC BY 2.0)

המטרה שמציב ברגותי לא שונה מזו של עבאס או מזו שמציבה תוכנית השלום הערבית: מדינה פלסטינית בקווי 1967, וישום החלטת האו"ם 194 לגבי הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה שלהם. השוני טמון בדרך בה הוא מציע להשיג מטרות אלו. בניגוד לעבאס ולמתחריו על ירושת הנשיא הפלסטיני מחנה ברגותי סבור שהמפתח לשחרור אינו בזירה הבינלאומית ובפעילות פוליטית גרידא אלא בזירה הפלסטינית. האפיק הבינלאומי הבלעדי בו דוגל עבאס הוא הבעיה ולא הפתרון. הוא מאפשר לישראל לנהל את העימות ולהמשיך בפרויקט הקולוניאלי שלה. החלופה היא גיוס המונים למאבק עממי לא-אלים, נחוש ומתמשך. השינוי צריך להתחולל קודם בשטח ורק לאחריו יתורגם למציאות מדינית. המאבק ייפתח ביום שייקבע מראש, ויופסק רק כאשר תושג עצמאות. אין להסכים להפסקת המאבק כתנאי לקיום שיחות ומשא ומתן עם ישראל.

בניגוד למתחריו על ירושת עבאס ולעבאס עצמו, יש לברגותי קשר טוב עם אנשי חמאס ובעבר סיכם עם נציגיהם בכלא טיוטות של מסמכי פיוס לאומי. סביר שתוכניתו מקובלת על בכירי התנועה בכלא ומחוצה לו. הצעד הראשון שמציע ברגותי הוא פיוס לאומי ועריכת בחירות למוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית בהן ייטלו חלק אנשי חמאס.

בטרם ייפתח המאבק, קובע המסמך של אנשי ברגותי, חובה להבטיח את הצלחתו בדמות תוכנית פעולה כלל-פלסטינית כאן ובחו"ל. עליה להיות מקיפה ומפורטת עד לרמה של פעולות יומיות ושבועיות, מתואמת עם כל הזרועות שיבצעו אותה ומנוהלת ביעילות בפיקוח מרכזי של אש"ף. מנהיגות נחושה ויוזמת, תכנון ופיקוח מרכזיים ומנגנון מגייס ומתפעל הכרחיים כדי לנהל מאבק עממי בלתי אלים ולהצליח בו. לצידם יש לבנות קהילה לאומית מגובשת ונחושה, שנכונות להקרבה, אורך נשימה והחלטיות מאפיינים אותה. אנשי ברגותי ערים לכך שקל להטות את הציבור הפלסטיני למסלול האלים, וקובעים שתהיה אפס סובלנות למי שיסטה מקווי המאבק הלא-אלים ויפר את הוראות ההנהגה.

לפי תוכנית ברגותי, הרשות הפלסטינית לא תפורק אלא תהפוך לגוף שמסייע לחברה לעמוד בנטל היומיומי של התקוממותה באמצעות מערכת של עזרה הדדית שהרשות תפתח. אש"ף יתפוס את מקום הרשות הפלסטינית כגוף הביצועי המרכזי של הפלסטינים ויוביל את המאבק. כלי התקשורת יונחו לספק דיווחים מהימנים ובלתי מוגזמים כיוון שאמינות היא תנאי להצלחת המאבק.

המאבק ייפתח בהכרזה על סיום הסכמי אוסלו, קץ התיאום הביטחוני, ביטול ההכרה של אש"ף בישראל ונכונות להיכנס למשא ומתן עם ישראל על הסכם קבע על בסיס עקרונות חדשים שתואמים את הקונצנזוס הבינלאומי, עם לוח זמנים קצר לסיום המו"מ – מציע מרואן ברגותי. כבר ביום הראשון למאבק יישרפו פלסטינים את מסמכי הזיהוי שהנפיק להם המשטר הצבאי הישראלי, וכך ינותקו סמלית ומעשית הקשרים עם ישראל. המאבק הלא-אלים יתמקד בשיבוש ושיתוק חיי היומיום של מתנחלים וחיילים בגדה המערבית באמצעות ניתוק דרכי תחבורה, קווי חשמל ומים, והטלת מצור אנושי על התנחלויות ושכונות ישראליות במזרח ירושלים.

> קבלנית משנה: הרשות הפלסטינית מענה עצירים בשירות ישראל

כמאה פלסטינים וישראלים הפגינו בחברון בקריאה "לפתוח את הגטו" (אורן זיו/אקטיבסטילס)

התוכנית של ברגותי בשביל הרשות הפלסטינית: צעדות ומאבק לא אלים. הפגנה בחברון (אורן זיו/אקטיבסטילס)

גולת הכותרת של המאבק תהיה מצעד המונים לירושלים, אותו יוביל ראש אש"ף החדש. הוא יכריז שמטרת המצעד היא לממש את זכות התפילה באל-אקצא ולא יעזוב את המקום חי עד שתושג עצמאות. אל הצועדים יחברו המוני פלסטינים אזרחי ישראל ואזרחי מדינות זרות שיגיעו לישראל כדי להשתתף במצעד. אלו שישראל לא תיתן להם להיכנס יארגנו פעולות מחאה מול שגרירויות ישראל בעולם. במקביל יצעדו פליטים פלסטינים לגבולות ישראל בתביעה לממש את זכות השיבה שלהם ומשטים של פליטים יעשו זאת דרך הים.

עלייתו של דור "בני הארץ"

קל לזהות את המכשלות בתכניתו של ברגותי. היא שאפתנית מדי מחד גיסא, ומכילה את זרעי כישלונה מאידך גיסא בהכריזה כי היא תקום או תיפול על היותה כוללנית, מוכנה לפרטיה מראש, מנוהלת ביעילות ואוכפת ציות מלא להנהגה. היא לא מתחשבת בדפוסי הפעולה הלא יעילים של אש"ף ופת"ח מאז ומתמיד, היעדר מסורת של ציות להנהגה ושל תפקוד יעיל. התוכנית גם מתעלמת מיכולת השיבוש של ישראל, השולטת בשטח, ולא מציעה דרכים להתמודד עם בעיה זו.

רק שזו תהיה טעות לחשוב שעקב בעיות אלו ינטוש מחנה ברגותי כליל את התוכנית. סביר יותר שיערכו בה שינויים והתאמות. כמה מהתנאים שנראים עתה הכרחיים יכולים להיהפך למועדפים בלבד. בנסיבות מסוימות אנשי ברגותי יעדיפו ליישם את התוכנית בגזרה אחת ובאופן חלקי, בתקווה שהמחאה העממית באותו תא שטח תצליח ותשוכפל.

מייסדי פת"ח עמדו בפני דילמה דומה ב-1964. הם ייסדו את פת"ח ב-1959 וחשבו שעליהם להרחיב את השורות ולצבור תמיכה באידיאולוגיה המהפכנית בטרם יפתחו במאבק המזוין נגד ישראל. הקמת אש"ף בחסות מצרים איימה לחסל את סיכויו של הארגון הקטן לזכות בתשומת לב ואהדה. בדילמה בין המשך ההתארגנות לבין יציאה מידית למאבק מזוין בישראל כדי להתחרות באש"ף, צדד הרוב באפשרות האחרונה. חישוב המסלול מחדש שמציע ברגותי הוא במידה רבה חידוש נעוריהם של הפת"ח ואש"ף, וכמו שבעבר הכנת מבנה ארגוני מקיף ומבוסס נזנחה בגלל אילוצי המציאות כך יכול להיות גם הפעם.

מאבקי הירושה מסמנים כי עם לכתו של אבו מאזן יחולו חילופי דורות בהנהגה הפלסטינית. את מקום הוותיקים, בני דור המייסדים של פת"ח ואש"ף, פליטי 1948 שמשפחותיהם נפוצו ברחבי העולם הערבי והם בילו שנים רבות בגלות, תתפוס שכבה צעירה שאת רוב שנותיה בילתה בארץ וכאן מצויה משפחתה המורחבת. את ניסיונה ומעמדה הארגוני והציבורי היא רכשה באינתיפאדות ובכלא הישראלי. בזאת שונה הדור החדש מההנהגה הוותיקה, שמעמדה נבנה על מורשת המאבק המזוין. בני הדור של עבאס השתמשו במעמד שרכשו באמצעות המאבק המזוין כדי לשכנע את הציבור בנחיצות לפנות לדרך המדינית. כישלונה של הדרך המדינית מוריד אותם מהבמה ומעלה את בני "דור הארץ".

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשורים – הסיפור של בני הארץ". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> כשהארץ תשוחרר וכולנו נהיה חופשיים, אני הראשון שיזרוק את דגל פלסטין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf