newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ברגותי קורא תיגר על עבאס: מאבק על המנהיגות ועל הדרך

סיום דרך המו"מ, נטישת הזירה הבינלאומית, הקמת חזית עם חמאס והפיכת הרשות לתנועת שחרור שתוביל מאבק לא אלים רחב היקף. אלה חלק מהעקרונות שפרסם מרואן ברגותי במצע ההתמודדות שלו לנשיאות. ויש לו לא למעט תומכים

מאת:

כותב אורח: מנחם קליין

עד לאחרונה היה מחמוד עבאס רק ברווז צולע. זה מכבר הוא התחייב לא לרוץ בבחירות הבאות לנשיאות. אולם עד כה איש לא איים עליו, הוא לא מינה לו סגן ולא נקבע מועד לבחירות חדשות. אבל בשבועיים האחרונים הפך עבאס מברווז צולע לנכה פוליטי.

בסוף החודש שעבר הודיע מרואן ברגותי כי הוא מציג את מועמדותו לנשיאות ביום שאחרי עבאס. זו לא הייתה הצהרת כוונות לעתיד רחוק ומעורפל. יחד עימה פרסם ברגותי מסמך אסטרטגי שכול כולו קריאת תגר על עבאס כאן ועתה. ברגותי, כזכור, מרצה חמישה מאסרי עולם בכלא הישראלי לאחר שהורשע במעורבות ישירה בארבע פעולות טרור במהלך האינתיפאדה השנייה, שבהן נהרגו ארבעה בני אדם.

המשא ומתן עם ישראל והמהלך המדיני בזירה הבינלאומית, ספינות הדגל של עבאס, נכשלו כליל, קובע ברגותי במניפסט שלו. זו "מדיניות אומללה מנותקת מהמציאות בשטח", לא יותר מאשליה עצמית. פלסטינים מעטים, אם בכלל, חולקים על כך. על פי הסקרים של ד"ר חליל שקאקי, כנראה הבכיר שבסוקרים הפלסטינים, שני שליש מהציבור תובעים את התפטרותו של עבאס. אבל עד היום איש לא הציב חלופה כוללת כמו זו שברגותי מציע. גולת הכותרת שלה היא ניהול אינתיפאדה עממית רחבה. כפי שכתבנו כאן בעבר, עבאס דחה בתוקף כמה פעמים בעבר הצעה לפתוח באינתיפאדה לא אלימה. עתה היא מוצעת בלבוש חדש.

> הכשלון: כך איבד מחמוד עבאס את החברה הפלסטינית

גרפיטי של מרוואן ברגותי על חומת ההפרדה, ליד רמאללה (SP FotoCC BY NC-ND 2.0)

לא מתייחס לכשלים הפנימיים בתוכניתו. גרפיטי של מרוואן ברגותי על חומת ההפרדה, ליד רמאללה (SP FotoCC BY NC-ND 2.0)

אינתיפאדת היחידים, ברגותי סבור, היא חסרת מטרה ומסגרת. עליה לעבור מן העולם יחד עם החלל הפוליטי והארגוני שיצר עבאס. כדי לבנות את האינתיפאדה הבאה על יסודות איתנים ברגותי מציע לשנות את השיח הפלסטיני משיח מדיני לשיח של שחרור, ולשנות את תפקוד הרשות הפלסטינית. הרשות חייבת להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל, ולהמיר את תפקיד המתווך בין הכובש הישראלי לבין התושבים בסיוע לתושבים להתעמת עם ישראל. ברגותי מתחמק מלענות על השאלה כיצד ניתן לשנות את תפקוד הרשות במציאות של תלות פלסטינית מוחלטת בכיבוש. שהרי אם ישראל תרצה היא תוכל בקלות לחנוק את המאבק העממי על ידי פגיעה ברשות התומכת בו.

במקום זאת מטיל מרואן ברגותי בליסטראות בעבאס. הוא מאשים אותו בדיכוי הציבור הפלסטיני ופגיעה בחירותו. הוא מאשים בשחיתות, רפיסות כלפי ישראל, הדרה של קבוצות חברתיות, שלטון יחיד וחסימת דרכם של צעירים במעלה המדרג הפוליטי. הקיפאון המחשבתי והפוליטי הפכו את דעאש לחלופה פופולארית בקרב צעירים. ברגותי אינו מזהה ולו תחום אחד בו ההנהגה הפלסטינית ממשיכה את דרכם של האבות המייסדים, אלו שבעבר הצליחו לכלול את אש"ף בין "כוחות השחרור, הדמוקרטיה והצדק". כדי לשוב למעמד זה ברגותי מבקש לחולל רביזיה כוללת "מהפכה במערכות החינוך, המחשבה והתרבות ובמערך החוקים".

חזית רחבה

לצד חזרה לשיח השחרור מציע ברגותי להתחיל בשיקום התנועה הלאומית באמצעות פיוס עם החמאס וכינון שותפות מלאה והוגנת עימה במוסדות הרשות ואש"ף. על בסיס זה תערכנה בחירות לנשיאות, למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית ולמועצה הלאומית של אש"ף.

ברגותי לא מסתפק בהצבת מועמדותו ובפרסום מצע. הוא פועל להשגת פיוס לאומי ומיצובו כיורש המקובל גם על התנועות האסלאמיות. השבוע פרסם אבי יששכרוף ב"טיימס אוף יזראל" כי ארבעה מנאמניו הקרובים של ברגותי בפת"ח הגיעו להסכמה כתובה עם מנהיגי חמאס והג'יהאד האסלאמי על תוכנית פעולה משותפת למאבק עממי לא חמוש בכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית בשטחי 1967. הבנות אלו אינן שוללות משא ומתן עם ישראל, אלא מציבות אותו במסגרת שונה מזו של הסכמי אוסלו. ההנהגה החדשה תכריז על סיומם של הסכמי אוסלו, כולל שיתוף הפעולה הביטחוני, ותבטל את ההכרה של אש"ף במדינת ישראל אלא אם תכיר ישראל במדינה פלסטינית.

על פי הפרסום של יששכרוף הנהגה פלסטינית חדשה בראשות ברגותי תנהל מאבק עממי לא-אלים לשיבוש חיי היומיום של מתנחלים בגדה המערבית ומזרח ירושלים. הנהגה זו אמורה להתחיל לפעול ביום שאחרי עבאס, אולם עצם כינונה כבר עתה פוגע קשות בסמכותו של עבאס ומציג אותו ככלי ריק. בעוד עבאס מתרוצץ מפגישה מדינית אחת לשנייה בבירות העולם, שוקד על טיוטת החלטה במועצת הביטחון שמגנה שוב פעם את ההתנחלויות וקוצבת שנה לסיום משא ומתן שלא החל ואפילו לא נראה באופק, ובד בבד דוחק בצרפת לכנס ועידה בינלאומית להתניע מחדש את המשא ומתן – מגיעים ראשי התנזים בפת"ח להסכמה עם חמאס על חלופה כוללת לדרכו של עבאס.

לגמרי לא במקרה ניצלו אנשי ברגותי את שבוע האסיר הפלסטיני השבוע כדי להבליט את מנהיגם ואף הכריזו על קמפיין בינלאומי למען מועמדותו לפרס נובל לשלום. כך גויס הפרס הבינלאומי לטובת מאבק פנים-פלסטיני.

> נבחרת החלומות של אורי משגב היא בדיוק מי שהביאו אותנו עד הלום

מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם, 2009 (מרקו קסטרו)

החלטה צמחונית במועצת הביטחון רק תחליש אותו. מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם, 2009 (מרקו קסטרו)

היכולת של מרואן ברגותי לגבש מצע והסכמה עם חמאס מעניקה לו יתרון ניכר על פני יורשים אפשריים אחרים, כגון דחלאן או רג'וב, שאין באמתחתם דבר זולת אמביציה אישית, או ראשי מנגנוני המודיעין ברשות, שדבקים בקווי הפעולה של עבאס בניגוד לדעת הקהל. לכך יש להוסיף את הודעת התמיכה של סאיב עריקאת בברגותי כיורש. לעריקאת אין גדודים של תומכים בפתח ובכל זאת הצהרתו משמעותית. עריקאת מונה לפני חודשים אחדים בידי עבאס למזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף במקומו של יאסר עבד רבו, שהודח מפני שעבאס חשד בו שהוא תומך בדחלאן. בכך גמל עבאס לעריקאת על נאמנותו ועל יישום עקבי של הדרך המדינית כאמצעי בלעדי לסיום הכיבוש. עתה אבד לעבאס אפילו תומך מובהק זה.

ההתמודדות בתוך הזירה הפלסטינית אינה רק על זהות היורש אלא גם על דרכו. מה שאולי יכול להציל את מורשת עבאס היא תמיכה חד משמעית של המערב בפרמטרים של הליגה הערבית להסדר קבע עם ישראל. אולם הסיכוי לכך קטן. המערב, אובמה בעיקר, לא מעוניינים להתעמת חזיתית עם ישראל ואיבדו עניין ואמונה ביכולתם לפשר בין הצדדים. מה גם שיש למערב זירות דחופות יותר. החלטה צמחונית במועצת הביטחון רק תשחק לידיים של מחנה ברגותי ותגרום לעבאס לשקוע עמוק יותר.

זה שנים שברגותי זוכה לתמיכה רבה בדעת הקהל הפלסטינית ומסומן כמי שיש ביכולתו להביס בבחירות כול מועמד אחר של פתח או חמאס. המהלכים האחרונים שלו מראים כי אין הוא רוצה להיות רק מנהיג הפתח שמנצח בבחירות פלגים יריבים אלא מנהיג המקובל על כולם. הבחירות רק יאשררו את המעמד אותו הוא ירכוש בטרם תערכנה, וכשהוא עוד בין כתלי הכלא.

באסטרטגיה של מרואן ברגותי יש חורים כבדים. לאורך שנים נקודות התורפה באסטרטגיה הפלסטינית הן בניהול, ביצוע ותיאום בין אגפים שונים. הוא הדין גם ברעיונות שפרש ברגותי. להם יש להוסיף את הימצאותו בכלא. לא נראה סביר שחידוד העימות עם ישראל יוביל לשחרורו המהיר. הוא כנראה מוכן לחכות.

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה. ספרו Lives in Common, Arabs and Jews in Jerusalem, Jaffa and Hebron נבחר על ידי ניו רפובליק כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של 2014. לאחרונה יצא הספר במהדורה עברית בקיבוץ המאוחד, תחת הכותרת "קשורים – הסיפור של בני הארץ".

> מי באמת נערך ברצינות ליום שאחרי עבאס?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

אורנה לנדאו (מימין) ומירי רוזובסקי, העורכות והבעלים של הוצאת "שתיים" (צילום: אורית פניני)

פמיניזם, קהילה ובית: הוצאת שתיים מציעה מודל חדש בשוק המו"לות

העורכות הוותיקות מירי רוזובסקי ואורנה לנדאו הקימו הוצאת ספרים שמנסה להתמודד עם הכשלים בשוק הישראלי. המודל שפיתחו מבוסס על איכות, כשהסופרים (בעיקר סופרות) נשארים בעלים מלאים של הזכויות על ספרם ושותפים בתהליך ההוצאה לאור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf