newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מינוי ליברמן: נתניהו נגד הצבא בגלל איראן, לא גולן

המלחמה של ראש הממשלה באליטות הישנות מתרחבת: מהתקשורת, האקדמיה ומערכת המשפט למערכת הבטחון. האווירה הציבורית הביקורתית נגד המטכ"ל מאפשרת לו להגיש נקמה קרה על מניעת ההפצצה באיראן

מאת:

המינוי של ליברמן לתפקיד שר הביטחון הוא בעיני אחד המהלכים המפתיעים ביותר של נתניהו (למעשה, התערבתי היום שהוא לא יקרה; תוך שעתיים יצאתי טונה). נתניהו הוא פוליטיקאי זהיר שאינו אוהב אגואים גדולים בסביבתו הקרובה, וליברמן הוא ליברמן – אדם שבוחר להיות בלתי צפוי גם כשזה לא משרת אותו, ושמפזר הצהרות לוחמניות בסיטונות.

ליברמן הבטיח למוטט את החמאס, להשיב את הנעדרים, לחסל את מנהיגי הטרור – וכל זאת עוד לפני שמפציצים את סכר אסואן. אני לא חושב שלמישהו בישראל יש באמת תיאבון לכבוש את עזה, אבל לאיווט יש המון שטרות לפרוע ואלקטורט ימני עד כהניסטי. זה מצב די מטריד. גם מבחינת ביבי זה הימור לא פשוט, כי ליברמן הוא אדם עם יומרות פוליטיות רציניות, והוא תמיד יוכל לפרוש ערב הבחירות ולטעון שנתניהו מנע מצה"ל לנצח, או לעודד כל מיני שריפות קטנות בשטח אם אלו ישרתו אותו.

אז למה ביבי הלך על זה? לדעתי ההסבר הוא לא בפרשת האלוף גולן או החייל היורה מחברון. אלו רק סיפקו לו את ההזדמנות להיפטר מיעלון, ששאריות התמיכה הציבורית שלו מימין התמוטטו סופית. השבר הגדול בין נתניהו למערכת הביטחון הוא סביב איראן, וסירוב הפקודה שהיה או לא היה בתקופת אשכנזי וברק (כזכור, מאיר דגן ויובל דיסקין חשפו בעבר שב-2010 ניתנה לצבא ולמוסד הוראה להיערך למתקפה באיראן – אם כי לא ברור אם היה מדובר בפקודה מפורשת או לא. אשכנזי ודגן "התנגדו" או ממש סירבו לכך – תלוי את מי שואלים). אחר כך באו המלחמות בין אשכנזי לברק, והטרפוד של מינוי גלנט לרמטכ"ל, שבטח לא הועילו ליחסים בין ראש הממשלה לצבא.

> בית המשפט יכריע: האם המדינה יכולה להשתיק את שוברים שתיקה?

שרה ובנימין נתניהו עם חיילים ביום העצמאות (קובי גדעון, לע"מ)

שרה ובנימין נתניהו עם חיילים ביום העצמאות (קובי גדעון, לע"מ)

אם רוצים ללכת ממש אחורה, אפשר להיזכר ברמטכ"ל לשעבר אמנון לפקין שחק ושר הביטחון מרדכי מחסלים את נתניהו בבחירות 99'. כמו שאנשיל פפר מ"הארץ" העיר, הצבא נותר, למרות הכל, האליטות הישנות. הפיטורים המסתמנים של יעלון (או העברתו בהסכמה למשרד אחר) ימנעו שידור חוזר של מפלגת המרכז, או לפחות יחלישו את האטרקטיביות שלה. לכן נתניהו ממנה שר ביטחון שאינו איש צבא (ליברמן עשה שירות מקוצר כעולה חדש), ושאינו חבר ברשת החברתית של פורום מטכ"ל לדורותיה. כעת הם יוכלו לתפור מינויים בכירים ביניהם, בלי ששר הביטחון או סגנו יגנו על האינטרסים של הקצונה הבכירה.

נתניהו הוא איש של סטטוס קוו מדיני ומהפכה פנימית, ונראה שאחרי התקשורת, האקדמיה ומערכת המשפט, הוא יוצא להסתערות על מערכת הביטחון – אין לו סבלנות להמתין עשור או שניים לשינוי שיגיעו מלמטה, עם דור חדש של קצינים. כאמור, זה הימור מסוכן מאוד – גם בגלל המטאטא שהוא בחר להשתמש בו, וגם כי אין דין הצבא כמו מוסדות אחרים בישראל, לא ברמת התמיכה הציבורית ולא ברמת העוצמה הארגונית. אבל יכול להיות שביבי מזהה לאחרונה שמשהו בעמידה של הציבור מאחורי הגנרלים נסדק. לא מאחורי החיילים – רק מאחורי הקצונה הבכירה. יש פה הזדמנות.

ברמה האישית אני תומך ברצון להגביל את עוצמתה של מערכת הביטחון בישראל, והצבת אזרח בראשה היא לא רעיון רע. השאלה היא כמובן איזה אזרח. ליברמן לא יוציא לדרך מלחמות על דעת עצמו ואפילו לא מבצעי הפצצה שלא ניקח עליהם אחריות, אבל התפקיד המשמעותי ביותר של שר הביטחון הוא כשליט בפועל של יותר מארבעה מיליון נתינים פלסטינים בגדה ובעזה, והאחראי לכל הפעולות הקטנות ביותר בשטח – מהריסת בתים ועד למחסומים והתנחלויות.

ליברמן השתתף לאחרונה בהפגנה נגד צה"ל סביב פרשת החיסול בחברון. מה יהיה סוג ההחלטות היומיומיות שהוא ייקח? איך ייראה הקשר עם הרשות, שליברמן נהג להשמיץ בכל הזדמנות (היו דיווחים רבים בעבר על קשר בין ליברמן למוחמד דחלאן הגולה, שמחכה למותו של עבאס כדי לחזור להילחם על הירושה)? איזה הבטחות קיצוניות ירצה שר הביטחון לפרוע? עד כמה יתיישרו צה"ל, קציניו הבכירים וחייליו עם רוח המפקד החדש? את התשובות נדע כנראה בקרוב.

> תחקיר: מי עומד מאחורי התנועה שמכינה את הרחוב הרוסי לבחירות הבאות?

אביגדור ליברמן בדיון הארכת מעצר של החייל היורה מחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אביגדור ליברמן בדיון הארכת מעצר של החייל היורה מחברון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf