newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ראשי רשויות בנגב יוצאים למאבק על הבריאות: "מופלים לרעה בכל מדד"

תוחלת החיים נמוכה יותר, הגישה לשירותי רפואה מוגבלת יותר, התחלואה גבוהה יותר, והבטחות הממשלה לתוספות תקציב למערכת הבריאות של הדרום נשארו על הנייר. חברי "מועצת הנגב" רוצים להפוך שולחן

מאת:

בדרום חיים פחות, חולים יותר ומתקשים להגיע לרפואה איכותית: דו"ח חמור של המנהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות וכינוס חירום של ראשי המועצות בנגב, שנערך בשבוע שעבר, ממחישים את ממדי ההזנחה רבת השנים של שירותי הבריאות בדרום. בואם הצפוי של אלפי אנשי קבע לנגב רק יגדיל את המצוקה והעומס על המערכת.

"בבריאות בנגב אין צדק חלוקתי, יש פשע חלוקתי", אמר יו"ר מועצת הנגב וראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון, בכנס מצפה רמון לשוויון ברפואה שהתקיים בשבוע שעבר, והוסיף: "אני בהחלט מצפה שנצא מהכנס הזה עם מחאה ציבורית. יש לנו שנה להבעיר את הרחובות". בכנס, שמתקיים זו הפעם הרביעית, השתתפו בין היתר פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל סורוקה, פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

ביטון, שהוזמן לכנס כיו"ר מועצת הנגב, שמנהלת בחודשים האחרונים מאבקים רבים סביב רמתה ואיכותה של הרפואה הציבורית בנגב, הסביר: "אנחנו במועצת הנגב הבנו שנושא הבריאות הוא משותף לכלל האוכלוסיות בנגב. מתוך הבנה זו נפגשנו עם שר הבריאות יעקב ליצמן, שסרב ועד היום מסרב לדון במדיניות המשרד, למרות שהיא מפלה ומייצרת אי שוויון בין תושבי המרכז לתושבי הנגב. למעשה, השר ליצמן הוא שר טוב, אבל אין ספק שהוא לא שר טוב לנגב. לנו בנגב אין ספק שצריך כוח אזרחי משותף וחזק שיזיז דברים. אני מאמין שמועצת הנגב וקרן מיראז' וארגונים נוספים יצליחו לקדם יחד באופן משמעותי את רמת הרפואה הציבורית בנגב".

> "אני מחכה שהאחיות ייצאו ואוכל מה שנשאר על המגשים"

ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, בכנס מועצת הנגב (דני בלר)

ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, בכנס מועצת הנגב (דני בלר)

דבריו של ביטון מהווים יריית פתיחה למאבק ציבורי רחב היקף, אליו מתכוונת המועצה לצאת בחודשים הבאים, בתקווה כי מחאה ציבורית ברחוב תביא לשינוי מדיניות בכל הנוגע לרמת הרפואה הציבורית בנגב לעומת אזורים אחרים בישראל. במסגרת ההכנות למאבק הצליחה המועצה לחשוף כי תקציב ל-118 מיטות אשפוז לחיזוק מיידי של בית החולים סורוקה, שהיה אמור לעבור על פי החלטת ממשלה 2025 כבר ב-2015, לא הגיע לסורוקה, וחמור מכך – שמשרד הבריאות והאוצר אף ניסו לטייח את אי יישום ההחלטה, שנועדה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה בנגב.

ביחס למחדל המיטות אמר ביטון: "יש בעיה עם המונופול של כללית (מפעילת סורוקה, ד.ב.) על שירותי הבריאות בנגב. איזה אינטרס יש לכללית לתת שירותים טובים יותר לתושבי הנגב, אם היא חולשת על מרבית השירותים הניתנים באזור? אם כללית תפעל להיות טובה יותר, אנחנו במועצת הנגב ניתן לה גיבוי ונדאג לחיזוק סורוקה כמו שעשינו עד היום".

גם ראש המועצה המקומית מצפה רמון וחבר מועצת הנגב, רוני מרום, ביקש לוודא שעד הכנס הבא המצב בנגב ישתנה: "זה לא סוד שאני לא ממש רציתי לקיים את הכנס הרביעי במצפה רמון. שאלתי את עצמי מה קרה מאז הכנס האחרון ואיך זה סייע לקדם את האינטרסים של מצפה רמון או חיזק את שירותי הבריאות שלה, ולא מצאתי תשובה ברורה".

בתחילת מאי שיגרו ראשי רשויות בנגב מכתב לראש הממשלה בו כתבו: "אנו פונים אליך בבקשה לאפשר לנו את הזכות להיות כשאר תושבי ישראל, ולקבל שירותי בריאות ורפואה כוללים נרחבים ואיכותיים, שיגנו על בני משפחותינו ועלינו. מבחינת פריסת שירותי הבריאות בדרום והשוואתה לייתר חלקי הארץ, ניתן ללמוד כי אנו מופלים לרעה כמעט בכל מדד. ביחס לתשתיות בריאות מקבילות באזורי הארץ האחרים, [אנו] לא זוכים להתייחסות הראויה שתעניק לנו ביטחון בריאותי מלא, ונאלצים להתמודד עם מחסור קיצוני בשירותי רפואה כללית, רפואת מומחים ורפואה דחופה, על כל המשתמע מכך בחיי אדם ובאיכות חיינו".

"המחסור בשירותי בריאות אף יחריף ויגדל הן בשל גידול טבעי של אוכלוסיית הנגב והן בשל מעבר צה"ל לדרום, שיגדיל את אוכלוסייה המתגוררת בנגב בחיילים בשירות סדיר, חיילים בשירות קבע ובני משפחותיהם", כתבו ראש המועצות והערים.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בחר שלא לחתום על המכתב, אולם בהרמת כוסית עם עיתונאי הנגב, לכבוד יום העצמאות, הסביר כי המכרזים להקמת בית חולים חדש כבר יצאו, שנמצא לו אתר אטרקטיבי והכוונה היא להקים סביבו עוגנים מחקריים ותעסוקתיים בתחום הרפואה. לדבריו, הקומפלקס הרפואי החדש ימשוך לנגב כוח אדם מיומן ואיכותי, שיחזק את תחום הרפואה בנגב.

בעקבות מכתב ראשי הרשויות קרא מנהל המרכז הרפואי סורוקה, ד"ר אהוד דודסון, "ליישם לאלתר את החלטת הממשלה לחיזוק סורוקה… תושבי האזור נאלצים להמתין זמן ממושך לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות ומצפים מאיתנו לתת מענה. חדר המיון בסורוקה הוא העמוס בארץ עם מספר הפניות הגבוה ביותר. אנו דורשים מהממשלה ליישם את החלטתה ולהעביר את המשאבים הייעודים לסורוקה".

> האם פרויקט שקום שכונות 2016 נידון לכשלון כמו קודמיו?

תוחלת החיים בערים השונות בישראל (מתוך דו"ח "אי שיוויון בבריאות והתמודדות עימו", של משרד הבריאות, דצמבר 2015)

תוחלת החיים בערים השונות בישראל (מתוך דו"ח "אי שיוויון בבריאות והתמודדות עימו", של משרד הבריאות, דצמבר 2015)

דו"ח רשמי: הפערים גדלים

מצבה העגום של מערכת הבריאות בדרום בא לידי ביטוי בדוחות תקופתיים שמוציא משרד הבריאות, האחרון בהם הוא דו"ח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו", של המנהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, שפורסם בדצמבר 2015. הדו"ח החמור מציג נתונים על פיהם תוחלת החיים בנגב נמוכה יותר, התחלואה במחלות כמו סכרת וסוגי סרטן מסוימים גבוהה יותר, תמותת התינוקות גבוהה יותר והנגישות לשירותי רפואה מתקדמת – בעייתית.

בעידן של ביטוחי בריאות משלימים, בו היכולת הכלכלית של חברי הקופות יצרה שווים יותר, אלה המשלמים עבור מנווי פלטינום, ושווים פחות, מיעוטי יכולת שמוותרים על טיפולי שיניים ותרופות לטובת מזון בסיסי – הפערים זועקים לשמיים. המצב אינו חדש. בעוד שהעיר באר שבע והפריפריה שלה גדלו משמעותית בשני העשורים האחרונים, תחומים רבים, בהם תעסוקה, חינוך ובריאות נותרו הרבה מאחור ולא הדביקו את הגידול באוכלוסיית האזור. הכול קשור בהכול, בסופו של דבר.

על פי הדו"ח, בפילוח נתוני העוני לפי מחוז מגורים נמצא כי במחוז ירושלים, כמו גם במחוז המרכז והדרום, היו עליות בממדי העוני בין השנים 2013-14 , ואילו בצפון ובתל אביב חלה ירידה. מעקב אחר המגמות לאורך זמן מלמד על המשך ועל אף התרחבות הפערים בתחולת העוני בין המחוזות, כאשר מחוז תל אביב והמרכז מציגים, באופן עקבי, את השיעורים הנמוכים ביותר.

הדו"ח מביא תמונת מצב מקיפה באשר למדדים החברתיים על פי "המדד לחיים טובים" של ארגון ה-OECD: "מבט ראשון על כלל התחומים מגלה פערים עקביים בין המחוזות תל אביב והמרכז. מחוזות אלה נמצאו כמחוזות בעלי מדדי רווחה גבוהים ביותר מבין שאר המחוזות. מאידך, בולטים ציונים נמוכים להם זוכים מחוזות פריפריאליים – הצפון והדרום, ולידם מחוז ירושלים. הפערים הגדולים בין המחוזות הגבוהים לבין המחוזות הנמוכים נצפים בהתייחס למדדים החברתיים-כלכליים המרכזיים – הכנסה, השכלה ותעסוקה. הפערים במדדים נראים היטב גם בתחום הדיור, בו נצפה פער משמעותי מאוד בין מחוז ירושלים ומחוז הצפון לבין שאר המחוזות. גם בתחום הביטחון האישי הבטיחות ירושלים מדגימה פער לרעה ביחס לשאר המחוזות".

"באשר להיבטי חיים אחרים, נראה כי מחוזות ירושלים, הצפון והדרום מציגים פערים משמעותיים ביחס למחוז מרכז הארץ. מאחר וקיים קשר בין הרקע החברתי-כלכלי של האוכלוסייה לרמת הבריאות שלה, יש לדאוג לשיפור רמת החיים במחוזות בכללותה, על מנת שזו לא תפגע לאורך זמן בחוסן הבריאותי של האוכלוסייה. השימוש בתרשימים ומדדי רווחה אחרים מאפשר הסתכלות השוואתית על מצב הרווחה באזורים והגדרה יעילה יותר של תחומי חיים הזקוקים להתערבות", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח, תוחלת החיים בבאר שבע נמוכה יותר מאשר במרכז הארץ. בעוד במרכז תוחלת החיים עומדת על 83-84 שנים, בבאר שבע המדד נמוך יותר ועומד על כ-80 שנה. בדוח מפורטים הגורמים השונים, חלקם תלויי הכנסה: תזונה פחות בריאה, ויתור על תרופות לטובת רכישת אוכל, הרגלי חיים פחות טובים.

מאחורי הנתונים המספריים עומדים אנשים: אם עיקר התזונה של משפחות מעוטות יכולת מורכבת ממה שידיהן משגת (לחם לבן, מעט אוכל איכותי ומזין), סביר להניח שהן יסבלו יותר מעודף משקל, מסכרת, בעיות לב ולחץ דם.

שיעור הרופאים המועסקים בדרום (2 לאלף) נמוך משמעותית מזה שבתל אביב (כ-6 לאלף תושבים). הנתונים דומים במספר האחיות לאלף תושבים. בבאר שבע פועלים פקולטה לרפואה ובית ספר לסיעוד מהטובים בארץ, אך בתום הלימודים הבוגרים אינם מוצאים תעסוקה אטרקטיבית.

> איפה הייתה אורלי לוי כשהבוס שלה הסית בפראות נגד ערבים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf