newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לאן נעלמו 43 הסטודנטים להוראה שהפגינו במקסיקו?

במהלך ההפגנה פתחו שוטרים באש והרגו שישה סטודנטים. לאחר ההפגנה הבינו המפגינים כי עשרות מהם חסרים. עשרות שוטרים שנעצרו קשרו עצמם לאירועים, וגם קרטל מקומי וראש העיר מעורבים. והתעלומה ממשיכה להסתבך

מאת:

יום שישי, 26 בספטמבר, מחוז גררו, דרום-מזרח מקסיקו. כמה עשרות סטודנטים להוראה במכללת אשוצינפה התכוונו להפגין בעיר איגואלה הסמוכה למכללה. המחאה כוונה נגד האפליה בחינוך, במסגרתה תלמידים ממחוזות חזקים מקבלים תקציבים גבוהים יותר, כמו גם בעד הגדלת מספר תקני המורים, שיפור תנאי החינוך, והרחבת בחינות ההסמכה של התיכונים לתחומים משמעותיים. הם התכוונו לערוך בעיר מגבית בכדי להגיע גם לבירת המדינה, ולהפגין שם באירוע הזיכרון לטבח הסטודנטים בטטלאולקו ב-2 באוקטובר 1968. אז נרצחו במהלך הפגנה כ-250 סטודנטים על ידי כוחות פרה-מיליטרים וכחמשת אלפים נעצרו בטענות שווא.

"אנחנו נהרוג אתכם"

בניגוד להפגנות רבות קודמות שקיימו הסטודנטים להוראה, הפעם המשטרה חיכתה להם ופתחה בירי לעברם עוד לפני שהספיקו לרדת מהאוטובוסים. אחד האוטובוסים אף הותקף בדרכו לשם. כתוצאה מהירי בשתי התקריות נהרגו מיד שישה סטודנטים. המשטרה טענה כי הסטודנטים חטפו את האוטובוסים אך זה לא נכון. הסטודנטים במחוז אינם יכולים להרשות לעצמם את תעריף הנסיעה בתחבורה ציבורית והם נוהגים לחכות שהאוטובוסים יתרוקנו ואז לבקש מהנהגים שיסכימו להסיע אותם לבתי הספר, וזה מה שקרה גם במקרה הזה.

לאחר הירי הסטודנטים החלו להימלט לכל עבר, כשמצד אחד המשטרה צדה אותם, ומצד שני מקימה מחסומים בסמטאות בכדי לתפוס אותם. כך אספו השוטרים כמה עשרות סטודנטים, שלא עשו דבר ולא התנגדו באופן משמעותי למעצרם. אך הירי חסר הפשר ושוטרת שאמרה לאחד הסטודנטים "אנחנו נהרוג אתכם" רמזו לבאות. ירי ואיומים אינם דברים שיוצאים מגדר הרגיל, כך למשל בדצמבר 2011 שני סטודנטים במכללה – חורחה פינו וגבריאל חסוס – נהרגו בירי שוטרים כשחסמו כביש בהפגנה, אך עדיין הפעם משהו היה שונה.

לאחר שהמשטרה עזבה מקום ההפגנה באיגואלה התכנסו הסטודנטים, והבינו כי 58 מהם חסרים. מספרי מכוניו המשטרה בהן נלקחו חלק מהם נרשמו, וכך פנו לתחנת המשטרה בדרישה לראותם, אך שם נאמר להם כי אלו לא נעצרו.

> טבח קיביה ושקרי התקשורת. אז כמו היום

הפגנה במקסיקו לאחר היעלמות 43 הסטודנטים (צילום: Realidad Expuesta, פליקר CC BY-NC-SA 2.0)

הפגנה במקסיקו לאחר היעלמות 43 הסטודנטים (צילום: Realidad Expuesta, פליקר CC BY-NC-SA 2.0)

מה עלה בגורלם?

בימים שלאחר מכן נמצאו ארבעה עשר סטודנטים חיים שהסתתרו מפחד הדיכוי המשטרתי, ואחד נוסף נמצא מת לאחר שפניו כמעט נעלמו מכמות היריות בו. 43 עדיין מוגדרים "נעלמים" וקיים חשש כבד לחייהם. חיפושים נרחבים אחריהם במחוז גררו, בתחנות משטרה ומחנות צבא לא הולידו דבר. בינתיים נעצרו 22 שוטרים שקשרו את עצמם לאירועים, ומכ-30 נלקח הנשק לצורך בדיקות בליסטיות.

השטרים שנעצרו הודו בחקירתם כי שתפו פעולה עם קרטל בשם "Guerreros Unidos" (לוחמי גרילה מאוחדים) בפקודת ראש העיר חוסה לואיס אברקה. אלו הובילו את החוקרים ב-6 באוקטובר לחמישה קברי אחים בהם נמצאו 28 גופות שרופות. לפי עדויות תשובי מקומיים אשר צפו במתרחש הנרצחים הוכרחו לחפור את קבריהם, לפני שעונו ונשרפו.

אך מציאת קברי האחים הללו רק הגדילו את התעלומה. בדיקות ד.נ.א מורכבות שנערכו בשרידים מול ד.נ.א שסיפקו משפחות הסטודנטים הנעלמים אשר תוצאותיהם התקבלו ביום רביעי האחרון הראו שהשרידים אינם אלו שציפו להם. כך השאלה מה עלה בגורלם נותרה פתוחה, ונוספה השאלה למי שייכות הגופות הללו.

היסטוריה

המכללה אשר שמה המלא הוא "בית ספר נורמל של אשוצינפה ראול איסידרו בורגוס" (נורמל מלשון Normalschule, מושג שהיה בשימוש לראשונה בפרוסיה וכך כונו בתי הספר להוראה, והלומדים בהם נראים "נורמליסטס"), הוקמה ב-1926 בידי איכרים ילידים במסגרת תוכנית ממשלתית רחבת היקף בכדי להעניק חינוך ברמה טובה לבניהם ובנותיהם באחד האזורים העניים ביותר במקסיקו. לצידה הוקמו 28 מכללות נוספות אשר נועדו להכשרת מורים לבתי ספר עממיים, וגם כדי להפוך את המורים הלומדים בהם למובילים חברתיים בקהילותיהם. התנאי העיקרי לקבלה אליהם היא עוני של המועמד, ולאחר שהתקבל המכללה מספקת את כל צורכיהם ביניהם לינה ואוכל.

עם הזמן המכללות הפכו לא רק למרכזי חינוך, אלא למרכזים של התנגדות פוליטית לדיכוי האוכלוסיות הילידיות באזור ומעוזי שמאל, בייחוד אשוצינפה שהפכה לסינונים להתנגדות. במכללה זו למדו מורים שהפכו למנהיגים עממיים מפורסמים, כמו לוסיו בריאנטוס וחנרו רוחאס, מראשי ותומכי "מפלגת העניים" שניסתה להשפיע באמצעים פוליטיים, שלאחר שהוכרחו לרדת למחתרת הפכו ללוחמי גרילה בולטים.

כך מצד אחד הממשלה המקסיקנית נלחמת בכדי להביא לסגירתן של המכללות, על ידי קיצוצים בתקציבים ובתקנים למורים שמוכשרים בהם. מצד שני הקרטלים המקומיים נלחמים בהן כי חינוך עממי מכשיל ומקשה מאד על גיוס תושבים לשורותיהם. הקיצוצים והדיכוי הביאו לכך שכיום רק שלוש עשרה מהמכללות עדיין מתפקדות. אלו שורדות רק תודות להפגנות כמעט שבועיות של תלמידיהן, שפעם אחר פעם מסכלים ניסיונות לקיצוצים ולהביא לסגירתן, וזאת למרות שבמחוז חיים כיום כשבע מאות אלף בני אדם שאינם יודעים קרוא וכתוב, וכ-1.5 מיליון שלא סיימו תיכון. אלו שכן מצליחים לקבל השכלה, נאלצים ללכת לבית הספר לפעמים גם שש שעות, וזאת בשל קיצוצי התקנים, ובאין דרכים ותחבורה ציבורית.

> הוכח בשדה הקרב: קמפיין חדש מבקש לחשוף את תעשיית הנשק בישראל

הפגנה במקסיקו לאחר היעלמות 43 הסטודנטים. בשלט כתוב "חיים לקחתם אותם, חיים אנחנו רוצים אותם". (Rodrigo Barquera, םליקר CC BY-NC-SA 2.0)

הפגנה במקסיקו לאחר היעלמות 43 הסטודנטים. בשלט כתוב "חיים לקחתם אותם, חיים אנחנו רוצים אותם". (Rodrigo Barquera, םליקר CC BY-NC-SA 2.0)

התפתחוית אחרונות

בימים האחרונים מספר העצורים בפרשה הגיע ל-40, רובם שוטרים וחלקם חברי הקרטל. אלו הובילו למציאת עוד שלושה קברי אחים, אך מסתמן כי גם שם לא ימצאו שרידי הסטודנטים. ראש עיירת איגואלה, שככל הנראה ניהל קשרים נרחבים עם קרטל "Guerreros Unidos" וכך הפך מסוחר פשוט לבעל הון ונבחר לראשות העירייה, נמלט בעקבות צו מעצר נגדו, יחד עם אשתו והאחראי על הביטחון בעיר.

אלפי סטודנטים ומוריהם  מרחבי המחוז מקיימים עכשיו הפגנות יומיות תחת הסממאות "לקחתם אותם חיים, תחזירו אותם חיים", ו"מי שקורא מעט, יורה הרבה". לאחר ניסיון לדכא הפגנה כזו אתמול בבירת המחוז, המפגנים העלו באש את בניין הממשל ותפסו בנקים ובניינים נוספים. הם מבטיחים להמשיך בהפגנות עד שייוודע גורל חבריהם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf