קצין בכיר ממש: יש איומים נוראים על ישראל וחייבים מלא כסף כדי לטפל בהם
חיזבאללה על הגדרות, ההרתעה בזבל, הצורך בחימוש מעולם לא היה גדול יותר ודאע"ש כבר פה. קצין בכיר מאוד מסביר למה צריך להגדיל את תקציב הביטחון. סאטירה
בשבוע האחרון, ערב גיבוש התקציב, פורסמו בעיתונות רצף ידיעות מאוד מפחידות, בזו אחר זו. למשל, שלשום בוואלה פרסמו את הכתבה "חיזבאללה: במלחמה הבאה עם ישראל נשתלט על אצבע הגליל"; יומיים לפני כן פורסמה ידיעה של קצין האיסוף של וואלה שמבשרת כי "חיזבאללה לא שכח מי האויב האמיתי שלו". לפני שבוע, גם כן בוואלה, "חשש בצה"ל: חיזבאללה מתכנן פיגועי חדירה ביישובים ישראליים בגבול". בכתבה זו קצין בכיר בפיקוד צפון העריך: "יש חוסר יציבות באזור, ההידרדרות באוויר". כל הקישורים הם מאתר וואלה כי הם קודם כל ישראלים ולכן אני סומך עליהם, אך ידעיעות דומות הופיעו גם בכלי תקשורת נוספים.
לכן, לקראת החג יצאתי גם אני לראיין בעניין קצין בכיר מאוד (ב"ג, נקרא לו), ולבדוק אם אולי יוכל למחות את זיעת הקרב ששטפה אותי. אקדים ואומר שהיו לי לא מעט ספקות לפני הראיון. בעיקר בגלל הניגוד המאד מוזר בין שני דברים שקשה לי ליישב ביניהם:
מצד אחד האיום האובייקטיבי, לפי דעתי, הולך ופוחת בקצב מהיר לאור העובדה שאין צבאות סדירים שמאיימים על ישראל. א-סיסי המצרי כל כך אוהד את ישראל שאני לא אתפלא אם ביום מן הימים יטען כי נפתלי בנט הוא שמאלן קיצוני, ירדן מעולם לא הייתה ממש אויב, צבא סוריה די עסוק ומפורק, וחיזבאללה נשחק מול א-נוסרא ודאעש. מצד שני, בו זמנית, אנחנו שומעים את ההצהרות לעיל ורואים את התקציבים שצה"ל דורש ומקבל. איך מסבירים את הפער הזה?
אז אתמול (שלישי) נפגשנו סופסוף לצורך הראיון החגיגי באולם הכדורסל התת-קרקעי הממוזג החדש שבקרייה. הנה תמלול הראיון:
ג'ון: תספר לי קצת על איום דאע"ש. איך שאני רואה את זה, מספיק שתפזרו קופסת מסמרים ב-9.90 ש"ח בגבול כדי לפנצ'ר להם את הפיק-אפס, ושלום על ישראל.
ב"ג: זה בדיוק העניין, הם לא צריכים לעבור בגבול. האיום מתחלק לשלושה חלקים. נניח אתה עומד מול המראה בשירותים ואומר בטעות "אבו בכר אל-בגדאדי", ואז שוב, ועוד בפעם השלישית. אז תוך רגע מלבישים אותך בג'מפ סוט כתום, והחולירע הבריטי מופיע מאחוריך עם הסכין הפיצפונת.
בנוסף, אם נניח תהיה בסופרלנד, וזה היום שהערבים כן נכנסים, ויש לך ילד בלונדיני, אז נוהגים לחטוף אותו. סיוון כהן הרחיבה על כך.
ג'ון: וואו, לא הייתי מודע לזה. מה לגבי חיזבאללה? איך בדיוק הם אמורים לכבוש שטח? הרי הם יכולים להחזיק אותו לכל היותר ב-35 שניות שלוקח למטוס להגיע מרמת דוד, ולמפקד האגד הארטילרי הרלוונטי לצעוק "מטרת סוללה!"
ב"ג: בדיוק כמו דאע"ש. יש שמועות שבשכבה של חסן נסראללה התעללו בו בנשף הסיום, כלומר לא עם אלה כמו שאנחנו אנסנו את קודמו בתפקיד אבל אתה יודע איך ילדים יכולים להיות אכזריים. בקיצור מאז בעזרת טלקינזיס הוא הורג סטודנטים ושורף בתי ספר.
עכשיו תחבר הכל ביחד: הבריטי בשירותים, נסראללה מרחוק, הזומבים שיוצאים מהמנהרות שאברי גלעד גילה לנו, והנאצים מהשואה. טירוף.
עיבוד תמונה: ג'ון בראון. מקור: ( hAwrA حـوراء CC BY-NC-SA 2.0 )
ג'ון: תנסה ליישב את הסתירה לכאורה הבאה. לכל אורך "צוק איתן" טענתם שזהו מבצע מוצלח מאוד, אבל קשה להמחיש את ההרתעה שנוצרה, ולראייה את הרתעתו של חזיבאללה ב-2006 אפשר לראות רק לאורך זמן. טענה זו שימשה גם בהצדקת הפצצות רחבות של אוכלוסיה אזרחית בעזה לפי דוקטרינת "דאחיה". עכשיו אתם טוענים שעוד שנייה נסראללה הופך למלך בצפון ומחסל את משמר הלילה בגדר שהייתה פעם טובה.
ב"ג: למה זו סתירה? אמרתי לך שאתה לא מבין מה זו הרתעה. עד אתמול הוא היה מורתע, מהיום בבוקר לא. ככה זה.
ג'ון: תודה על ההסבר. מה עם זה שגם אם האיום קיים, תקציב הביטחון הישראלי הוא כה עצום שנדמה שאתה מנהלים מירוץ חימוש ממש משונה מול עצמכם.
ב"ג: אתה מכיר את העניין הזה של "לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך?", אז אצלנו אומרים "תרוץ כשאין עוד אף אחד על המסלול, כמו הקנייתי בריצת 10,000 באולימפיאדה כשהוא עוקף את הלבן הלא מזוהה בפעם 23".
ג'ון: אוקיי. יש טענות שאתם משתמשים בתקציב לא רק לצרכי ביטחון, אלא גם לרדיפה פוליטית כפי שנחשף במכתב סרבני 8200.
ב"ג: קשקוש מוחלט. זו הכפשה שלנו ושל מדינת ישראל ואני אדגים. את החמאס אנחנו לא אוהבים נכון? את אבו מאזן גם לא, אבל הוא ערבי פחות גרוע. אז היית מצפה שאם היינו רודפים פוליטית, אז היינו מנסים לחזק אותו ולהחליש את החמאס לא? אז איך זה שהחמאס מתחזק דרמטית בגדה? אנחנו עד כדי כך חדלי אישים?
מי לדעתך קבע שאחרי שהחמאס ירה 4,000 טילים אז נשב איתו בקהיר, ומן הסתם נעניק לו הישגים רבים, בעוד שלאבו מאזן שיושב בשקט ומצהיר על כוונות השלום שלו נגנוב עוד 4,000 דונם?
ולפעמים אנחנו סתם עושים דברים מטורללים פוליטית. למשל לפני המבצע. כל הזמן אמרנו שסגירת מעברים וצמצום אזור הדיג מקשה פוליטית על החמאס לעצור את הירי. ומה עשינו בכל פעם שהיה ירי או לפעמים סתם כך? סגרנו את המעברים וצמצנו את אזור הדיג. ואז הם ירו, ואנחנו הופתענו.
ג'ון: יש בזה משהו. מה עם העניין הזה שלא משנה כמה משקיעים בביטחון, האיום תמיד גדל? נגיד, הוצאתם 25 מיליארד שקל על ארבע המערכות האחרונות, ואני לא מרגיש יותר בטוח.
ב"ג: זה עובד ככה: הערבים מבינים רק כוח, אז אם אתה מוריד את תקציב הביטחון, הם תופסים תחת, האיום גדל, ואז אתה צריך להגדיל את תקציב הביטחון. כלומר, הדרך היחידה לא להגדיל את תקציב ביטחון, זה להגדיל אותו.
ג'ון: אבל אז הגדלת אותו. אני רוצה להקטין אותו, גם מעוני אנשים מתים, והרבה יותר.
ב"ג: נו, אז צריך להגדיל בשביל זה את תקציב הביטחון.
ג'ון: זה נשמע כמו מלכוד 22 יקר במיוחד.
ב"ג: למה להגזים? אנחנו מבקשים רק 20 מיליארד.
ג'ון: ממ.. חג שמח.
> הממשלה תשקיע פי ארבעה בפיצוי שמיטה לחקלאים מאשר בביטחון תזונתי
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
