התגייסות חסרת תקדים של ערבים ויהודים להעברת סיוע לעזה

משאיות עם תרומות שאספו ערבים ויהודים יצאו היום (שני) לעזה, כאקט של סולידריות אחרי המתקפה על הרצועה במאי.

תחת הכותרת "لأجلكم – למענכם", לראשונה מאז המתקפה על עזה, אזרחים ישראלים שלחו חמש משאיות שנושאות כ-3,300 קרטונים של תרומות לאזרחי הרצועה. המשאיות יצאו הבוקר מכפר קרע למעבר כרם שלום, ומשם לתוך הרצועה.

מבצע איסוף התרומות התחיל לפני חודשיים וחצי, לאחר שהסתיים מבצע שומר החומות, ביוזמת אזרחים ערבים שרצו לעזור לתושבי עזה. אליהם הצטרפו אזרחים יהודים רבים.

מספר התרומות הגדול נאסף במבצע אזרחי, ללא שיוך ארגוני, שבו השתתפו מאות אנשים. בכל רחבי הארץ הוקמו יותר מ-100 נקודות איסוף לתרומות, שכללו ביגוד, הנעלה, צעצועים, ילקוטים ומוצרי מזון. בכפר קרע הוקם מרכז מיון לתרומות.

"הרעיון נולד כשראיתי את הסבל של האנשים בעזה בתקופת המלחמה. כל כך כאב לי. רצינו להושיט עזרה הומניטרית קטנה מהחברה הערבית בוואדי ערה. חשבתי על 5 או 6 טונות, ובסוף אספנו מעל 60 טונה", מספר איהאב מסאלחה מכפר קרע, שיזם את המבצע. "המלחמה האחרונה, מה שקרה בתוך הארץ, זה שינה את המצב לרעה, אבל גם עזר ליהודים להכיר ערבים בפעם הראשונה, וגם לערבים להכיר פנים אחרות של יהודים".

לדברי מסאלחה, "אף שזו לא היתה המטרה המקורית, המבצע מציף את העניין של עזה, את המצור על הרצועה שצריך לסיים, את הכלא הגדול שהם חיים בו. הסבל שהם סובלים הוא בלתי יתואר. זה לא אנושי".

יהודית הראל, שהצטרפה למסאלחה להובלת המבצע, היא פעילה ותיקה ותושבת ראש העין. "בזמן המלחמה הייתי מזועזעת מכל מה שקורה, במיוחד בין יהודים לערבים", היא אומרת. "דרך קבוצת שכנים של שלום פגשתי את איהאב, ומיד התגייסתי, מתוך כאב לב אדיר על מה שקורה, ורצון לשלוח מסר של שלום ולהחזיק ידיים עם ערבים אזרחי ישראל".

הראל מספרת כי הופתעה מההתגייסות של אזרחים למבצע. "פניתי לאנשים שאני מכירה שפועלים בארגונים שונים, והם העבירו את זה דרך הרשתות החברתיות. תוך זמן קצר מאוד המתנדבים זרמו. אנשים רצו להקים נקודות איסוף ביישוב שלהם, פתאום היו 70 נקודות כאלה, ואנשים שלחו את ההזמנה למכרים ולחברים, וככה אספנו כמויות גדולות".

גם לתהליך המיון הגיעו עשרות מתנדבים, שעבדו כמה שבועות. לשינוע התרומות לעזה התנדבה חברת משאיות. "היו אנשים שבשבילם שיתוף פעולה ערבי-יהודי היה חדש. זה משמעותי, וזה התרחש על רקע מה שקרה במאי", קובעת הראל. "80% מהתרומות הם בגדים לכל הגילים, אפילו שמלות כלה חדשות, שתרמו בחברה הערבית, שיועברו לעמותה שתשכיר אותן לכלות בסכום סמלי של עשרה שקלים".

לדברי הראל, מלבד הצד ההומניטרי, למבצע יש מסר: "אנשים נמקים בעוני קשה כבר שנים על גבי שנים, בלי אופק של תקווה. אנחנו מנסים להעביר מסר שזה מצב שלא יכול להימשך. היתה הרגשה גם בצד הישראלי שזה היה לא צודק. המבצע ענה על צורך שהיה לאנשים לפעול למען עזה".

לדברי מסאלחה, העברת הציוד לעזה לא היתה קלה. "הגשנו בקשה ראשונה וסורבנו. אמרו – רק חיתולים ומזון". בהתערבות המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שבראשו עומד השר עיסאווי פריג' ממרצ, האישורים הושגו. "עשו לנו חיים קשים עם האישורים. כל פעם משהו אחר. בהתחלה אישרו צעצועים אבל לא דברים אחרים. זה היה מתיש נפשית", אומר מסאלחה.

התרומות שעברו לעזה יגיעו למחסן, ומשם יחולקו לתשע עמותות שונות. את הקשר עם הצד העזתי תיאמו שני שרים לשעבר ברשות הפלסטינית, תושבי עזה במקור שכיום חיים בגדה המערבית – תהאני אבו-דקה, שהיתה שרת הספורט והצעירים, ואשרף אל-עג'רמי, שהיה שר האסירים. כיום שניהם עובדים בעמותת דאמור לפיתוח.

הפעילים מציינים כי לאחר שקיבלו יותר תרומות מהמצופה, הם שלחו חלק מהן במהלך חג הקורבן לגדה המערבית, ובמיוחד לאזור דרום הר חברון ולקהילת חומסה מבקעת הירדן שנהרסה.