כיבוש מאורגן במקום כאוס. לפלסטינים אין תקוות מאיזנקוט
תוצאות הבחירות בישראל עוררו עניין גדול אצל הפלסטינים, אבל הציפיות מממשלה בראשות איזנקוט צנועות: בעזה מייחלים להגדלת הסיוע, בגדה מקווים שההשתלטות הפרועה על אדמות תיעצר. החשש הוא שהלחץ הבינלאומי על ישראל יפחת

בין ימין אלים למרכז-שמאל מסודר. בנימין נתניהו וגדי איזנקוט ביום השבעת הכנסת, 10 בנובמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
בערי האוהלים ברצועת עזה ובערים ובכפרים הנצורים בגדה המערבית, התפרקות הקואליציה של נתניהו לא התקבלה בחגיגות וגם לא בהפתעה. משקיפים פוליטיים פלסטינים, העוקבים שנים אחר המצב בישראל, יודעים שתמורות בהנהגה הישראלית מחוללות רק לעיתים רחוקות שינוי אסטרטגי במצבם של הפלסטינים החיים תחת שלטון צבאי.
>> "העולם נכשל. אנחנו, האזרחים הפלסטינים, בלמנו את נתניהו"
ואף על פי כן, תוצאות הבחירות בישראל עוררו עניין רב בשטחים הכבושים. פלסטינים בעזה, הסובלים ממחסור חמור בשל המגבלות על הסיוע וההפצצות הבלתי פוסקות, מנסים להבין כיצד המבוי הסתום בישראל ישפיע על סיכוייהם לשרוד. ברמאללה מנסים הפלסטינים להעריך אם מדיניות ההתפשטות הגלויה של הימין המתנחלי תפנה מקום לדוקטרינה ישנה ושקולה יותר של שליטה צבאית.
חמשת הפרשנים הפוליטיים הפלסטינים מהגדה ומהרצועה ששוחחו עם "שיחה מקומית" מצביעים על הפער בין הנרטיב הפנים-ישראלי ובין המציאות בשטח, בעזה ובגדה. בעוד רבים בישראל רואים בממשלה בראשות איזנקוט חזרה לממלכתיות לאחר המדיניות הבלתי צפויה של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, הפרשנים הפלסטינים רואים כאן מסלול של המשכיות. לדבריהם, את המעבר מנתניהו לאיזנקוט צריך לקרוא על ציר של פונקציונליוּת, מדיניות ההתפשטות הכאוטית של הממשלה היוצאת תוחלף בשליטה ביטחונית מסודרת ו"הגיונית", שנועדה גם לשפר את מעמדה המדיני של ישראל.
אנטומיה של הכחשה
כדי להבין מדוע אובדן הרוב של נתניהו אינו מבשר על תפנית חדה במדיניות, יש לבחון את הקונצנזוס הפוליטי הרחב בחברה היהודית-ישראלית. "אם מנתחים את נתוני ההצבעה בהשוואה לסבבים הקודמים, אין שום שינוי בקיטוב המבני בחברה היהודית-ישראלית", אומרת ד"ר הוניידה ע'אנם, סוציולוגית פלסטינית בכירה ומנהלת מרכז מדאר לחקר החברה הישראלית ברמאללה. "הרושם של שינוי מערכתי נובע בעיקר משינויים בשיעור ההצבעה בקרב האזרחים הפלסטינים בישראל. בזרם המרכזי של הפוליטיקה היהודית-ישראלית לא היה שום שבר מבני".
ע'אנם מצביעה על כך שהדיון המדיני בישראל נשאר מוגבל. "דעת הקהל בזרם המרכזי ממשיכה להתייחס לסכסוך דרך משקפיים ביטחוניים בלבד", היא אומרת. "הדיון הפנימי בישראל מפריד בין הפעולות הצבאיות ובין הנסיבות הפוליטיות העומדות בבסיסן, ונע בין שתי גישות: ימין קיצוני כוחני וגלוי, ומרכז-ימין מאורגן וממוסד".

הצגת הוויכוח בישראל כעימות בין "מתונים" ל"קיצונים" מחמיץ את העיקר. שלטי בחירות ליד אריאל, ספטמבר 2026 (צילום: אורן זיו)
בעיני ע'אנם, הצגת העימות בין נתניהו לאיזנקוט כמאבק בין "מתונים" ל"קיצונים" מחמיצה את העיקר. "הוויכוח בין המחנות האלה אינו נוגע לזכויות שוות או לסיום הכיבוש", היא מדגישה. "שניהם פועלים בתוך אותה מסגרת. המחלוקת המרכזית נוגעת ליעילות הניהול, לניהול הסיכונים ולאופן הפנייה לעולם".
להערכה הזו שותף גם ד"ר ע'סאן ח'טיב, פרשן פוליטי ותיק, מרצה ללימודי תרבות ומדע המדינה באוניברסיטת ביר זית ושר לשעבר בממשלה הפלסטינית. ח'טיב מזהיר מפני פירוש חולשתו האלקטורלית של נתניהו כסימן המבשר שינוי מדיני.
"מוקדם מדי לצפות לשינוי של ממש באסטרטגיה הפוליטית על סמך תוצאות הבחירות האלה", אומר ח'טיב בראיון מרמאללה. "אף שחולשתו הפוליטית של נתניהו והתחזקות המפלגות הערביות הן התפתחויות ראויות לציון, אסור לנו להתעלם מהאילוצים המבניים. גם תחת ממשלה בראשות איזנקוט, מדיניות היסוד כלפי הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה לא תשתנה".
ח'טיב מדגיש כי בשאלות מרכזיות של ביטחון לאומי, הגושים הפוליטיים הגדולים בישראל מחזיקים בתפיסות דומות. "קיים קונצנזוס חוצה מפלגות לגבי סדרי העדיפויות", הוא מציין. "ממשלה בראשות איזנקוט תשמר את תשתית ההתנחלויות בגדה המערבית, את אזורי הביטחון סביבן ואת השליטה בגבולות. שני המחנות מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית ולריבונות פלסטינית במזרח ירושלים. משום כך, השינויים יהיו בעיקר טקטיים ופרוצדורליים".
ההבדל בין שינוי טקטי למהות אסטרטגית בולט במיוחד בגדה המערבית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניצל את תפקידו הנוסף כשר במשרד הביטחון כדי להרחיב את הסמכויות המנהליות של מתנחלים בגדה המערבית ולהאיץ את מיסוד המאחזים ואת עקירת הקהילות הפלסטיניות משטחי C. ממשלה בראשות איזנקוט עשויה להשיב את מנגנוני השליטה הקודמים, אומרים הפרשנים. אולם השינויים בשטח והמערכות הבירוקרטיות שביססה הממשלה היוצאת צברו מומנטום כה רב עד שיהיה קשה מאוד להסיג אותם לאחור, ללא קשר לכוונותיה של הממשלה החדשה.

מאוד קשה להסיג לאחור. נקודת מאחז שהוקמה בתוך קהילת עין אל חילווה שבצפון בקעת הירדן, 4 באפריל 2025 (צילום: אורן זיו)
"מנגנוני המדינה ידעו תמיד לנצל מאחזים לא חוקיים כדי לבסס נוכחות בשטח", מציינת ע'אנם. "במהלך השנים השתלבו המאחזים האלה בתשתיות בגדה. פירוקם ידרוש הון פוליטי רב ועימות פנימי. קשה להאמין שקואליציית מרכז חדשה תתעדף פעולות כאלה".
במקום לפרק את תשתיות הנישול, הפרשנים הפלסטינים מעריכים שהממשלה החדשה תנהל אותן באופן מסודר יותר. איסמט מנסור, סופר ופרשן פוליטי מרמאללה המתמחה בענייני ישראל, סבור שאיזנקוט יעדיף מוסדות ממושמעים יותר על פני להט אידיאולוגי. "ממשלה בראשות איזנקוט תבסס מחדש, מן הסתם, את ההיררכיה במערכת הביטחון בכל הנוגע להתנחלויות ולא תאפשר השתלטות מבוזרת על קרקעות", מסביר מנסור. "אבל אין פירוש הדבר הקפאת בנייה או התקדמות לעבר הסדר קבע. בפועל, הממשלה תנהל את הרחבת ההתנחלויות בערוצים הצבאיים הרשמיים ותפעל לצמצם את חוסר היציבות בשטח".
לדעת ח'טיב, שיקולים מדיניים עומדים ברקע השינוי הזה. "הפעולות החד-צדדיות של הימין הקיצוני יצרו קרע מדיני עמוק בין ישראל לשותפיה המרכזיים בעולם", הוא אומר. "ייצוב יחסי החוץ (של ישראל) יהיה בעדיפות גבוהה אצל איזנקוט". שליטה ישראלית "מסודרת" יותר בפלסטינים תקל על ישראל בזירה הבינלאומית, בלי לשנות את מדיניותה הבסיסית.
ח'טיב אומר שעדיין לא ברור אם יחול שיפור במצבה הפיננסי של הרשות הפלסטינית, שהידרדר בעקבות עצירת העברות הכספים בידי ישראל. "איזנקוט לא הציג צעדים קונקרטיים לשחרור הכספים המעוכבים או לוויתור על השליטה בהכנסות (של הרשות)", הוא אומר. "כל עוד לא יינקטו צעדים כאלה, הלחצים הכלכליים על מוסדות הציבור הפלסטיניים יימשכו".
מנסור מעריך שממשלה בראשות איזנקוט עשויה לנסות לייצב את מצבה הכלכלי של הרשות כדי למנוע קריסתה. "ייתכן שהממשלה תנסה לצמצם את הסיכונים הכלכליים", הוא אומר. "במקום לדחוף לקריסת המוסדות, היא עשויה להקל את המגבלות על העברות הכספים ולהתיר פעילות כלכלית מפוקחת, בתנאי שיישמר שיתוף פעולה ביטחוני ומנהלי הדוק". משמעות הדבר, לדברי מנסור, היא שמוסדות הרשות הפלסטינית והרשויות המקומיות בגדה יורשו לספק שירותים אזרחיים, והרשות תוכל להפעיל את מנגנוני הביטחון שלה, אך לא תהיה להם שום השפעה פוליטית.
סיכויי ההישרדות

התקפות יומיומיות. פלסטינים בוחנים את הנזק לבית חולים נאסר בח'אן יונס, 12 בנובמבר 2026 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
בעוד הפרשנים בגדה המערבית עוסקים בהשפעת חילופי הממשלה על מנגנוני השליטה הישראלית בשטח, תושבים ופרשנים בעזה מתמקדים בשאלה כיצד השינוי ישפיע על הסיוע ההומניטרי ועל סיכוייהם לשרוד. אחרי יותר משלוש שנות מלחמה, קריסת התשתיות ועקירה המונית, השינויים בישראל נמדדים בראש ובראשונה לפי השפעתם האפשרית על כניסת הסיוע לרצועה.
"הציבור בעזה עסוק אך ורק בשאלה אם השינוי הפוליטי ישים קץ למבוי הסתום המדיני", מסביר אכרם עטאללה, פרשן פוליטי יליד עזה. "הממשלה היוצאת עיכבה את ההתקדמות לשלבים הבאים של הפסקת האש והותירה את התושבים העקורים תקועים במחסות זמניים, תחת הגבלות קשות על הסיוע". לדבריו, "הישרדותו הפוליטית של נתניהו היתה תלויה ברעיון של פעולה צבאית ללא הגבלה". התושבים המותשים בעזה, הוא אומר, רואים בהצהרות איזנקוט על כוונתו להתקדם לשלב השני של הסכם הפסקת האש אפשרות להפחתת האלימות היומיומית מצד ישראל, ולא צעד לקראת פתרון מדיני.
עטאללה מדגיש גם את חשיבות הלחצים הבינלאומיים. "הבחירות התקיימו במקביל למאמצים רחבים יותר של גורמים זרים לנוע לקראת הסדרים אזוריים יציבים", הוא אומר. "איש צבא רציונלי בתל אביב הוא עבור המתווכים הבינלאומיים שותף צפוי יותר למו"מ על הסדרים".
העיתונאי העזתי הוותיק פתחי סבאח אומר שהציפיות בעזה מעשיות מאוד ונובעות מהמציאות בשטח. לדבריו, בעזה חשים הקלה לנוכח המחיר הפוליטי ששילמה הממשלה בישראל על מעשיה. "אנשים רוצים שהשלטון (בישראל) ייתן דין וחשבון על כישלונותיו שהאריכו את המשבר", הוא אומר. "אבל הציבור זהיר מאוד בציפיותיו לשינוי שינויים במדיניות.
"מעטים מצפים שממשלה בראשות איזנקוט תשנה את המטרות האסטרטגיות הבסיסיות (של ישראל)", ממשיך סבאח. "ההבדלים בשטח נוגעים ללוחות הזמנים ולסיוע. בעוד ההנהגה הנוכחית (בישראל) מעדיפה סכסוך ממושך ללא מטרות מוגדרות, איזנקוט, על רקע ניסיונו הצבאי, מעדיף פעולות צבאיות מוגבלות בזמן, במסגרת ביטחונית מוגדרת".
הצורך המיידי בעזה הוא לחדש את כניסת הסיוע הסדיר לרצועה. לדברי סבאח, המנגנונים הקיימים אינם מתפקדים. "מגבלות מנהליות יוצרות צוואר בקבוק במערך הסיוע בעזה", הוא מסביר. "היבוא המסחרי נותר מצומצם מאוד, ומספר המשאיות הנכנסות מדי יום אינו מספיק למילוי הצרכים הבסיסיים". גם מצבם של מוסדות הבריאות חמור, ויש קושי רב לפנות חולים אל מחוץ לרצועה.

הסיוע נתקע בדרך. פלסטינים מקבלים סיוע מסוכנות המזון של האו"ם במחנה נוסייראת, 20 באוקטובר 2026 (צילום: עלי חסן / פלאש90)
"התקווה הריאלית של תושבים בעזה היא שתחת ממשלת איזנקוט תהיה עלייה בזרם האספקה היומי ובפינוי החולים", אומר סבאח. אשר לסוגיות המדיניות המרכזיות, הפרשנים מכירים בכך שאיזנקוט פועל בתוך פרמטרים ביטחוניים קיימים בדבר השליטה בשטח ומניעת הקמתה של מדינה פלסטינית.
החשש מלגיטימציה מחודשת
הפרשנים העלו חשש נוסף: אם ממשלה בראשות איזנקוט תפעל באופן מסודר יותר ותנמק את פעולותיה בשיקולי ביטחון, היא תהיה חשופה פחות לביקורת בינלאומית וללחץ באמצעות סנקציות. כך היא תוכל לנהל את שליטתה בשטח ביעילות רבה יותר בטווח הארוך.
ע'אנם חוששת שיהיה קשה יותר להפעיל לחץ על ממשלה ישראלית שתיהנה מאמון בינלאומי. היא מזהירה כי איש ביטחון מהמרכז-ימין כמו איזנקוט יקשה על מי שפועלים לקידום העניין הפלסטיני. "הקיצוניות הפוליטית הגלויה הקלה על פרשנים בינלאומיים לבקר את ההחלטות המדיניות של ישראל", היא אומרת. "לעומת זאת, איזנקוט נהנה מאמון רב יותר בבירות המערב בזכות תדמיתו כגנרל מקצועי הממוקד בענייני ביטחון. תדמית זו מעניקה לו חופש פעולה בינלאומי רחב יותר".
לדבריה, ההגנה הדיפלומטית הזו תאפשר לישראל לנקוט צעדים ביטחוניים ללא חשש מתגובה בינלאומית. "אם הפעולות הצבאיות יוצגו אך ורק כאמצעי למניעת סיכונים, ממשלה בראשות איזנקוט תיתקל בפחות חיכוכים בזירה הבינלאומית, גם אם תיישם מדיניות קשוחה מאוד בשטח", היא אומרת.
כל הפרשנים מסכימים שחילופי ההנהגה בישראל יחוללו תיקון באופן ניהול הכיבוש, אך לא ישנו את מהותו. ללא קשר להרכב הקואליציה, השליטה הביטחונית בפלסטינים וניהול השטח יישארו בלב המדיניות הישראלית.
בעיני הפרשנים הפלסטינים, העתיד תלוי פחות בהרכב הקואליציה בישראל ויותר בתיאום האסטרטגי בין המוסדות הפלסטיניים. "הסתמכות על שינויים פוליטיים חיצוניים מותירה את האינטרסים הפלסטיניים תלויים בתהליכים גיאופוליטיים רחבים", אומרת ע'אנם. "המשימה העיקרית של ההנהגה והחברה האזרחית הפלסטינית היא ארגונית: לבנות מחדש מוסדות איתנים ולגבש מטרות אסטרטגיות ברורות. ללא בהירות במוסדות הפנימיים, השינויים הפוליטיים בתל אביב יכתיבו רק כיצד ישראל תנהל את השליטה הצבאית".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית










