המינהל האזרחי הציג "פינוי בהסכמה". הפלסטינים: לא הסכמנו לעזוב
בנובמבר הרס הצבא את קהילת ח'ירבת חומסה כולה, במבצע שזכה לגינויים בינלאומיים. השבוע חזרו הכוחות ואנשי המינהל להרוס את הקהילה שוב - פעמיים. תושב המקום: "המינהל אמרו לנו לעזוב לאזור אחר, אבל זו אדמה של מישהו אחר, הוא מעבד אותה. אנחנו נישאר פה גם אם יהרסו עוד מאה פעמים"
המינהל האזרחי פירק והחרים השבוע פעמיים את אוהלי המגורים ודירי הצאן בקהילת ח'ירבת חומסה בצפון בקעת הירדן. זאת לאחר שבנובמבר, ביום הבחירות בארה"ב, הרס הצבא את הקהילה כולה.
ח'ירבת חומסה בבקעת הירדן לאחר ההריסה השנייה של הקהילה, ב-1 בפברואר 2021 (צילום: עארף דראר'מה/ בצלם)
ההריסה, שהיתה הגדולה ביותר בגדה המערבית בשבע השנים האחרונות, זכתה לגינויים בינלאומיים ולסיקור נרחב באמצעי התקשורת הזרים. בימים שלאחריה ניכרו היטב ממדי ההרס והנזק לאוהלים ולציוד אישי, והמקום נראה כמו שדה קרב.
השבוע, אולי בגלל הביקורת או החלפת הממשל בוושינגטון, הגיעו הכוחות והחרימו את הציוד ללא הריסה בעזרת בולדוזרים. עובדים בסרבלים צהובים פירקו את האוהלים, ומשאית עם מנוף העמיסה את מוטות הברזל של האוהלים.
אחרי הפינוי ביום שני, פירסמה מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף שתחתיו פועל המינהל האזרחי, הודעה שבה נטען כי הושגו "הסכמות" עם התושבים.
בהודעה נכתב: "במהלך התקופה האחרונה נפגשו אנשי המינהל האזרחי עם התושבים הפלסטינים בח'ירבת חומסה, והסבירו להם על הסכנות הכרוכות בשהייה בתוך שטח אש, וכן הציעו להם מקומות חלופיים זמניים מחוץ לשטח האש. על אף ההצעות שהוגשו, התושבים סירבו להעביר עצמאית את מתחמי האוהלים.
"היום (שני), עם הגעת הכוחות לשטח ולאחר שיח נוסף עם אנשי המינהל האזרחי, הסכימו תושבי המקום להתפנות עצמאית בסיוע יחידת הפיקוח. הפעילות בוצעה בהתאם לסמכויות ולנהלים, שכן מתחמי האוהלים במקום הוקמו ללא האישורים וההיתרים הנדרשים לכך".
תושבים במקום ופעילי זכויות אדם טוענים כי כלל לא התקיים משא ומתן כזה, והתושבים מדגישים כי לא הסכימו למעבר. "זה שקר", אומר תושב המקום, יאסר אבו אלכבאש, "המינהל אמרו לנו לעזוב לאזור אחר, אבל זו אדמה של מישהו אחר, הוא מעבד אותה, למה שאני אעבור לשם? הם רוצים לגרום לבעיות בין האנשים. אנחנו נישאר פה, גם אם יהרסו עוד מאה פעמים".
תושבים מעידים כי ביום שני בשעות הבוקר, לפני מבצע ההחרמה, הורו להם אנשי המינהל האזרחי לעבור לאזור עין שבלי, ממערב למחסום אל-חמרא, כלומר לדחוק אותם לשולי בקעת הירדן. לאחר פירוק האוהלים, הכוחות לקחו את הציוד של התושבים למחסום אל-חמרא.
התנאי להחזרת האוהלים והציוד היה התחייבות התושבים להעתיק את מקום הקהילה לאתר החדש שייעדו להם. לאחר שהתושבים סירבו להגיע, הוחרם הציוד והועבר למחסני המינהל האזרחי. המשפחות נותרו לישון תחת כיפת השמים, ללא ציוד בסיסי. אבו אלכבאש אומר כי אין לו מושג לאן בדיוק לקחו את הציוד, ובלילה לאחר ההריסה "ישנו על מזרונים, בקור, עם הילדים".
בתחילת השבוע הוחרמו אוהלי מגורים השייכים ל-11 משפחות, שמונות 74 נפשות ובהן 41 קטינים. שתיים מהמשפחות עברו באופן זמני לאזור פורוש בית דג'ן, לאחר שבתיהן נהרסו בנובמבר. כמו כן הוחרמו חמישה צריפים, שאחד מהם טרם הוקם, ושמונה אוהלים ששימשו לגידול צאן.
היום (רביעי) בבוקר חזרו כוחות צבא ואנשי המינהל האזרחי למקום, והחרימו שוב את האוהלים שהקימו התושבים לאחר ההריסה ביום שני, כשהם משתמשים בבולדוזרים והורסים חלק מהמבנים.
לדברי אבו אלכבאש, "המטרה שלהם היא להוציא אותנו ולהביא מתנחלים. לנו אין מים, ותראה מה קורה בהתנחלויות רועי ובקעות. מתנחל מגיע וישר פותחים לו מים וחשמל, ולנו יש באר שנמצאת בשטח סגור שאסור לנו להיכנס אליו. אני נולדתי כאן, המשפחה שלי עשרות שנים כאן. לאן נלך?"
בארגון בצלם מדגישים כי לא ניתן לטעון ל"הסכמה" מצד התושבים לעבור למקום אחר. "כאשר צד אחד – ישראל – אוחז בכל הכוח ויכול לאיים על תושבים פלסטינים חסרי הגנה בצווי הריסה, דחפורים ונשק, לא ניתן לדבר על הסכמה, אלא רק על כפייה ועל אלימות ועל משטר אפרטהייד, שמיישם את עיקרון העליונות היהודית באמצעות הנדסה גיאוגרפית ודמוגרפית של המרחב".
פנינו למינהל האזרחי בבקשה לקבל את פרטי ההסכמה עם התושבים. שאלנו גם לגבי השטח שאליו ניסה המינהל להעביר את התושבים, ואם במקום החדש התושבים אכן יהיו מוגנים מהריסות.
הריסות בקהילת ח'ירבת חומסה א-פוקא שבבקעת הירדן, בנובמבר 2020 (צילום: אורן זיו)
במינהל לא ענו על השאלות האלה, ושלחו תגובה כמעט זהה לזו שנשלחה ביום שני, שכוללת רק תוספת על כך שהתושבים שינוי את דעתם לאחר הפינוי ונשארו בשטח. להלן התגובה החדשה (התוספת מודגשת):
"במהלך התקופה האחרונה נפגשו אנשי המינהל האזרחי עם התושבים הפלסטינים בח'ירבת חומסה, והסבירו להם על הסכנות הכרוכות בשהייה בתוך שטח אש, וכן הציעו להם מקומות חליפיים מחוץ לשטח האש. על אף ההצעות שהוגשו, התושבים סירבו להעביר עצמאית את מתחמי האוהלים שהוקמו באופן בלתי חוקי וללא ההיתרים והאישורים הנדרשים לכך.
"ב-1 בפברואר 2021 (שני), עם הגעת הכוחות לשטח, ולאחר שיח נוסף עם אנשי המינהל האזרחי, הסכימו תושבי המקום להתפנות עצמאית בסיוע יחידת הפיקוח. עם זאת, לאחר סיום פירוק האוהלים על ידי התושבים והעמסתם על משאיות ההובלה, התושבים חזרו בהם מהחלטתם וסירבו להתפנות מהמקום. בשל כך, האוהלים שפורקו הוחרמו בהתאם לסמכויות ולנהלים".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
