newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם השר שטייניץ מוכן לשתות את המים שנאלצים לשתות תושבי כפר שעב?

מזה כחודשיים מקבלים תושבי הכפר הגלילי מים עכורים שאינם ראויים לשתייה. את ההודעה על השינוי במקור הזרמת המים קיבלו רק בדיעבד, חודש לאחר שבוצע. מאז הם מנהלים מאבק שהגיע עד להפגנה בכנסת, בעוד הרשויות ממשיכות לגלגל ביניהן את האחריות

מאת:

מזה קרוב לחודשיים ימים שלתושבי שעב, כפר גלילי המונה כ-7000 תושבים, אין מים נקיים לשתייה. לקראת סוף ינואר החלו התושבים לשים לב שמהברז זורמים מים עכורים, בצבעים צהובים-חומים. את פשר העניין גילו רק כשלושה שבועות מאוחר יותר.

"ב-19 בפברואר קיבלנו פתאום הודעת אזהרה מתאגיד המים של שפרעם לתושבי שעב שהם שינו את מקור הזרמת המים לתושבי הכפר, ושיכול להיות שהמים לא ראויים לשתיה", מספר סעיד עבד אלרחמאן, יו"ר ועד היישוב. בהודעה נאמר כי "בהתאם להנחיות התפעול של רשות המים, החל מיום 21.1.2018 יסופקו מים מותפלים ממערכת אספקת המים הארצית, המסופקים ע"י חברת מקורות לתאגיד מים וביוב סובב שפרעם ובאמצעותו לתושבי היישוב שעב. המים המסופקים אליכם בכל עת עומדים בתקנות בריאות העם למי שתייה, ונמצאים בבקרה מתמדת". עוד נאמר בהודעה כי תופעת "המים האדומים" שנגרמת כתוצאה מהשינוי היא "בעיקר אסתטית", וכי "יש להזרים מים בברז עד לקבלת מים צלולים".

> הגזענות של כפר ורדים עתיקה מממשלת נתניהו

"לחלק מהתושבים אין אפשרות לקנות מים מינרליים לאורך תקופה, אז אנחנו אוספים תרומות ומחלקים מים למשפחות נזקקות". סעיד עבד אלרחמאן מחזיק בקבוק מים עכורים מכפר שעב בהפגנה מול הכנסת

את ההודעה הזו קיבלו תושבי שעב רטרוקאטיבית, כאמור, כמעט חודש ימים אחרי שהשינוי במקור הזרמת המים על ידי התאגיד כבר בוצע. "באותו יום התקשרתי מיד לאנשים ואספתי נציגים של משרד הבריאות, של מקורות ותאגיד המים לפגישה דחופה במשרדי המועצה, לשאול למה משנים את מקור המים בכפר ללא כל הודעה למועצה ולתושבים", מספר עבד אלרחמאן. "אמרו לנו שיש מחסור במים בבארות, בגלל שאין מספיק גשם בארבע העונות האחרונות. זאת למרות שכפר שעב יושב על כמות מים אדירה שרשות המים חילקה לתושבים בסביבה, אלה בארות שהכפר שתה מהם לפני קום המדינה. בזמנו היתה עמותה שטיפלה בחלוקת המים, באה מקורות ולקחה את זה על אחריותה. היא היתה מעבירה מים למועצה המקומית וזאת חילקה לתושבים. ב-2009 נכנס תאגיד המים. למרות הנזק הכספי האדיר שנגרם מכך והעלייה במחיר המים, פי 3-4 ממה שהיו משלמים קודם, התושבים הסכימו ושילמו, כי זה החוק".

לחיים, השר שטייניץ

על אף האמור בהודעת תאגיד המים, צבע המים לא השתנה גם לאחר הזרמת מים ממושכת. "עדיין יוצא מהברזים יוצאים מים צהובים וחומים, עכורים", אומר עבד אלרחמאן. "התושבים נכנסו לפאניקה, כל יום אני מקבל שיחות מאנשים שמדווחים על נזקים בריאותיים, רגישויות בעיניים ובעור. נערכה בדיקה בבית ספר התיכון פה, התגלה במים הרבה יותר עופרת ממה שמותר".

"ישראל עוברת ממים שאובים למים מותפלים. אין ברירה, יש כאן משבר מים רציני", אומר ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת, המלווה את תושבי הכפר בפרשה. "העניין עם המים המותפלים הוא שאין בהם מינרלים, שזה דבר גם טוב וגם רע. בצנרות ישנות, זה מפרק את השכבה הישנה ומעביר משקעים למים. גורמי מקצוע אומרים שאין בעיה לשתות אותם, ושזה עובר תוך זמן. מילאתי בקבוק במים העכורים מהכפר, לקחתי לשר התשתיות הלאומיות והמים, יובל שטייניץ, ושאלתי אותו אם הוא מוכן לשתות אותם, ואם לא מדוע לדעתו תושבי שעב צריכים לשתות מים כאלה".

לדברי חנין, גם ישובים אחרים בסביבה, כולל ישובים יהודים, סובלים מבעיה דומה בעקבות השינוי בתאגיד. אני שואלת אותו אם זה אומר שהוא לא רואה כאן סיפור של אפליה.

"האפליה היא בתשתיות הישנות, הלא תקניות. אני חי בתל אביב, רוב המים שאני מקבל הם גם מותפלים, אבל אין בהם צבע כי העירייה מחליפה את התשתית. בישובים היהודים בסביבה הבעיה מצומצמת בגלל תשתיות ראויות יותר".

"אבל הבעיה הגדולה יותר היא כל ההתנהלות הלא שקופה מול התושבים", ממשיך חנין. "העובדה שלא מיידעים אותם, לא מנהלים איתם דיאלוג. יש כפר שנמצא במחאה, תשלחו אנשי מקצוע שידברו איתם! ברמה התיאורטית זה חלק מחבילת האזרחות. מעבר לרובד המקצועי, שם אני פתוח להסברים ולא פוסל אותם על הסף – אבל גם אם כל ההסברים נכונים, יש פה בעיה גם ברמת התשתית וגם מה עושים עם התשתית הזו ואיך מנהלים דיאלוג עם אנשים".

לדברי חנין, חלק נוסף מהבעיה הוא המבנה המפורז והמופרט של משק המים. "בעבר, משק המים היה משק ציבורי. היום רשות המים מעבירה את המים שהיא מחליטה לתת לתאגיד המים, שמעביר אותם לאזרחים הביתה. זה יוצר מצב שכאשר ישנה בעיה, את באה לתאגיד המים בטענות, הם אומרים 'מה אתם רוצים, אנחנו מקבלים את המים מרשות המים'. וברשות המים אומרים שהתאגיד אחראי על אספקת המים. התאגיד זה גוף כלכלי, הוא אמור להיות רווחי, לא גוף ציבורי שצריך לספק שירות. עכשיו כל המודל עובר להיות בהדרגה מודל של גורמים פרטיים שמוכרים ומנהלים את שוק המים. דרך פרשת המים של שעב אפשר לראות איזה דברים מצחינים עולים על פני השטח. כל הסיטואציה מקוממת".

> מה שיהודים לא מבינים על יחסי כוח בינם לבין פלסטינים

"יש כפר שנמצא במחאה, תשלחו אנשי מקצוע שידברו איתם!" ח"כ דב חנין בהפגנת תושבי כפר שעב וחברים מהרשימה המשותפת מול הכנסת (צילום: דוברות הרשימה המשותפת)

ובכל זאת, אופטימיות

בינתיים, ועד אשר המים בכפר שעב יחזרו להיות ראויים לשתייה, התושבים נאלצים להתקיים על מים מינרליים. "זה כפר במצב כלכלי ירוד וקשה", אומר סעיד עבד אלרחמאן. "לחלק מהתושבים אין אפשרות לקנות מים מינרליים לאורך תקופה, אז אנחנו אוספים תרומות ומחלקים מים למשפחות נזקקות. יש אוהל שאוספים בו מים ומחלקים לאנשים שאנחנו יודעים דרך משרד הרווחה והמסגדים שהם נזקקים".

כמו חנין, גם עבד אלרחמאן מתרעם בעיקר נוכח התעלמות הרשויות מהבעיה, התעלמות שהביאה את תושבי הכפר להגיע לירושלים ולהפגין מול הכנסת בדרישה לפתור את משבר המים. "זה פשוט זלזול בתושבים ובמועצה שהם מחליפים את מקור המים ולא נותנים שום הודעה, אלא רק בדיעבד. זלזול מתמשך. הם לא מביאים מים אפילו לבתי הספר למרות שעשינו שביתה של שבוע בגנים וברשות המקומית".

ולמרות הכל, חנין מתעקש לראות גם את הצד האופטימי. "יש משהו מאוד מעודד ומשמח באופן שבו הכפר התארגן למחאה. העובדה שגם במקום מועט אמצעים, אנשים רואים מים צהובים ולא אומרים 'זהו, ככה נראה העולם וצריך לחיות עם זה'. הם אומרים לא! הם יוצאים להפגין, מקימים ועדה, שולחים מדגמים לבדיקות מעבדה, דורשים תשובות. מייצרים מתוך הכאב כוח של סולידריות וקהילה, עומדים על רגליהם. זה דבר ראוי לציון. הלוואי שבכל מקום שאנשים נתקלים בעוול הם יגידו 'מה פתאום' ויפעלו".

**

מרשות המים נמסר בתגובה:

"כתוצאה משינויי האקלים ורצף נדיר של 5 שנים שחונות, מקורות המים באזור הצפון ירדו לשפל כמותו לא נמדד ב-70 שנות המדידה. כדי להימנע משיבושים באספקת מים באזור הגליל המערבי, רשות המים מתגברת ומזרימה מים מותפלים לאזור.

המים שסופקו עד עתה בגליל המערבי והמים המותפלים עומדים כולם בדרישות המחמירות של תקנות איכות מי השתייה. המגע הראשוני של המים המותפלים עם צנרת מתכתית ישנה שלאורך שנים הוזרמו דרכה מים קשים, גורם לעתים להמסת האבנית והחלודה שהצטברה תחת האבנית. תופעה זו מכונה "מים אדומים" והיא נפוצה במקרים של החלפת מקור מים.

בדרך כלל לאחר הזרמת המים מהברז התופעה יורדת בהיקפה, עד להיעלמותה. בחלק מהמקרים התופעה מתמשכת זמן ארוך יותר עד שמצב הצנרת הביתית ולעתים, גם הציבורית, מתייצב. תופעת ה"מים האדומים" היא תופעה הידועה בעולם במצב של החלפת מקור מים, והתרחשה במקומות שונים בארץ בשנים האחרונות. בשבועות האחרונים אנו רואים את התופעה ביישובים: כרמיאל, שעב, שורשים ויובלים, בהם סופקו בעבר אך ורק מים מקידוחים מקומיים, שמהם לא ניתן כעת להמשיך להפיק. החלפת מקור המים היא כעת הכרח כדי לשמור על רציפות האספקה ולהגן על מקורות המים לקראת השנים הבאות. ככל שמופיעה עכירות במי הברז יש להזרים מים עד להצללה.

שטיפת הצנרת חייבת להיעשות, כדי שפנים הצינור יתנקה, ובעתיד לא יהיה כל גוון למים שיוצאים, והם יחזרו להיות צלולים ונקיים. ספקי המים עושים זאת בצנרת הציבורית, והדיירים הנתקלים בתופעה צריכים לעשות זאת בבתיהם. תופעת התגובה למעבר הזה של מקור המים היא בעיקרה אסתטית ולא נעימה ורשות המים הנחתה את הספקים (אשר הודיעו זאת גם לתושבים) להקפיא את חשבונות המים לתושבים, לצורך בחינתם ברשות המים.

ככל שניתוח הנתונים יראה כי יש הצדקה לכך, בהחלט ייתכן שיינתנו זיכויים לתושבים בחשבונות המים כפי שניתנו בקיץ שעבר בישובים שבהם התופעה נמשכה זמן ארוך. יש להדגיש שהמים מנוטרים ומבוקרים באופן רציף על ידי הספקים, בפיקוח משרד הבריאות, על מנת להבטיח שאין כל סיכון בריאותי לתושבים, ואכן, המים הוגדרו על ידי משרד הבריאות כראויים לשתייה ולכל שימוש, כל עוד הם צלולים. לכן אם מופיעים עכירות או צבע במים יש להמשיך לשטוף את המערכות הפרטיות עד קבלת מים צלולים.

תושב שהתופעה בביתו אינה חולפת, יזמין את ספק המים לביצוע דיגום מתכות בבית, וזאת כדי לוודא שהמים הצלולים לאחר שטיפה ראשונית, הינם ראויים לכל שימוש. ספקי המים ידגמו את המים בהתאם להנחיות משרד הבריאות."

מתאגיד המים סובב שפרעם לא התקבלה תגובה עד כה.

> כך מכשירה מערכת המשפט הצבאית את הפגיעה בקטינים פלסטינים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf