newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגזענות של כפר ורדים עתיקה מממשלת נתניהו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בדיון הציבורי שהתעורר בימים האחרונים סביב ההחלטה הגזענית של ראש מועצת כפר ורדים, סיון יחיאלי, לעצור את המכרזים להרחבת היישוב כדי למנוע כניסת ערבים נוספים, חוזר ועולה טיעון בעייתי וכושל. יש האומרים – כמו מאמר המערכת של "הארץ" היום (שני) – שכפר ורדים נישא על רוח גזענית שנושבת מממשלת הימין הקיצוני, ובאופן ספציפי נטען שמדובר בתוצאה של סעיף היישובים הנפרדים בחוק הלאום.

כמובן שהממשלה הנוכחית נותנת רוח גבית לגזענות. בכך אין ספק. אבל מפעל ההדרה של יישובים ליהודים בלבד לא נולד אתמול, לא בבחירות 2015, ואפילו לא עם עליית הימין לשלטון. מראשיתה מבוססת התנועה הציונית על הקמת יישובים ליהודים בלבד, לצד סיסמאות של הפרחת ה"שממה" (שם קוד להשתלטות על קרקעות פלסטיניות) ושל "עבודה עברית".

עוד בנושא

    גזל הקרקע הגדול של 1948, חורבן השכונות והכפרים הפלסטינים והקמת שכונות ויישובים יהודיים על גבם, הפקעת עשרות אלפי דונמים לאורך שנים (בין היתר באירועים שהובילו ליום האדמה, שיצוין בשבוע הבא), הקמת ההתנחלויות וכינון המשטר הצבאי המפלה עוד יותר בתוך השטחים אחרי 67', וגם ההפרדות הפנים-יהודיות והחלוקה האתנית של הקרקע בין אשכנזים למזרחים (וראו "סאלח פה זה ארץ ישראל", או פשוט מה שקורה בגבעת עמל בימים אלה) – כולם קרו תחת ממשלות מפא"י במשך עשורים ארוכים ונראו מובנים מאליהם, חלק מהותי מהגדרת המדינה כ"מדינה יהודית".

    רק לאחר מכן הגיע הליכוד, והשיק ב-1979 את תוכנית המצפים, שבמסגרתה הוקם גם כפר ורדים, מלכתחילה כמהלך לייהוד הגליל (ולא רק בדיעבד, פתאום עכשיו), והרחיב והעמיק את ההתנחלויות בשטחים. אך זה היה המשך מובנה למדיניות מפא"י בת עשרות שנים – לא חידוש.

    אחת מהתפניות הדרמטיות במהלכי הייהוד הייתה בג"ץ קעדאן, שרק בשנת 2000 שבר לראשונה את מדיניות ועדות הקבלה ויישובי האפרטהייד בת עשרות השנים, ופתח את כלל היישובים בתוך גבולות המדינה (לא בשטחים) בפני אזרחים מכל המוצאים. מה שאנחנו רואים עכשיו – בחוק הלאום, בכוכב יאיר, באום אל-חיראן / חירן, בכפר ורדים – הוא מהלך הריאקציה, התגובה, לאותו בג"ץ היסטורי.

    אנשי כפר ורדים, אגב, ודאי מתנגדים עמוקות לממשלת הימין הקיצוני, שנטען שמשפיעה עליהם כל כך. בבחירות האחרונות 73% מהקולות ביישוב התחלקו בין המחנה הציוני (כמעט חצי מהמצביעים), יש עתיד ומרצ.

    הנסיון לשמור על "צביון יהודי" הוא, אם כן, לא גחמה חולפת או רוח התקופה. הוא חלק מהגדרת היסוד של החברה שלנו ושל המערכת הפוליטית שלנו במסגרת "המדינה היהודית". לכן גם כאן הפתרון הוא לא להחליף את ביבי, אלא לפרק את הנחת המוצא של העליונות היהודית בכל הארץ, ולבסס דמוקרטיה שוויונית באמת של כלל האזרחים.

    > מה המשמעות של החלטת בג"ץ להקפיא את גירוש הפליטים?‎

    א א א
    ועוד הערה לסיום:

    הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

    כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

    אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

    הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
    תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

    לחצו כאן
    "רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

    "רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

    "לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

    כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

    X

    אהבת את הכתבה הזאת?

    כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
    silencej89sjf