דו"ח: כך מעודדת ישראל מעבר להתנחלויות ומשנה את המפה

בגדה המערבית קיימים כיום יותר מ-280 התנחלויות ומאחזים לא מורשים, שבהם חיים כ-440 אלף מתנחלים, לא כולל מזרח ירושלים; ההתנחלויות והמאחזים הללו גוזלים יותר מ-2 מיליון דונם של אדמות פלסטיניות – כך עולה מדו"ח שמפרסמים היום (שלישי) הארגונים בצלם וכרם נבות, תחת הכותרת "זה שלנו, זה גם כן: מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית".

הדו"ח סוקר את המדיניות הישראלית שמעודדת העברת אוכלוסייה אזרחית לתוך השטח הכבוש, תוך התמקדות במנגנונים הכלכליים, המשפטיים והתכנוניים המאפשרים הקמה והרחבה של התנחלויות.

"מדינת ישראל מנהלת בכל השטח שבין הים לירדן משטר עליונות יהודית", קובעים מחברי הדו"ח, שמציינים כי העובדה שהגדה לא סופחה באופן רשמי "אינה מפריעה לישראל להתנהל בה כבתוך שטחה שלה, במיוחד בכל הנוגע להתנחלויות, למשאבים העצומים שהיא משקיעה בפיתוחן ולתשתיות המשרתות את תושביהן".

לפי הדו"ח, בניית ההתנחלויות, לצד סלילת כבישים והקמת אזורי תעשייה, "שינו במהלך עשרות השנים האחרונות את מפת הגדה המערבית ללא הכר".

חלקו הראשון של הדו"ח עוסק במאמץ שמשקיעות הרשויות השונות בעידוד אזרחים יהודים לעבור לגור בהתנחלויות, ולפתח בהן ולצדן מיזמים כלכליים. "המדינה מעניקה שלל הטבות ותמריצים למתנחלים ולהתנחלויות, הן באפיקים רשמיים והן באפיקים לא רשמיים", נכתב.

"ההטבות המשמעותיות הניתנות בתחום הדיור מאפשרות גם למי שאין ברשותם הון עצמי או הכנסה משמעותית לרכוש דירה בהתנחלויות ולעבור אליהן. הטבות אלה הן אלה שמסבירות, בין השאר, את הגידול המהיר באוכלוסיית ההתנחלויות החרדיות הגדולות בגדה – מודיעין עילית וביתר עילית".

הנתונים מראים כי ב-2019 מנתה אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים) 441,619 איש, גידול של 42% מאז 2010, וגידול של 222% מאז שנת 2000. רק בשנה האחרונה גדלה אוכלוסיית המתנחלים ב-3.2%, כששיעור הגידול הטבעי של אוכלוסיית ישראל באותה שנה היה 1.9% בלבד.

אוכלוסיית מודיעין עילית וביתר עילית גדלה בקצב מהיר הרבה יותר. בסוף 2020 התגוררו בשתי הערים הללו 140,053 איש, כמעט שליש מכלל המתנחלים בגדה המערבית, גידול של 62% לעומת 2010, ושל 435% לעומת שנת 2000. לפי הדו"ח, "בהציעה פתרונות דיור מעבר לקו הירוק, המדינה מנצלת לצרכיה שלה ולצורך קידום מטרותיה את מצוקת הדיור של הציבור החרדי ואת מצבו הסוציו-אקונומי".

בנוסף, מצויין בדו"ח כי כ-30 התנחלויות מקבלות הטבות מס משמעותיות, שמגיעות עד ל-200 אלף שקל בשנה לכל נישום, אף שחלק מההתנחלויות האלה הן מבוססות כלכלית.

חלקו השני של הדו"ח נוגע להיבט הגיאוגרפי, ומתמקד בהשפעתם של שני גושי התנחלויות שמבתרים את הגדה המערבית לרוחבה. הראשון הוא גוש ההתנחלויות באזור בית לחם, שכולל את ביתר עילית ואפרת ואת ההתנחלויות השייכות למועצה האזורית גוש עציון. גוש ההתנחלויות השני נמצא במרכז הגדה, וכולל את אריאל, רחלים, עלי, מעלה לבונה, שילה והמאחזים שהוקמו סביבן.

לפי הדו"ח, כיום גרים בשני גושי ההתנחלויות האלה כ-121 אלף מתנחלים, "אך קיימות תוכניות להרחבתן באופן שיאפשר תוספת של עשרות אלפי תושבים לאוכלוסייתן".

מחברי הדו"ח טוענים כי השפעתם של גושי ההתנחלויות האלה "חורגת בהרבה ממספר התושבים המתגוררים בהם ומשטחם הבנוי". לפי הדו"ח, גוש ההתנחלויות הראשון קוטע את המרחב הפלסטיני בין בית לחם לחברון, ומנתק את בית לחם מהמרחב הכפרי שמסביבה; וגוש ההתנחלויות השני שולט על אחד מהמרחבים החקלאיים הפוריים ביותר במרכז הגדה המערבית. "שני גושים אלה חולשים על כבישי האורך והרוחב המרכזיים באזור, ובכך מבתרים את הגדה המערבית לתאי שטח נפרדים זה מזה", נכתב.

הדו"ח קובע כי הקמת הגושים הובילה לחסימת אלפי דונמים של שטחים חקלאיים ושטחי מרעה בפני פלסטינים, "בין אם באופן ישיר באמצעות הכרזה עליהם כעל 'אדמות מדינה' או סגירתם בצווים צבאיים, ובין אם באמצעות מעשי אלימות של מתנחלים שנעשים בגיבוי המדינה, ומרתיעים פלסטינים מלהגיע לאדמותיהם".

בתחילת השנה החליטו בבצלם להגדיר את המשטר בין הנהר לים כאפרטהייד. בדו"ח מצויין כי "מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית היא ביטוי מובהק של משטר האפרטהייד הישראלי, הפועל באמצעים שונים כדי להנציח ולקדם את עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת של בני אדם – פלסטינים – בכל השטח שבין הים לירדן".

מחברי הדו"ח טוענים כי סכומי העתק שישראל משקיעה במפעל ההתנחלויות "אינם מותירים ספק באשר למטרותיו ארוכות הטווח של המשטר הישראלי". לדבריהם, אחת המטרות היא קיבוע מעמדם של מיליוני פלסטינים כנתינים נטולי זכויות. "עם תום העשור השני של המאה ה-21, דומה כי ישראל נחושה מאי פעם להמשיך לקיים ולבסס את משטר האפרטהייד בכל השטחים שבהם היא שולטת, עמוק אל תוך העשורים הבאים".