newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אל תתבלבלו: ברק כהן הורשע מפני שהוא ביקר את המשטר

בית המשפט הרשיע את הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן בהעלבת עובד ציבור בעקבות פרסומים ושיר שכתב על השוטר אלון חמדני, ובכך הפך ביקורת אישית על מקבלי החלטות ומשרתי ציבור לעבירה פלילית

מאת:

"זה לא תיק על שיר אלא על מודל מאבק. ואין פה באמת עניין של עלבון, אלא של ניסיון לפגוע בלגיטימציה של הפרט לבקר את השלטון", אומר עו"ד ברק כהן לשיחה מקומית לאחר החלטת בית המשפט השלום בתל אביב היום (ראשון) להרשיע אותו בהעלבת עובד ציבור ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו בעקבות שורה של פרסומים שעסקו בהתנהלותו של השוטר אלון חמדני, ביניהם השיר שהפך ויראלי "רכז מידע".

אין ספק שצורת המאבק שמוביל כהן וחבריו בשנים האחרונות מצליחה להוציא את הממסד מדעתו. על האפקטיביות של הפעולה הפשוטה – דרישה ללקיחת אחריות אישית של משרתי הציבור שאחראים על מדיניות או מעשים פוגעניים כלפי אזרחים – מעידות התגובות הקיצוניות של המדינה על שלל זרועותיה. הרדיפה הפוליטית אחר ברק כהן בשלל חזיתות, האלימות הקשה בהפגנות מול בית היועמ"ש בפתח תקווה הן רק דוגמאות לתגובה שמעידה על כך שצורת המאבק הזו מייצרת למשטר כאב ראש מסוג שהם לא מכירים. וזה לא כאב ראש כללי אלא מאוד מאוד אישי.

על פי "הארץ" במהלך הדיון בבית המשפט ציין נציג הפרקליטות כי ישקלו לבקש מאסר בפועל של כהן. אכן, הרבה פרופורציות יש ברעיון הזה. כהן מבחינתו מתכנן לערער לבית המשפט המחוזי על ההחלטה, ואומר לנו הבוקר בחצי צחוק "עכשיו חייב להוציא תקליט שלם".

> תהיו גם אתם ברק כהן, תפסיקו להיות מנומסים

"זהו חלק ממאבק הרבה יותר רחב שעוסק בדוקטרינה אזרחית לפיה משרתי המשטר ומקבלי ההחלטות צריכים לשאת באחריות אישית על מעשים פוגעניים", מסביר כהן. "על פי השלטון, זו דרישה לא לגיטימית. אבל הם הפסידו נוכח התפשטות התופעה של סימון אחראים אישית. מה שהתחיל עם אלון חמדני, והמשיך ברקפת רוסק עמינח, הפך למצב שבו יותר ויותר אזרחיות ואזרחים, פעילות ופעילים, מסמנים ישירות את הגורמים הפוגעניים".

"עצם הגשת האישום היתה ניסיון שלטוני לעצור את התפשטות המחאה. אבל בתמונה הכוללת הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה. שינסו להתחיל לרדוף אחרי המאבק הזה: כשהטבעונים הולכים לראש העיר בבית שאן, בהפגנות מול ביתו של מנדלבליט, אצל החרדים שבאים לבתים של הגייסים, פעילות הדיור הציבורי, אצל הבנקאים. חוץ מהמחנה הציוני, אף אחד לא הולך להפגין בכיכר היום".

בשנים האחרונות ברק כהן, ביחד עם קבוצה של פעילים מסורים החלה ליישם בצורה עקבית פרקטיקה של מאבק הכוללת מצלמה, מגפון, כמה פעילים והגעה אישית למקום בו נמצא האדם שאחראי על העוול. פעם אלו ראשי הבנקים, ופעם זה אהוד ברק או מירי רגב. כהן וחבריו לא מתביישים לדרוש מהם תשובות, בדיוק על השאלות שהם לא רוצים לענות.

בפסק הדין השופטת דנה אמיר, אינה מתייחסת כלל לטענות שהעלה כהן נגד התנהלותו של חמדני. בית המשפט לא התעניין אם הטענות בדבר שימוש בפרקטיקות פסולות, בניסיונות לסכסך בין פעילים ובהתנכלות להם הן אמת או שקר. וכך בשורה התחתונה, הקביעה היא שאסור לבקר בבוטות משרת ציבור. כי הוא עלול להיעלב. ביקורת היא עבירה פלילית. ומה עם העלבון של הציבור? זה כנראה פחות חשוב.

החלטת השופטת אמיר היום מצטרפת לידיעות על כך ששרת התרבות מירי רגב שוב רגישה מכדי לשמוע שיר של מחמוד דרוויש, ומנסה למנוע מהזמרת מירה עווד לשיר שיר שלו בטקס פרסי אקו"ם, ולפרסומים על הקוד האתי החדש של נפתלי בנט שמבקש לקבוע כללים שימנעו ממרצים הבעת דעה פוליטית באקדמיה. בכל אלו מסתבר שיש רק צד אחד רגיש: הבריון השכונתי מהימין, זה שמחרחר מלחמות, מבעיר שנאות ואלימות ובסוף נעלב.

> אלפי מבקשי מקלט הפגינו בת"א: לא לחוק גזל השכר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf