newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איומים על חיי הצלם שתיעד את הירי של אזריה בחברון

"אני אהרוג אותך נכה מסריח". "זמנך יבוא". מאז תיעד צלם "בצלם" את אלאור אזריה יורה בחברון הוא נתון לאיומים על חייו ומשפחתו אף נאלצה לעזוב את הבית למספר ימים. השבוע מנעו ממנו שוטרים הגשת תלונה ואיימו לעצור אותו

מאת:

מאז פורסם סרטון הירי של חייל חטיבת כפיר אלאור אזריה נתון עימאד אבו שמסיה, צלם ארגון "בצלם" שתיעד את האירוע, לאיומים על חייו מצד פעילי ימין ומתנחלים. האחרונים אף השליכו אבנים על ביתו של שמסיה, כך לטענת הארגון. השבוע פנה "בצלם" למשטרת ישראל בתלונה על כך ששוטרי משטרת חברון מנעו משמסיה הגשת תלונה בעקבות האיומים שקיבל על חייו.

אחת ההודעות המאיימות שקיבל עימאד אבו שמסייה ברשתות החברתיות

אחת ההודעות המאיימות שקיבל עימאד אבו שמסייה ברשתות החברתיות

שמסיה מספר כי ביום ראשון האחרון הגיע לתחנת המשטרה בחברון להגיש תלונה בעקבות האיומים על חייו, הכוללים הודעות המאיימות ברצח, כמו לדוגמא "אני אהרוג אותך נכה מסריח" וגם "זמנך יבוא" וסרטונים. לאחר המתנה ממושכת במקום נאמר לו להגיע למחרת בשל עומס. למחרת, שוב לאחר המתנה ממושכת, נאמר לו שאין אפשר להגיש תלונה מכיוון שהשוטר היחיד שיכול משום מה לטפל בה לא נמצא. למחרת שוב המתין שעות ארוכות בתחנת חברון, וכאשר ניגש לאחד החוקרים הוא אמר לו ללכת הביתה ואיים לעצור אותו אם לא יעשה כן.

>> לפני אלאור אזריה, העוזי דיינים הם שצריכים לתת את הדין

במכתבה למשטרה כתבה עורכת הדין גבי לסקי: "אין להכביר מלים על החומרה היתרה שבהתנהלות זו של משטרת חברון, אשר מסרבת בתוקף לקיים את חובתה הבסיסית ולקבל את תלונתו הדחופה של מרשי בתואנות שונות ומשתנות ונוהגת בו בזלזול בוטה ותוך פגיעה חמורה בכבודו כאדם. אין ספק כי התנהלות המשטרה אף עולה לכדי ביצוע של עבירות משמעת חמורות כלפי מרשי, ואף של עבירה פלילית של שימוש לרעה בכוח המשטרה".

בשל האיומים, בשבוע שעבר נאלצה משפחת שמסיה לעזוב את ביתה בחברון למספר ימים מחשש לפגיעה. כישלון המשטרה לטפל באיומים ובהסתה נגד שמסיה ומשפחתו ברשת – כאשר סביר להניח שפלסטינים הכותבים דברים דומים היו נעצרים גם ללא הגשת תלונה – כמו גם סירוב המשטרה לקבל את התלונה מהווים תג מחיר שלה על אלו המנסים לחשוף פשעים.

עד עתה לא התקבלה תגובת משטרת מחוז ש"י לפרשה. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

>> התוכים של דובר צה"ל חוטאים לתפקידם כעיתונאים

סרטון קללות שנשלח לאבו שמסיה:

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf