newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תשלומי הורים מזנקים, והכנסת לא מנסה לעצור אותם

בעוד תשלומי ההורים המפוקחים נשארים ברמה יציבה, התשלומים על תוכניות נוספות (תל"ן) עלו ב-250 אחוז. בוועדת החינוך בכנסת מודעים להשפעה המזיקה של התשלומים האלה על הפערים בחברה, אבל העדיפו לעצום עיניים

מאת:
התשלומים הנוספים יוצרים הפרדה בין ילדים להורים עשירים ובין ילדים להורים מוחלשים. תלמידים בחוג לרובוטיקה (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

התשלומים הנוספים יוצרים הפרדה בין ילדים להורים עשירים ובין ילדים להורים מוחלשים. תלמידים בחוג לרובוטיקה (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

נתחיל מהסוף: תשלומי ההורים אינם צורך תקציבי, אינם מימוש של זכות האוטונומיה של ההורים לחינוך ילדיהם ובוודאי שאינם מקדמים מצוינות. התשלומים הם עניין של הפרדה מעמדית.

"אתם מנציחים פערים בצורה אנושה" התחננה בכאב נציגת המועצה לשלום הילד בדיון שהתקיים השבוע בוועדת החינוך של הכנסת בנושא תשלומי הורים. זה לא עזר. חברי הכנסת התיישרו לימין, והצביעו בעד תשלומי ההורים לשנת הלימודים הקרובה (נציגת מפלגת העבודה נמנעה יחידה, אף אחד לא התנגד).

הח"כים עשו לעצמם חיים קלים: הם אישרו את תשלומי הרשות והחובה שכמעט ולא התייקרו. יחד עם זאת, הם התעלמו מתשלומי תל"ן ו"מרצון" (שאינם תחת פיקוח הכנסת), שהתייקרו ב-250 אחוזים בעשור האחרון. זה הכסף הגדול, שמפריד ילדים לבתי ספר שונים על פי המצב הכלכלי של הוריהם.

donate

עוד התגאו חברי ועדת החינוך בדרישתם להעביר את תשלומי ההורים מאחריות הוועדה לחקיקה ראשית. באמת, למה שהוועדה תטרח כל שנה בדיון חוזר על צדק חברתי. שמליאת הכנסת תחליט פעם אחת ולתמיד, שהמדינה נכנעת למגמות הבדלנות וההפרטה בחברה הישראלית, וכך לא נידרש עוד לרגשות האשם המציפים אותנו בטקס הדיון החוזר בכל קיץ.

הגידול הנסתר בתשלומי הורים

ההימנעות מהכרעה אפשרה למשרד החינוך להגדיל את תשלומי ההורים ללא דיון ציבורי. דוח מבקר המדינה, שבחן את תשלומי ההורים בשנת 2010, מצא כי בתי ספר רבים, בשיתוף פעולה עם ועדי ההורים, חרגו בגבייה של תשלומי ההורים. סך כל התשלומים שהיו מותרים אז היה 1.3 מיליארד שקלים, והיקף החריגה הוערך במיליארד שקלים נוספים.

משרד החינוך, כך על פי דוח המבקר, גילה "חולשה של ממש בנוגע לאכיפת חוקי החינוך והוראות המשרד בנושאי תשלומי ההורים".

בעקבות דוח המבקר שקדו במשרד החינוך על הסדרה של התחום והגברת הרגולציה. אולם במקום לעצור את הסחף שיצרו הורים בעלי אמצעים בכיוון של עוד ועוד תשלומים, הכשיר המשרד בשנת 2014 (תקופת כהונתו של שי פירון) את החריגות. האסור הפך לנורמה באמצעות הגדלת סעיפי תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ותשלומים מרצון.

על פי המספרים שהוצגו בישיבה השבוע, היקף תשלומי החובה והרשות עומדים כיום על כ-1.5 מיליארד שקלים. תשלומים אלה נמצאים תחת פיקוח הכנסת, ומשרד החינוך חייב לקבל את אישור ועדת החינוך. אולי זאת הסיבה שהתשלומים התייקרו (מאז דוח מבקר המדינה) בשיעור זעיר של 15 אחוזים בלבד.

אבל תשלומי התל"ן ומרצון אינם מחייבים את אישור הכנסת, והם נקבעים אך ורק על פי החלטת משרד החינוך. כאן מתגלה פרצופו האמיתי של המשרד, אשר הגדיל סעיפים אלה עד כדי 3.5 מיליארד שקלים. במקום לשלוט בפרצה שפרצו ההורים ושעליה התריע מבקר המדינה, המשרד הכשיר את השרץ, ואף הגדילו בשיעור של 250 אחוזים בעשור שנים!

אמנם אפשר לטעון שזכותם של הורים עשירים לשפר באמצעות כספם את איכות החינוך הניתן לילדיהם. אולם תפקידו של משרד החינוך לדאוג לכלל ילדי ישראל, ולמצוא דרכים למנוע את ההפרדה המעמדית. הנתונים מגלים שהוא אפילו לא מנסה.

"מדינות מצליחות לספק שכר מורים גבוה, שעות לימוד רבות, שיעורי העשרה מגוונים, ארוחות צוהריים וכיתות שאינן צפופות גם ללא תשלומי הורים"

הח"כים יכלו שלא לאשר תשלומי הורים

גם חברי ועדת החינוך לא באמת מנסים, שהרי יכלו בהינף ידם לקבל את ההמלצות החוזרות של ועדות מקצועיות שונות מזה שלושים שנים. כבר בשנת 1992 המליצה ועדה ממלכתית בראשות אהרון לנגרמן (שבעברו היה מנכ"ל משרד הסעד) לבטל את תשלומי ההורים. הוועדה אף הציעה מנגנוני תקצוב אחרים, הוגנים יותר מבחינה חברתית.

מאז, בטקס שנתי חוזר, מבטיחים חברי הכנסת בכל שנה שזאת הפעם האחרונה שהם מתיישרים בהתאם לזנב של משרד החינוך. כך למשל הצהיר זבולון אורלב (יו"ר ועדת החינוך ביולי 1999): "על פי הבטחת המשרד, בשנת הלימודים תשס"א לא יהיו אגרות". גם אילן שלגי (יו"ר ועדת החינוך במאי 2004) אמר: "הנושא של תשלומי ההורים הוא דבר שצריך לעבור מן העולם. אני מקווה שבקרוב נגיע למצב שניישם את הדוח החשוב של ועדת לנגרמן".

כך גם עינת וילף (יו"ר ועדת חינוך ביולי 2012) הבטיחה: "בתחילת המושב הבא נקיים סדרת דיונים איך מגיעים למצב שאין יותר תשלומי הורים". ואפילו יעקב מרגי (יו"ר ועדת חינוך ביולי 2016) הצהיר: "הפעם אנחנו, אני בכל אופן, מצהיר שאנחנו נתכנס בסיכום של הדיון הזה לקראת מעשים ולא הצהרות […] אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את העוולה הזו של תשלומי הורים".

אמר שתשלומי ההורים הם חרפה, ואישר אותם. יעקב מרגי, לשעבר יו"ר ועדת החינוך (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אמר שתשלומי ההורים הם עוולה, ואישר אותם. יעקב מרגי, לשעבר יו"ר ועדת החינוך (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אבל זה לא קרה אף פעם, גם לא בישיבה שהתקיימה השבוע בראשות ח"כ שרן השכל. לתשלומי ההורים יש כוח משלהם. לא רק שהם לא מתבטלים, אלא הם טופחים וגדלים משנה לשנה, כפי שהראיתי.

סכנת החקיקה הראשית

כפי שהוזכר, ועדת החינוך דרשה השבוע ממשרד החינוך להסדיר את תשלומי ההורים דרך חקיקה ראשית. משמעות הדבר שיהיה לנו חוק רב שנתי, שיחליף את הצורך בדיונים חוזרים מדי שנה בוועדת החינוך.

גם שופטי בג"ץ הציעו זאת לאחרונה, ותחת היגיון דומה ולפיו תשלומי ההורים צריכים להיות  עניין של חברי הכנסת מול בוחריהם, ולא עניין להכרעה משפטית. באוגוסט 2019 דנו שופטי בג"ץ בעתירה נגד תשלומי הורים שהגישו האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה. השופטים דחו את העתירה וקבעו כי למשרד החינוך יש סמכות לגבות את התשלומים.

הנימוקים של בית המשפט היו קשים לאוזן החברתית. הם טענו למשל שהתשלומים הם לגיטימיים שכן הם משקפים סדר עדיפויות ולא של יכולת: "יש הורים שיעדיפו להשקיע בריהוט חדש ויש הורים שיעדיפו להשקיע בחינוך ילדיהם". הם טענו עוד ש"מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להקריב את איי המצוינות לטובת עקרון השוויון בחינוך". זאת למרות שמחקרים חוזרים ומראים, שהמצוינות דווקא גדלה, ובטח לא נפגעת, במערכות חינוך המחשיבות את השוויון.

בשורה התחתונה, נכתב בפסק דין: "האיזון בין אוטונומיה לשוויון הוא אחד ההסדרים החברתיים הראשוניים שמסור למחוקק ולו בלבד. הקביעה כיצד איזון זה ייעשה צריכה להיעשות ביום הבוחר, ולא ביום העותר". כלומר, הם המליצו לדון במסגרת הליכי חקיקה בכנסת.

התשלומים הם צורך של ההורים בבדלנות מעמדית

אבל בזמן שכל רשות מעבירה את ההכרעה בין אוטונומיה לשוויון לאחריותה של רשות אחרת, השטח לא עוצר, ומייצר הסכמות ונורמות משלו. וזה לב העניין: תשלומי ההורים אינם צורך תקציבי, אינם מימוש של זכות האוטונומיה של ההורים לחינוך ילדיהם ובוודאי שאינם מקדמים מצוינות. התשלומים הם עניין של הפרדה מעמדית.

ביוני 2020 התפרסם דוח של "יוזמה מרכז לידע ולמחקר בחינוך" בנושא תשלומי הורים בכמה מדינות בעולם (גילוי נאות: הייתי בין מחברי הדוח, ג"ג). בבדיקה נמצא כי ההשוואה בין מדינות היא כמעט ובלתי אפשרית בגלל ריבוי המשתנים, אולם בדבר אחד לא היה ספק.

לא נמצא קשר בין היקף תשלומי ההורים הנהוגים במדינות השונות לבין ההוצאה הממוצעת לתלמיד ומדדי השקעה אחרים בחינוך. "מדינות מצליחות לספק שכר מורים גבוה, שעות לימוד רבות, שיעורי העשרה מגוונים, ארוחות צוהריים וכיתות שאינן צפופות גם ללא תשלומי הורים".

תשלומי הורים הם נורמה חברתית כלכלית ולא כורח המציאות. הם תוצאה של יחסי הכוחות בין הורים המבקשים להעניק את המיטב לילדיהם בנפרד מהורים שאינם מסוגלים לכך, לבין "המדינה" שאמונה על הענקת חינוך הוגן ושוויוני לכולם.

חולשתם של משרד החינוך וועדת החינוך של הכנסת לייצג את האינטרס הממלכתי-חברתי, הם הסיבה להתייקרות החוזרת של תשלומי ההורים.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf