newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אגדת הסכין בגב האומה, גרסת "אם תרצו"

סרטון ההסתה שהעלה הבוקר מייסד 'אם תרצו' רונן שובל לא שונה בהרבה מפרסומי ההסתה של יואב אליאסי, 'הצל'. רק שבניגוד לאליאסי, שובל מוברג היטב אל תוך מערכת שלטונית שמתרגמת את הלך הרוח הרעיל שהוא מייצר לחקיקה

מאת:

דקה ותשע שניות, זה אורכו של סרטון ההסתה שפרסם הבוקר רונן שובל. בתוך פחות מדקה וחצי הוא הצליח לתמצת את כל הסיבות בשלן קיבל שובל מבית המשפט גושפנקא רשמית לכך שלתנועה שייסד, "אם תרצו", יש מכנה משותף עם עקרונות פשיסטיים.

הסרטון הוא חלק מהקמפיין האחרון של הארגון נגד "השתולים" – ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית ישראליים המקבלים תמיכה ממשלות זרות – שיצא לדרכו עם דו"ח עילג הנושא את אותו השם.

הוא מתחיל בצילום של בחור ערבי המניף את סכינו אל עבר המצלמה כמי שבא לדקור את הצופה על רקע מוסיקה דרמטית במיוחד, הדועכת באחת לטובת קריינות המסבירה בקול מתקתק מי הם "השתולים" שיתייצבו להגן על אותו מחבל אחרי שידקור יהודי: ישי מנוחין מהוועד הציבורי נגד עינויים, אבנר גבריהו משוברים שתיקה, סיגי בן ארי מהמוקד להגנת הפרט, וחגי אלעד מבצלם.

לא רק שהארבעה מצויינים בשמם המלא, הסרטון גם מציג מעין צילומים חצי קריקטוריים ומעוותים של פניהם, שהרי אין דבר אפקטיבי יותר לקמפיין הסתה מלתת לאויב גם שם ופנים. וכאילו לא די במצג הזוועה הזה, הסרטון מסתיים במילים האלה: "ישי, אבנר, סיגי וחגי הם ישראלים. הם גרים כאן איתנו, והם שתולים. כשאנחנו נלחמים בטרור, הם נלחמים בנו. חוק השתולים יכול להוציא אותם אל מחוץ לחוק. חתמו עליו".

דברים שלמדתי מרפובליקת ויימאר

עכשיו האויב הוא כבר לא אסופת ארגונים עוכרי ישראל. עכשיו האויב מזוהה בשמו, פניו גלויים. עכשיו הכתובת כבר הופכת לקונקרטית הרבה יותר: אלה, האנשים הספציפיים האלה ממש שהסרטון כבר מבסס איתם פמיליאריות על בסיס שמות פרטיים, הם האויב הנלחם בנו מבפנים. את הארבעה האלה מקשר הסרטון עם הסכין השלופה של אותו בחור ערבי. הארבעה האלה הם הסכין התקועה לנו בגב.

בערך הויקיפדי "אגדת תקיעת הסכין בגב" מצאתי שמדובר ב"תאוריית קשר שרווחה ברפובליקת ויימאר ובגרמניה הנאצית, ולפיה התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה נגרמה כתוצאה מבגידתם ו'תקיעת סכין בגב האומה' של היהודים, המרקסיסטים, הבונים החופשיים וגורמים נוספים שפעלו בגרמניה".

עוד למדתי שם כי "רוב העם הגרמני קיבל את האגדה כעובדה, והאשמת היהודים והמרקסיסטים בתבוסה הפכה לנוהג רווח. בנוסף, אגדה זו היוותה בסיס נוח ושירתה היבטים פסיכולוגיים בחברה הגרמנית שכן כוחות רבי עוצמה בגרמניה מתקופת גרמניה הווילהלמינית נשארו, כמו למשל הרצון להתפשטות טריטוריאלית והשאיפות הצבאיות והמילטריסטיות. באגדה נעשה שימוש נרחב על ידי מפלגות הימין הקיצוני הפולקי, ולאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933 זכתה האגדה לאישור ממשלתי רשמי כשהפכה לחלק מההיסטוריה המקובלת שנלמדה בבתי הספר הגרמניים".

הסרטון הזה של רונן שובל הצליח להנפיק תגובות מזועזעות בדף שלו גם מאנשי ימין, שחשבו שהלך צעד אחד רחוק מדי. אני מניחה שאותם מזועזעים – מהימין וגם מהשמאל – היו פחות נסערים למצוא את הסרטון הזה בדף של יואב אליאסי, "הצל". אחרי הכל, אליאסי מתמחה בלהעלות על הכוונת שלו אנשי שמאל פרטיים ולשסות בהם את בריוניו. אבל בעוד שאת אליאסי קל לתייג כבריון משולח רסן, ברברי, אלים, כי זה תואם היטב את "המותג", לא כך לגבי דוקטור אשכנזי מבית טוב, כזה שמוזמן כמתדיין לגיטימי בפאנלים ובכנסים, יו"ר איזה חוג מטורלל שקשור איכשהו לפרופסורים ולחוסן לאומי. את הגזענות שלהם אנחנו מעדיפים "נקיה" יותר, גזענות מהוגנת. הסתה שקטה ויעילה, לא וולגרית ומשתלחת. כי מה אנחנו, ראפרים ערסים עם קפוצ'ון?

> אם הימין ימשיך ככה, אנחנו עוד נתגעגע לפלג הצפוני

ד"ר מבית טוב, רונן שובל (ויקיפדיה CC BY-SA 4.0)

ד"ר מבית טוב, רונן שובל (ויקיפדיה CC BY-SA 4.0)

רונן שובל היה מועמד הבית היהודי במקום לא לגמרי בלתי ריאלי. הוא היה אמור להיות, ביחד עם ינון מגל ואיילת שקד, חלק מ"פניה המתחדשות", הצעירות, החילוניות, "הנורמליות" של המפלגה הקיצונית הזו. הגלולה שתחליק אותה גם בגרונם של צעירים תל-אביביים חילונים, לצד האלקטורט המתנחלי שלהם. אותה מפלגה שסילקה בבושת פנים את אלי אוחנה כי היה "ברברי" מדי בשבילם, חיבקה את האיש המסית והאלים הזה כדי שיפתח בפניהם קהלים חדשים, באמצעות שיח יעני "אקדמי" ו"מחקרי".

אני לא אתפלא אם "המחקר" הבא של אם תרצו יתמקד בהיקף הגולגולת של שמאלנים או של ערבים. חשוב לזכור: זה רק מקרה ששובל לא יושב היום בכנסת. זה רק מקרי שמי שחתום על הסרטון המבחיל הזה לא מתהדר בתואר ח"כ. בינתיים הוא נהנה מתמיכה שקטה של כל המנגנון השלטוני הפשיסטי, וממשיך לעשות עבורם את העבודה שאולי לא היה יכול לעשות מתוך הכנסת עצמה. החברים שלו שם כבר ידעו לתרגם את האווירה הציבורית האלימה הזו נגד השמאל שהוא מייצר לחוקים נוספים. בינתיים, הוא נוחל הצלחה מסחררת – במקום שהשיח הציבורי יעסוק בהסתה המטורפת הזו ובאלה שנותנים לה רוח גבית, הוא עסוק בלגיטימיות של שוברים שתיקה ושל ארגוני זכויות האדם בישראל.

(והערה לתגובה הצפויה של "למה להפיץ את הזבל הזה ולתת לו עוד חשיפה" – אני לא מהאסכולה הזו. אני חושבת שצריך לחשוף את מנגנוני ההסתה האלה באופן הכי בוטה ולדבר עליהם. התעלמות מהם עוד לא הביאה אותנו לשום מקום).

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> כך פסק העליון נכון נגד אם תרצו, ועדיין טעה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf