newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תחקיר: הפלסטיני שנורה למוות במחסום לא היווה איום ולא קיבל טיפול

לפני שמונה חודשים נורה אחמד עריקאת במחסום הקונטיינר, לאחר שניסה כביכול לבצע פיגוע דריסה. תחקיר של Forensic Architecture מראה כי בניגוד לטענות הרשמיות, עריקאת לא היה איום מיידי על כוחות הביטחון כשנורה, לא זכה לשום טיפול רפואי בשום שלב, וכלל לא בטוח שהתכוון לדרוס את השוטרים

מאת:

ב-23 ביוני 2020, נסע אחמד עריקאת, בן 26 מהעיירה אבו דיס שבגדה המערבית במכוניתו לאסוף את אחותו מסלון כלות בבית לחם, כמה שעות לפני חתונתה.

סביב השעה 15:50 הגיע עריקאת למחסום הקונטיינר (שנקרא גם מחסום אבו דיס), הממוקם בוואדי נאר, בכביש הראשי היחיד שמחבר בין צפון הגדה המערבית לדרומה. השטח משני צדדיו נמצא בשליטה פלסטינית, אך המחסום מאויש 24 שעות ביום על ידי שוטרים ישראלים.

כשעריקאת עבר במחסום, מכוניתו סטתה ממסלולה והתנגשה בבוטקה של השוטרים. עריקאת יצא מהמכונית, ואז השוטרים ירו בו שישה כדורים. כשעה וחצי לאחר הירי, פונתה גופתו מהמקום.

אחמד עריקאת שוכב על הקרקע אחרי הירי בו (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

אחמד עריקאת שוכב על הקרקע אחרי הירי בו (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

רק כעבור 24 שעות, פירסם דובר מג"ב סרטון קצר מאחת ממצלמות האבטחה הרבות הממוקמות במחסום, שבו נראה רגע הפגיעה והירי בעריקאת לאחר שיצא מהמכונית, לא חמוש.

מבחינת כלי התקשורת הישראלים העניין בסיפור נגמר ברגע שפורסם הסרטון, שבו נראית מכוניתו של עריקאת פוגעת בבוטקה. בנוסף, סרטוני וידאו שצולמו ככל הנראה באותו היום, שבהם עריקאת אמר למצלמה שהוא לא "מרגל", חיזקו את ההנחה שמודבר בפגיעה מכוונת.

הירי בעריקאת אינו מקרה יוצא דופן. בשנים האחרונות היו מקרים רבים שבהם חיילים ושוטרים ירו למוות בפלסטינים, גם כשלא היוו סכנה לכוחות הישראלים או אחרי שכבר שכבו על הקרקע. במקרים כאלה, האירוע הוגדר מיידית כ"פיגוע", וההרוג כ"מחבל".

לבקשת משפחתו של עריקאת, מכון המחקר הלונדוני Forensic Architecture, בשיתוף עם ארגון זכויות האדם אל חק, בחנו לעומק את המקרה. שמונה חודשים לאחר האירוע, הם מפרסמים תחקיר ויזואלי מקיף.

התחקיר של Forensic Architecture

The Extrajudicial Execution of Ahmad Erekat from Forensic Architecture on Vimeo.

על פי הבדיקה, שמתפרסמת כאן לראשונה, עולה כי עריקאת נורה כשלא היווה איום מיידי לכוחות שעמדו במחסום וכי הוא לא קיבל טיפול רפואי לאחר הירי, למרות תיעוד שמוכיח כי עדיין היה בחיים. בהמשך, גופתו נותרה בשטח זמן רב, בחלק מהזמן שהוא עירום לגמרי, ולאחר מכן נלקחה על ידי ישראל ולא הוחזרה למשפחתו עד היום.

הפעילה והפילוסופית האמריקאית אנג'לה דיוויס מקריינת את הווידאו של התחקיר ומזכירה כי הירי בעריקאת התרחש סמוך למועד שבו שוטרים חנקו למוות את ג'ורג' פלויד בארה"ב, אירוע שהצית מחאה נרחבת.

כאמור, אף שבמחסום יש לא פחות מ-12 מצלמות אבטחה, דוברות מג"ב פירסמה רק סרטון בודד וקצר מהאירוע. בתחקיר, הוצלב הסרטון שפירסמה דוברות מג"ב עם סרטונים שצילמו נהגים פלסטינים שהיו במקום ומצילומי כלי תקשורת שהגיעו לאחר הירי. בעזרת צילומים, קטעי וידאו ועדויות, החוקרים בנו מודל תלת-ממדי של המחסום, והשתמשו באור וצל כדי לבנות את לוח הזמנים של החומרים שהגיעו לידם.

אחמד עריקאת (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

אחמד עריקאת (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

שלוש היריות האחרונות נורו כשעריקאת היה על הקרקע

לפי התחקיר, כשהמכונית פגעה בבוטקה במחסום ונעצרה, עריקאת יצא ממנה. קצין המבצעים של הפלוגה במג"ב איו"ש, פקד בן וקנין, סיפר לאחר האירוע כי "מחבל ניסה לצאת מהאוטו. כשהוא יצא מהאוטו והתחיל לרוץ לכיוון הלוחמים, הלוחמים והמפקדת ניטרלו אותו וסגרו זירה".

אך התחקיר מראה שעריקאת יצא לא חמוש ממכוניתו, כשידיו מונפות באוויר, ושהוא הוא נע דווקא לכיוון הנגדי לזה של השוטרים במחסום, ככל הנראה בניסיון להתרחק מהם. התחקיר קובע כי "הוא לא היווה שום סכנה מיידית ברגע שנורה". על פי התחקיר, שלושה שוטרי מג"ב ירו בעריקאת שישה כדורים תוך שתי שניות.

על פי התחקיר, שוטר ירה את הירייה הראשונה כשעריקאת עמד ארבעה מטרים מהשוטר הקרוב ביותר. עריקאת המשיך להתרחק מהשוטרים, ואז השוטרים המשיכו בירי. בשתי היריות הראשונות הרים עריקאת את ידיו וזז לאחור. בירייה השלישית הוא נפל, ושלוש היריות האחרונות נורו כשהוא כבר על הקרקע.

צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture

שישה כדורים תוך שתי שניות (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

קצין המבצעים וקנין הוסיף ביום האירוע כי לאחר הירי, עריקאת נבדק על ידי חובשים. "כעבור זמן קצר הגיעו כוחות רפואה שקבעו את מותו של המחבל", אמר. אך התחקיר עושה סדר בהתנהלות כוחות הרפואה בזירה, ומוכיח כי עריקאת הושאר על הקרקע ללא כל סיוע.

סרטון שצולם על ידי נהג פלסטיני שעמד עם מכוניתו במחסום ב-15:53, דקות לאחר הירי, מראה את עריקאת זז. כנראה שאז הוא עוד היה בחיים.

כמה דקות לאחר הירי הגיע אמבולנס ישראלי למקום, אך החובשים לא טיפלו בעריקאת. כעשרים דקות לאחר הירי, חובשים פלסטינים שהגיעו למקום ביקשו לטפל בו, אך סורבו. אחד מהחובשים העיד בתחקיר כי השוטרים והחיילים הורו להם לעזוב את המקום. ממרחק הם הבחינו כי איש לא מטפל בעריקאת.

באותו סרטון, שוטר שנראה עובר ליד עריקאת סימן באגודל מונף שהכל בסדר. על פי החוקרים, מכך עולה שהכוחות במחסום לא חשבו שעריקאת ממולכד ולא חשו בסכנה, אך עדיין נמנעו מלטפל בו. גם בסרטון אחר נראים שוטרים נוספים עוברים בחופשיות סמוך לעריקאת ששכב על הקרקע.

באירועים דומים בעבר אמרו הכוחות הישראליים כי לא טיפלו בפצוע כי חששו שהוא "ממולכד". במקרה של עריקאת לא עלתה טענה כזו, אך הפרקטיקה של להשאיר פלסטינים שנחשדו בתקיפה מדממים בשטח היא רווחת.

דוגמאות לכך הן, למשל, המקרה של אח ואחות שנורו על ידי מאבטחים ב-2016 במחסום קלנדיה ולא הוענק להם טיפול רפואי; או יעקוב אבו אל קיעאן באום אל חיראן, שדימם למוות במשך 45 דקות וגורמי רפואה במשטרה שעמדו בסמוך נמנעו מהלהעניק לו טיפול.

גם במהלך משפטו של אלאור אזריה, שירה בפלסטיני ששכב פצוע על הקרקע בחברון, נחשפה הפרקטיקה של מד"א לא לטפל בפלסטינים עד שמגיע חבלן למקום, מה שמעכב משמעותית את הטיפול. במשפטו של אזריה נחשף כי על פי הנהלים שהיו מקובלים אז, כל חייל רגיל יכול להכריז שניתן לטפל בפצוע.

על פי התחקיר בעניין עריקאת, האמבולנס הישראלי עזב את המקום ב-16:30 שבו רק שוטרת מג"ב שנפגעה קל באירוע. צילום אחר שנבחן צולם כ-8 דקות לאחר שהאמבולנס הישראלי עזב, ובו נראה עריקאת באותה תנוחה שבה צולם על ידי הנהג הפלסטיני דקות לאחר הירי.

על פי החוקרים, הדבר מצביע על כך שהוא לא זכה לשום טיפול רפואי, מכיוון שאם היה מטופל, מי שטיפל בו היה משנה את תנוחת גופו כדי לבחון את הפגיעות בו. החוקרים מדגישים כי "אי טיפול רפואי" הוא "הריגה בעזרת זמן".

"ספקות רציניים לגבי טענות הצבא"

מניתוח הסרטון שפורסם ממצלמת האבטחה, נקבע בתחקיר כי מכוניתו של עריקאת נסעה במהירות של כ-15 קמ"ש, ולא האיצה. ד"ר ג'רמי ג'י בולר קבע כי עריקאת השתמש בכ-4.4% מיכולות התאוצה של מכוניתו, ולא שלל את האפשרות שעריקאת בלם לפני הפגיעה. לפי החוקרים, הדבר "מעלה ספקות לגבי כך שמדובר בפגיעה מתוכננת".

בנוסף, התחקיר מעלה כי בעת הפגיעה בבוטקה, המרחק של הגלגל האחורי מגוף המכונית גדל, מה שלפי ד"ר בולר עשוי להצביע על כך שעריקאת ניסה לבלום. לכמה רגעים, גם הגלגל הקדמי מפסיק להסתובב, דבר נוסף שיכול להעיד על בלימה. לאור הממצאים האלה, החוקרים קובעים כי קיים ספק לגבי קביעת ישראל שמדובר באירוע מתוכנן.

החוקרים מציינים עוד כי הרשויות הישראליות לא בדקו את הקופסה השחורה של המכונית, וגם לא פירסמו סרטונים משאר מצלמות האבטחה.

צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture

השתמש בכ-4.4% מיכולות התאוצה של מכוניתו, ייתכן שבלם לפני הפגיעה (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

לפי התחקיר, "כמכלול, העדויות הוויזואלית השונות מעלות ספקות רציניים לגבי הטענות הרשמיות של הצבא, טענות שמושמעות כדי להצדיק את החרמת גופתו של עריקאת והסירוב להחזיר אותה לידי משפחתו לקבורה ראויה". בתחקיר מוזכר כי מדובר בענישה קולקטיבית, וכי ישראל מחזיקה ב-70 גופות של פלסטינים.

כאמור, התחקיר אינו מתייחס לסרטונים שפורסמו לאחר המקרה, שאותם צילם עריקאת במהלך נסיעה במכוניתו ושבהם הוא נראה בסערת רגשות, כביכול בעקבות פרסומים לגביו ברשתות החברתיות שטענו כי הוא משתף פעולה עם ישראל. "מעולם לא בגדתי בלאום, אחיכם לא מרגל", הוא אמר בסרטונים.

מ- Forensic Architecture, שהוביל גם את החקירה בנוגע לירי באבו אלקיעאן ב-2018, נמסר: "היה לנו דחוף לעשות את הבדיקה כי הישראלים לא פתחו בחקירה. היה לנו חשוב להציג כמה כדורים נורו, מי ירה אותם ומה קרה לגופה אחרי הירי.

גופתו של אחמד עריקאת במחסום הקונטיינר (צילום מסך מתוך התחקיר של Forensic Architecture)

"המקרה של עריקאת הוא דוגמה לדפוס ידוע של אלימות קולוניאלית בישראל נגד פלסטינים. זה דפוס שבו יורים בפלסטינים בנשק קטלני, מותירים אותם ללא טיפול למות, ואז מסרבים להחזיר את גופתם למשפחה, כאקט של ענישה קולקטיבית".

בעוד שאירועי ירי על ידי שוטרים בתוך ישראל נחקרים על ידי מח"ש, לפני כמה שנים הועברה האחריות לחקירת מקרי ירי בגדה המערבית ממח"ש למחוז ש"י של המשטרה בטענה שלמח"ש אין כלים לחקור אירועים כאלה.

המשטרה: "מדובר במחבל שביצע תקיפה מכוונת"

פנינו למשטרת ישראל לבקשת תגובה. חשוב לציין כי למרות הטענה ש"האירוע תוחקר", משפחתו של עריקאת, ארגונים וגם כלי התקשורת לא קיבלו את תוצאות התחקיר הזה במהלך החודשים שעברו מאז האירוע. רק כעת, לקראת פרסום התחקיר של  Forensic Architecture, המשטרה שלחה את ההודעה הבאה. היא מובאת במלואה:

"ב-23 ביוני 2020 התנגש רכב פלסטיני שבו נהג אחמד עריקאת בתא בידוק במחסום 'הקיוסק', תוך שפגע בלוחמת מג"ב ופצע אותה. לאחר מכן יצא עריקאת במהירות לכיוון לוחמי מג"ב שנכחו במקום תוך הנפת ידיו באופן שנתפס כמאיים, ונורה על ידי הלוחמים.

"האירוע תוחקר, נאספו חומרים רלוונטיים וכן נגבו כמה עדויות על ידי משטרת ישראל וצה"ל. מהחומרים עלה ביסוס לכך שבוצעה דריסה מכוונת על ידי עריקאת, וכך האירוע נתפס על ידי הלוחמים שהיו בזירה. כמו כן, במכשיר הטלפון הנייד של עריקאת נמצאו גם ממצאים שחיזקו את המסקנה כי היתה זו תקיפה מכוונת. מהעדויות שנגבו עלה באופן חד-משמעי שהנוכחים בזירה היו בטוחים שהם מצויים בסכנת חיים מיידית, וכי מדובר במחבל שביצע תקיפה מכוונת.

"יש לציין שבאזור יהודה ושומרון קיימת תופעה של שימוש בכלי רכב לביצוע פיגועי דריסה, שלצערנו גבתה קורבנות ופצועים ישראלים רבים בשנים האחרונות.

"בניגוד לנטען, עריקאת נבדק בזירת האירוע על ידי גורמי רפואה דקות מועטות לאחר הפיגוע ונמצא שהוא ללא דופק ונשימה, ולכן לא בוצעו בו פעולות החייאה במקום, ובהתאם לכך נקבע מותו. במהלך האירוע לא היה כל יחס משפיל או פגיעה בכבוד המת".

הסרטון שפירסם דובר צה"ל כ-24 שעות אחרי האירוע

סרטון שצולם על ידי נהג פלסטיני שעמד במחסום, ב-15:53

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רועים פלסטינים בבקעת הירדן. השימוש בשטחי אש הפך שיטה להרחקתם מהמרעה (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

רועים פלסטינים בבקעת הירדן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

ללוות רועים פלסטינים בתענית אסתר: על החטאים האלה אני צם

בעוד הרחפן שהפעילו המתנחלים כדי להניס את עדרי הפלסטינים חג מעל, חשבתי על החטא הכפול שעליו אני מבקש לכפר על ידי הצום: רווחי הכיבוש מהם אני נהנה כחלק מהעם הכובש, והעובדה שכמו רבים אחרים, איני עושה מספיק כדי לשים לזה סוף

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf