שלושה סרבני גיוס מטעמי מצפון נשפטו למאסר
עידו רמון, אפי דרשנר ויחיאל נחמני נכלאו בפעם הראשונה, וכנראה לא האחרונה. רמון מסרב להתגייס בגלל מדיניות הצבא בשטחים. דרשנר הוא אנרכיסט, ונחמני הוא פציפיסט
שלושה סרבני מצפון, יחיאל נחמני, עידו רמון ואפי דרשנר, נשפטו לעונשי מאסר לאחר שהתייצבו בבקו"ם וסירבו להתגייס לצבא. רמון נשפט לפני שבוע לתקופת מאסר ראשונה של שבעה ימים בכלא שש והשתחרר אתמול, נחמני נשפט היום (שלישי) לתקופת מאסר של עשרה ימים ודרשנר נשפט גם הוא היום – ל-14 ימים. השלושה צפויים לסרב שוב, ושוב להכלא ולהשפט, וחוזר חלילה לתקופה לא ידועה.
לפי מדיניות צה"ל, סרבני גיוס מטעמי מצפון זכאים לפטור משירות צבאי אך ורק אם הם פציפיסטים מוחלטים, שמתנגדים לכל סוג של אלימות בכל מצב שהוא. רמון הצהיר שהסיבה העיקרית לסירובו היא הכיבוש הישראלי בשטחים, לצד התנגדות כללית לאלימות, בעוד שסירובו של נחמני נובע בעיקר מעקרונות של אי-אלימות מוחלטת וממשנתו של מהטמה גנדי. מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לדברים.
בהצהרה שפורסמה באתר "הטלוויזיה החברתית" הודיע רמון, החתום על "מכתב הסרבניות 2014" עם כליאתו כך: "איני מאמין בתפיסה שכוח ומלחמה יובילו לתוצאה אחרת מהרג וסבל, לא כל שכן צבא המתיימר להגן ומשמש כלי בידי פוליטיקאים תאבי דם, המכנה עצמו 'הצבא המוסרי בעולם' ומחזיק מיליוני אנשים תחת כיבוש, תוך הפרת זכויותיהם הבסיסיות ביותר".
בהצהרה שפרסם בפייסבוק כתב נחמני שהוא לא מוכן להצטרף למערכת שבה הערך העליון הוא כוח הזרוע, וכי הוא מודע לכך שהוא נמצא במיעוט קטן הן בין הישראלים וכן בקרב העמים הסובבים אותנו, ואף על פי כן – הוא איתן בדעותיו. לדבריו, היו אלה כתביו של מהטמה גנדי שגרמו לו לשינוי עמוק ביחס לאלימות ולשנאה.
"הרעיון בתמצית הוא להפעיל כוחות אקטיביים של הנשמה (אהבה, עצמה ועמידה איתנה) מול כל גילוי שנאה ואלימות, כאשר המאבק העיקרי הוא לשיכוך השנאה והאלימות שבתוכי", כתב. בהמשך הוסיף נחמני כי האתגר שלו בכלא יהיה למצוא דרך להתגבר על השנאה למערכת הצבאית ולסוהריו ולמצוא דרך לאהוב גם אותם. "אני ארצה לאהוב אותם כי הם בני אדם ותמיד נשאר משהו בהוויה שלהם שהוא עמוק יותר מכל ההתנהגות שלהם, מה שמעניק לי את התקווה שהם יכולים להשתנות".
בשנה האחרונה ישבו בכלא לתקופות ממושכות סרבני המצפון אוריאל פררה, עומר סעד ואודי סגל, וזאת בנוסף לתקופות כליאה קצרות של מספר חרדים סרבני התייצבות בלשכות הגיוס. עוד בשנה האחרונה זכו לתהודה רבה הצהרות הסירוב של אנשי יחידת 8200, שתיארו איך השתמשו בסחיטה נגד חפים מפשע כחלק משירותם, והקריאה לסירוב של בוגרי בית הספר למדעים ואמנויות.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן