שוחרר סרבן המצפון אוריאל פררה: "לא מעכל שאני אדם חופשי"

אחרי שנשפט עשר פעמים ונכלא במשך 177 יום, אוריאל פררה שוחרר סופית: "ניסו לשבור אותי, אבל לא הצליחו. כעת אתנדב לסייע לסרבנים אחרים נגד הכיבוש"

מאת:

אחרי 177 ימים בכלא צבאי ועשרה משפטים חוזרים על אותה עבירה כביכול, של סרבנות על רקע מצפוני והתנגדות לכיבוש, אוריאל פררה מבאר שבע הוא אדם חופשי. ביום ראשון השבוע הוא התייצב בבסיס קליטה ומיון, כאשר הוא מוכן למאסר נוסף. אלא שאז הוא התבשר כי צה"ל משחרר אותו משירות על רקע "אי התאמה על התנהגות רעה וחמורה". לאוריאל הציעו לפנות לקצין בריאות הנפש, על מנת שזה ישחרר על רקע אי התאמה. "אבל קב"ן, זה מנקה איך שהוא את הידיים של הצבא. הם לא רצו להתמודד עם האמת. אני התעקשתי ועשר פעמים נשפטתי. בפעם האחרונה השופטת הצבאית אמרה שככל הנראה, זו הפעם האחרונה".

> אוריאל פררה מספר על ההשפלות שעבר בכלא הצבאי

אוריאל פררה עם מכתב הפטור. צילום: רותי פררה

אוריאל פררה עם מכתב הפטור. צילום: רותי פררה

אוריאל, בן למשפחה חרדית מארגנטינה, מתגורר בבאר שבע. "הייתי מוכן לשרת בשירות לאומי, אבל לא בצבא שהוא כובש. לא רציתי לתת יד לכיבוש ולדיכוי של עם אחר. היום הקשה ביותר עבורי זה היה היום הראשון בכלא הצבאי. ניסו לשבור אותי, באלימות מילולית ופיזית. שאר האסירים לא ידעו על מה אני כלוא וגם לא כל כך היה אכפת להם. בכלא הצבאי כל אחד לעצמו, כל אחד עם החבילה שלו. גם כשנשפטתי, לא תמיד השופטים ידעו את הרקע שלי. בכלא 6 האווירה הייתה קשה. חזרתי לשם פעם כמה פעמים. כשראו שהתרגלתי למקום, העבירו אותי לכלא 4. מאוד חששתי, כי זהו בית הכלא בו הסרבן עומר סעד חלה וכתוצאה מכך אושפז במצב קשה. אבל בכלא ארבע האווירה הייתה פחות קשה. שם לא ניסו לשבור אותי כמו בכלא שש".

אוריאל עודכן, כאשר יצא לחופשות, בדבר המאבק הציבורי בעניינו. בכלא מעט, אם בכלל, הגיע אליו. "אני חושב שאחת הסיבות שהסוהרים לא דיברו איתי על הסיבות למאסר שלי, הוא הרצון שלהם לא להתעמת עם האמת ומה הם מעוללים. קל לשלוח אותי לקב"ן, קשה להם, ככל הנראה, להתעמת עם מה שאני אומר".

"כאשר יצאתי מהבקו"ם עדיין לא עיכלתי שאני אדם חופשי. זה לא נתפס. עכשיו אני רוצה להמשיך בחיים שלי. להירשם ללימודים. להתנדב לשירות לאומי. להמשיך להתנגד לכיבוש. אני אתנדב להדריך סרבנים אחרים, במסגרת תנועות כמו 'יש גבול'. ללוות אותם, כמו שליוו אותי. משפחתו של הסרבן נתן בלנק ליוותה את אימא שלי. חששו שעוד פעם אוכנס למאסר".

"אני לא מרגיש שאיבדתי 177 ימים מהחיים שלי. להיפך. נאבקתי על העקרונות שלי, לא לתת יד לכיבוש. מי שהפסידה זאת המדינה, שבזבזה עליי 177 יום. אני עמדתי על שלי, למרות שמאוד ניסו לשבור אותי ולא השתחררתי על סעיף נפשי. זה היה לי חשוב. לחצו, איימו, ניסו לשבור. הם תמיד מנסים לשבור אסירים. אבל ככל שחלף הזמן, הבנתי שאני חזק ומסוגל להתמודד".

ביום ראשון, כאמור, אוריאל פררה חזר הביתה, והפעם – לתמיד ובראש מורם.

צפו באוריאל מדבר עם קבלת מכתב הפטור:

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית
אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אישה רוכבת על סוס בחוף של אשדוד, בעיד אל-אדחא, 9 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

צעירות עוטות חיג'אב מבחירה, לא תפקיד ביה"ס להתערב

בחברה הערבית בישראל מתקיים דיון סוער, לאחר שבית הספר הנוצרי טרה סנטה בעכו אסר על תלמידה מוסלמית לעטות חיג'אב. האיסור מתעלם מכך שקם דור חדש של נשים שעבורן כיסוי הראש אינו סמל לכפייה דתית, אלא ביטוי לזהות אישית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf