שנה לאחר רצח צאלה גז, הכפר ברוקין מוסיף לסבול מנקמה ומהתעמרות

שנה אחרי הרצח של גז, ישראל ממשיכה לנקום ב-5,000 תושבי הכפר בדרכים שונות. כרזה עם תמונתה של צאלה גז ליד ההתנחלות ברוכין (צילום: אביב טטרסקי)

לפני שנה, ב-14 במאי 2025, ירה פלסטיני לעבר רכב ישראלי שבו נסעו בני הזוג חננאל וצאלה גז מההתנחלות ברוכין לבית החולים. צאלה, שהיתה בסוף הריונה ובדרכה לחדר הלידה, נפגעה מהירי ומתה כעבור זמן קצר. התינוק שחולץ מבטנה בניתוח קיסרי מת כעבור שבועיים.

מיד לאחר הרצח, פשטו חיילים על הכפר ברוקין, שהירי בוצע כמה עשרות מטרים ממנו, ויחד עם כוחות שב"כ ושילבו ענישה קולקטיבית עם פעולות חקירה אלימות בניסיון לאתר את היורה. במקביל החל קמפיין הסתה אינטנסיבי בהובלת דמויות כמו ח"כ צבי סוכות ותושבי ההתנחלות ברוכין, שקרא להחריב את הכפר. ארגון בצלם פרסם תיאור מפורט של מה שהתרחש בכפר באותם ימים.

לאחר שמונה ימים, שבמהלכם חיילים גם ירו למוות בתושב ברוקין נאיל סמרה, שבדיעבד נטען כי הוא שרצח את גז, יצאו כוחות הצבא מהכפר. החיילים עצרו גם כמה תושבים, ובחודש יולי הודיעה המשטרה כי שלושה מהם יועמדו לדין באשמת סיוע לסמרה.

קמפיין ההסתה של המתנחלים נמשך יותר מחודש. מתנחלים ליד בית בברוקין, מאי 2025 (באדיבות אביב טטרסקי)

קמפיין ההסתה של המתנחלים נמשך יותר מחודש. במהלכו התאספו מתנחלים מדי יום בצמוד לבתי הכפר, התנכלו למשפחות המתגוררות בהם והמשיכו לקרוא לנקמה בכפר כולו. לפחות פעמיים פשטו יותר ממאה מתנחלים על הכפר, הציתו בתים ומכוניות ותקפו תושבים. רק לאחר יותר מחודש הרחיק הצבא את המתנחלים ומנע מהם להתאסף בצמוד לבתי הכפר, וקמפיין ההסתה הפומבי שכך.

אבל ישראל מסרבת להניח לתושבי ברוקין. שנה אחרי הרצח של גז, היא ממשיכה לנקום ב-5,000 תושבי הכפר בדרכים שונות.

נכון להיום, רק אחד מעשרת תושבי הכפר שהצבא עצר באותם שבועות שוחרר, נוסף על הריגתו של נאיל סמרה. מדובר בגבר כבן 60, ששוחרר לאחר שמונה חודשי מעצר בעוון פוסט שבו התאבל על הריגתו של סמרה. נגד שלושה מהעצורים הוגשו כתבי אישום בגין השתייכות לחוליה שסייעה לסמרה לבצע את פעולת הירי שבה נהרגה גז, וכן בגין פעולות ירי נוספות שתוצאותיהן היו חמורות פחות. לדברי תושבים בכפר, יתר העצורים מוחזקים במעצר מנהלי שכבר הוארך לפחות פעם אחת.

כפר כלוא

מאז 7 באוקטובר 2023 חסומות שתיים מתוך שלוש היציאות שמאפשרות לתושבי ברוקין והיישוב הצמוד, כפר א-דיכ, להגיע לכבישים הראשיים 446 ו-5, ודרכם אל היישובים הפלסטיניים שממערב ומצפון לכפר. מיד לאחר הרצח של גז חסם הצבא את היציאה האחרונה שאפשרה לתושבי ברוקין לנוע במרחב. כך, כבר שנה שתושבי ברוקין מנותקים מרוב היישובים הסמוכים, שבהם הם תלויים לצורכי עבודה, מסחר, שירותי בריאות ועוד. הנסיעה מהכפר אל רוב אזורי הגדה – צפונה, מערבה ודרומה – כרוכה בעיקוף ארוך ממזרח, דרך סלפית.

מאז 7 באוקטובר ישראל חוסמת חלק ניכר מהיציאות מיישובים פלסטיניים, ובתקופות מסוימות מספר החסימות גדל עד כדי סגר כמעט מוחלט, בדרך לניתוק האוכלוסייה הפלסטינית משטחי C. אולם סגירה ממושכת כל כך של כל היציאות לכיוון אזור C, כפי שנעשה בברוקין, היא מצב קיצוני במיוחד.

מצב קיצוני במיוחד. מחסום בכניסה לברוקין (צילום: אביב טטרסקי)

ניתוק הכפר מסביבתו כולל גם מניעת גישה של חקלאים לשטחים נרחבים של מטעי זיתים. השילוב בין חסימת הגישה לכלי רכב, אלימות מצד מתנחלים, הנוגעת לחלקים גדולים ממטעי הכפר, ופטרולים של כוחות הצבא, שמגרשים חקלאים גם ממטעים סמוכים לכפר, מונע פעילות חקלאית במאות דונמים של מטעי זיתים. סילוק החקלאים מהשטח מנוצל למגוון השתלטויות: מצפור שהקימו אנשי ברוכין, פריצת דרכים מההתנחלות אל תוך השטחים החקלאיים ונטיעות.

בשבועות שלאחר הרצח הרס הצבא שבעה בתים בכפר. שלושה מהם היו בתי המשפחות של נאיל סמרה ושלושת העצורים שהצבא טוען כי סייעו לו – אף שהם טרם הורשעו בבית המשפט. ארבעת הבתים האחרים נהרסו בתירוץ של בנייה ללא היתר. בסך הכול איבדו 26 תושבים את קורת הגג שלהם בעקבות ההריסות הללו.

בנוסף, בחודשים שלאחר הרצח הוציא המנהל האזרחי צווים נגד 16 בתים נוספים ושלושה מחסנים ודירים בכפר, בתואנה שנבנו ללא היתר בחלק שנמצא בשטח C. רוב הבתים המאוימים נבנו בין שנות ה-70 לשנות ה-90 של המאה שעברה, ולא ננקטו נגדם צעדי אכיפה – עד שהמדינה החליטה לנקום.

מאז חודש מאי אשתקד נמשכות הפשיטות הליליות של הצבא על הכפר אחת לכמה שבועות. הן כוללות התנכלות לתושבים ברחובות ובבתי עסק, פשיטות על בתים תוך הרס רכוש והטלת אימה על יושביהם, ומעצרים שרירותיים של תושבים שנלקחים לבסיס הצבאי בהתנחלות הסמוכה, עלי זהב, שם הם מוחזקים לאורך הלילה ובדרך כלל משוחררים כעבור יממה.

זהירות, מתנחלים בדרך

על פי כתבי האישום שהוגשו נגד שותפיו של נאיל סמרה, החוליה החלה לפעול לאחר שמאחז אלים הוקם סמוך לכפר פרח'ה, בין ברוקין לסלפית. המאחז חוות שובאל, שהוקם בידי הראל ליבי, מטיל את חיתתו על האזור ופוגע בקהילות של שלושת היישובים הפלסטיניים. מארבי הירי הראשונים של סמרה כוונו לעבר כלי רכב שנסעו אל המאחז. לאחר כמה ניסיונות שלשיטתו לא עלו יפה, הוא שינה תוכנית וביצע את הירי שממנו נרצחה צאלה גז.

בין היתר, המאחז חולש גם על הכביש בין ברוקין לסלפית, ומאז הוקם מותקפים בו באופן קבוע כלי רכב פלסטיניים. מדובר בכביש צר ומתפתל, שבעבר שימש ציר משני בהשוואה לכבישים המהירים החולפים סמוך לכפר – שנסללו על אדמות שהופקעו ממנו. אולם בשנה האחרונה, בעקבות חסימת היציאות שאפשרו גישה מברוקין לכבישים המהירים, הפך הכביש הפנימי מסלפית לדרך הגישה העיקרית לכפר; דרך גישה עיקרית אך מסוכנת, שהנסיעה בה עלולה להסתיים בתקיפה בידי מתנחלים אלימים.

מיד לאחר הרצח של גז חתם האלוף אבי בלוט על צו לתפיסת 222 דונם, "לצורכי ביטחון". השטח המדובר צמוד לבתים בקצה הצפוני של ברוקין ונמתח לאורך כביש 446, סמוך למקום שבו נרצחה גז. תפיסתו בידי הצבא נדרשה, כביכול, למנוע ירי לעבר כלי רכב החולפים בכביש. לאחר הוצאת הצו עלו דחפורים על השטח, עקרו את הצמחייה – כולל מטע זיתים שהשתרע על פני עשרה דונם – ויישרו אותו. הדחפורים שביצעו עבור הצבא את פעולת ההרס שייכים לחברה בשם ליבי, שאחד מבעליה הוא אותו הראל ליבי מהמאחז האלים החולש על הכביש בין סלפית לברוקין.

אם האזור חשוף לירי פלסטיני, מדוע מאפשרים להקים בו מאחז לא חוקי? הקמת המבנים המאחז החדש ליד הכפר ברוקין (צילום: אביב טטרסקי)

כך, מתנחלים שעבריינות הבנייה שלהם והאלימות שבאה בעקבותיה הניעו את מי שרצח את גז לעשות את מה שעשה, משמשים גם קבלני הביצוע של הצבא בהשתלטות על שטח פלסטיני והשמדתו, בכסות של ביטחון. בשבועות האחרונים, סביב יום השנה לרצח של גז, הצבא אף מאפשר למתנחלים להקים מאחז חדש באותו שטח ממש, שכאמור נתפס "לצורכי ביטחון". אם האזור חשוף לירי פלסטיני, מדוע מאפשרים להקים בו כעת מאחז לא חוקי שיושביו יסכנו את עצמם?

המאחז החדש מוקם היכן שלפני שנה מתנחלים התאספו במשך שבועות ארוכים וקראו להשמיד את ברוקין. ממקום ההתאספות יצאו פעולות אלימות, שבשיאן כללו שתי פשיטות של עשרות מתנחלים שהציתו בתים וכלי רכב ותקפו תושבים בכפר. האלימות שככה רק לאחר שהצבא פינה אותם לבסוף מהמקום. כעת הוא מאפשר להם לחזור ולבסס נוכחות קבע, ומפלס החרדה בברוקין שב לעלות.

זוהי תמונת המצב בברוקין שנה לאחר הרצח של צאלה גז. תושבי הכפר מרגישים את הנקמה הישראלית על בשרם, מדי יום. לא בטוח שהדבר יספק את המתנחלים, שבסיוע הצבא צפויים לעבור בקרוב להתגורר במאחז הצמוד לכפר. הם הרי מגיעים לשם תחת הקריאה "למחוק את ברוקין".

ביקשנו את תגובת הצבא. אם תתקבל, היא תתפרסם כאן.

אביב טטרסקי הוא פעיל בקבוצת דהרמה מעורבת חברתית