newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ריצה למועצת העיר היא אקטיביזם במיטבו, שם עושים מהפכות"

הוא מזרחי מבית מסורתי ופעיל בקהילה הגאה, חבר מרצ שמשתף פעולה באופן הדוק עם הקהילה החרדית, מבקר חריף של חולדאי שלא פוסל על הסף ישיבה בקואליציה בראשותו. דרור מזרחי מתמודד בבחירות לרשימת מרצ לעיריית תל-אביב-יפו, ושובר את כל הסטריאוטיפים בדרך. ראיון

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בעוד פחות משבועיים, ב-15 במאי, יצאו חברי סניף מרצ בתל אביב-יפו  לבחור את רשימת המועמדים שלהם למועצת העיר. בסוף אוקטובר יערכו בחירות לעירייה והזירה מתחממת עם שלל ידיעות על מתמודדים אפשריים מול רון חולדאי שעומד איתן בראש העירייה ברציפות מאז 1998.

את דרור מזרחי, אחד המועמדים הצעירים לרשימת מרצ, הכרתי בהפגנות נגד המלחמה ברחובות תל אביב בקיץ 2014 בין האזעקות לקללות וליריקות של מפגיני הימין. הוא היה אחד מהפעילים הבולטים במרצ שלא חששו לצאת מהרגע הראשון נגד המתקפה הישראלית בעזה, והיה בין מארגני ההפגנות האלו גם כשיו"ר המפלגה שלו, שאיתה עבד כדובר לפני כן, התנגדה באופן נחרץ למחאה.

נראה שזה מאפיין את מזרחי שמנסה שוב ושוב לאתגר את התפיסות של הגווארדיות הישנות מבפנים ומבחוץ. כך הוא מצליח לשלב בין פעילות במגוון מאבקים ועם שלל קבוצות שלעתים נראה שהמטרות שלהן מתנגשות זו עם זו. "מעל לכל אני חושב שאני פעיל זכויות אדם בנושאים של דמוקרטיה, שוויון ושלום. זה מה שמניע אותי", הוא אומר. אם הוא יצליח להיכנס למועצה, יהיה לו לא מעט להוכיח והוא יצטרך לנסות להפוך את המילים והתכניות למעשים.

דרור מזרחי מול שפי פז בהפגנה נגד התחנה המרכזית. (אורן זיו /אקטיבסטילס)

דרור מזרחי מול שפי פז בהפגנה נגד התחנה המרכזית. (אורן זיו /אקטיבסטילס)

הוא בן 28, תושב שכונת נווה שאנן. גדל בהרצליה, "לא בהרצליה פיתוח, בשיכונים", הוא מדגיש, ומזה שבע שנים גר בתל אביב. פעיל במרצ כבר מחטיבת הביניים. יועץ תקשורת במקצועו, ששימש בעבר בין היתר כדובר של זהבה גלאון כיו"ר מרצ ולאחר מכן של ח"כ אילן גלאון שעם המחנה שלו, "האדומים", הוא מזוהה.

בדומה לאבי דבוש, שניסה לנער את התדמית האליטיסטית של מרצ בריצה לראשות מהמפלגה, גם דרור מזרחי מגיע מבית מזרחי מסורתי. בשונה ממנו, במראה שלו הוא פחות "עובר כמזרחי". "אבא שלי נולד במצרים, וההורים של אמא שלי נולדו באיראן. אני יודע שזה לא בא לידי ביטוי חזותי. תמיד השאלה הראשונה ששואלים אותי היא 'רגע, אז אתה מזרחי? אתה לא נראה כמו מזרחי'".

מה אתה עונה?

"השאלה שלי היא איך נראה מזרחי. יש איזו ציפייה הרבה פעמים לראות במזרחי דמות עילגת. אני קצת מדבר 'אשכנזית' אני חושב, אולי בגלל המקום שגדלתי בו, אבל הבית שלי הוא בית מזרחי. האתגר הזה של להיות מזרחי במרצ הוא מעניין".

למה אתה קורא לזה אתגר?

"כי אני חושב שמרצ הרוויחה ביושר איזושהי תדמית אשכנזית. לאורך השנים מרצ התבססה בתוך חוג סגור, עם ייצוג מאוד טיפוסי של סוג מסוים של אנשים מחוג חברתי וכלכלי סגור. העובדה שמעולם לא היה יו"ר מזרחי למרצ, שאפשר לספור את חברי הכנסת המזרחים שהיו למפלגה הזאת בכמעט שלושים שנים על יד אחת – זה מצער. קורה היום במרצ דבר טוב. אבל התיקון הוא תיקון מתמשך והוא יכול וצריך לקרות בכל הזירות".

לדמיין את היום שאחרי חולדאי

הזירה שבה מתמקד מזרחי בימים אלה היא מועצת עיריית תל-אביב, דרכה הוא מקווה לקדם את תפיסת העולם שלו במקום שהפך לאחד המוקדים הסוערים של פעילות ושיח ציבורי סביב סוגיית הפליטים, לצד ההזנחה המתמשכת של שכונות דרום העיר.

"אני חושב שריצה למועצת העיר היא אקטיביזם במיטבו. היא אקטיביזם שבו אתה אומר לעצמך שאתה רוצה לעבוד ולעשות בשביל האנשים שחיים סביבך. אנשים שחיים ברחוב שלי, בשכונה שלי, בעיר שלי, אנשים שאני מבלה איתם, ואין מקום טוב יותר לעשות את זה מאשר מועצת העיר שהיא זירה שבה לעומת הכנסת המון פעמים, ומתוך היכרות עם הכנסת אני אומר את זה, אפשר ממש להשפיע ולשנות דברים. לעשות מהפכות.

"הרבה יותר מידי זמן השטח געש ודרום תל אביב הפכה לסיר לחץ. פעילים גזעניים מגיעים לגינות בדרום העיר ורודפים ילדים קטנים, מחלקים קונדומים, מאמללים את החיים שלהם, על כל דבר שולפים טלפון סלולרי ומצלמים ומעלים תיעוד שמוצא מהקשרו בצורה גסה, אומרים דברים שהאוזן לא יכולה לסבול".

תושבים מדרום תל אביב מפגינים בקריאה לסגור את התחנה המרכזית החדשה. 24 באפריל 2018. (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

תושבים מדרום תל אביב מפגינים בקריאה לסגור את התחנה המרכזית החדשה. 24 באפריל 2018. (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

"נכון, המצב בדרום תל אביב הוא מצב מורכב. העוולה שנעשתה היא עוולה כפולה, גם כלפי הפליטים וגם כלפי התושבים הוותיקים. אבל המערכת הפוליטית גילתה טולרנטיות כלפי הקבוצות הגזעניות האלו, שאוכלות אותנו מבפנים, ואנחנו צריכים להיאבק בהן באמצעים החריפים ביותר שיכולים לעמוד ברשותנו. אנחנו צריכים לנהל מלחמת חורמה נגד האנשים האלו כי הם המסוכנים ביותר, ואנחנו צריכים לעשות מה שאפשר כדי שהם יצאו מאזור הלגיטימיות שהם כרגע נהנים ממנו בחסות השתיקה הפוליטית שיש בתל אביב ובמדינה".

אני מציע כאן רעיון שהוא אולי רדיקלי, כמעט מהפכני, שאולי הקואליציה שתקום אחרי הבחירות לא תהיה בראשות רון חולדאי. אולי הגיע הזמן שתעמוד בראש העיר הזאת אישה עם סדר יום חברתי, למשל מיטל להבי

לפחות לעת עתה גירוש הפליטים ההמוני שהיה מתוכנן נעצר. אבל המתיחות בשטח לא פוסקת. ופתרון מכיוון הממשלה לא נראה באופק. מה שברור הוא שתקציב לשיקום השכונות כבר לא עומד על הפרק כמובטח.

"אני חושב שהממשלה חשפה את הפרצוף שלה מצד אחד, וגם הגזענים מהצד השני. כי מה שמעניין אותם זה לא דרום העיר אלא אובססיה נגד מבקשי המקלט ונגד האקטיביסטים. אבל לא יהיה פתרון למבקשי המקלט בלי שיקום שכונות, ולא ניתן לשקם את השכונות בלי לטפל במבקשי המקלט.

"עכשיו עיריית תל אביב צריכה לקחת אחריות. היא צריכה לדאוג לבטחון ולרווחה של מי שחיים בדרום תל אביב. היא יכולה להפסיק את סוגיית מחסני הילדים, לאכוף את נושא הדירות שאינן ראויות למגורי אדם או מאכלסות עשרים אנשים בחדר, ליזום הכוונה לתעסוקה גם לתושבים הוותיקים וגם לפליטים, למצוא פתרונות לנשים בזנות, להומלסים, להירתם להקמה של דיור ציבורי. אין שום סיבה שהעירייה העשירה ביותר בארץ לא תמצא פתרונות".

מיטל להבי (צילום: מיכל מור-חיים, ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

מיטל להבי (צילום: מיכל מור-חיים, ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

מרצ צריכה לשבת בקואליציה של חולדאי במצב שבו דרום העיר מופקר בצורה כזאת?

"מרצ צריכה להתעקש על סדר יום אחר. אני מציע כאן רעיון שהוא אולי רדיקלי, כמעט מהפכני, שאולי הקואליציה שתקום אחרי הבחירות לא תהיה בראשות רון חולדאי, אולי הגיע הזמן שתעמוד בראש העיר הזאת אישה עם סדר יום חברתי, סדר יום של שוויון, של סולידריות, של צדק, מישהי שבאה מהשכונות. למשל מיטל להבי – אשה מזרחית, שמגיעה מלמטה, מהשטח, אחרי שנים של עבודה יכולה לעמוד בראשות העיר ולהציג אלטרנטיבה ראויה, אמיתית ואמיצה לחולדאי ולהציע סדר היום שלו. היא אחד הנציגים הכי ראויים שיש למרצ ברשויות המקומיות".

מיטל להבי רצה לראשות העיר? זאת התוכנית?

"אני מאוד מקווה שכן".

מתי זה יהפוך לרשמי?

"צוות ההכרעות המוניציפלי של מרצ אישר לה להתמודד. אני מניח שזה אמור לעבור עוד כמה אישורים של הנהלת המפלגה, אבל על פניו זה מה שמסתמן".

לעצור את הגנטריפיקציה, לשתף את הקהילה

לפגישה שלנו בשוק ביפו מגיע דרור כשהוא חמוש בכובע מצחייה, שיחד עם המשקפיים העגולים מהווים את סימן ההיכר שלו. הוא גם מלווה בנפיל אדם אדמוני, מזוקן וחייכן שאוחז בסקייטבורד, ואני מזהה שמי שמקפץ לעברי הוא ידידי היקר סמיילי, פעיל שמאל, שמתנדב במועדונית לילדי פליטים, ובשלל יוזמות חברתיות והצטרף לקמפיין של מזרחי כדי להכניס לעירייה כוח "משלנו". מזרחי מצליח באופן די מפתיע להיות מחובר גם לאקטיביסטים מקשת רחבה של מאבקים וגם למנגנון המפלגתי במרצ.

עם המועמדות שלו הוא פרסם גם מצע מפורט שנוגע בשלל תחומי החיים בעיר. במדינה שבראשה עומד ראש ממשלה ומפלגה ללא מצע, זה לא מובן מאליו.

אם תיבחר לרשימה, ואחר כך תצליח להיכנס למועצת העיר, מה אתה הולך לקדם? מה האג'נדה?

"קבעתי בראש הקמפיין שלי את הסלוגן 'מחזירים את העיר לאנשים'. לא רק כסיסמא אלא באמת מתוך תפיסת עולם שאומרת שבמשך כל השנים האלו, כמעט 20 שנה שבהן חולדאי הוא ראש העיריה, תל אביב הולכת ונעשית הרבה פחות שלנו והרבה יותר של האנשים העשירים.

"זה בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. באי שוויון בחינוך, בתיעדוף שכונות הצפון על פני שכונות הדרום ועל פני יפו, ובתחבורה שבה יש כמעט סגידה לרכב הפרטי היקר והמזהם לעומת התחבורה הציבורית, האופניים וההולכים ברגל. המרחב הציבורי שלנו שמופקע כל הזמן, פרויקטים נדל"ניים שמוקמים בלי סוף, ג'נטריפיקציה בשכונות, אין ספור קניונים כושלים ולא נחוצים שמוקמים בתל אביב ונסגרים קצת אחר כך או עומדים שוממים, בזמן שמה בסופו של דבר האנשים רוצים? לאנשים יש צורך במגע אנושי בחיבור לעיר שלהם. שדרות רוטשילד ונחלת בנימין זה מקומות שבהם אנשים מתרועעים אחד עם השני, נעים בהם. אני גם לא חושב שזה נכון ערכית שהקניונים יהפכו להיות מקום המפגש שהוא סביב חנויות וצריכה וצרכנות, צרכנות שהיא יקרה".

רון חולדאי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לא הגיע הזמן להחליף אות אחרי עשרים שנות היצמדות לכיסא? ראש העיר תל אביב רון חולדאי (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אם תפרוט את זה למעשים. נגיד שנכנסת לתפקיד. מהם שניים או שלושת הדברים הראשונים שתתעסק בהם?

"יש שורה של דברים שמאוד הייתי רוצה לעסוק בהם. הראשון הוא להתעקש על פתרונות תחבורתיים בתל אביב. אני חושב שהעובדה שיש היום מין שיטה כזאת של חולדאי, שכל תלונה וכל טרוניה שיש כלפי העיריה להגיד – זה לא ברמה שלנו, זה ברמת המדינה. הוא אומר את זה על התחבורה, והוא אומר את זה על הפליטים ועל כל מיני דברים. ואני חושב שהעירייה צריכה לקחת אחריות. השאיפה שלי היא שהעירייה תיקח אחריות על האנשים שחיים בה.

"ברמה המידית אני חושב שהיא צריכה להציע פתרונות תחבורה. הרכבת תפתור את הבעיות, אם בכלל, רק בעוד כמה שנים, אלוהים יודע מתי בדיוק. השטח משווע לפתרון עכשיו".

מה אפשר לעשות?

"יש צורך מידי בפתיחה של תל אביב וגוש דן למטרופולין אחד של תחבורה במטרה לצמצם את הסמכויות שיש למשרד התחבורה ולהגדיל את הסמכויות שיש לעירייה בקביעת הקווים, בתדירות שלהם, בכינון תחבורה ציבורית בשבתות וחגים, בהפעלה של שאטלים.

"העיר מוצפת ברכבים פרטיים שנכנסים אליה. יש בניה מאסיבית של חניות וחניונים. זו לא הדרך. זה לא פותר את המשבר. אם נסתכל 10-15 שנים קדימה המצב רק ילך ויהיה יותר גרוע. אנחנו צריכים לתמרץ את האנשים לנסוע באופניים, להרחיב את שבילי האופניים, לא לצמצם אותם – לבנות עוד. צריך לקחת בחשבון את האופניים וההליכה ברגל בכל תכנן של רחוב חדש, בכל שיפוץ של רחוב, בכל פרויקט בניה. במקום זה חושבים איך לחפור עוד חניון תת קרקעי מתחת לכל פרויקט.

"צריך לבנות גם עוד נתיבי תחבורה ציבורית. להגדיר אזורים במרכז העיר שאליהם רכב פרטי אינו יכול להיכנס. זה קורה בכל מיני מדינות מתקדמות בעולם אבל זה לא קורה בתל אביב".

מה לגבי המצב בשכונות דרום תל אביב?

"אני שם בתוך זה גם את יפו. מדובר בשכונות שפשוט סבלו ממדיניות מפלה שלא רואה אותן ממטר. כדי לשנות את המצב צריכים לקרות כמה דברים. ראשית, בכל תהליכי קבלת ההחלטות צריך לערב את התושבים. צריך לעשות תהליך שיתוף ציבור אמיתי. המחשבה שאם יתוגברו כוחות השיטור ביפו תיפתר האלימות היא מחשבה לקויה. מי שמקבל החלטה כזאת פשוט לא מבין שלהכניס עוד שוטרים לרחובות יפו זה סדין אדום במקום פתרון אמיתי. מהו פתרון אמיתי? – שיתוף של הקהילה, עירוב של הקהילה, יצירת שיח עם הקהילה כדי להביא לפתרונות שגם ביפו עצמה רוצים. העובדה ששוטר נכנס ליפו בלילה, שני צעירים מסתובבים ברחוב, ואחד מהם לא חוזר הביתה כי הוא נהרג, נרצח על ידי שוטר, והשני גומר בבית חולים פצוע במצב קשה – זה מצב שהוא בלתי נסבל.

"נכון, לא רק העירייה אשמה בזה. אבל לעירייה יש תפקיד מאוד מאוד חשוב לבוא ולהגדיר קווים ברורים מה קורה בטריטוריה שלה. אני רוצה לראות ייצוג בצורה שבה יפו נמצאת על המפה. שבה יפו לא מתייהדת לא הופכת להיות אזור שהוא כל כך עשיר ומנותק עד שהוא דוחק את אוכלוסיית המקור שלו הצידה".

דרור מזרחי ותומר רזניק, חבר קרוב ומועמד לתפקיד מזכ"ל מרצ (צילום: יח"צ)

דור חדש כובש את מרצ? מזרחי ותומר רזניק, חבר קרוב ומועמד לתפקיד מזכ"ל מרצ (צילום: יח"צ)

"תהליך דומה קורה גם בשכונות כמו נווה שאנן. אוכלוסיית המקור נדחקת החוצה. המחירים מתייקרים, בונים מגדלים חדשים. אבל מה קורה עם האוכלוסיה המקורית? למה במקום לבנות מגדלים חדשים לא מחזקים את הבניינים המקוריים? למה לא באים לתושבים בשכונות ואומרים להם – אנחנו רואים אופק לחיים שלכם כאן, אנחנו רוצים שגם הילדים שלכם והנכדים שלכם יגדלו כאן, ולא יצטרכו לברוח למקומות אחרים כי יקר להם כאן והם לא יכולים להישאר?

"מאוד בולט במדיניות של עיריית תל אביב בשנים האחרונות מין רצון כזה לייצר שטחים סטריליים – מנשים בזנות, מטרנסיות, מנרקומנים, מעניים, מחסרי בית. יש איזה רצון כזה לנקות רחובות, אבל לא מאשפה אלא מאנשים שלא נראים טוב בעין. והמדיניות הזו צריכה להיפסק. האנשים האלו חיים איתנו, חיים בתוכנו, והפתרונות שצריכים להימצא להם הם פתרונות של שיקום, שבונים את החיים שלהם ולא שמעיפים אותם מאיתנו".

"אופוזיציה היא לא ערך"

לאור הביקורת החריפה שמזרחי מותח על התנהלותו של חולדאי כראש העירייה, אני שואלת אם יהיה מוכן לשבת בקואליציה בראשותו. התשובה, במפתיע, איננה חד משמעית.

"זו שאלת מיליון הדולר", הוא צוחק. "מרצ ישבה בקואליציה ובאופוזיציה לאורך השנים ומכירה את שתי הפאזות. קואליציה ואופוזיציה הן לא תוכניות העבודה שלי. השאלה היא מה יהיו הקווים האדומים. מבחינתי אין פשרות עם גזענים, אני רוצה לראות חיזוק של השכונות ואני רוצה לראות מהפך תחבורתי. בהינתן והדברים האלו קורים – אני אשב עם מי שיהיה פרטנר. אם אני לא אהיה שליח ציבור אפקטיבי אני עושה עוול למי שבחר בי".

אתה לא רואה ערך שתהיה איזושהי אופוזיציה פעילה בעיריית תל אביב-יפו?

"אופוזיציה היא לא ערך. אופוזיציה, כמו קואליציה, הם כלים כדי לממש מדיניות. התרחיש שאליו אני שואף הוא שיום אחרי הבחירות מי שיעמוד בראש העיר לא יהיה רון חולדאי – ואם הוא יעמוד אז נעשה את כל המאמצים כדי להעמיד קווים אדומים בולטים וברורים. אם זה לא יקרה – נישאר בחוץ ונילחם מהאופוזיציה נגד השיטה הזאת ונגד מי שעומד בראשה".

בוא נדבר רגע על הטענות של פעילים ושל תושבי גבעת עמל ושכונות אחרות על הישיבה של מרצ בקואליציה שמפנה אנשים מהבתים שלהם. שמשתתפת בהגדרה שלהם כפולשים באדמותיהם.

"בתור מי שעבד עם אילן גילאון, שהיה אחת הדמויות הכי דומיננטיות במאבק של תושבי גבעת עמל וקיבל מכות משוטרים בהתבצרות שם, אני יכול לומר שמרצ גיבתה את המאבק שלהם. אני בעצמי עומד בקשר איתם. הגענו לשם אינספור פעמים לביקורים ולסיוע ככל שאפשר לאנשים שחיים שם".

אבל אתם עדיין בקואליציה. מבחינת אנשים במקומות כמו גבעת עמל הדבר המתבקש, אולי המצופה מכם, היה לעזוב את הקואליציה במצב כזה, ואת זה לא מרצ לא עשתה.

"זה חלק מהקווים האדומים מבחינתי. אני בא ואומר – לא יהיה. אנשים לא יפונו מהבתים שלהם בכוח. כוחות שיטור לא יתנפלו על תושבים ויגרשו אותם מהבית. לא יהיה דבר כזה. בכלל כל הקונספט הזה של גירוש אנשים מהבית לא יכול לקרות יותר, זה לא דבר שמבחינתי יכול לעבור, ואני אעשה כל מה שאפשר – ואני מקווה שאני אהיה מספיק חזק כדי גם להשפיע על המדיניות הזאת. אנחנו מתנגדים לגירוש. נקודה".

מיצג "אין גאווה בכיבוש" בתחילת מצעד הגאווה בתל-אביב. 9.6.2017 (צילום: יעל מרום)

מה תעשה מרצ במלחמה הבאה?

אתה חלק מהקהילה הלהט"בית, אתה פעיל בנושאים האלו. חתמת על כל מיני יוזמות שמתנגדות לפינק- וושינג ולאופן שבו המדינה משתמשת בקהילה הגאה כדי ליפות את המראה שלה בעולם. איך אתה עומד לקחת חלק בקרנבל הגאווה העירוני השנתי בהקשר הזה?

"אני חושב שהמתכונת מוכרחה להשתנות. הדברים צריכים להיות מאוד ברורים – המדינה, וגם העירייה, עושות שימוש ציני בקהילה הגאה. הן לוקחות את הרב גוניות ואת הקהילתיות המיוחדת ואת היכולת של הקהילה להיות קהל נאמן שמכניס כסף בכל מיני אירועים, ומשתמשת בו בצורה צינית גם לטובת ההסברה של ישראל וגם כדי לגרוף כסף על תיירים שמגיעים הנה על מסיבות וצרכנות להט"בית.

"אנחנו לא צריכים לשתף עם הדבר הזה פעולה. אנחנו רואים איך מדינות העולם הולכות קדימה, מאשרות נישואים להט"בים, משווים זכויות, פותחים את השערים, נבחרים נבחרי ציבור טרנסג'נדרים ולהט"בים בכל מיני מקומות, ובישראל כלום. אנחנו צריכים להציג סדר יום אחר. סדר יום אזרחי. סדר יום שבא ומתייחס לשוויון ולסולידריות בין כולם".

יש הרבה דיווחים בזמן האחרון בתל אביב על עליה באלימות בקהילה, עליה בשימוש בסמים (ואני לא מתכוונת לקנאביס), עליה בזנות, בניצול, גם בין גילאי. היו קריאות כמעט נואשות של איכילוב בנושא. מה העירייה יכולה לעשות בנושא הזה?

"מדובר בתופעות מאוד מטרידות, ולא חדשות. זה מעין עננה שמרחפת מעל החיים כלהט"ב כל הזמן. אבל אני רוצה להציע דבר שעיריית תל אביב יכולה לעשות לטובת כל הציבור שחי בה, לא רק הלהט"בי. בואי נגיד ביושר: אנשים שיוצאים למסיבות בעיר, אני אפתיע אותך – הם צורכים סמים. לפעמים בשביל פאן ויש כאלה שגם מתוך התמכרויות.

"בהרבה מאוד מקומות בעולם העירייה מייצרת אזור סטרילי, עם מעבדה שמאפשרת לאנשים שקונים סמים בדיקה שתבטיח שהסמים האלו יהיו נקיים ולא כאלה שיהרגו אותך בסוף הלילה. כמובן שמדובר באזור סטרילי גם מנוכחות משטרתית.

"אני חושב שיש לזה ערך מאוד גדול, כי אתה לא בא וזורק את האדם פשוט לגורלו לגמור את הלילה בחדר מיון, או חלילה למות, אלא לוקח אחריות על האזרחים שחיים ומבלים בעיר שלך ומאפשר להם לבדוק את מה שהם צורכים באופן אחראי.

"כל ניסיון להפסיק את צריכת הסמים במסיבות הוא ניסיון פתטי ולא אפשרי. הפתרון שהצעתי הוא ברמת הצלת החיים שזה בעיני האינטרס העליון של כולנו – של העירייה, של המשטרה, אני מקווה. וזה מה שאני מתכוון לקדם".

אלימות המשטרה בהפגנת חרדים נגד הגיוס במאה שערים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אלימות המשטרה בהפגנת חרדים נגד הגיוס במאה שערים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

למרצ יש היסטוריה ארוכת שנים של מאבק בחרדים, ואילו אתה עובד עם סרבני מצפון חרדים כיועץ תקשורת ומסייע להם במאבק נגד הגיוס לצבא. תספר קצת מה אתה עושה, וגם איך זה משתלב עם מרצ.

"בשנה האחרונה התחיל שיתוף פעולה בין פעילי זכויות אדם חילונים מהשמאל לבין ארגונים בעדה החרדית שנאבקים נגד הכוונה לגייס בכפייה את החרדים לצה"ל. הכוונה הזאת מיתרגמת לניסיון ציבורי לעשות דה-לגיטימציה לחרדים שיוצאים להפגין, נאבקים בשטח ולא נשארים אדישים. אלו הפגנות שנענות באלימות חסרת תקדים, מפחידה, מבהילה. את מה שאנחנו רואים בתמונות מההפגנות, האמצעים שמופעלים נגדם אנחנו הופעלו עד היום רק נגד פלסטינים ופעילי זכויות אדם בשטחים. השימוש בהם נגד חרדים בתוך ישראל הוא חדש והוא מפחיד ומקומם ומטריד.

"המשטרה והמדינה מראות לאנשים האלו את נחת זרוען מתוך איזושהי תפיסה כמעט דמונית שחרדי חייב להתגייס, שחרדי חייב להיות ישראלי כמו שאנחנו מדמיינים וכמו שאנחנו רוצים. והתפיסה הזאת היא בעיני אנטי זכויות אדם. וכשאני נתקל בהפרת זכויות אדם, באלימות משטרתית, בניסיון לשנות את האופי של קהילה תרבותית – אז אני אהיה הראשון שיתייצב".

אבל במרצ, יהיה מי שיאמר, אם כל קבוצה תחליט שיש לה את הסיבה שלה לא ללכת לצבא אז לא יהיה צבא.

"מרצ היא מפלגת זכויות אדם ושלום. וזכויות אדם זה קודם כל הכרה בעובדה שאדם שמצפונו לא מאפשר לו להתגייס לצבא ולא מאפשר לו להחזיק נשק – המדינה צריכה למצוא לו פתרונות אחרים. וגם מרצ עצמה צריכה להשתחרר מכל מיני פרדיגמות שליוו אותה לאורך השנים. בין השאר פרדיגמות אנטי חרדיות וכאלה שקוראות לגייס את החרדים".

ושאלה אחרונה. בקיץ 2014 הפגנו יחד ברחובות תל אביב נגד המלחמה. היו שם חלק מצעירי מרצ אבל יו"ר מרצ, ולא רק היא, הפנתה כתף קרה וקולנית למפגינים. מההנהגה רק ח"כ תמי זנדברג ומוסי רז היו איתנו. מה יהיה בקיץ הקרוב שכבר מריחים את ניחוחות אבק השריפה שעולים ממנו? מה תעשה מרצ במלחמה הבאה?

"מאוד משמח שמי שעמדה מבחינת מרצ אז בראש ההפגנות נמצאת היום בראשות מרצ. ומי שגינתה אז את ההפגנות האלו כבר לא נמצאת בתמונה. זו בשורה חיובית. ובואי נסיים כאן".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

"אם המגפה תתפשט, פה לא יתנהלו איתנו כמו עם בני ברק - מיד יסגרו את המחסום. זה יהיה אסון". מתנדב במחנה הפליטים שועפאט (צילום: כאמל ג'עברי)

מגפה קטלנית בשער והפלסטינים מעבר לגדר בי-ם מופקרים לגורלם

גם בימים כתיקונם הרשויות הישראליות לא מספקות שירותים בשכונות שמעבר לחומת ההפרדה, אבל כיום ההזנחה הזו עלולה להסתיים באסון. באין בדיקות, ציוד רפואי ואפשרויות בידוד, התושבים מתארגנים לעזור לעצמם במקום בו גם הרשות הפלסטינית מנועה מלפעול   

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf