קללת הר עיבל: ארכיאולוגיה בשירות המתנחלים

הטענה כי במהלך החפירות בהר עיבל נחשף המזבח שהקים שם יהושע נדחתה על ידי מרבית הארכיאולוגים. הר עיבל, הגדה המערבית, 2 ביוני 2025 (צילום: נאסר אשתייה/פלאש90)

בתחילת החודש הונחה אבן הפינה להתנחלות בשם "עיבל", בקרבת האתר הארכיאולוגי בהר עיבל. התנחלות זו היא חלק מגל ההתנחלויות שהקמתן אושרה בממשלה בחודשים האחרונים. בספר יהושע בתנ"ך מוזכר הר עיבל כמקום שבו בנה יהושע מזבח לאחר כיבוש הארץ, לציון הברית בין בני ישראל לאלוהים, ובמסורת היהודית האתר מכונה "הר הקללה".

בטקס לרגל הנחת אבן הפינה נשאו דברים ארבעה אישים: ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן; רב השומרון, אליקים לבנון; שר המורשת, עמיחי אליהו; ואביו, רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו. הקשבה לדבריהם מעלה מחשבות מטרידות ביחס לשאלות כגון "מהי מורשת?", ומה תפקידה ותפקיד הארכיאולוגיה בחברה הישראלית בת ימינו.

>> הארכיאולוגים הישראלים טומנים ראש בחול בדרך לנידוי עולמי

בעוד שדגן ולבנון נאמו במגרשם הביתי, נוכחותם של אליהו, הבן והאב, מעוררת כמה תמיהות: מדוע שר המייצג את הממשלה מגיע לאירוע שכל כולו חוסר חוקיות על פי הדין הבינלאומי, שמדינת ישראל אמורה להיות כפופה לו? ומה הקשר בין הרב הראשי של צפת להקמת התנחלות בגדה המערבית?

שכתוב ההיסטוריה לטובת עיצוב העתיד

התשובה לכך טמונה בפרשנות המשיחית שהציגו הדוברים, ובהצהרותיהם כי הקמת ההתנחלות במקום היא חלק מתהליך גאולת הארץ ויישובה ביהודים. הרב אליהו קבע כי חשיבותו של הר עיבל נובעת מכך שהיה התחנה הראשונה של בני ישראל לאחר יציאתם ממצרים, ועל כן הוא "יסודה של התורה". הרב לבנון התפייט והביע תקווה כי "הקב"ה יהפוך את הקללה בהר עיבל לברכה".

כל אחד מהדוברים התבסס על ממצאים מחפירות שנערכו במקום בשנות ה-80, ועל מסקנתו של מנהל החפירות באתר, פרופ' אדם זרטל, כי עבודתו חשפה את המזבח שהקים יהושע ושעליו קיים את טקס הברכה והקללה. רוב הקהילה הארכיאולוגית, בארץ ובחו"ל, דחתה את מסקנתו של זרטל. למעשה, המחקר הארכיאולוגי העדכני מתקשה אפילו למצוא הוכחות חד-משמעיות לתיאור המקראי של כיבוש הארץ בידי בני ישראל. אך לנוחותם, הדוברים התעלמו מכך.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שהדוברים עשו שימוש ציני וגס בארכיאולוגיה כדי להצדיק השתלטות על אדמות, תוך התעלמות מוחלטת מהקשר ההיסטורי והתרבותי של הפלסטינים למרחב. הדפוס הציני הזה נחשף שוב ושוב גם בתיעודיהם של המתנחלים עצמם, המתגאים בפעולותיהם באתרי עתיקות ברחבי הגדה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לרבים מהם אין שום עניין אמיתי בארכיאולוגיה, אלא אם היא משרתת את האג'נדה שלהם ואת מטרותיהם הפוליטיות הצרות.

המחקר מעלה כי בארץ הזו – בגדה המערבית, בהר עיבל ובכלל – ישבו לאורך הדורות מגוון עמים ותרבויות שהעשירו זה את זה. אולם אנשים כמו שר המורשת ממשיכים לנופף בארכיאולוגיה כמעין קושאן שנועד להוכיח בעלות יהודית בלעדית.

שימוש ציני בארכיאולוגיה כדי להצדיק השתלטות על אדמות. מתנחלים מניפים דגלי ישראל בהר עיבל במהלך ביקור באתר מזבח יהושע בן נון, 2 באוקטובר 2023 (צילום: נאסר אשתייה/פלאש90)

לעיתים האופן שבו הם מנסים להוכיח את טענותיהם הופך לחרב פיפיות. כך קרה כאשר השר אליהו שלף טבעת שנמצאה בהר גריזים, שעליה כתובת בעברית עתיקה, כהוכחה חותכת לקשר ההיסטורי של היהודים לארץ. מה שהשר לא ידע – או בחר להסתיר – הוא שמדובר בטבעת שומרונית, עדה שאינה נחשבת יהודית על פי ההלכה. אך את אליהו ואת תנועת ההתנחלות לא מבלבלים עם עובדות. כל עוד השריד הארכיאולוגי מסייע בנישול פלסטינים מאדמותיהם, הכול כשר.

ראוי לשאול: האם אנו רוצים שהמורשת תשמש מרחב פתוח שמאפשר לנו לשאול שאלות בעלות תשובות מגוונות? או שמא נגזר עליה להמשיך להיות חלק ממשחק סכום אפס שבו תמיד תהיה תשובה אחת, מוחלטת ודורסנית?

בסוף סרטון הטקס בהר עיבל הכריז השר אליהו כי ההתנחלות במקום היא "הקטר שמגלה את האור האלוהי לא רק לישראל, אלא לעולם כולו". בשנתיים האחרונות אנו רואים כיצד ה"אור" הזה זולג מגבולות הגדה לאזורים שהצבא השתלט עליהם בעזה, בדרום לבנון ובסוריה. בכל אחת מהחזיתות הללו צצים נציגי הימין המשיחי, כמו המתנחל זאב ארליך, שנהרג בסיור במבצר צלבני בדרום לבנון.

במהלך חייו פרסם ארליך כמה מאמרים ובהם טען כי בדרום לבנון קיימים אתרים ארכיאולוגיים המלמדים על נוכחות יהודית עתיקה, וכי אלה מוכיחים את זכותו של העם היהודי להתנחל שם. באופן דומה, תנועת "עורי צפון", המעודדת הקמת התנחלויות בדרום לבנון, קובעת בחזונה כי "ארץ ישראל אינה מפסיקה להיות ארץ ישראל, גם אם המדינה מחליטה לסגת ממנה… או שוכחת ממנה". כלומר הארכיאולוגיה משמשת תירוץ להתנחלות גם בלבנון.

לימין המשיחי אכפת מהרס עתיקות רק כאשר הדבר משרת את מטרתו. רגע לפני כניסת הסכם הפסקת האש עם איראן לתוקף הפציץ חיל האוויר בית כנסת בטהראן, לכאורה אגב ניסיון לחסל בכיר איראני. הצבא הביע צער על מה שהגדיר כ"נזק אגבי". שר המורשת וראשי תנועת ההתנחלות, שמזדעזעים מכל פעולת ונדליזם שפלסטינים מבצעים לכאורה בגדה, החרישו לחלוטין לנוכח הריסת בית הכנסת בטהראן.

לפי ההיגיון המתנחלי השתיקה הזו הגיונית: הרי איש אינו מתכנן להקים התנחלות יהודית בלב טהראן, לפחות לא כרגע.

ד"ר חמי שיף הוא מנהל תחום המחקר בארגון 'עמק שווה', הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי, השייך לכל הקהילות והעמים.