צפו: קליפ חדש נגד גיוס ערבים לצבא ולשירות לאומי
"יש לך פצצות תאורה, אבל עדיין אין תאורה ברחוב שלך". כך שרים הזמרים תאמר נפאר וג'ואן ספדי לצעירים ערבים שאותם מנסה המדינה לגייס. היוצרים: אנחנו מוחים נגד ישראליציה של הפלסטינים ונגד הפרדה בינם לבין עצמם
עמותת "בלדנא" (עמותת הצעירים הפלסטינים), ביחד עם מרכז "חמלה" (حملة، מרכז המדיה החברתית הפלסטיני) משחררים הערב (חמישי) שיר ווידאו קליפ חדשים של המוזיקאים תאמר נפאר וג׳ואן ספדי, בו הם מבקשים למחות נגד גיוסם של צעירים פלסטינים אזרחי המדינה לשירות הצבאי.
בפזמון החוזר שרים היוצרים "לקחו לנו את האדמה, לקחו לנו את הזהות, הלבישו אותנו בנעליים ובמדי צבא". באחת השורות פונה נפאר לצעיר הפלסטיני שחושב להתגייס ואומר לו "יש לך פצצות תאורה, אבל עדיין אין תאורה ברחוב שלך".
"אנחנו נאבקים לא רק נגד ישראליזציה", מקדים ואומר ג׳ואן ספדי, שעבד על השיר עם נפאר, חבר הרכב ההיפ הופ הפלסטיני "דאם". "אנחנו נלחמים גם בהפרדה העדתית שהממסד הישראלי מפעיל נגדנו. בשנה-שנתיים אחרונות זה בולט יותר ויותר".
צפו בקליפ, וראו תרגום לאנגלית של המלים כאן:
ספדי, הזכור לקהל הישראלי משירו האחרון "קשה להיות ערבי", מתכוון לפעילי הגיוס כדוגמת האב גבריאל נדאף, הנתמכים על ידי הממסד ומשתמשים בטקטיקות של הפרדה כדי לדחוף יותר ויותר צעירים, במקרה הזה נוצרים, אל זרועות הצבא הישראלי. "כשכתבנו את השיר, תאמר ואני, שמנו דגש על שני הנושאים – ישראליזציה והפרדה, אך ניסינו לעשות זאת בדרך אירונית. לדוגמא, ביקשנו להצביע על כך שבתמורה להפשטתנו מאדמותינו וזכויותינו, זכינו ל׳תגמול׳ בדמות נעליים ומדים צבאיים".
לשאלה למי הוא מכוון את טענותיו בשיר, עונה ספדי כי "אנו פונים ישירות למה שנקרא ׳ערביי ישראל׳ (הכוונה היא לאזרחים הפלסטינים של המדינה. ר.י), אותם פלסטינים המוכנים להיות ׳ישראלים׳ גם ובעיקר במחיר של התנערות מזהותם ההיסטורית והלאומית והתיצבות לצד הכובש".
נדים נאשף, מקים ומנהל עמותת בלדנא העומדת מאחורי הפרויקט ביחד עם המרכז למדיה חברתית פלסטינית ״חמלה״, סיפר לשיחה מקומית כי השיר מכוון בעיקר, אך לא רק, נגד שירות צבאי של פלסטינים "וגם נגד השירות האזרחי. אנחנו לא מפרידים בין השניים ורואים את שניהם קשורים".
"שניהם מגיעים מאותו מקום", נאשף מנמק. "העובדה כי המדינה מנסה להתנות זכות בסוג של חובה מסוימת היא פסולה. אי אפשר לבוא ולומר ׳קודם תשרתו ואז תקבלו׳, כאשר ידוע שדרוזים שמשרתים לא מקבלים כלום ואילו חרדים שלא משרתים מקבלים המון, למשל. אנחנו נגד ההתניה, ומודעים לעובדה כי מדובר בשאיפה ממסדית הרבה יותר גדולה מכך".
על אותה שאיפה ממסדית נאשף מרחיב ואומר כי "להערכתנו, המדינה משקיעה בין 40 ל-50 מיליון ש"ח בשנה בגיוס ערבים לצבא. יש סוכנים שמסתובבים עם רכבים צמודים וטלפונים ומנסים לשכנע צעירים להתגיס. אם המדינה באמת הייתה מעוניינת בשוויון, כפי שהיא טוענת באופן שקרי חדשות לבקרים, היא הייתה משקיעה את אותם סכומים בתשיות לציבור הצעירים הערבים – מרכזים קהילתיים, מועדוניות נוער וכו׳. את המדינה מעניין רק להפריד בינינו, והשירות הצבאי והאזרחי הם אמצעי מבחינתה".
להערכת נאשף, נתוני הגיוס לצבא עדיין נמוכים. "המספרים שהמדינה מפרסמת בעייתים כי הצבא לא אמין. אנחנו יודעים על כנראה 150 מתגייסים נוצרים בשנה, מכמה שנתונים. אצל הבדווים זה מגיע לאלף, ואילו אצל הדרוזים המדינה טוענת ל-80 אחוזי גיוס, אך תנועת ׳אורפוד׳ (תנועת צעירים דרוזים הפעילים נגד גיוס החובה החל על הדרוזים. ר.י) שמאוד פעילה בשנים האחרונות אומרת שמורגשת עליה מרשימה במספר הסרבנים הדרוזים. בשירות האזרחי יש אולי 4,000 צעירים. המספרים לא מפחידים עדיין, אבל אנחנו נאבקים באמצעים מאוד דלים, ובאמצעות השיר והווידאו של תאמר וג׳ואן, באמצעים גם יצירתיים, נגד מנגנון תעמולה גדול ומשומן".
ג׳ואן ספדי מבקש להתיחס לנקודה זו. "השיר קליט ופופי, כי אנחנו מדברים עם בני נוער. כולנו תקווה שהמסרים שלנו יעברו".
הקליפ בוים ע״י אילי רזק, וצולם ע״י סוהיל נפאר. אגב, עבדכם הנאמן, כותב שורות אלו, משחק את דמות המדען הישראלי בווידאו. מה לא עושים בשביל צעירי המולדת.
> צפו: ערבי שר לפעילי להב"ה – "ערבופובים מזרחים הם בעצמם ערבים"
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית









