בנק גרמני סגר חשבון של ארגון יהודי למען השלום

"הבנק לכלכלה חברתית" הודיע לחברי "קול יהודי לשלום במזרח התיכון" שהוא סוגר את החשבון בגלל תמיכת הארגון ביוזמות חרם, שמהווה מבחינת הבנק תמיכה באנטישמיות. הארגון בתגובה: שערורייה שבנק גרמני מאשים ישראלים ויהודים בהתנגדות לקיום ישראל

מאת:

האם ארגון יהודי עם חברים ישראלים יכול להיחשב אנטישמי? האם זה תפקידו של בנק גרמני להכריע בכך? לפי "הבנק לכלכלה חברתית" שיושב בקלן – התשובה לשתי השאלות האלה היא כן.

לפני כשישה שבועות קיבלו חברי ארגון "קול יהודי לשלום במזרח התיכון", היושבים בגרמניה, הודעה מהבנק שלהם על כך שהחשבון שלהם נסגר, ללא הסברים נוספים. הארגון, שנוסד ב-2007 כסניף מקומי של ארגון הגג "יהודים אירופאים למען שלום צודק", מרכז פעילים ישראלים ויהודים בגרמניה שמתנגדים לכיבוש הישראלי בשטחים ותומכים בהסכם שלום צודק בין ישראל ופלסטין. אחת מפעילות הארגון, יש לציין, היא בלוגרית שיחה מקומית אינה מיכאלי.

חברי הוועד של הארגון הופתעו מההודעה, וכשניסו לברר מה עומד מאחורי הסגירה הגיעו לכתבה של בנג'מין ויינטל שפורסמה זמן מה לפני כן בג'רוזלם פוסט, ובה דיווח על כך שגופים שונים בקהילה היהודית פנו לבנק בבקשה לסגור להם את החשבון, לכאורה בשל תמיכת הארגון ביוזמת ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות). הבנק, שנותן שירות למספר רב של ארגוני חברה אזרחית, מנהל בין היתר חשבונות של גופים יהודיים בגרמניה ושל קק"ל, ו-0.7 אחוז מהמניות שלו מוחזקות על ידי ארגון הרווחה של הקהילה היהודית. החוק בגרמניה מאפשר לבנק לסגור חשבונות של לקוחות ללא הסברים.

> השמאל בברלין לומד ממירי רגב איך לנסות להשתיק פלסטינים

"אנחנו מזועזעים מהעובדה שבנק גרמני מאשים אותנו, יהודים וישראלים, בכך שאנחנו מתנגדים לזכות קיומה של ישראל". הפגנת חברי קול יהודי לשלום, סיאטל, אוקטובר 2007 (צילום:CC BY-SA 3.0 Joe Mabel)

"אנחנו מזועזעים מהעובדה שבנק גרמני מאשים אותנו, יהודים וישראלים, בכך שאנחנו מתנגדים לזכות קיומה של ישראל". הפגנת חברי קול יהודי לשלום, סיאטל, אוקטובר 2007 (צילום:CC BY-SA 3.0 Joe Mabel)

בעקבות מחאת פעילי "קול יהודי", בתמיכת חברי פרלמנט, הסכימו בבנק להיפגש עם נציגי הארגון לשימוע. "נפגשנו עם ראש הבנק ועם הדוברת והסברנו להם שאנחנו ארגון יהודי, עם הרבה חברים ישראלים, ושאנחנו לא יכולים להיות אנטי-ישראלים", אומר שיר חבר, ישראלי שגר בגרמניה ומחברי הוועד המנהל של הארגון, בראיון לשיחה מקומית. "אמרנו שהתמיכה שלנו ב-BDS היא כללית, בתור קמפיין לא אלים לזכויות אדם, ושאנחנו תומכם בפעולות שמכוונות בעיקר כלפי חברות שמרוויחות ישירות מהכיבוש ושאפילו המצע שלנו כולל תמיכה בקיומן של שתי מדינות, זו לצד זו".

מה פתאום חמאס?

בבנק לא השתכנעו. אתמול (שלישי) פרסם הבנק הודעה לפיה מטרת החרם היא "לערער את יסודות מדינת ישראל", וששיטת הפעילות הזו מפרה את כללי "הדיאלוג הדמוקרטי המקובל". עוד בהודעת הבנק הובא ציטוט של סוציולוג גרמני שהגדיר את קמפיין החרם "אנטישמי". כבנק שחלק מבעליו יהודים, כאמור, רואה הבנק בעצמו מחויב לשיפור יחסי ישראל וגרמניה, ולכן הוא לא יוכל להרשות לעצמו להמשיך לנהל את חשבון הארגון – נמסר מהבנק.

"אנחנו מזועזעים מהעובדה שבנק גרמני מאשים אותנו, יהודים וישראלים, בכך שאנחנו מתנגדים לזכות קיומה של ישראל", כתבו בארגון בתגובה שפורסמה באתר שלהם היום. הפעילים גם מדגישים שלצד תמיכה כללית בזכות להתנגדות לא אלימה בדמות קמפיין BDS, הארגון עצמו תומך ביוזמות חרם נקודתיות, על גופים שמרוויחים ישירות מהכיבוש, ולא במהלכי חרם כלליים על ישראל. כך, כפי שהוזכר בין היתר בכתבה בג'רוזלם פוסט, תומך הארגון בחרם על חברת AHAVA, שמייצרת מוצרי קוסמטיקה ממינרלים בחלק הפלסטיני של ים המלח, בתוך הגדה המערבית, דבר שמנוגד להוראות אמנת ז'נבה הרביעית. בכתבה גם מוזכרת התנגדות הארגון לפעילות קק"ל לנישול בדואים מאדמות בנגב, והתנגדות לעסקת הצוללות שממשלת גרמניה מסייעת לממן לישראל.

בכתבה נוספת בג'רוזלם פוסט, שפורסמה לאחר החלטת הבנק לסגור את החשבון, הואשמו עוד פעילי הארגון בכך שהשתתפו בכנס בברלין שבו השתתפו גם אנשי חמאס. "זו האשמה פשוט מופרכת", אומר חבר. "חבר בארגון נתן נאום בכנס חוקי לחלוטין של ארגונים פלסטינים בברלין שבו דיבר גם מוסטפא ברגותי [חבר פרלמנט פלסטיני המחויב לאי-אלימות, ח.מ.]. זה היה כנס של חמאס כמו שהפגנה בבילעין זה הפגנה של הג'יהאד האסלאמי".

עכשיו מנסים פעילי "קול יהודי לשלום במזרח התיכון" לארגן קמפיין ציבורי נגד סגירת החשבון. בארגון מתארים את מהלך הסגירה כפעולת השתקה של ארגון שמאל ביקורתי על מדיניות ישראל בשטחים, ומציגים אותו כייבוא לגרמניה של מדיניות ממשלת נתניהו נגד עמותות שמאל. רק לפני כחודשיים כתבה כאן אינה מיכאלי על נסיונות של עיתונאים ופוליטיקאים (מהשמאל!) בברלין לנסות לשלול תקציבים ציבוריים מפסטיבל תרבות פלסטיני, בסגנון המהלכים של מירי רגב בארץ. בארגון עכשיו קוראים לתומכיהם למחות בפני "הבנק לכלכלה חברתית" ולדרוש את פתיחת החשבון מחדש.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> ארדן, הכנס אותי לרשימה השחורה עכשיו

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לילי סימון איבגי בתפקידה זוהרה על סט הצילומים (צילום: הפקת "ביערות האלו")

לילי סימון איבגי בתפקידה זוהרה על סט הצילומים (צילום: הפקת "ביערות האלו")

בורות באדמה וצלקות בנפש: עובדי הדחק המזרחים שנטעו את יערות קק"ל

הסרט "ביערות האלו" של בני הזוג רונן זרצקי ויעל קיפר מביא למסך את אחד הפרקים המודחקים מראשית ימי המדינה: המהגרים היהודים מארצות ערב והאסלאם שהועסקו בחפירת בורות כדי "לשנות את פני הארץ"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf