newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בגלל החרם: שופט אישר למדינה להסתיר זהותם של ארכיאולוגים שחופרים בשטחים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה הבוקר (שני) ברובה עתירה שדרשה מהמדינה לחשוף את שמותיהם של ארכיאולוגים שחופרים באתרי עתיקות בגדה המערבית, כפי שעושה רשות העתיקות לגבי חופרים בתוך גבולות ישראל. הסיבה: חשש של החופרים ושל המדינה מפני חרם אקדמי שייפגע באותם חוקרים ויקשה על המשך המחקר (הישראלי) בשטחים.

את העתירה הגישו ארגון זכויות האדם "יש דין" וארגון הארכיאולוגים "עמק שווה" נגד המינהל האזרחי ונגד קצין מטה ארכיאולוגיה בצבא, שהם ביחד הגופים הממונים מטעם המשטר הצבאי על הנפקת רשיונות מטעם המדינה לביצוע חפירות ארכיאולוגיות בשטחים. העותרים ביקשו לקבל מידע שהמשיבים סירבו לתת להם במסגרת בקשות לחופש המידע, לרבות שמות החופרים, מיקום האחסון של הממצאים מאתרי החפירות ועוד.

> הנרצחת הסודית מהנגב שקברה את עצמה

חלק מרכזי בפסק הדין שנתן היום שופט המחוזי יגאל מרזל עוסק בסוגיית שמות החוקרים. בית המשפט מכיר בכך שיש חשיבות בפרסום השמות, שכן כך מקובל ברשות העתיקות בתוך ישראל, שכן מדובר ברשיונות שהמדינה נותנת ולכן צריכה לנהוג בהם שקיפות, ומכיוון שממצאי החפירות מתפרסמים כממצאים אקדמיים – שממילא חייבים להתפרסם בשמות גלויים.

עם זאת בית המשפט השתכנע מתגובת המדינה וממסרים מצד כמה מהחופרים, שהעידו במעמד צד אחד בהיעדר העותרים, שחשיפת שמותיהם תוביל לסכנה ממשית של חרם אקדמי נגדם בשל פעילותם בשטחים הכבושים ובמסגרת המשטר הצבאי. המדינה טענה שיש סכנה ממשית שחופרים כאלה יעמדו בסכנה שלא יוכלו לפרסם מאמרים בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים, שחוקרים זרים יסרבו לשתף פעולה עמם במחקרים עתידיים או להזמין אותם לכנסים, וכתוצאה מכך גם שקידומם המקצועי ייפגע. לכן, נקבע בפסק הדין, הסכנה האישית לחוקרים והכללית לעתיד המחקר היא כזו שלא מצדיקה את פרסום השמות.

יש לציין שלאחר שהגופים הצבאיים פנו אישית לכל החופרים שפועלים בשטחים, במהלך הדיון הממושך בעתירה, חלקם הסכימו ששמותיהם יועברו לעותרים וכנראה לא חלקו את חששותיהם של האחרים. שמות אלה אכן הועברו.

גם את בקשת העותרים לקבל מידע על מיקום אחסון המוצגים דחה בית המשפט, לאחר ששמע מהמדינה במעמד צד אחד טענות לכך שפרסום המידע יוביל לסכנה ממשית של שוד עתיקות, ויפגע במשא ומתן לשלום עם הפלסטינים.

בשולי העתירה התקבלו בקשות העותרים לקבל כמה פרטי מידע נוספים על חפירות שהסתיימו כבר. את ההחלטה המלאה אפשר לקרוא כאן.

מיש דין נמסר בתגובה: "הבהלה של רשויות המדינה מפני חרם שיוטל על חופרים בגדה המערבית ומפני פגיעה ביחסי החוץ שלה, היא בבחינת 'על ראש הגנב בוער הכובע'; היא מסגירה כי המדינה עצמה סבורה שידיה אינן נקיות ולכן יש לפעול כדי להסתיר את מעשיה בתחום הארכאולוגיה בגדה. מצער שבית המשפט בחר לתת ידו למדיניות ההסתרה והחשיכה, השוללת מהציבור את הזכות לדעת ואת היכולת לפקח ולבקר".

"החלטת בית המשפט מעידה יותר מכל שבגדה מתייחסים לארכיאולוגיה כפעילות צבאית סודית ולא כמחקר אקדמאי" הוסיפו ב"עמק שווה". "בסיסו של המחקר הוא חשיפת זהות החוקר ופרסום השרידים. אם בגדה המערבית מותר להסתיר שמות חופרים ואין אפשרות לציבור לדעת איפה נמצאים הממצאים הארכיאולוגים משמעות הדבר שהארכיאולוגיה בגדה היא פוליטית בבסיסה. האינטרס של האמונים על המחקר לחשוף אותו לציבור. בעוד כולם מדברים על חוק ההסדרה בית המשפט קבע היום את כלל ההסתרה".

> בימ"ש בקהיר גזר שנתיים מאסר על יו"ר איגוד העיתונאים המצרים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf