newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סקר: כמעט מחצית מהאמריקאים תומכים בהטלת סנקציות על ישראל

בזמן שהמועמדים לנשיאות, אובמה ומחוקקים ברחבי ארה"ב רק מגוננים על ישראל, חלקים הולכים וגדלים בציבור שלהם תומכים בפעולה נחושה יותר נגד ההתנחלויות

מאת:

כתב: מיכאל שפר עומר-מן

מספר האמריקאים התומכים בהטלת סנקציות על ישראל בשל מדיניות ההתנחלויות המתריסה שלה זינק ל-46 אחוזים מהאוכלוסייה – שיעור זהה לאחוז האמריקאים שהצביעו עבור דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. מדובר בעליה של כמעט עשרה אחוזים לעומת השנה הקודמת. כך עולה מסקר שפורסם על ידי מכון המדיניות ברוקינגס שלשום (שישי), בשוליו של פורום סבן השנתי, שהתקיים בשבוע האחרון.

בקרב מצביעים דמוקרטים, רוב של 60 אחוזים "תומך בהטלת סוג כלשהו של סנקציות כלכליות או בנקיטת פעולה רצינית יותר" בתגובה להרחבת ההתנחלויות בשטחים, כך על פי הסקר. לעומתם, רק 31 אחוזים מהמצביעים הרפובליקנים שהשתתפו תומכים בסנקציות על ישראל.

ארה"ב, כמו מרבית המדינות בעולם, מתנגדת לקיומן ולהרחבתן של ההתנחלויות בשטחים הכבושים – בגדה המערבית, בירושלים המזרחית וברמת הגולן. אולם למרות ההתנגדות העקרונית הזאת רק לעתים רחוקות בוחרת וושינגטון לנקוט בצעדים משמעותיים (מעבר לנזיפות), שיבהירו לישראל כי למדיניות ולפעולות שלה יש השלכות ממשיות.

> מגיע לפלסטינים משהו יותר טוב מאשר מחמוד עבאס

גרפיטי תמיכה בתנועת החרם על ישראל על חומת ההפרדה (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

גרפיטי תמיכה בתנועת החרם על ישראל על חומת ההפרדה (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

אחת משלוש הדרישות של הקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) היא קץ לכיבוש הצבאי הישראלי. רבים מאמינים שהדרך לשם מחייבת את פירוק ההתנחלויות בגדה המערבית. הסקר של ברוקינס מראה בבירור כי כמעט חצי מהאמריקאים, כמות מספיקה כדי לבחור נשיא, תומכים בדרישה הפלסטינית הזו ורוצים שממשלתם תיישם לפחות את חלק הסנקציות בקמפיין.

הנהגה מנותקת

כאילו כדי להדגים עד כמה מנותקים מקבלי ההחלטות האמריקאים מציבור הבוחרים שלהם בנושא הפלסטיני, הכיוון אליו דחפים בממשל האמריקאי – המקומי והפדרלי – הוא הפוך: הגבלת הכלים בהם יכולים אזרחים אמריקאים למנף את הכוח הכלכלי והפוליטי שלהם כדי לפעול לסיום הכיבוש.

לפחות 22 מדינות בארה"ב העבירו חוקים שמטילים עונשים על חברות שנענות לקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל. רק בשבוע האחרון העביר הסנאט הצעת חוק הכוללת הגדרה למושג אנטישמיות המתייחסת בהרחבה גם להקשר הישראלי. בין היתר מגדירה הצעה את ההתמקדות המיוחדת של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים בישראל כסוג של אנטישמיות.

אמצעי החקיקה האלו נועדו לערער על הלגיטימיות של המחאה והשיח הציבורי העוסק בהפרות זכויות האדם וחוקי המשפט הבינלאומי שמבצעת ישראל, אולם נראה כי הם אינם עולים בקנה אחד עם התמיכה הגוברת של הציבור האמריקאי בנקיטת צעדים שיגרמו לישראל לתת דין וחשבון על מעשיה.

עוד עולה מהסקר כי קיימת מחלוקת פוליטית בוטה בין מצביעים דמוקרטים לרפובליקנים לגבי האופן שבו צריכה להתערב מועצת הבטחון של האו"ם בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעוד שרוב הדמוקרטים (51 אחוזים) ענו כי ארה"ב צריכה להצביע בעד החלטת מועצת הבטחון המכירה במדינה הפלסטינית, אחוז שווה של רפובליקנים (51 אחוז, כאמור) ענה כי ארה"ב צריכה להטיל וטו על החלטה כזאת. מרבית המצביעים העצמאיים (59 אחוזים) ענו כי וושינגטון צריכה להימנע בהצבעה על מדינה פלסטינית.

במהלך החודשים האחרונים היו מי שהשתעשעו במחשבה כי קיימת אפשרות שהנשיא אובמה ינצל את החודשים האחרונים שלו בבית הלבן כדי לתמוך בהחלטת מועצת הבטחון בעד מדינה פלסטינית על יד שני מהלכים אפשריים: הראשון – קביעת מסגרת לתהליך שלום ישראלי-פלסטיני שתסמן בצורה ברורה את קווי המתאר לפתרון שתי מדינות לשני עמים; השני – גינוי ההתנחלויות כבלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי, וקריאה לשים קץ להרחבתן.

> בגלל החרם: שופט אישר למדינה להסתיר זהותם של ארכיאולוגים שחופרים בשטחים

ברני סנדרס בעימות פריימריז מול הילרי קלינטון (פליקר, ABC NEWS )

לאן צריכה ללכת המפלגה הדמוקרטית עכשיו? ברני סנדרס בעימות פריימריז מול הילרי קלינטון (פליקר, ABC NEWS )

אולם בימים האחרונים רמז שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, לכלי תקשורת בארץ כי הנשיא אובמה לא ינקוט בפעולות כאלו ב-47 הימים האחרונים שלו בתפקיד. יתכן כי סדרי העדיפויות של הממשל השתנו מאז נצחונו של דונלד טראמפ, ואולי מלכתחילה לא באמת שקלו שם ברצינות את האפשרות לתת דחיפה משמעותית להחלטת מועצת הבטחון. אבל מסקר ברוקינגס החדש, המצטרף למגמה הולכת וגוברת במשך השנים האחרונות בקרב מצביעים דמוקרטים, עולה כי הברית העיוורת עם ישראל והתמיכה הבלתי מסויגת בה עלולות להזיק למפלגה הדמוקרטית בטווח הרחוק.

בין סנדרס לקלינטון

בין המיילים שדלפו בשנה האחרונה מתוך הקמפיין של הילרי קלינטון לנשיאות נחשפו גם תכתובות פנימיות בין אנשי סגל בכירים, שחשבו כי קלינטון צריכה להימנע מלדבר על ישראל באירועים פומביים, ובפרט באירועים בהם נוכחים פעילי המפלגה הדמוקרטית. נכונותו של ברני סנדרס למתוח ביקורת על ישראל במהלך קמפיין הפריימריז שלו הייתה מרעננת עבור דמוקרטים רבים אשר תומכים בזכויות הפלסטינים, והוא יצר ניגוד מול קלינטון כמו גם מול מועמדים אחרים שנוהגים בדרך כלל להתרפס בפני איפא"ק ומאמצים את תמיכתה העיוורת בישראל על חשבון הפלסטינים.

בזמן שהמפלגה הדמוקרטית מתחילה להתעשת אחרי ההפסד הצורב לטראמפ, לקראת בחירות אמצע הקדנציה והבחירות הבאות לנשיאות, יהיה זה אך טבעי עבור מנהיגים דמוקרטיים לבחון מה הם התחומים שבהם המדיניות שהוביל הקמפיין של קלינטון התרחק מערכי הבסיס של המפלגה. התמיכה הבלתי מסויגת בישראל, והדחייה כלאחר יד של הדרישה ממנה לקחת אחריות ולתת דין וחשבון על מעשיה, גם כאשר המדיניות שלה מתריסה באופן מתמשך נגד המדיניות האמריקאית, היא אחת מהסוגיות הללו. הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו הנושא החשוב ביותר עבור רוב הבוחרים האמריקאים, לרבות הבוחרים היהודים, אבל יש לו את היכולת למשוך, לעורר ולהפעיל תומכים למפלגה, תחום שבו קלינטון נכשלה.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר מגזין 972+, האתר האח של שיחה מקומית. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם ותורגם על ידי יעל מרום

> כשהמדינה בוחרת בצד של עברייני המין, הגיע הזמן לחדול מהפגנות מנומסות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf