newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עוד לפני המחאה - המשטרה מסיתה נגד המפגינים

בימים האחרונים המשטרה מרבה לדבר בתקשורת על "חשש" מפני אלימות קשה מצד המוחים מחר בהפגנה בעקבות הרג יהודה ביאדגה. אלא שבמשטרה לא טורחים לספק הוכחות מוחשיות לדבריהם, וממשיכים להסית נגד המפגינים

מאת:

במשטרה מפיצים התראות על אלימות שכביכול תופעל כלפי שוטרים לקראת ההפגנה ההמונית נגד האלימות המשטרתית והגזענות, שתתקיים ביום רביעי בשעה שלוש אחר הצהריים מול בנייני עזריאלי בתל-אביב. אלפים צפויים להשתתף במחאה על רקע הירי ביהודה ביאגדה ונראה שהפרסומים המוקדמים באים להצדיק מראש, במידה ויהיו, את האלימות והדיכוי המשטרתיים.

כבר שלשום (ראשון), שלושה ימים לפני ההפגנה ועוד לפני שנקבעו המיקום והשעה הסופיים, פורסם בווינט כי ״יש קריאות לירות בשוטרים ויש קריאות לשרוף תחנות משטרה״. המצוטט הוא קצין בכיר במחוז תל אביב, ניצב-משנה יגאל פינק. בהמשך נכתב שבמשטרה אומרים כי ״המארגנים הגישו בקשה להפגין ויחד עם זאת זיהו קומץ אנשים מחוץ לקהילה מלהיט את האווירה במטרה להעלות את גובה הלהבות״. על הציטוט הזה כבר לא חתום אף קצין.

"שחור זה לא פשע". ההפגנה מול ביתו של גלעד ארדן לאחר הרג יהודה ביאדגה (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

לא פעם נטען בעבר מצד גורמי ביטחון שבלי פעילי שמאל הפלסטינים בשטחים לא היו יוצאים להפגין נגד הכיבוש, אלא מקבלים אותו בברכה. כאן שוב משתמשים במשטרה בטקטיקה דומה. בלי פעילים מחוץ, הם טוענים, הקהילה לא הייתה יוצאת לרחוב או לכל הפחות היתה מפגינה בשקט, בנימוס ובתיאום עם המשטרה. רק כדי לרענן את הזיכרון, ב-2015 נשמעו טענות זהות, ובאותה שנה נכחתי במספר הפגנות, כמו בקריית גת, בהם אף אחד ״מחוץ לקהילה״ לא הגיע, אך באופן מפתיע – ההפגנות עדיין התקיימו.

יום למחרת (שני), פורסמה בוואלה כתבה לא פחות דרמטית. "במשטרה חוששים מהשיח המתפתח ברשתות החברתיות, שם נשמעות קריאות לפגוע פיזית בשוטרים ובכלל זה לירות לעבר תחנות משטרה״, כך נכתב בידיעה.

בדיקה מהירה עם פעילים ופעילות מוכרים מעלה שהם לא נחשפו לפרסומים כאלה. תמוה שבמשטרה לא טורחים לפרסם הוכחות ברורות לדברים, כמו למשל שימוש באמצעי טכנולוגי מתקדם – צילומי מסך. במקרה זה, הדרישה לפרסום הינה בסיסית כדי שהציבור יוכל לראות אם אותם פרסומים באמת קיימים והאם מי שפרסם הוא משתמש אמיתי או פרופיל מזויף.

כמו כן, אם למשטרה יש באמת מידע על פרסומים ברשתות החברתיות הקוראים לירי על שוטרים, לא ברור מדוע היא לא עוצרת את ״המפרסמים״ באשמת הסתה לאלימות. במקרים של פרסומים בשפה הערבית שאותם המשטרה מגדירה כ״הסתה״, המפרסמים נעצרים תוך זמן קצר ואין שום קושי לאתרם. חשוב לציין, שבני נוער העלו השבוע ל״סטורי״ באינסטגרם צילום ממחאת 2015 של ניידת משטרה שחלונה נופץ עם הכיתוב ״Fuck the police" ופרסומים אחרים המבקרים את המשטרה. משם ועד לטענות על הסתה לירי – המרחק רב.

אלימות משטרתית בהפגנת הקהילה האתיופית, 2015 (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית בהפגנת הקהילה האתיופית, 2015 (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

בכתבה נוספת בוואלה צוטט שוטר בכיר שמגיב על האפשרות של ירי מצד מפגינים: "המשטרה תגיב לו בעוצמה רבה ביותר". במחאה ב-2015 אף מפגין לא ירה על שוטר, ועדיין תגובת המשטרה בהפגנות בירושלים ותל אביב היו ב״עוצמה רבה ביותר״, לפי כל קנה מידה. אותה עוצמה כללה שימוש ברימוני הלם, תותחי מים, אלות וסוסים בכיכר רבין, מה שהיה תקדימי להפגנה במרכז תל אביב. באותה הפגנה נעצרו ונפצעו עשרות וכן, גם היתה אלימות נגד שוטרים מצד חלק קטן מהמפגינים; מפגינים ידו בקבוקים ואבנים, ונזק נגרם לכמה ניידות.

חשוב להדגיש – בדיוק כמו שתפקיד המשטרה היה לסיים את האירוע עם יהודה ביאגדה ז״ל מבלי להרוג אותו, כך גם באחריותה לאפשר את המחאה ולא לפעול באלימות נגד המפגינים.

גם אם טענות המשטרה נכונות וביאדגה רץ לעבר השוטר שהגיע לאירוע, היו דרכים רבות לטפל בו מבלי להשתמש בירי קטלני. במיוחד כשלוקחים בחשבון שביאדגה הסתובב במשך יותר מ-50 דקות במרחב הציבורי, מבלי שפגע באיש. לגבי המחאה שתתקיים מחר, האחריות הבלעדית לשלום המפגינים היא של המשטרה. גם אם המפגינים יחסמו כבישים או יפגינו ללא אישור ואפילו אם בודדים או קבוצות ינקטו בפעולות של אי ציות אזרחי – לא תהיה למשטרה שום הצדקה להפעיל אלימות קשה כפי שראינו בהפגנות ב-2015.

״קיימות עשרות קבוצות מפגינים שאינן מתואמות וכוונותיהן לא ברורות. לצערנו, אין הנהגה אחת לעדה ואין לנו כתובת אחת לתאם איתם", כך צוטט גורם במשטרה בכתבה בוואלה. בכתבה גם מצויינים המספרים חסרי התקדים של כוחות המשטרה שיבואו לאזור ביום רביעי: כלל שוטרי מרחב יפתח יוצבו בנתיבי איילון, השוטרים של תחנת דן יוצבו במחלף השלום ובכיכר רבין יוצבו כלל כוחות משטרת מרחב ירקון, מתוגברים במאות שוטרים. הפרסומים מראש על כמות כזו של שוטרים נועדו ללא ספק להרתיע את המפגינים מלהגיע להפגנה. כדי להשלים את התמונה של "מצב חירום כללי", עוד לפני שכביש אחד נחסם, קראו לציבור בדוברות משטרת תל אביב ״להימנע מלהגיע לעיר במהלך שעות המחאה״.

בתוך כך, באגודה לזכויות האזרח ממליצים לצפות בסרטון הקצר שהם הכינו בעבר, שמסביר על התנהלות נכונה עם המשטרה בזמן הפגנה ומעצר. כמו כן, ניתן לפנות להקו החם של האגודה לייעוץ בנושאי מחאות והפגנות: 052-8606023

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf