"הדבר היחיד שהיה מסוכן ביהודה זה צבע העור שלו"
יהודה ביאדגה שנורה למוות על ידי שוטר הובא למנוחות. לאחר הלוויה התכנסו עשרות צעירים במקום בו נהרג. "כשהמפכ"ל אומר שהשחור זה החשוד המיידי, אז הכתובת היתה על הקיר"
מאות בני משפחה, חברים ותושבי בת ים השתתפו הערב (ראשון) בהלוויתו של יהודה ביאדגה, שנורה למוות על ידי שוטרים ביום שישי. הלוויתו התקיימה בבית העלמין "הדרום" שבגבול חולון-בת ים. אחיו של יהודה אמר ליד הקבר הטרי, "אני אוהב אותך יהודה תודה לך על הכל".
במהלך ההלוויה התפרצו משתתפים לעבר ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, וקראו לעברו "הוא לא נהרג הוא נרצח" בזמן שהאחרון הקריא הספד ועורר את זעמם של חלק מהמשתתפים שרואים במשטרה אחראית לתוצאה הקטלנית של הארוע. "השוטר שירה ביהודה ראה בו משהו אחר, הוא ראה בו סכנה, הוא ראה בו אויב, משהו שיהודה מעולם לא היה", אמר ברוט לאחר שסיפר על חייו של ביאדגה. "כשאנחנו מדברים על חקירה, מי שבראש ובראשונה צריך להיבדק זה אנחנו, החברה הישראלית כולה". הוסיף ברוט. בנוסף, הספידו את ביאדגה הרב ניסים איטח, רב בית הספר זבולון בבת ים והרב הרב אבי שיש.
לאחר הלוויה התכנסו עשרות צעירים בצומת הרחובות הרצל וז'בוטינסקי, במקום בו נורה למוות ביאדגה בן ה-24. הם הדליקו נרות ותלו שלטים שעליהם נכתב "דמנו אינו הפקר", "כאן נרצח יהודה ביאדגה ז"ל".
בשלב מסוים הגיע למקום אחד מאחיו של ביאדגה וביקש מהנוכחים שלא להפגין או לנאום. "תדליקו נר לזכרו, אבל אל תהפכו את זה למחאה או הסתה", הוא ביקש מהקהל.
"למקרה הזה אי אפשר להישאר אדישים. מגיע שוטר, הוא יכול לירות בו ברגל, באוויר, להשתמש בגז מדמיע – ולא לירות בו שני כדורים בראש", אמר צעיר שהזדהה בכינוי "פאנטה" במהלך ההתכנסות. "הוא לא היה איום כזה מסוכן, הדבר היחיד שהיה מסוכן ביהודה זה הגוון של הצבע עור שלו. שהמפכ"ל אומר שהשחור זה החשוד המיידי, אז הכתובת היתה על הקיר וברור שזה יקרה. נגיד שהשוטר נבהל – למה הוא ירה עוד כדור אחרי היריה הראשונה? אני קורא לזה וידוא הריגה".
בתוך כך, פעילים מקהילת יוצאי אתיופיה הכריזו על הפגנת מחאה מחר (שני) תחת הכותרת "היום זה הוא מחר זה אתה", בשעה 16:30 בצומת השלום-עזריאלי בתל אביב. במהלך היום היו מי שקראו בקבוצות הווטסאפ שלא לקיים את המחאה, כדי להתחשב בדרישת המשפחה שלא לקיים מחאות עד תום השבעה.
פעיל ותיק סיפר ל"שיחה מקומית" כי הוא מעריך שההפגנה תבוטל לאור בקשת המשפחה. "מפעילים עליהם לחץ, מהמשטרה, חברי כנסת, שלא יעשו כלום ויגידו לאחרים לא לצאת לרחוב", הוא טען והוסיף, "אבל זה לא רק סיפור שלהם. המחאה שלנו היא בשביל למנוע את הקורבן הבא מאלימות משטרתית". פעילה נוספת עימה שוחחנו סיפרה גם היא על תחושה בקרב פעילים בקהילה האתיופית שיש מי שמנסים למנוע את המחאה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן