"נצרת טובעת בים של פשע, של אשפה ושל שחיתות"

"נצרת הפכה לעיר ללא חוק וללא עירייה". מכולת אשפה בנצרת (מתוך הדף "אזרחים למען הסביבה בנצרת")

עשרות תושבים הפגינו ביום ראשון בצהריים בצומת בתי המשפט והמשרדים הממשלתיים, בין נצרת לנוף הגליל. אפשר היה לשער שמחאה כזו בנצרת, בתקופה של מלחמה בעזה ובלבנון, תחת ממשלת ימין קיצוני ונוכח חקיקה גזענית מסיבית נגד האזרחים הפלסטינים, תתרכז בהתנגדות להמשך המלחמה ולמדיניות הממשלה. אך בשבועות האחרונים, המחאה ממוקדת בנושאים שונים מאוד: אי פינוי אשפה – המוביל להצטברות ערימות זבל בכל שכונות העיר, ואי תשלום שכר לעובדי העירייה.

בשל הגירעון המצטבר בעיריית נצרת, החליט משרד הפנים לחייב אותה בתוכנית הבראה מחמירה. המשרד התנה את העברת התקציב השוטף לעירייה באישור תוכנית זו, שעיקרה העלאת הארנונה ביותר מ-40%. אולם ראש העיר, עלי סלאם, לא מצליח להשיג הסכמה לתוכנית. הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) יושבת אמנם בקואליציה שלו, אבל היא מסרבת לתמוך בתוכנית ההבראה, המתבססת בעיקר על העלאת הארנונה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

עם התנגדות סיעת חד"ש לתוכנית ולסלאם, נכשלה הנהלת העירייה באישור תוכנית ההבראה. כתוצאה מכך, משרד הפנים לא העביר את התקציבים, והעירייה נקלעה למצב שבו רוב השירותים אינם מסופקים, העובדים לא קיבלו את שכרם מאז חודש אוגוסט האחרון, ואפילו חברת פינוי האשפה לא קיבלה תשלום. אי לכך, החלו שיבושים חוזרים בפינוי הסדיר של האשפה, עד להפסקה מוחלטת שלו בחודש האחרון.

ערימות האשפה הצטברו ברחבי השכונות בעיר, מה שגרם לחלק מהתושבים לשכור על חשבונם קבלנים פרטיים כדי לפנות את האשפה מהבניינים ומהרחובות. אחרים נאלצו לשרוף את האשפה. כך, חזותה המוכרת של נצרת, הידועה ברחובותיה העתיקים וההיסטוריים, מתחלפת במראות של ערימות אשפה ועשן שריפות מיתמר בכל רחבי העיר.

"האשפה משפיעה על חיינו בכמה מישורים – לוגיסטיים, בריאותיים, נפשיים, חברתיים ועוד", אומר חסון ג'אבר, תושב נצרת ופעיל חברתי. "אתה מתעורר בבוקר וחושב איפה לזרוק את האשפה הביתית שלך – מעל הערימות המצטברות, כמו שרבים עושים; לנסוע לנוף הגליל או ליישוב סמוך כדי להשליך את האשפה באחת המכולות שם; או ללכת לתחנת איסוף האשפה באזור התעשייה ולנסות להיכנס בין הלהבות והעשן כדי להשליך אותה. האש בשבועות האחרונים בוערת ללא הפסקה במתחם האשפה הזה.

"אפילו בסיוטים הגרועים ביותר שלי לא דמיינתי דבר כזה".
חסון ג'אבר (באדיבות המצולם)

"אפילו בסיוטים הגרועים ביותר שלי לא דמיינתי דבר כזה, לא שיערתי שאראה חולדות ברחובות נצרת, שאראה תולעים בין ערימות האשפה, שאשאל את עצמי מה גרוע יותר – ריח האשפה או ריח השריפות. שלא אוכל ללכת על המדרכות בגלל ערימות האשפה, שתחנות האוטובוס ייעלמו אחרי שהפכו למוקדי אשפה, שתהיה ירידה בתנועה המסחרית בעיר, שגם כך חלשה, כי אנשים מחוץ לנצרת נמנעים מלהיכנס לעיר. שהילדים שלנו יפסיקו לשאול על ערימות האשפה כי התרגלו אליהן".

"החלום היה אוניברסיטה, אבל הפך לאיסוף אשפה" – זו היתה הסיסמה על אחד השלטים שנתלו על גבי הקירות בנצרת לפני שבוע; סיסמה המשקפת היטב את מצבה של נצרת בשנים האחרונות. השלט נתלה לצד סיסמאות אחרות שקראו לראש העיר סלאם להתפטר, כך שהמחאה קיבלה גוון פוליטי מובהק. ואכן, בנצרת אין נושא שאינו נגוע בפוליטיקה, שכן רוב הקמפיינים מובלים על ידי האופוזיציה שבראשה עומדת סיעת חד"ש.

בחודשיים האחרונים, חד"ש אספה יותר מ-5,000 חתימות בשתי עצומות שנשלחו לכה משרדי ממשלה, בדרישה לפתור את משבר האשפה. נוסף על כך, הם השיקו קמפיין שליחת מיילים למשרדים ממשלתיים והובילו את ההפגנה שהתקיימה ביום ראשון מול המשרדים הממשלתיים.

"אנחנו לא מסתירים את העובדה שיש לנו חילוקי דעות פוליטיים עם סלאם, אבל הפעילות הזו אינה קשורה לפוליטיקה", אומר שריף זועבי, ראש סיעת חד"ש בעירייה, שהיה מועמד לראשות העיר בבחירות האחרונות. "מה שעשינו בשבועות האחרונים, והלחץ שהפעלנו על המשרדים, הם בדיוק מה שתושבי נצרת דורשים. משבר האשפה הגיע לרמות בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת, וזה עוד לפני שדיברנו על קריסת השירותים בכל התחומים ואי תשלום המשכורות לעובדים. המצב בנצרת גרוע מכדי שמישהו ינסה לנצל אותו למטרות פוליטיות".

"לא קשור לפוליטיקה". שריף זועבי בהפגנה בנצרת (מתוך הדף "אזרחים למען הסביבה בנצרת")

"לאחר הבחירות האחרונות, הושטנו יד לטובת כל שיתוף פעולה עם הנהלת העירייה והצבענו בעד סעיפים ותקציבים המשרתים את טובת הציבור", ממשיך זועבי. "אבל מטבע הדברים, התנגדנו לתוכנית ההבראה שהציעו העירייה ומשרד הפנים, שמטרתה לפתור את המשבר הכלכלי על חשבון הכיס של התושבים. במקום זאת, הצענו תוכנית הבראה חלופית שמתמקדת בהעלאת אחוז הגבייה, שלא עולה כיום על 50%. דרשנו תוכנית הוגנת שתגבה ארנונה מכולם ותפתור את המשבר, במקום לגבות יותר כסף מאלו שמקפידים לשלם. אבל ראש העיר סירב אפילו להקשיב לתוכנית החלופית, ומשרד הפנים לא מציע פתרונות ולא מוכן לדון. מבחינתם, או שמאשרים את תוכנית ההבראה שהם הציעו או שלא מעבירים את התקציבים. מי שמשלם את המחיר כרגע הוא התושב הנצרתי".

עיריית נצרת הודיעה ביום ראשון שמשבר האשפה בדרך לפתרון, לאחר שהוחלט כי איגוד הערים אשכול הגליל והעמקים יתערב ויעביר חלק מהתקציב שברשותו לקבלן איסוף האשפה, כפתרון זמני, שכן הבעיה הבסיסית, הקשורה לתקציב העירייה, עדיין לא נפתרה. "האמת היא שהבעיה לא התחילה עכשיו," אומר ג'אבר. "בשנתיים האחרונות המצב לא היה רגיל, כמו בשאר הרשויות המקומיות. האשפה נאספה פעם בשבוע בלבד, בניגוד ליישובים אחרים שבהם אוספים את האשפה פעמיים או שלוש בשבוע. אבל לאחרונה אפילו הפינוי השבועי הזה כבר לא מתקיים בצורה סדירה. פנינו, כפעילים בעיר, למספר גופים, וכל גוף השליך את האחריות על גוף אחר – המשרדים הממשלתיים, העירייה, האיגודים השונים וכו', עד שהמצב הידרדר בשבועות האחרונים. זה לא מנע מהרבה תושבים לאסוף את האשפה על חשבונם הפרטי, אבל בסופו של דבר, התושב לא יכול לקחת את תפקיד העירייה במתן שירותים".

אחרי הבחירות, נראה היה שלעלי סלאם יש רוב במועצת העיר, לאחר שרשימת "נצרתי" בראשותו זכתה ב-8 מושבים, חד"ש ב-8 מושבים, והרשימה המאוחדת שהוגשה על ידי רע"מ זכתה ב-3 מושבים. בשל הקרבה בין עלי סלאם למנסור עבאס והמתח בין רע"מ לחד"ש, היה נראה שלסלאם יש ברית מובטחת עם הרשימה המאוחדת, אך העניינים לא התקדמו כפי שציפו. המכשול הראשון הגיע כאשר רואה החשבון המלווה הודיע להנהלת העירייה שאין מימון למשכורות של סגני ראש העיר ועוזריהם. הדבר השפיע על סיכויי הברית, אך בסופו של דבר, המאוחדת נכנסה לקואליציה לאחר משא ומתן ממושך בתיווך גורמים חיצוניים. וסאם מרואת מהמאוחדת מונה לסגן ראש העיר, וסמיר סעדי מ"נצרתי" מונה גם הוא לסגן. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, המאוחדת עזבה את הקואליציה בעקבות הצגת תוכנית ההבראה, וסעדי, שכיהן כסגן ראש העיר גם בקדנציה הקודמת, החליט להתפטר מתפקידו.

"הרשימה הערבית המאוחדת הצטרפה לקואליציה העירונית בפתיחות וגילתה גמישות מתוך מטרה אחת ויחידה: לתרום לשיפור המצב הכלכלי והניהולי בעיר נצרת", הסבירה המאוחדת בתגובתה. "בהתאם לכך, הצגנו תכנית הבראה מקיפה התומכת בחזון ארוך טווח לפתרון המשברים הכספיים המתמשכים. התכנית זכתה לתמיכת מועצת העיר, אך נדחתה על ידי משרד הפנים, מה שהביא להמשך הגירעון הכספי ולאי תשלום משכורות לעובדים. אנו מדגישים כי המשך השתתפותנו בקואליציה העירונית אינו אפשרי בהיעדר מחויבות ברורה מצד משרד הפנים לבחון מחדש את תוכנית ההבראה ולהעניק תמיכה מעשית ביישומה. אנו מסרבים להיות חלק מהנהלה שאינה מסוגלת להציע פתרונות אפקטיביים, ואיננו מקבלים את המציאות שבה נצרת הופכת לבת ערובה להחלטות פוליטיות שאינן משרתות את טובת תושביה".

איום הוועדה הקרואה

משרד הפנים מינה לאחרונה ועדת חקירה, כשלב בירור לפני ההחלטה האם נדרש לפזר את המועצה או למנות בעלי תפקידים במקומה.

לחברה הערבית יש ניסיון גרוע מאוד במינוי ועדות קרואות. הוועדות הללו, על פי רוב, לא הצילו את הרשויות המקומיות מהחובות והגירעונות שלהן, כפי שנדרש, ובמקביל לא סיפקו שירותים ולא ביצעו פרויקטים. אף שהציבור מודע לכך, חלק לא מבוטל מתושבי נצרת אומרים כיום שהם מעדיפים ועדה קרואה על פני ההנהלה הנוכחית. "זה לא רק עניין של אשפה, זה הכל. נצרת איבדה את מעמדה החברתי, הפוליטי, התיירותי והכלכלי. זה לא קרה במקרה. אנחנו יודעים שהוועדה הקרואה לא תעזור באף אחד מהתחומים האלה, אבל היא לא תהיה גרועה יותר מהמצב הנוכחי", אומרת צעירה מנצרת שביקשה להישאר בעילום שם.

"נצרת טובעת בים של פשע, בים של אשפה, ובים של שחיתות", המשיכה אותה צעירה. "כיצד ייתכן שהעיר שהיתה בירת הציבור הערבי הפכה לעיר שולית? פוליטית, אום אל-פחם, באקה, כפר כנא ויישובים רבים אחרים עוקפים אותה. כלכלית, יישובים קטנים כמו כפר מנדא וירכא כבר מתעלים עליה. תרבותית, אין בכלל מה לדבר. מבחינה חברתית, תיירותית ושירותית, המצב בכי רע. מי שחושב שכל זה צירוף מקרים או צירוף נסיבות – טועה לחלוטין. פגיעה בנצרת ובמעמדה היא חלק מהתוכנית לפגוע בחברה הפלסטינית, להחליש את השיח הפוליטי בתוכה ולהטביע אותה בפשע המאורגן ובאשפה. מתי היתה ההפגנה הפוליטית האחרונה בנצרת? אם אתה רוצה לפגוע בחברה מסוימת, פשוט תפגע בסמלים שלה ותוריד מערכם – וזה בדיוק מה שקרה לנצרת. חלקים מתוכנו, בכוונה או שלא בכוונה, עזרו למזימה הזו להצליח".

לא מצליח לגבש רוב לתוכנית ההבראה. ראש עיריית נצרת עלי סלאם (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"אין שום תחום בנצרת שבו ניתן לומר שהדברים מתנהלים כשורה", אומר חסון ג'אבר. "האלימות, התשתיות, הצעירים, השירותים – הכול. אני לא אומר שנצרת היתה אי פעם כמו תל אביב או הרצליה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שהמצב שלה הולך ומחמיר בהתמדה. בנצרת, אתה לא מרגיש את קיומה של העירייה, אלא אם החנית את הרכב שלך בכחול לבן ואין לך קשרים בעירייה ולא הפעלת פנגו, או אם לא שילמת את הארנונה. נצרת הפכה לעיר ללא חוק וללא עירייה".

"אין ספק שיש כאן משבר בסיסי שהפתרון שלו הוא תוכנית הבראה," אומר מזכיר הרשימה המאוחדת בנצרת, עפיף עפיפי, "אבל התוכנית שהמשרד כופה עלינו קשה מאוד ואי אפשר להסכים לה. העובדה שלא היתה עלייה הדרגתית בגובה הארנונה בנצרת בשני העשורים האחרונים, כמו שהיתה במקומות אחרים, ובהתאם לעליית המחירים של כל דבר במדינה, מצביעה על כשל ניהולי. על העלאת הארנונה לא דיברו עד שמשרד הפנים העלה את הנושא. אבל מצד שני, התוכנית שמשרד הפנים מציע עכשיו מעורפלת וקשה מאוד מבחינת התנאים שלה. הקריטריונים שצריך לעמוד בהם הם קשים עד בלתי אפשריים. לפי התוכנית, אי עמידה באחד התנאים יוביל לפירוק הנהלת העירייה ומינוי ועדה קרואה. אנחנו לא יכולים להסכים לתוכנית כזו כשאנחנו יודעים מראש שהיא תיכשל".

"נצרת עומדת כיום בפני צומת דרכים", אומר מקורב ללשכת ראש העיר. "הכוחות הפוליטיים בעיר צריכים להחליט: או לשתף פעולה כדי לפתור את המשבר באמצעות אישור תוכנית ההבראה, שעליה משרד הפנים מתעקש, ושאישורה יפתור את משבר האשפה, משבר המשכורות וכל יתר המשברים, או שיכפו על נצרת ועדה קרואה. אם זה יקרה, ההיסטוריה תשפוט את מי שאחראי לכך".

"המצב הכלכלי של עיריית נצרת אינו סוד", המשיך אותו מקורב. "הוא תוצאה של גירעונות שנצברו במשך שנים, ושל קיפוח העיר בהשוואה לערים בגודל ובמעמד שלה מבחינת תקציבים חיוניים. בעשור האחרון ראש העיר סירב להעלות את תעריפי הארנונה לתושבים, בעוד שיישובים אחרים העלו את הארנונה. כעת, משרד הפנים כופה עלינו את ההחלטה להעלות את הארנונה כך שתהיה שווה לתעריפים בערים השכנות, ואפילו נמוכה יותר מאשר ביישוב כמו נוף הגליל. למרות הקושי שמהלך כזה יגרום לתושבים, לא היתה לנו ברירה אלא לנסות להעביר את התוכנית שמשרד הפנים הציג. הצענו לכוחות הפוליטיים האחרים לשתף איתנו פעולה כדי לאשר את התוכנית, ולאחר מכן לדון בה עם המשרד ועם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להקל על ההשלכות שלה, אך הם מסרבים לכך מסיבות פוליטיות. בכך הם מובילים את נצרת למצב גרוע יותר".