ניצחון קטן אך חשוב: עוד 30 אלף משפחות יזכו לביטחון תזונתי

מיזם כרטיסי המזון הוא אחד מאותם סעיפי תקציב, שאין זיקה בין הכותרת שלהם לבין המטרה לשמה נועדו. אדם מחפש מזון ליד השוק בפתח תקווה (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש90)

בשבוע שעבר הסתיים בהצלחה גדולה הליך משפטי, ולרגע אחד, בבית המשפט העליון, אפשר היה לחשוב שאנחנו מדינה כמעט נורמלית, שדואגת לחלשיה. העתירה לבג"ץ בנושא "כרטיסי המזון", או כפי שהם מכונים בתקשורת החרדית "כרטיסי המזון של דרעי", שהוגשה לפני ראש השנה הקודם, לפני שהעולם התהפך אבל כבר עמוק לתוך ההפיכה המשטרית, השיגה ביטחון תזונתי לעוד 30 אלף משפחות.

מיזם כרטיסי המזון האמור הוא אחד מאותם סעיפי תקציב, שאין זיקה בין הכותרת שלהם לבין המטרה לשמה נועדו. סעיפים רבים כאלה מוחבאים בתקציב המדינה, אולם בכספים הקואליציוניים הם כמעט הנורמה. כותרת התקציב הקואליציוני עסקה בקידום הביטחון התזונתי, ולצידה הקצאה של מיליארד שקל – 400 מיליון שקל ב-2023 ו-600 מיליון שקל ב-2024. מאחר המיזם לביטחון תזונתי – האופן שבו המדינה נאבקה עד כה בחוסר ביטחון תזונתי – זכה לתקציבים של עשרות מיליוני שקלים בודדים, שנתנו מענה רק ל-13% מכלל 265 אלף המשפחות בישראל שחיות בחוסר ביטחון תזונתי חמור (מתוך מיליון וחצי בני אדם החיים בחוסר ביטחון תזונתי), הרי שתוספת כזו יכולה לתת פתרון אמיתי, ולהביא סוף למצב שבו במדינה עשירה, מאות אלפי משפחות אינן יודעות אם בחודש הקרוב יוכלו לאכול ארוחות מלאות ובריאות.

המדינה מודעת למצב הזה, ולכאורה מטפלת בו. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי הוקמה כדי להביא בפני משרדי הממשלה את המידע ואת ההמלצות כיצד למגר את היעדר הביטחון התזונתי, והגישה תוכניות מפורטות. הדרך לפעול בנושא זה, כפי שנלמד מהעולם, היא ליצור מערך קבוע, שמסייע למשפחות לאורך זמן ויוצר ביטחון. המיזם לביטחון תזונתי כולל ליווי של המשפחות, משלוח קבוע של ארגזי פירות וירקות וסיוע בהתנהלות כלכלית.

התקציב הקואליציוני הזה שייעדה הממשלה, לעומת זאת, לא עסק בביטחון תזונתי, אלא בכרטיסים מגנטיים, שתוכננו להישלח לפני חגי ישראל על ידי משרד הפנים למי שזכאים להנחות בארנונה. ההטבות בארנונה נקבעו כבר לפני שנים, ומטרתן לתת הנחה מקסימלית למשפחות מרובות ילדים. אפשר פשוט לקרוא את המודעות (וגם הכתבות) בעיתונים החרדיים – מדובר במתנות לחג מדוד אריה דרעי, שרובן ככולן מיועדות לציבור מצביעיו ושותפיו החרדים.

את התרגיל הזה דרעי התחיל בזמן הקורונה, אז אושרה לו החלוקה בשל מצב החירום וחוסר הבהירות לגבי האפליה שיוצרת חלוקה כאמור. המידע שנאסף לאחר מכן לא הותיר מקום לספק: רוב הכספים הגיעו לחרדים (מכיוון שביישובים בעלי רוב חרדי, שיעור הזכאים להנחה בארנונה הוא כ-45% ממשקי הבית), והציבור הערבי, שבו היעדר הביטחון התזונתי חמור במיוחד, לא קיבל כמעט כלום (שיעור הזכאים להנחות בארנונה ביישובים לא יהודיים הוא כ-25%, ובכפרים הלא מוכרים הקריטריון כלל אינו רלוונטי).

את העתירה בנושא "כרטיסי המזון" הגשתי בשם חדו"ש – לחופש דת ושוויון. בניגוד לגופים אחרים שעסקו בעניין וכל עניינם היה למנוע הטבות מחרדים, העתירה לא עסקה רק בקריטריונים המפלים, אלא קודם כל בהבחנה בין עוני לבין היעדר ביטחון תזונתי. לא מדובר באותו תחום. שני ציבורים עיקריים בישראל סובלים מעוני: הציבור החרדי והציבור הערבי, אולם בעוד בקרב הציבור הערבי 42.4% מהנפשות סובלות גם מהיעדר ביטחון תזונתי, סובלות מכך רק 16.2% מהנפשות בציבור החרדי (לפני נתוני המוסד לביטוח לאומי בסקר מ-2021).

בעתירה הצבתי מטרה מורכבת מבחינה משפטית: לנסות להסיט את התקציב מכרטיסי מזון, המחולקים פעם או פעמיים בשנה ואין דבר בינם לבין ביטחון תזונתי, אל המיזם לביטחון תזונתי. זו מטרה לא פשוטה, מכיוון שבית המשפט אינו נוהג להתערב במדיניות כלכלית. לא מסובך להצביע על כך שקריטריונים שנקבעו הם מפלים, ואפשרי לדרוש תיקון – אבל הכרה בכך שיש אופן אחר לחלוקת הכספים, זה כבר צעד נוסף, שבית המשפט אינו עושה בדרך כלל (בניגוד לתעמולת של חברי הקואליציה הנוכחית, בית המשפט ממעט מאד להתערב בהחלטות הממשלה).

הישג שכולו שיתוף פעולה

עוד לפני הגשת העתירה, הבינו במשרדי הממשלה שלא ניתן יהיה לחלק את כל הכסף שוב לחרדים, והוסיפו לקריטריון של הנחות בארנונה גם קריטריון של קבלת הבטחת ההכנסה –  אבל רק למחצית מסכום הזכאות הבסיסי (300 שקל לנפש) ותוספת (של 225 שקל לנפש) רק לשני ילדים, בעוד שלמי שזכאי להנחות בארנונה ניתנה תוספת עד שמונה ילדים.

כמיטב המסורת, ועדת הכספים אישרה את העברת הכספים זמן קצר לפני ראש השנה, כדי לא לאפשר לבית המשפט מספיק זמן להתערב. במקרה שיצליח להתערב, יוכלו להאשים אותו בכך שמנע חלוקת כרטיסי מזון לפני החג. Win Win. ואכן, בדיון שהתקיים ימים אחדים לפני ראש השנה 2023, בג"ץ, בהרכב בראשות השופט עוזי פוגלמן (שזו שוב הזדמנות לציין שמדובר בעיניי באחד השופטים הטובים בתולדות בית המשפט העליון בישראל, שלא זכה להערכה מספקת) אמנם הועברה ביקורת קשה מאד על הקריטריונים, אולם אושרה החלוקה הראשונה. בניגוד לעמדת המדינה, קבע בג"ץ שלא יאפשר את המשחק הזה שוב, ושלח את המדינה לשוב ולדון בנושא הקריטריונים, באופן החלוקה ובמשרד הממשלתי שיעסוק בכך – שהרי ברור כי למשרד הפנים אין כל זיקה לנושא.

מיהרו לוותר על מחצית מהסכום שנקבע ל-2024. ח"כ אריה דרעי ושר הרווחה יעקב מרגי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מרגע שהיה ברור לשרי ש"ס שלא יוכלו עוד לעשות בתקציב הזה כראות עיניהם, אבדה עבורם חשיבותו. בתיקונים לתקציב המדינה, בגלל המלחמה, מיהר דרעי לוותר על מחצית הסכום שנקבע ל-2024 – והותיר רק 300 מיליון שקל. ועדת המנכ"לים שנקבעה לדון באופן החלוקה לא כונסה – לא לפני המלחמה וגם לא חודשים ארוכים אחר כך. הודעות המדינה המבקשות לדחות שוב ושוב את עדכון בית המשפט הפכו לפארסה, והשופט פוגלמן דרש תשובות. התחייבותה של המדינה למיצוי זכויות בחברה הבדואית התגלתה כבדיחה לא מוצלחת, עם ניידות מיצוי זכויות (מטעם משרד הרווחה) שהקדישו ימים בודדים לעניין בכמה יישובים בדואיים, ולא קידמו דבר וחצי דבר.

במהלך כל החודשים האלה, נעשתה עבודה מאחורי הקלעים של ארגוני החברה האזרחית שמקדמים ביטחון תזונתי, ושל המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. המועצה, בראשות פרופ' רוני סטריאר והוועדה המדעית המייעצת לה, בראשות פרופ' אהרון טרואן, לא חדלו לנסות לתקן את המעוות – עד כדי כך, שהקואליציה החליטה לקדם הצעת חוק שמטרתה לפרקה. ארגוני החברה האזרחית דאגו לעדכן על הנעשה בשטח, ואפשרו לי להגיש בקשה מפורטת לבית המשפט, בדרישה לחייב את המדינה לתת תשובות למחדל.

רק בספטמבר, שנה אחרי הדיון בבג"ץ והחלוקה הראשונה, הגישה המדינה את המלצותיה החדשות, ובראשן העברת 90 מיליון שקל למיזם לביטחון תזונתי, מהם 30 מיליון שקל המיועדים רק לציבור הערבי, לתיקון הכשלים. היתה אמנם התעקשות על כך ששאר הסכום ימשיך להיות מחולק בכרטיסים מגנטיים ועל ידי משרד הפנים – אבל הקריטריונים תוקנו, ומקבלי הבטחת הכנסה יקבלו את מלוא הסכום, גם לכל ילדיהם, ותוך השלמת הסכומים החסרים מהשנה הקודמת. המדינה התחייבה גם שכל חלוקה נוספת (אם תהיה) תיעשה על ידי משרד הרווחה תוך שימוש בקריטריונים שעניינם ביטחון תזונתי בלבד.

מי שמקבלים הנחות בארנונה, ימשיכו לקבל את הכרטיסים ודרעי יוכל שוב להראות שחילק מתנות לחג – אבל לפחות לא רק למקורבים. השופטת דפנה ברק-ארז, שישבה בראש ההרכב (לאחר פרישת פוגלמן לגמלאות), כתבה פסק דין שמעגן את הודעת המדינה, כך שלא תוכל לחזור בה בעתיד.

הדבר החשוב באמת הוא התוספת למיזם לביטחון תזונתי: זו הכפלה של התקציב ושל מספר המשפחות שיהנו ממנו – כ-30 אלף משפחות נוספות יזכו לביטחון תזונתי בשנה הקרובה, וקיים סיכוי גדול שהסכום הזה יתווסף לבסיס התקציב באופן קבוע. זה עדיין מעט מדי, אבל בנסיבות של הממשלה הזאת, שאין בינה לבין דאגה לתושבי הארץ דבר וחצי דבר, זהו סיפור של ניצחון, שכל כולו תוצאה של שיתוף פעולה בין ארגוני חברה אזרחית – חברתיים ומשפטיים, גוף ציבור שמתעקש למלא את חובתו ובית משפט שדורש תשובות ענייניות. ובעיקר, זה סיפור של התעקשות לא רק לעצור את העוול, אלא גם לייצר את התיקון.