כפר פלסטיני העביר שלושה ימים במצור לכבוד הילולת שמואל הנביא
250 תושבי הכפר נבי סמואל בפאתי ירושלים לא יכלו לצאת ללימודים ולעבודה כי הכביש היחיד שלהם שירת יהודים שהגיעו להילולה. במנהל האזרחי אומרים שניסו לדאוג לתושבים לפתרונות והיו זמינים לתיאום יציאות מסודרות
הילולת שמואל הנביא מתקיימת כל שנה באתר נבי סמואל שמצפון לירושלים. השנה, לראשונה, הוטלו הגבלות תנועה בעקבות החגיגות על הכפר הפלסטיני נבי סמואל, הצמוד לאתר ומונה כ-250 תושבים. למשך שלושה ימים, מאז יום שבת האחרון, תושבי הכפר לא יכלו לצאת בכלי רכב ללא תיאום או לקבל אורחים מחוץ לכפר וזאת עד אתמול.
הכפר תחום על ידי גדר הפרדה ממזרח ומצפון וגובל בירושלים מדרום, כך הוא מנותק מרוב הגדה המערבית, אך תושביו גם לא יכולים להיכנס לירושלים בהיותם באופן רשמי תושבי הרשות הפלסטינית.
מאז הוטלו ההגבלות על הכפר ביום שבת לטענת תושבי הכפר ילדי נבי סמואל לא יכלו לצאת לבית הספר מכיוון שללא מכונית מדובר בהליכה של כארבע שעות לכפר א-ג'יב, בו הם לומדים, ותושבי המקום לא יכלו לצאת לעבודתם. מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה כי תושבי הכפר יכולים לצאת ממנו בכביש הגישה אך בתיאום איתם, ולצורך כך נמצא נציג שלהם במחסום, וכי נפתחה למענם דרך חלופית. עם זאת, לדברי התושבים הדרך החלופית מתאימה לרכבי שטח בלבד.
חשוב לציין שהכביש שעליו נסעו רק באי ההילולה למשך שלושה ימים מומן על ידי תושבי הכפר למרות שהשטח נחשב לשטח סי, שאמור להיות תחת אחריות אזרחית ישראלית.
> הכלוב השקוף של תושבי נבי סמואל
המחסום בכניסה לכפר נבי סמואל (עמק שווה)
הכפר שזז הצידה
בקיץ 1971 גורשו תושבי נבי סמואל מהבתים הצמודים לאתר המזוהה כמקום קבורתו של שמואל הנביא. בתי הכפר כולם הוחרבו, והתושבים נאלצו לבנות מחדש את כפרם כמה מאות מטרים ממיקומו המקורי. ב-1995, רגע לפני כניסתם לתוקף של הסכמי אוסלו, שאסרו על ישראל להכריז על גנים לאומיים בגדה המערבית, הכריזה ישראל על כל אדמות הכפר נבי סמואל כעל גן לאומי. העילה היתה הגנה על "חורש ים תיכוני", למרות שאדמות הכפר אינן מיוחדות מבחינה זו ושטחים גדולים ונטושים מסביב מתאפיינים גם הם בחורש זה, אך לא הוכרזו כגן לאומי.
הסיבה להכרזה הייתה ככל הנראה העובדה כי הכפר הוא השטח הפלסטיני היחיד בין גבעת זאב לירושלים. בעקבות ההכרזה תושבי הכפר אינם יכולים לבנות דבר בשטח השייך להם, כמו גם לא לנטוע עצים, והם נשפטים כל פעם מחדש על בניה בלתי חוקית אפילו כאשר הם מנסים לגדר את בתיהם.
ההתעללות בתושבי הכפר היא מגוונת ולא נסקור אותה כאן (אך הרחבה ניתן למצוא פה). כן ניתן לציין בין השאר כי הניתוק מהגדה המערבית גרם לתושבי הכפר לחפש עבודה בירושלים, ומכיוון שאסור להם להיות שם הם נענשים במאסרים ארוכים. הם מתקשים להחזיק בקו טלפון מכיוון, שבזק אחראית על האזור, אך התושבים אינם יכולים לשלם חשבונות כי בזק לא מקבלת כרטיסי אשראי פלסטינים ולתושבים אסור להגיע לסניף הדואר הקרוב אליהם, מרחק קצת יותר מקילומטר, מכיוון שכאמור אסור להם להיות בירושלים. כדאי מאד לקרוא גם את עידן לנדאו וניר חסון בעניין.
חשוב לציין גם שהילולה והטלת המצור על הכפר, כפי שציינו עמותת עמק שווה בדו"ח "מקומות קודשים יותר וקודשים פחות", הן חלק מתהליך של הפיכת אתרים ארכיאולוגים לאתרים קדושים ונישול הפלסטינים מהם. מעמותה מסרו כי "במסגרת תהליך ה'הדתה' של אתרים עתיקים הפלסטינים מודרים מאדמותיהם ומזכותם לערוך בהם פולחן דתי ושגרת חייהם מופרעת בגלל חגים ותפילות של יהודים, המתעצמים עם השנים".
מהמשטרה נמסר כי המשטרה, יחד עם המנהל האזרחי, אפשרו במהלך ימי ההילולה בתיאום עם תושבי הכפר נסיעת תושבי הכפר, לרבות רכבי הסעות תלמידים ואוטובוסים. עוד צוין כי נציג המנהל האזרחי נכח במקום למענה מהיר ומיידי לכל פנייה של התושבים.
[הפוסט עודכן בתאריך 7.6[
> מצעד הדגלים בדרך למיינסטרים, וזה לא דבר טוב
עולים לרגל להילולת שמואל הנביא צועדים על הכביש הסגור של נבי סמואל (עמק שווה)
כניסה לגברים, מתחם נבי סמואל (עמק שווה)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
