מומחים מטעם האו"ם קוראים לעצור את גירוש מבקשי המקלט
המומחים מטעם מועצת זכויות האדם מבקרים בחריפות את התוכנית לגירוש אזרחי אריתריאה וסודאן ליעדים לא ידועים בכפייה. הם מזהירים מפני הפרה של החוק הבינלאומי, ומביעים דאגה מכך שהתוכנית מכוונת רק כלפי אזרחי אפריקה ובכך מפירה את האיסור על אפליה על בסיס גזע ומוצא
התוכנית הישראלית החדשה לגירוש אזרחי אריתריאה וסודאן מפירה את החוק הבינלאומי בנושא זכויות אדם ופליטים, כך קובעת קבוצה של מומחי זכויות אדם מטעם האו"ם. בהודעה חריפה שפרסמו אתמול (חמישי) קוראים המומחים לרשויות בישראל להשהות את הגירוש באופן מידי ולבחון מחדש את המדיניות ואת יישומה.
בהודעתם הסבירו המומחים כי על פי המדיניות החדשה מתכוונת ישראל לגרש עשרות אלפי אריתראים וסודאנים בכפיה למדינות שלישיות בלתי מזוהות. הם הביעו חשש כי "מדיניות זו ויישומה יפגעו קשות בזכויות של אזרחי אריתריאה וסודאן בהתאם לחוק הבינלאומי".
"כל מדיניות של גירוש אנשים, שלא מספקת בטחונות ראויים להליך, הערכות סיכונים פרטניות ואמצעי הגנה נאותים מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, וחושפת את המגורשים לאפשרות של הפרות נוספות של זכויות אדם, כולל מעצר שרירותי, התעללות ועינויים", הדגישו המומחים.
בין המומחים ניתן למצוא חוקרים בקבוצות עבודה של האו"ם המתמצאים בנושאי זכויות מהגרים, גזענות, אפליה שנאת זרים וחוסר סובלנות, מומחים למצב זכויות האדם באריתריאה ובסודאן, ועוד. קבוצת המומחים המיוחדים וקבוצות העבודה מגיעים מאזורים שונים בעולם. הם פועלים באופן עצמאי ובהתנדבות במסגרת מועצת זכויות האדם של האו"ם.
> דיווח מיוחד מאוגנדה: "לא נהפוך לפח זבל של מדינה שלא רוצה פליטים"
בדצמבר האחרון הודיעה הממשלה על תוכנית חדשה לגירוש המוני של מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה ל"מדינה שלישית", החל מאפריל הקרוב – מיד אחרי ליל הסדר. על הכוונת נמצאים בשלב הראשון כ-20 אלף גברים רווקים מעל גיל 18. בינתיים, טוענים ברשות ההגירה, כי לא יגורשו נשים, ילדים ובעלי משפחות כמו גם בוגרי מערכת החינוך הישראלית וחולים (אם כי את ניצולי מחנות העינויים בסיני ישראל כבר גירשה). על פי ההערכות המדינות אליהם ישלחו המגורשים החדשים הן רואנדה ואוגנדה, מדינות אליהן גורשו כבר אלפי מבקשי מקלט מישראל.
בשבוע שעבר הועברו ראשוני מבקשי המקלט שסירבו לעזוב את ישראל למדינה שלישית לכליאה ללא מגבלת זמן במתקן "סהרונים". בתגובה פתחו מבקשי המקלט בחולות בשביתת רעב בת שלושה ימים.
שיח ציבורי מפלה וגזעני
בישראל שוהים כיום כ-40 אלף מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה. בנוסף ישנם במדינה עוד עשרות אלפים רבים של אזרחים זרים ללא מעמד חוקי. אלו לא מאוימים קטגורית ב"גירוש או כליאה". הדבר לא נעלם מעיניהם של צוות המומחים. בהתייחסות ישירה לנושא, הביעה אי טנדאיי אשיומי, המדווחת המיוחדת של האו"ם בנושא ביטויים עכשוויים של גזענות, אפליה שנאת זרים וחוסר סובלנות צער על האופי המפלה של המדיניות החדשה, את חששה מההפרה הבוטה על רקע מוצא: "אני חוששת מאוד מדיניות זו מכוונת באופן מיוחד לאנשים שמוצאם מהאזורים הדרומיים של אפריקה. בבחירה רק באזרחי אריתריאה וסודאן מפירה המדיניות החדשה באופן ברור את האיסור על אפליה על בסיס גזע ומוצא לאומי".
המומחים התייחסו גם לשימוש שעושים גורמים רשמיים בישראל במונח "מסתננים לא חוקיים", ולסטיגמה שהוא יוצר: "השימוש במונחים כאלה מחזק ונותן לגיטימציה לשיח ציבורי מפלה וליחס גזעני כלפי מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט, בעיקר ממדינות אפריקה הדרומית".
המדינה הציגה בפני בג"ץ הסכמים חסויים עם מדינות שלישיות וטענה כי במסגרת המהלך יובטח מעמדם של מבקשי המקלט. אולם, כפי שדיווח לאחרונה שליח "שיחה מקומית" אורן זיו ששב מביקור ברואנדה ואוגנדה, אלפי מבקשי המקלט שכבר גורשו לשם נותרו חסרי מעמד. מתוך כ-4000 פליטים שגורשו מישראל לרואנדה נותרו פחות מעשרה במדינה. גם מבקשי המקלט שמגיעים לאוגנדה לאחרונה לאחר ההתחייבות בבג"ץ, נותרו חסרי מסמכים שמאפשרים להם להתקיים ויודעים שזו רק עוד תחנה במסע שלהם.
עדותו של מ', מבקש מקלט שגורש מישראל לאוגנדה:
בנושא זה הביעו המומחים דאגה נוכח מעטה הסודיות סביב המדינות השלישיות אליהן יורחקו הפליטים, וחשש מכך שלא תינתן להם הגנה נאותה ויעילה. הם ציינו גם את היעדר הערבויות לכך שמבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן לא יגורשו מהמדינות השלישיות למדינות המוצא שלהם בהן נשקפת סכנה לבטחונם. הם קראו לישראל "לכבד את האיסור המוחלט על החזרת מבקשי מקלט (עקרון האי-החזרה, י.מ), אשר כרוך במחויבות שלא להחזיר אדם, לא משנה מה מעמדו, למדינה שבה יש יסוד סביר להניח כי הוא יעמוד בסכנה לעינויים, לענישה או ליחס אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים או להפרות חמורות אחרות של זכויות אדם".
עקרון האי-החזרה חל על כל האנשים, הם ביקשו להזכיר, וזה לא משנה מתי וכיצד הם הגיעו לארץ ואם הם עומדים בתנאים למעמד פליט. "יותר מכך", אמרו המומחים, "על ישראל חלה החובה המשפטית להבטיח כי בשטחה לא מתרחש גירוש שרירותי או קולקטיבי".
בנוסף הביעה קבוצת המומחים חשש ממדיניות הכליאה ללא מגבלת זמן של אלו המסרבים לעזוב את ישראל למדינה שלישית. "מעצרם של מהגרים צריך להיות אמצעי חריג של מוצא אחרון", כתבו המומחים ופרטו שורה של צעדים שנועדו כדי להגן מפני מעצר שרירותי. ביחס לכליאתם של ילדים ציינו המומחים כי "אסור לעולם לכלוא ילדים מסיבות של הגירה, ולא משנה מהו המעמד האזרחי שלהם או של הוריהם".
> מי מרוויח משמירתה של עזה על סף משבר הומניטרי?
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן